אחד ביום: הלייקרס זה לא רק לברון ודיוויס

5:30: לוס אנג'לס לייקרס (7-32) – קליבלנד קאבלירס (27-12)

בעולם המערבי אין כמעט ילד שלא מכיר את חברת קוקה קולה. בכל זאת, מדובר באחת החברות המצליחות בעולם באופן כללי וחברת המזון המצליחה מכולן (אם אפשר לקרוא למשקה רווי הסוכר הזה בכלל 'מזון'…). את תהילתה הרוויחה החברה בזכות המשקה המזוהה איתה ביותר – הקוקה קולה שהומצאה ב-1892 ומאז נמכר ביותר מ-200 מדינות בעולם.

ועם זאת, חברת קוקה קולה לא מייצרת רק קוקה קולה ובאמתחתה משקאות רבים אחרים. למעשה, אם תשתו משקה אחד שמיוצר על ידי חברת קוקה קולה בכל יום, יעברו למעלה מ-9 שנים שלמות עד שתסיימו לטעום את כולם. לחברה יש למעלה מ-3,500 משקאות שמתפרשים על פני כ-500 מותגים שונים והם כוללים לצד המשקאות המוכרים גם התאמות של החברה למדינות מסוימות, משקאות שאינם מוגזים, משקאות אנרגיה, משקאות מבוססי סויה ואפילו משקאות אלכוהוליים כמו בירה או בירה מעורבת עם קולה.

אבל כמו שכולנו יודעים, זה לא משנה כמה משקאות שונים תוציא קוקה קולה מתחת ידיה, בסופו של דבר ישנו רק משקה אחד, שחור, מלא סוכר ומוגז שיהווה את הסמל שלה תמיד. וכל השאר, למרות שהם מביאים לחברה נתח יפה, יישארו לעולם בצד.

ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי בעזרת המשקאות של קוקה קולה אפשר לתאר את הלוס אנג'לס לייקרס של העונה ובמיוחד של הימים האחרונים. אם נשאל אתכם 'מיהי הלוס אנג'לס לייקרס', רובכם בוודאי תשיבו 'הקבוצה של לברון ג'יימס'. במקרה קצת פחות סביר אולי ישתרבב השם אנתוני דיוויס לתיאור שלכם אבל אלו כנראה שני השחקנים היחידים שיזכו לתהילה של מובילי הקבוצה.

אלא שביום שבת האחרון בעיר אוקלהומה סיטי , התוודענו לכך שללייקרס יש הרבה יותר מה להציע מאשר המלך והנסיך החד-גבתי שלצידו. שני הסופר-סטארים של הקבוצה לא התלבשו כל אחד מסיבתו הוא (לברון הצטנן, דיוויס נפצע בעכוז) והאבל שהיה צפוי לקבוצה במשחק מול הת'אנדר הנהדרים, הפך להיות יום טוב כשקייל קוזמה, רג'ון רונדו ודוויט האוורד סוחבים את הקבוצה כל הדרך לניצחון.

הניצחון האחרון של הלייקרס אולי שווה רק עוד W במאזן העונתי אבל למעשה הוא שווה הרבה יותר מכך. הוא מוכיח את מה שיודעים מי שעוקבים אחרי הקבוצה הזו לאורך זמן, יש כאן קבוצה הרבה יותר טובה ממה שנותנים לייחס לה. האווירה שנוצרה בקבוצה במסגרתה כולם נותנים הכל למען המטרה (אליפות אם תהיתם) והדוגמא האישית שמפגינים שני הכוכבים המחויבים שלה, פשוט מדבקת. היא גורמת לדוויט האוורד לבוא ולתת כתף בכל ערב מבלי להתלונן על מעמד, היא גורמת לג'אביל מגי להיות מרוכז ולעשות בדיוק את מה שמצפים ממנו (אלי הופים), היא גורמת לקייל קוזמה להמשיך ולהתחרות על מקום בהרכב למרות הקושי בכך שהוא משחק עם דיוויס באותה עמדה ולהיכנס לנעליו בצורה מושלמת כשהוא נהדר, היא גורמת לרג'ון רונדו להיות מרוכז ולקחת את המשחק על עצמו כשצריך והיא הופכת את המועדון כולו למוביל במערב בסיכוייו ללכת עד הסוף בתום העונה.

הלייקרס, שעומדים על שמונה ניצחונות רצופים, נראים כמו הפנטזיה שמי שליקט את השחקנים בקיץ (מיסטר פלינקה שקודם השבוע לתפקיד הג'נרל מנג'ר) דמיין במוחו. הם נראים כמו קבוצה קשוחה, מחויבת עם טון ניסיון ולא פחות כישרון (מבחינת כישרון נטו, בהתעלמות אלגנטית מתקריות עבר וראש דפוק, הכישרון בלייקרס עולה על זה של שאר הקבוצות בלי שאלה בכלל) ובהנהגה של לברון ג'יימס החכם, היעיל והמנוסה ששום דבר לא מרתיע אותו הם בעיקר נראים כמו המועדון עם ההילה שהיה בסטייפלס סנטר (ובפורום ז"ל) פעם. והאמת? אפילו כיף לראות אותם.

הלילה תארח הלייקרס את קליבלנד, האקסית של מספר 23 בצהוב שהייתה מתה לקצת מגע לברוני  אצלה בקבוצה. קליבלנד מגיעה אחרי שהשיגה דבר נדיר מבחינתה – שני ניצחונות רצופים , האחד על דטרויט לאחר הארכה והשני, מרשים הרבה יותר, במשחק חוץ מול דנבר. מה הסוד של השינוי שקרה בקליבלנד? כנראה שמדובר בעובדה שהמאמן הלא-אהוב ג'ון ביילין, קיצר את הרוטציה ובשני המשחקים האחרונים השתמש דקות ארוכות (מעל 34 במשחק) בקווין לאב, צ'אדי עוסמאן, טריסטן תומפסון, דריוס גרלנד וקולין סקסטון והשאיר פחות זמן לשאר השחקנים. זו אסטרטגיה שבליגה שוחקת כמו ה-NBA לא תחזיק לאורך זמן אבל בינתיים מוכיחה את עצמה כשגם ביילין מבין שהכישרון שלו מוגבל ועדיף לו לנצל כמה שיותר ממנו כשאפשר.

מול הלייקרס החזקה, בה יחזור להרכב לברון ג'יימס ויש סבירות שגם אנתוני דיוויס (ודני גרין שגם הוא נעדר באוקלוהמה), יהיה לפרשים יותר קשה גם כשהיא משתפת רק את השחקנים היותר מוכשרים שלה אבל מאידך, זו גם יכולה להיות הזדמנות בשבילם להפגין נוכחות ולהפתיע את קהל האוהדים שלה, של הלייקרס ושל ה-NBA  בכלל ועל הדרך להזכיר ללברון ג'יימס, היכן הוא נולד…

*

וחוץ מהמשחק הזה, יש לנו עוד כמה משחקים די מנומנמים הלילה:

Post Up:

2:00: אינדיאנה פייסרס (15-24) – פילדלפיה 76' (15-25)

שתי הקבוצות צמודות זו לזו בטבלת המזרח ולמשחק הזה עשויה להיות משמעות בקרבות המיקום בהמשך העונה. המאזן בין השתיים עומד על 1-1 עד כה כשפילדלפיה ניצחה בצורה דחוקה אצלה בבית ואינדיאנה הביסה את הסיקסרס נטולי אמביד לפני שבועיים. ונחשו מה? גם הלילה אמביד לא ישחק, מה שנותן לאינדיאנה הזדמנות לעוד הצגה מול הקבוצה האורחת שסוחבת חמישה הפסדי חוץ רצופים.

Post Down:

2:00: דטרויט פיסטונס (26-14) – ניו אורלינס פליקאנס (26-14)

התמודדות לא מאוד מעניינת בין קבוצה שהחלק התחרותי של העונה שלה כבר מאחוריה (דטרויט פיסטונס בעידן פוסט בלייק גריפין) לבין אחת שהחלק התחרותי של העונה עוד לפניה (ניו אורלינס בעידן פרה זאיון וויליאמסון).

2:30: בוסטון סלטיקס (11-26) – שיקגו בולס (26-14)

אחרי שהתפוצץ מול ניו אורלינס עם שיא קריירה של 41 נקודות, ג'ייסון טייטום ינסה להמשיך את המומנטום מול הבולס. והאמת? כשזו היריבה אין סיבה שהוא לא ימשיך לחגוג.

3:00: מינסוטה טימברוולבס (23-15) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (17-22)

שתי קבוצות שחטפו לאחרונה סנוקרת,  המארחת מיוסטון והאורחת מהלייקרס ינסו להתאושש הלילה במיניאפוליס. רק אחת מהן (אוקלהומה…) תעשה זאת.

 5:00: פורטלנד טרייל בלייזרס (24-16)  שארלוט הורנטס ((27-15)

פורטלנד פשוט לא מצליחה לנוח על זרי הדפנה לרגע. כל פעם שנראה שהיא מרימה את הראש היא פוגשת יריבה מוכשרת ממנה (שזה בערך חצי ליגה) שמעיפה אותה חזרה למחשכים. בשבת זו הייתה מילווקי. מול שארלוט הבינונית משהו היא תנסה להתחיל לגלגל את האבן מחדש.

5:00: סקרמנטו קינגס (24-15) – אורלנדו מג'יק (21-18)

שתי קבוצות במאזנים שליליים וסגלים חסרים ייפגשו הלילה בבירת קליפורניה. הקינגס יקוו לנצח את היריבה העיקשת מהמזרח או לפחות ללמוד משהו מהשיפור שעובר על הקבוצה מפלורידה.