סוף עונה 2019 (13) – מיאמי חום

מטרות לעונה שהסתיימה:

אחרי שבעונה שעברה הקבוצה סיימה במקום השישי במזרח והואיל ולא נעשו שינויים מהותיים בסגל והואיל וכבר לפני פתיחת העונה היה ברור שיש 5 קבוצות מזרחיות עדיפות ממנה, נראה שהמטרה של מיאמי נותרה זהה. קרי פלייאוף עם עדיפות למקום השישי וראש דיוויזיה.

עמידה במטרות:

המטרה היחידה שאפשר לומר שמיאמי עמדה בה היא מסע פרידה סביר לגדול שחקני המועדון בכל הזמנים, דוויון וייד. בעונה בה לא היה צורך במאזן חיובי בשביל פלייאוף, אין ספק שמדובר על כישלון עבור קבוצה שלא נמצאת בהליך בנייה ומשלמת שכר גבוה מאד.

מטרות לקיץ:

למיאמי יש חבורת שחקנים משלימים לא רעים בכלל, אבל אפס כוכבים. וזה לא שכוכב אחד יעשה שם שינוי מהותי, ובלאו הכי יש שם יותר מדי חוזים כבדים אותם תרומת השחקן פשוט לא מצדיקה. מיאמי נמצא במצב שמצד אחד אין לה אפשרות טובה ללכת לבנייה ונכסים משמעותיים למימוש, ומצד שני היא לא אטרקטיבית לכוכבים בשיאם. מעבר לזה שנראה שהאתוס שריילי מנסה לפתח לא כולל מעבר בירכתי הליגה.

אפשר לעבור עמדה אחר עמדה, אבל בגדול בכולן מיאמי צריכה חיזוק.

יש כמה דברים בהולים. למשל מחליף לדראגיץ' בעמדת הרכז.

בעמדת הקלעי הם יחסית במצב יותר סביר עם ריצ'ארדסון (כנראה החוזה הכי טוב בקבוצה) וויטרס.

ווינסלו בעמדת הסמול פורוורד יכול להיות מחליף. התקפית הוא סביר מינוס ובניגוד לציפיות מתחילת הקריירה הוא לא מחפה על זה בהגנה עילאית.

בשתי עמדות הפנים יש את ג'ונסון ואולניק (חוזים גבוהים מדי אבל לא מופרכים), אדביו שהראה כמה ניצוצות העונה ואם ימשיך במגמת השיפור אפשר להיות אופטימיים לגביו, ווויטסייד שנראה כמו אחד החוזים הגרועים בליגה.

אם לסכם לפי סדר דחיפות: סמול פורוורד פותח, רכז מחליף, שחקן פנים שהוא פקטור התקפי משמעותי.

מטרות לעונה הבאה:

בדיוק כמו העונה הנוכחית. הפציעות קצת דפקו את מיאמי. סגל כזה עם חיזוקים במקומות הנכונים והם אמורים, לכל הפחות, להיאבק על מקום בפלייאוף.

בשתי העונות הקרובות התקרה שלהם תמשיך להיות סיבוב ראשון בפלייאוף, אבל לאחר מכן ינוקו מספר חוזים כבדים ויהיה אפשר לרענן את השורות.