אחד ביום: שובו של הקרב על השליטה במערב

2:00: סן אנטוניו ספרס (1-4) – לוס אנג'לס לייקרס (1-4)

בשנת 1956 קיבלה חברת פרוקטר & גמבל המפורסמת (התאגיד שעומד מאחורי מוצרים רבים שאתם בוודאי מכירים כמו אבקת הכביסה אריאל, דורסל, חיתולי פמפרס, הד אנד שולדרס, ג'ילט ועוד) תלונה על כך שהצ'יפס שהיא מייצרת נשבר כל הזמן, שהוא שמנוני מדי ובאופן כללי השקיות שבהן היא מוכרת אותו מלאות באוויר במקום במוצר עצמו.

החברה החליטה לפנות למהנדס המזון והכימאי פרדריק באור וביקשה ממנו לעזור לה לפתור את הבעיות הללו כדי לספק ללקוחות מוצר מוצלח יותר. באור לקח את המשימה ברצינות ואחרי לא פחות משנתיים של ניסיונות ועבודה במעבדה הצליח באור לייצר גליל אליו הוא הכניס חתיכות בצק תפוחי אדמה מטוגנות בצורה שהן כמעט אינן ניתנות לשבירה. לצערו, הטעם של החתיכות הללו לא היה משהו… באור נשלח ע"י החברה לעבוד על מוצר אחר.

מהנדס מזון אחר בחברה, אלכסנדר לייפה הצליח איפה שבאור נכשל ושיפר את הטעם של המוצר. ג'ין וולף, מהנדס מכונות וגם סופר מדע בדיוני שהלך לעולמו השנה, ייצר את המכונה שהצליחה להכין את הצ'יפסים האלו בכוחות עצמה ולהכניס אותם לגליל. וכך, בשנת 1967 הגיח לאוויר העולם, המוצר הידוע והמוכר, העונה לשם 'פרינגלס' שזכה מאז להכנסות אדירות לחברה ולתפוצה בלמעלה מ-140 מדינות ברחבי העולם.

אבל בזה לא תם הסיפור. הפטנט על הצ'יפס החדש אמנם נרשם על שמו של אלכסנדר לייפה שייצר את טעמו הסופי אבל מי שנחשב לממציא האמיתי של הצ'יפס בגליל היא פרד באור. כדי לא להתבלבל בתשובה לשאלה 'מי האיש שמאחורי פרינגלס?' הורה באור בצוואתו שנכתבה בשנות ה-80' שכשימות, יש לשרוף אותו ואת אפרו יש לאכסן בתוך גליל של פרינגלס. הוא נפטר בשנת 2008 וצוואתו מולאה ע"י צאצאיו. חלק מהאפר שלו נקבר בכד בחלקת קבר משפחתית וחלק אחר ניתן לנכדיו לזיכרון מהסבא הממציא, אבל חלק נוסף הוכנס לתוך גליל פרינגלס ונקבר גם הוא לצד כד האפר בפאתי העיר ספרינגפילד.

איך הסיפור הזה מתקשר למשחק המרכזי של הלילה בין שתייים משלוש השושלות האחרונות במערב? אם נהיה כנים אני לא כל-כך בטוח, אבל תמיד חשוב לשמוע ולספר על אנשים שעושים דברים הזויים ומעניינים בשביל לשמור על המורשת שלהם ובהקשר הזה אי אפשר שלא להכביר כמה מילים על לברון ג'יימס.

אודה ואתוודה, אף פעם לא הייתי מחסידיו של מספר 23 בצהוב ופעמים רבות, הרגש הבולט שהוא הוציא ממני היה הרצון לחנוק אותו. ועם זאת, מצאתי את עצמי צופה בו במשחק האחרון של הלייקרס מול דאלאס מאבריקס ומשתאה. כי תאהבו אותו או לא, כשהוא כמעט בן 35, אם אחד הקילומטראז'ים הארוכים ביותר שיש בנמצא, לברון ממשיך לעשות הכל בשביל שיזכרו אותו ומקריב לא מעט מעצמו בשביל שהמורשת שלו תהיה מרשימה עוד יותר.

אלו לא רק הנתונים הסטטיסטיים החריגים לגילו שהוא מעמיד עד עכשיו 26.4 נק', 10.8 אסיסטים ו-7.4 ריב' נתונים שבכל הנוגע לנקודות הם שניים בקריירה שלו פר 36 דקות וראשונים בכל מה שקשור לאסיסטים. זו בעיקר העובדה שלברון עושה על המגרש דברים אחרת ממה שהוא היה עושה עד עכשיו. הוא נותן את הבמה לאנתוני דיוויס, הוא הופך את עצמו להיות הרכז, המוציא והמביא וזה שמשרת את מי שמסביבו, הוא חוטף, הוא נלחם והוא שולט אבל הוא גם נותן מקום, דבר שלא ראינו ממנו יותר מדי במהלך העשור וחצי שאנחנו מלווים אותו.

ובינתיים זה עובד. אמנם בקהל יש לא מעט סקפטים אבל אני חייב להגיד שאם אני אוהד של הלייקרס, אני מוציא את עצמי די מבסוט לאור מה שראיתי עד עכשיו. כן, לקבוצה יש המון במה להשתפר. כן, עננת הפציעות כנראה תאיים על הקבוצה הזו לאורך כל העונה. כן, יש שם יותר מדי שחקנים עם בעיות של אגו ושלא נדבר על בעיות של חיווטים במוח וכן, אין להם ממש רכז ולברון זה פתרון נחמד לבינתיים אבל לא בטוח שלאורך טווח. ועדיין, לא אני ולא אתם הייתם רוצים להיתקל בהם בפליאוף.  את המאבריקס החביבים הם לימדו מהו כוחו של ניסיון ובהחלט יש מצב שדברים שהם כבר שכחו, ליריבות האחרות במערב ייקח זמן מה ללמוד.

הלילה תתארח הלייקרס לאחד מהמשחקים הקשים שלה עד כה ולא סתם משחק קשה, אלא משחק שהוא למעשה הקרב על ראשות המערב בו ייפגשו שתי הקבוצות עם המאזן הכי טוב בקונפרנס עד עתה (טוב, נו, אני חייב לציין שגם מינסוטה באותו מאזן. אבל גם אוהד זאבים שכמוני יודע שאף אחד לא סופר את מינסוטה…).

הספרס צוברים ניצחונות כדי שחס וחלילה לא יפסידו את הפליאוף העונה ובכך לא יזכו לסיים את המלאכה הסיזיפית של לשבור את שיא ההופעות הרצופות בפליאוף (כרגע הם בתיקו עם סירקיוז נשיונלס שהפכה להיות פילדלפיה 76' ועשתה 22 עונות רצופות בפליאוף גם כן). הם ניצלו את לוח המשחקים הקל שזימנה להם שלושה משחקים ביתיים לפתיחת העונה, משחק קשה בקליפרס (בו הם הפסידו לאקס, קוואי לנארד, שעלה בדרייב גדול מהרגיל ויש שטוענים שאפילו ראו אותו מחייך) וטיול מול מה שנשאר מגולדן סטייט (הכיתוב על הגופיות). אם הם רוצים להוכיח לנו שהם קבוצה שחושבת העונה בגדול ולא סתם קבוצה יעילה שנהנית מצירוף מקרים, אין כמו המשחק הלילה להוכיח את זה.

דמאר דרוזן ולמרקוס אולדריג' בחלק ההתקפי ודז'ונטה מורי בצד ההגנתי (אבל גם ההתקפי) כבר מוכנים לפגוש את לברון ודיוויס והחבר המפתיע בטריו, חבר הספרס לשעבר, דני גרין ואילו ההגנה השנייה בטיבה בליגה (הלייקרס דווקא) מסוקרנת לפגוש את ההתקפה השלישית בטיבה בליגה (דווקא הספרס).

אנחנו בהחלט מוכנים שיהיה משחק מעניין ואפילו אפי. בכל זאת שתיים משלוש השושלות הגדולות האחרונות במערב נפגשות. נקווה שתהיה סיבה להרגיש נוסטלגיים.

ויש עוד כמה משחקים בלילה האחרון בו ארה"ב עדיין בשעון קיץ (ממחר חוזרים לפער הרגיל, שזה אומר כמה משחקים בשעות סבירות כמו 5:00 בבוקר. או יה!):

Post Up:

1:00: מיאמי היט (1-4) – יוסטון רוקטס (3-2)

משחק מרתק צפוי הערב בפלורידה. גם כי הקבוצה הביתית נראית בהחלט נהדר וגם כי יוסטון רוקטס חייבת להתעשת על עצמה, הגנתית והגנתית (וגם הגנתית) אם היא לא רוצה למצוא את עצמה נלחמת גם השנה עם גולדן סטייט, הפעם על הלוטרי.

4:00: לוס אנג'לס קליפרס (2-4) – יוטה ג'אז (2-4)

קרב נוסף בצמרת המערב בכיכובן של הזו שרוצה להיות הלייקרס החדשה (מלאת כוכבים ונוצצת) וזו שרוצה להיות הספרס החדשה (אפורה ויעילה). בשבוע שעבר ניצחו הג'אז את הקליפרס נטולי קוואי. בעיר המלאכים, עם ה-MVP של סדרת הגמר, זו צפויה להיות אופרה אחרת לגמרי.

Post Down:

00:00: אינדיאנה פייסרס (3-2) – שיקגו בולס (4-2)

הפייסרס התאוששו עם שני ניצחונות רצופים, על ברוקלין וקליבלנד, אחרי טריו הפסדים בפתיחת העונה. שיקגו, החלשה למדי, אמורה לעזור להם להמשיך במגמה.

1:00: ניו יורק ניקס (4-1) – סקרמנטו קינגס (4-1)

שתיים מנמושות הליגה נפגשות בתפוח הגדול. אבל בעוד הניקס די בטוחים שם לשאר העונה, אצל הקינגס אחרי הניצחון הראשון על יוטה בשישי האחרון, יש תקוות לשים את פתיחת העונה החלשה מאחורה. ואין כמו התארחות במדיסון סקוור גארדן, בשביל לשכוח את הצרות. לא ככה?

2:30: קליבלנד קאבלירס (3-2) – דאלאס מאבריקס (2-3)

ההפסד ללייקרס קצת צינן את ההתלהבות של דאלאס, שאלמלא חוסר ערנות בדקות הסיום בשני משחקי הבית האחרונים, עוד הייתה מוצאת את עצמה עם מאזן מושלם. מול הקאבס, שלא רעים כמו שהם היו עשויים להיות, יהיה לקבוצה של קרלייל יותר קל.