עזבו אתכם כדורסל, מזל זה הכל בחיים

"אני לא רוצה גנרלים מוכשרים, חכמים, טובים, נאמנים או אחראיים. אני רוצה גנרלים שיש להם מזל" (נפוליאון בונפרטה)

מחזור הכדורסל האחרון בליגת העל הישראלית שהסתיים אמש הביא עימו את הניצחון העשירי ברציפות של הפועל חולון, 82:101 על מחזיקת הגביע מירושלים, וסגר לה למעשה סיבוב שלם ללא הפסד (הניצחון האחד עשר בסיבוב הושג מול הפועל ת"א לפני ההפסד האחרון של חולון בליגה לאותה ירושלים). הוא גם הביא את מאמן הקבוצה, דן שמיר, אדם די שליו ביום-יום להתבטאות קצת עצבנית בסוף המשחק.

וכה אמר המאמן החולוני – "נמאס לי מזה שאומרים שאנחנו לא טובים מספיק. צריך לכבד את החוקים של המשחק ואנחנו במאזן 4:18 בליגה כרגע. יש דברים שאנחנו צריכים לתקן ולעשות יותר טוב, אבל מה שאנחנו יכולים – אנחנו עושים" (הציטוט מראיון בגלי צה"ל).

על פניו צודק דן שמיר. בספורט בו אנו מקדשים יותר מכל את התוצאה, זה לא באמת משנה אם חולון משחקת כדורסל מרהיב ומשובב נפש או דוחה ומעודד הקאה. כל עוד היא מנצחת ועוד, עושה זאת במשך סיבוב שלם (נתון שאני לא זוכר קבוצה חוץ מהפועל ירושלים או מכבי ת"א שהצליחו לעשות), אין מה לבוא בתלונות. לא לשמיר ולא לשחקנים שלו.

ובכל זאת, יש דברים בגו. ולמרות שלדן שמיר נמאס, אולי כדאי גם לתת את הדעת על נתון אחד מעניין בקשר לח"י הניצחונות של חולון העונה:

לנתון הזה אנחנו קוראים בלעז 'נט רייטינג'. בעברית: הפרש סלים (פחות או יותר, לא ניכנס לזה). 74+ או אם תרצו בנט רייטינגית: 3.36+, זה המספר שמשקף את הנט רייטינג של חולון העונה בליגה. ב-NBA מספר דומה מספיק למקום העשירי. בליגה שלנו. מקום הרביעי וזה עוד אחרי שאתמול חולון ניצחה את הניצחון השני בגודלו שלה העונה שהקפיץ לה את המדרוג הזה בכמה עשיריות.

למה לחולון יש נט רייטינג כל-כך נמוך? אולי בגלל הנתון החסר תקדים שלה לפיו 10 מתוך 18 הניצחונות שלה היו בהפרש של 6 נקודות ומטה. כאשר לא פחות מארבעה משחקים הסתיימו בניצחון חולוני אחרי הארכה (חמש הארכות סה"כ).  ולא שהניצחונות האחרים היו כל-כך מרשימים. רק שלוש פעמים (כולל אתמול) ניצחה חולון בהפרש דו-ספרתי העונה, מספר זהה למספר ההפסדים הדו-ספרתיים של חולוניה.

בקיצור לפי הסטטיסטיקה המתקדמת הזו (מתקדמת יחסית לליגה בישראל) חולון היא קבוצה טובה, אבל רחוקה מלהיות מצוינת. צפייה במשחקים של חולון תגרום לנו להסיק את אותה מסקנה: החולונים הם קבוצה מצוינת רק לפרקים. יש לה דקות בהן היא שוטפת את המשחק, אבל יש יותר מדי רגעים בהן היא נעלמת לחלוטין. זו קבוצה שמסוגלת לרדת בסוף הרבע הראשון מול מכבי ת"א בפיגור 11 ואז להגיע למחצית ביתרון 8. קבוצה שיודעת לחזור ממינוס 11 בסוף הרבע השלישי לניצחון על הפועל ת"א או לרוץ ל0-14 מול הפועל ירושלים ולשנות לחלוטין את המומנטום של המשחק. זאת גם קבוצה שמסוגלת להיקלע למשבר ברבע האחרון מול נס-ציונה ולצאת מובסת.

ע"פ מבחן העין אפשר להגיד שבממוצע חולון היא קבוצה טובה, לא מאוד טובה, לא יוצאת דופן. פשוט טובה אבל לא הרבה יותר מזה. אלא שכאן נכנס למשוואה נתון אחד חשוב שקשור לציטוט של נפוליאון שהובא בתחילת הטור – לחולון יש מזל. טון מזל. הניצחונות במשחקים צמודים, התפרקויות של היריבות בדקות מכריעות, קבוצות שמגיעות לשחק נגדם בעיתוי משולם מבחינת חולון (מכבי ת"א בלו"ז משחקים צפוף ביותר, הפועל ירושלים פצועה) כולם מלמדים אותנו שחולון נהנית מלא מעט מזל. בכל זאת גיא פניני משחק שם…

אז נכון, בתוך כל הקארמה החיובית שיש על הקבוצה של דן שמיר מסתתרת גם גאוות יחידה ויכולת לא לוותר אף פעם לצד מעין הרתעה שהקבוצה הזו פיתחה ונכנסת לראש של היריבות בדקות ההכרעה. אז יכול להיות שדן שמיר צודק וחולון היא קבוצה יותר טובה ממה שאנחנו חושבים אבל יכול להיות שהצדק הוא דווקא עם כל המצקצקים וחולון היא לא הרבה יותר קבוצה עם מזל בשפע וקארמה בריאה וכמו שנפוליאון אמר – עזבו אתכם יכולת, סטטיסטיקות מתקדמות או כדורסל מליגה אחרת – כל אוהד צריך שחקנים מזליסטים, לא הרבה יותר.

ומה דעתכם?