הלילה של הריבאונד (וגם של מינסוטה)

גמר המערב, משחק מספר 1: לוס אנג'לס לייקרס – יוסטון רוקטס 107:120

"זה מרגש להיות כאן. הייתי כבר כמה בלא מעט גמרים אזוריים אבל מעולם לא הייתי בגמר המערב. אליפות המערב זה בעצם התואר היחיד שחסר לי" סיפר לברון ג'יימס, המועמד הבולט לתואר ה-MVP של העונה במסיבת העיתונאים בתחילת הערב. ואכן נראה היה שההתרגשות אוחזת בלברון ובלייקרס כולה ברגעים הראשונים של המשחק.  

אלא ששעתיים אחר-כך הכל נראה הרבה יותר טוב מבחינת הקבוצה הביתית בסטייפלס סנטר שהתעשתה ורשמה ניצחון נאה על היוסטון רוקטס בפתיחת גמר המערב. "לא נכנסו למשחק טוב, לא בטוח שהפנמנו מול מי אנחנו משחקים ובאיזה מעמד" תיאר קינג ג'יימס בתום הערב "אבל אנחנו הלייקרס ואנחנו יודעים לקום ויודעים להיכנס לעניינים כשהם קורים וזה מה שעשינו הלילה. יהיה להם קשה מאוד לנצח אותנו, כי אנחנו נעולים על ללכת עד הסוף".

ואכן האווירה הלילה בסטייפלס סנטר הייתה מחשמלת. אולי אנחת הרווחה שנשמעה לפני יומיים בצד הסגול-צהוב של עיר המלאכים אחרי שנודע שמי שתעמוד מולם בסיבוב הנוכחי היא לא היריבה העירונית עטורת הכוכבים אלא הקבוצה הקומפקטית מטקסס, אולי זו העובדה שגם מילווקי הודחה, מה שמשאיר גם את המזרח בלי קבוצות ראויות שיכולות לעמוד מול קבוצת האגמים ולהסתכל לה בעיניים ואולי זו פשוט היכולת הטובה של הקבוצה של פרנק ווגל לאורך כל העונה שמרמזת שזו השנה שלהם, דבר שהורגש ביציעים מאוד.

"זה היה העשור המחורבן ביותר שלנו אי-פעם" אמר ג'ק ניקולסון, האוהד המושבע שבשלב מסוים בעשור האחרון הכריז קבל עם ועדה שהוא מוכר את המנוי. "אבל אנחנו חזרנו וחזרנו בגדול. אף אחד לא יעצור אותנו השנה ואני מקווה שאנחנו נבנה פה שושלת גם בשנים הבאות".

אל תוך ההמולה הזו, הגיעה יוסטון רוקטס, קבוצת אנדרדוג מובהקת, גם מבחינת הדירוג, גם מבחינת הפוטנציאל וגם מבחינת הגובה. הרוקטס פינטזו ועדיין מפנטזים על שיחזור של עונת 1994/95, אז סיימה הקבוצה במקום השישי בלבד במערב אבל פילסה את דרכה עד לאליפות הליגה בלי סדרה אחת שכוללת ביתיות. הרוקטס הגיעו מוכנים אחרי שהדהימו את הקליפרס בחצי גמר המערב וגם הם כמו היוסטון הנוסטלגית ההיא, עשו זאת אחרי ניצחון במשחק מכריע בעיר זרה.

"היינו כבר בלוס אנג'לס, אז זו לא הייתה דרך ארוכה להגיע לפה" ענה מייק ד'אנטוני בתחילת הערב לשאלות הכתבים על העייפות הפוטנציאלית של קבוצתו המותשת מסדרת 7 משחקים. "אנחנו מבינים שפליאוף זה מאמץ ארוך, אנחנו מנוסים במעמדים האלה ואנחנו יכולים להתמודד עם עומס". לצערו, לא העומס היה בהכרח הבעיה של יוסטון הלילה והמאמן המשופם מצא את עצמו לא פעם ללא פתרונות ראויים לאגרסיביות ולגובה של הקבוצה השנייה של העיר לוס אנג'לס.  

"הם לא הקליפרס, זה בטוח" הסביר ג'יימס הארדן בתום המשחק את ההבדל בין לה לה לאנד בה הם ביקרו עד כה לבין הקשיחות הלא-הוליוודית בה הם נתקלו הלילה. "זו קבוצה הרבה יותר מנוסה, הרבה יותר יעילה וכזאת שפשוט לא מוותרת. הם לא נרדמים בשמירה", החמיא הארדן למנצחת הערב.

ואכן, בעוד הקליפרס, גם במשחק האחרון של הסדרה, אחרי שכבר הם התעוררו מהתרדמה שאפפה אותם והובילה אותם לפיגור 3-1, שיחקו כאילו משקולת מונחת להם על הכתפיים (מה שנכון, לאור 50 שנות היסטוריה של כישלונות בהעפלה לגמר אזורי) ושלחו מבטים חוששים לכל עבר גם ביתרון דו-ספרתי, הלייקרס הם קבוצה עם ביטחון, עם דיסטנס ועם פאסון של אלופה. קבוצה שיודעת שכל מה שהיא צריכה לעשות בשביל לקחת את התואר בסופו של דבר, זה פשוט להיות היא עצמה ולהמשיך את מה שהיא עשתה עד עכשיו. אין ספק שהחדשות המרכזיות מתוצאות סוף השבוע הן שאף קבוצה שנשארה היא לא בקליבר של הלייקרס, לא במערב וגם לא במזרח.

הפאסון הזה, כאמור, קצת נרדם בדקות הראשונות של המשחק. על הלייקרס שלא שיחקה כבר שבוע נפלה תרדמה ויוסטון, המשופשפת והמשפשפת, הסתערה על המשחק כמו ראסל ווסטברוק על ריבאונד בעידן בו הוא ניסה ללקט טריפל-דאבלים. הארדן עם 5 נקודות, שלשה ממרחק לא הגיוני של אריק גורדון ודאנק של קובינגטון נתנו ליוסטון פער של 2-10 וגרמו לפרנק ווגל לכנס אליו את החברה לכמה מילים על המעמד.

יוסטון המשיכה לשמור על היתרון בדקות הבאות ולמעשה כל המחצית הראשונה אבל ככל שהמשחק התקדם, נראה היה שהלייקרס נכנסים לעניינים ומבינים את היתרונות היחסיים שלהם. דוויט האוורד שיש לו כמה חשבונות לסגור עם הארדן ועם הרוקטס, צוות לצידו של דיוויס וגם לברון הבין שמהצבע של הרוקטס תבוא הישועה, גם אם מחכה לו שם פי.ג'י טאקר, יריבו משכבר הימים.

הרוקטס בתצוגת קליעה טובה הובילה 23:33 בסוף הרבע הראשון ואחרי שהלייקרס צימקה להפרש של 3 בלבד (37:40) כמה דקות בתוך הרבע השני, היא ברחה שוב לא מעט בזכות אריק גורדון שהיה חד היום, שלא כהרגלו העונה. הפער שוב צמח ל-10 ונעצר בסופו של דבר על 7 הפרש במחצית – 53:60 לאורחת, אבל לכולם היה ברור שמה שנראה אחרי ההפסקה יהיה אופרה אחרת.

וכך אכן היה. אנתוני דיוויס תפס פיקוד, קובינגטון נכנס לבעיית עבירות (יצא בשש עבירות בתחילת הרבע הרביעי), אחד מהצמד הווארד ומגי היה על המגרש כל הזמן כגבוהה שני ויוסטון פשוט לא מצאה תשובות בהגנה. גם ההתקפה היוסטונית התחילה לחרוק וזריקות שבדרך כלל נכנסות, מצאו את דרכן החוצה. הרבע השלישי היה רבע קליעה קשה מאוד לרוקטס. לא, לא  0/27 מחוץ לקשת אבל גם 3/16 זה לא משהו לספר עליו לנכדים…

3.20 דקות בתוך הרבע הלייקרס עלו ליתרון ראשון אחרי פייד-אוואי של לברון 63:64 ומשם זו הייתה רק הלייקרס כשהיא מסיימת את הרבע השלישי בניצחון מוחץ 17:34 ובמצטבר 77:87. את הרבע הרביעי פתח קייל קוזמה, עוד אחד מהגבוהים הבלתי נגמרים של הלייקרס עם 8 נקודות רצופות, הבור של יוסטון העמיק ל-16 נקודות ומכאן עד הסיום הם רק ניסו לצמצם נזקים אבל גילו שמה שמצומצם בעיקר זה הנפח שהם תופסים במגרש מול הגודל הפיזי של הלייקרס. דאנק של אלכס קארוסו, חביב הקהל בסטייפלס סנטר, חתם את התוצאה הסופית 107:120 ללייקרס שעולים ל0-1 בסדרה.

אנתוני דיוויס סיים כקלע המוביל של הלייקרס עם 28 נק' ו-13 ריבאונדים, לברון הסתפק ב-21 נקודות, 8 אסיסטים ו-11 ריבאונדים וגם דוויט האוורד סיים עם דאבל-דאבל של 13 נק' ו-12 ריבאונדים. ובכלל ריבאונדים היו הקטע של הלייקרס שניצחה בקטגוריה הזו 40-61. קוזמה הוסיף 15 נק' ודני גרין תרם 13 משלו. רג'ון רונדו קלע 2 בלבד אבל מסר 10 אסיסטים לתפארת לה-לה לאנד. ביוסטון ראינו את הארדן במשחק בינוני עם 33 נקודות (19 מתוכן בחצי הראשון), אריק גורדון היה טוב לכל אורך המשחק עם 28 נקודות וווסטברוק הסתפק ב-20 נקודות (7/21 מהשדה) ו-6 ריבאונדים.

המשחק הבא בסטייפלס סנטר בעוד יומיים ויוסטון תקווה להראות אחרת או לפחות להצליח לתפוס איזה כדור חוזר טועה…

הגרלת הלוטרי

והייתה גם הערב הגרלת לוטרי שהתקיימה בשיקגו הפעם אבל למרות הציפיות המוקדמות לא נתנה את הכדור הזוכה לקבוצה המקומית.

שלוש הקבוצות הגרועות בליגה אכן זכו בשלושת המקומות הראשונים, כמו שנותנים הסיכויים (14% לכל אחת מהן להיות ראשונה) אבל מי שגרפה את כל הקופה זו דווקא השלישית בגריעותה, מינסוטה טימברוולבס שקיבלה את הבחירה הראשונה בדראפט ותקווה להוציא משם משהו ראוי שיחזק את הסגל מלא הפוטנציאל שלה.

מי שהתאכזבה קלות, אבל בטח יכולה להיות מרוצה מהשגת מטרת הטנקינג לשמו היא התכנסה היא הקבוצה הגרועה בליגה שזכתה בבחירה השנייה, גולדן סטייט ווריירס, שכמו שזה נראה תעמיד סגל אימתני בעונה הבאה.

בבחירה השלישית זכתה מי שבאמת זקוקה לכך, קליבלנד קאבלירס, שסיימה עם המאזן השני בגריעותו ותקווה לחזק את הסגל הצעיר שלה.

וכך ייראה בסיבוב הראשון בדראפט במלואו:

1. מינסוטה טימברוולבס
2. גולדן סטייט ווריירס
3. קליבלנד קאבלירס
4. אטלנטה הוקס.
5. דטרויט פיסטונס
6. ניו יורק ניקס
7. שיקגו בולס
8. שארלוט הורנטס
9. וושינגטון וויזארדס
10. פיניקס סאנס
11. סן אנטוניו ספרס
12. סקרמנטו קינגס
13. ניו אורלינס פליקאנס
14. בוסטון סלטיקס (מקבלת את הבחירה מממפיס גריזליס)
15. אורלנדו מג'יק
16. מינסוטה טימברוולבס (מקבלת את הבחירה מברוקלין נטס)
17. פורטלנד טרייל בלייזרס
18. דאלאס מאבריקס
19. מילוקי באקס (מקבלת את הבחירה מאידיאנה פייסרס)
20. ברוקלין נטס (מקבלת את הבחירה מפילדלפיה 76')
21. דנבר נאגטס (מקבלת את הבחירה מיוסטון רוקטס)
22. פילדלפיה 76' (מקבלת את הבחירה מאוקלהומה סיטי ת'אנדר)
23. מיאמי היט
24. יוטה ג'אז
25. אוקלהומה סיטי ת'אנדר (מקבלת את הבחירה של דנבר נאגטס)
26. בוסטון סלטיקס
27. ניו יורק ניקס (מקבלת את הבחירה מהקליפרס)
28. טורונטו ראפטורס
29. בוסטון סלטיקס (מקבלת את הבחירה ממילווקי באקס)
30. לוס אנג'לס לייקרס