טורונטו ראפטורס אחרי הפיק במחשבה לעתיד

מה קרה בפגרה אצל טורונטו ראפטורס?

אולם: סקוטיה-בנק ארנה (19,800 מושבים)
מאמן ראשי: ניק נרס (58-24 כמאמן ראשי), אליפות אחת בעונה אחת
מאזן בעונה הקודמת: כמאזנו של נרס. טורונטו ראפטורס לקחו אליפות אחרי שניצחו את אורלנדו 4-1, גברו על פילדלפיה בשיניים 4-3, ניצחו את מילווקי 4-2 ואת הווריורס באותה תוצאה.

הסגל בטורונטו

סגל: מארק גאסול (C), פסקל סיאקם (F), קייל לאורי (PG), סרג' איבקה (F-C), נורמן פאוול (G), או.ג'י אננובי (F), פרד ואנוליט (G), מלקולם מילר, כריס בושר, דוון הרננדז, פטריק מקאו, סטנלי ג'ונסון, רונדה הוליס-ג'פרסון, דווין רובינסון, קמרון פיין, אושה בריסט וסגבה קונטה.

באו: דוון הרננדז, סטנלי ג'ונסון (ניו אורלינס פליקנס), רונדה הוליס-ג'פרסון (ברוקלין), דווין רובינסון (וושינגטון), קמרון פיין (קליבלנד), אושה בריסט וסגבה קונטה.

עזבו: אם לא ניקח את הטרייד של גאסול בחשבון, אז דני גרין (לייקרס), קוואי לנארד (קליפרס), ג'ורדן לויד, ג'ודי מיקס, סי.ג'יי מיילס (וושינגטון), אריק מורלנד, דלון רייט (דאלאס מאבריקס).

נשארו: גאסול, סיאקם, לאורי, איבקה, פאוול, אי.ג'י אננובי, ואנוליט, מלקולם מילר, כריס בושר.

העונה הקודמת

אפשר לסכם את העונה הקודמת במילה אחת – אליפות. אני משער שמי שניחש שהראפטורס יהיו האלופים בשנת 2019 היה כמעט משיח. היו את יוסטון שלכאורה חזקים מתמיד, גולדן סטייט בעצימותה ובמזרח לא היה חסר תחרות.

למרות שמילווקי איכזבו בגמר המזרח, גם אורלנדו הצליחו להנחיל הפסד לטורונטו. פילדלפיה עם 4 כוכבים הייתה המהמורה העיקרית – והניצחון מולם נקבע על סל אחד של קוואי לנארד. מי לא זוכר:

בקיצור, מדובר באחד הפלייאופים המרגשים ביותר של השנים האחרונות, להוציא את הפלייאוף של 2011, לא חשובה זהות המנצחת. וככזה, הקבוצה התרסקה לקרשים מיד אחרי שלקחו אליפות, אבל בכל זאת אני צופה קצת אופטימיות.

ראפטורס בעונת 19/20

אז אחרי אליפות משובחת ומתוקה במיוחד, מסאי יוג'ירי, ה-GM של הראפטורס, יכול להיות מבסוט מההחלטה להביא את קוואי במקום דרוזן, גם במחיר של שנה אחת בלבד. בזמן שסטיבן איי סמית' טוען שהוא לא היה צריך להשאר איתם, דווקא כאן תתגלה הגדולה שלו.

אחרי העזיבה והסכום ההזוי שהלייקרס הסכימו לתת לדני גרין, הציפיות מהראפטורס נמצאות בשפל. אבל יש להם סגל שיכול לתת פלייאוף ממקומות תחתונים; מארק גאסול הוא עדיין שחקן מצוין, גם בהגנה וגם בהתקפה. קייל לאורי העלה הילוך ולפסקל סיאקם יש רק לעלות למעלה.

נכון שרוב הפוקוס היה על קוואי בעונה האחרונה, אבל עדיין – הסגל נשאר איכותי עם שחקנים משלימים טובים. לכאורה, כל שחקן יכול להגיע לקבוצה שבנוייה מצוין – ולאיים על ראשות המזרח בקלות יחסית.

מה לגבי היריבות של טורונטו ראפטורס?

מילווקי דרכו במקום. עם כל הכבוד לכריס מידלטון, יאניס בעיקר סוחב את הקבוצה והם בנויים על היכולת (המדהימה) שלו להוביל את הקבוצה ולהשאר עמיד לפציעות. הוא נמצא בתקופה הטובה בקריירה שלו ולדעתי, ההשתתפות באליפות העולם בכדורסל היה מיותר.

פילדלפיה נחלשה, לטעמי, באופן משמעותי. הם החליטו לוותר על ג'ימי באטלר ולא על טוביאס האריס – לדעתי טעות חמורה. אם זה היה אני, הייתי משאיר את באטלר, שיש לו תמיד סכין בין השיניים ויכול לסחוב קבוצה תקועה. ג'יי ג'יי רדיק גם עזב לפליקנס. אז נכון, הורפורד הגיע וגם ג'וש ריצ'ארדסון בתמורה לבאטלר, אבל זה עדיין לא מה שהם היו בעונה שעברה.

בוסטון דווקא הלכה קדימה. החבר'ה שלה התגבשו באליפות העולם וקמבה ווקר ה'חברי' החליף את קיירי אירווינג ה'אנוכי'. דווקא כאן חילוף מבורך.

בגזרת הקבוצות שלא יודעים איך להתייחס אליהן – אורלנדו, ברוקלין, מיאמי ואינדיאנה. ושם טורונטו נמצאת. סוף-פלייאוף במזרח.

תרחישים

האופטימי: טורונטו ראפטורס מצליחים לדגדג כמה שחקנים בעלי שיעור קומה רציני ב-NBA ומצליחים לרכוש חזרה את דרוזן בשביל נזיד עדשים. סאן אנטוניו לא רצו להסתבך איתו בסוף העונה וקיבלו שחקנים משלימים ובחירות דראפט. עם חמישייה של גאסול, איבקה, סיאקם ולאורי, דרוזן חוזר לקבוצה ווינרית שאין לה קוף על הכתפיים. הם מצליחים להיות קבוצה מגובשת וסוס שחור עד גמר המזרח, שם הם מודחים ע"י מילווקי.

הריאלי: הכל קורה על מי מנוחות בקנדה וטורונטו משחקים את העונה קדימה. מנסים לקיים כמה טריידים משתלמים כדי להביא בחירות דראפט ושחקנים צעירים עם פוטנציאל, משהו שלא קורה – והם די עומדים במקום כשרוב הסגל מזדקן בשנה. מגיעים לפלייאוף ממקום 6 וחוטפים 4:2 מבוסטון הנמרצת, שנראה שהדם חזר לה ללחיים.

הפסימי: אחרי עונת האליפות כולם שבעים וחלק מגיעים לעונה לא בכושר. העייפות מהולדת הבן של ואנוליט ניכרת עליו, איבקה לא מצליח להיות הדוגמה האישית בענייני חדר הכושר וגאסול שבור לגמרי אחרי אליפות העולם. הם מפספסים את הפלייאוף ממקום 10 – מקום שלא מספיק טוב גם ללוטרי. הקבוצה מפורקת בסיום העונה ורק סיאקם נשאר.