פורטלנד מוכיחה טונות של אופי. בוסטון קצת פחות… סיכום מעט שונה של משחקי הלילה

סלטיקס-באקס 123-116 (1-2 לבאקס)

אל המשחק הצטרפתי ברבע השני (לא פשוט להתעורר אחרי מפגש משפחתי של 30 איש..) ונתחיל את הסיקור ממנו:

הרבע השני מתנהל במשחק נדנדה סביב השש הפרש לבוסטון אבל פאט קוננאטון של מילווקי נותן כמה סלים חשובים ומוסיף חסימה נהדרת עד ששתי שלשות רצופות של לופז ומירו משוות את התוצאה עם דקה וחצי למחצית.

הייוורד בשלשה משלו מחזיר את היתרון אבל ג'ורג' היל עם ג'אמפ-שוט מוריד את קבוצותו עם פיגור מינימלי.

רבע שלישי:

הקבוצות עולות עם כושר קליעה טוב מאד ומידלטון עם שלשה אנד וואן מעלה את קבוצתו ליתרון נקודה אחרי שתי דקות. קיירי עונה מיד וג'יילן בראון עם דאנק לתוך-פרצוף-שלך על יאניס מעיר את הקהל אבל, לופז עם דאנק יפה משלו ויאניס מחזירים את היתרון לצבאים.

מוריס וטייטום (חטיפה ממירו ולייאפ קל) ממשיכים את משחק הנדנדה ואוז'ולה עם שלשה מעלה לשלוש.

יאניס ממשיך לדרוס ומתגנבת לי תחושה של סתמיות מסוימת. אולי הוא פריק אבל אין בזה שום שיק…

איליאסובה עם שלשה ושלשה של קיירי מנגד ממשיכים את משחק הנדנדה עד שמידלטון והיל ואיליאסובה קולעים 8 נקודות ללא מענה והצבאים מוצאים את עצמם בטריטוריה נוחה עם יתרון 7 ו 2:30 לסיום הרבע. היתרון הגדול במשחק עד לאותו רגע.

בוסטון לא מצליחה לענות והיל עם 1/2 מהקו ושלשה מגדיל ל 11 עם 1:40 לסוף הרבע.

קיירי עם שתיים מהקו מוריד לסינגל דיג'יט אבל היל הלוהט שעט לסל ומסיים בעוד דאנק מהדהד.

איכשהו, בוסטון יורדים בפיגור 8 בלבד לקראת הרבע המכריע.

רבע רביעי:

השופטים מדביקים לבראון עבירה חמישית על משהו שבשנות השמונים לא היו מעיזים לשרוק.

היתרון מגיע ל 12. מרכוס מוריס מוריד ל 9 עם שלשה חשובה אבל מילווקי עם טראפ נהדר על קיירי וסלים של יאניס ובלדסו מעלים ל 13.

בוסטון לוקחים פסק זמן והתחושה היא שמילווקי הולכים להחזיר לעצמם את יתרון הביתיות.

פאט קונאנטון עם שלשה מעלה ל 16 והקהל משתתק.

אוז'ולה עם עבירת תוקף שטותית ומהצד השני שלשה של מידלטון וסל בצבע של היל מעלים ל 17.

הייוורד עם שלשה מספיק להוריד ל 11 אבל יאניס עם סל ועבירה מחזיר ל 17 עם 4:50 לסוף.

בוסטון ממשיכים לנסות אבל אף אחד – בייחוד לא הקהל – לא באמת מאמין שיש להם סיכוי.

2:30 דקות לסוף, יאניס דופק בלוק על קיירי במהלך שנועל את המשחק למעשה.

בוסטון חייבת ניצחון במשחק הבא והאמת שנראה שלבאקס מגיע יותר – מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת. מי ששיחק טוב עונה שלמה, ישחק טוב גם בפלייאוף.

פורטלנד-דנבר 137-140 (1-2 לפורטלנד)

מה כבר אפשר לומר על משחק שהלך לארבע הארכות בפלייאוף?

שזאת הפעם הראשונה מאז 1953?

שזה אחד התענוגות הגדולים לנו כקהל אבל אחד הסיוטים של השחקנים?

שזה סופר אכזרי להפסיד משחק כ"כ צמוד אחרי 68 דקות של כדורסל?

כמה צמוד זה היה? ככה צמוד:

כמה נקודות:

• איך יוקיץ' הנפלא יתפקד בעוד פחות מ 48 שעות אחרי משחק של 65 דקות?!?!?!?! השאלה הזאת נשאלת לגביו בעיקר כי הוא לא בדיוק האתלט האולטימטיבי. החוזקה העיקרית שלו זאת הגאונות שלו.
• סי.ג'יי מקולום נראה כמו הילד הטוב הזה של השכנים. אין לו את הסקס אפיל הזה, הסטאר קוואליטי הזה שיש לשחקנים כמו דיימו, סטף, קיירי, ועוד אבל תראו מה הוא עשה הלילה:
  • o      23 נקודות בזמן החוקי
  • כל 7 הנקודות של הבלייזרס בהארכה הראשונה
  • o      4 נקודות בהארכה השניה
  • o      7 נקודות בהארכה השלישית פלאס חטיפה סופר חשובה 19 שניות לסוף בפיגור 2 וכדור של מורי שאיפשרה לדיימו להשוות ולכפות הארכה רביעית.
  • בהארכה הרביעית הוא לא תרם נקודות (גם דיימו לא, אגב) אבל חסם, לקח ריבאונד התקפה ומסר להוד שהיה חופשי מחוץ לקשת לשלשה סופר דופר חשובה שגמרה את המשחק למעשה.

אם אני פורטלנד, אני מתפלל שהתדמית שלו לא תשתנה וארגונים חמדניים משווקים גדולים (מממ… שלושה ניחושים למי אני מתכוון…) לא ינסו לשדל אותו בכל הכח.

• מה תגידו על ויל ברטון? האתלט הנפלא הזה הוא אחד האנדרייטדים הגדולים בליגה והלילה הוא תרם המון לקבוצתו כאשר 12 מתוך 22 נקודותיו הגיעו בהארכות השונות. לי הוא מזכיר כל מיני שחקנים מלהיבים שלא זוכים למעמד של starter בקבוצותיהם כמו ג'מאל קרופורד ולו וויליאמס. כנראה שיש נישה כזאת.
• אחרי הפלייאוף הקודם הרבה אנשים תפסו את פורטלנד כקבוצה רכרוכית. הטענה היתה שרק רכרוכיות יכולה לאפשר הפסד בסוויפ לא ג'נטלמני בעליל בסדרה שבה היה להם יתרון ביתיות. כיף לראות אותם מתנערים מזה, חוזרים לפלייאוף, מדיחים את אוקלהומה עם שני הסופרסטארים שלה (נניח…) בג'נטלמן סוויפ ולוקחים חלק במשחק כזה שבו הם יוצאים מלא מעט בורות כדי לזכות בניצחון בסופו של דבר.
• אני לא יכול לחכות להמשך 🙂