טורונטו – גולדן סטייט – פרוויו לסדרת הגמר

הלילה, בשעה 4:00 לפנות בוקר, טורונטו תארח את גולדן סטייט, במשחק הראשון בגמר הליגה (פירוט משחקי הגמר בהמשך). גולדן סטייט תרשום הופעה מס' 5 ברציפות בגמר מגיעה למשחק ללא דוראנט וללא קאזינס אבל לאחר סוויפ מהדהד על פורטלנד, שהזכיר את הימים היפים של 2015 ו-2016. מהצד השני טורונטו ניפצה את תקרת הזכוכית ופרצה את חומות הצפון בכדי לרשום הופעה ראשונה בגמר ה-NBA לאחר 4 ניצחונות רצופים על מילווקי ולאחר שמחקה פיגור 0-2.

מאזן עונתי:

טורונטו ניצחה פעמיים במשחקים שנערכו אי שם בנובמבר ובדצמבר.

קארי נעדר מהמשחק בקנדה ו-51 של דוראנט (שייעדר הערב) לא הושיעו את גולדן סטייט שהפסידו 128-131 בהארכה. לקוואי היו 37.

בגומלין, ללא קוואי, טורונטו פינקה את גולדן סטייט ב-20 הפרש 113-93 עם קארי בהרכב.

גולדן סטייט ניצחה 8 ברציפות ו-11 מ-12 האחרונים מול טורונטו בעידן טרום קוואי.

כמובן בשל ניגוד עיניינים בקונפרנס זה מפגש פלייאוף ראשון ונדיר בין ה-2.

ראש בראש – פריוויו וניתוח של הסדרה

קצת על טורונטו: הקנדים בפלייאוף גדול מהחיים עם הופעה היסטורית בגמר. הם עשו את זה בסטייל. אחרי שפתחו עם הפסד ביתי לאורלנדו, הגיע רצף של 4 ניצחונות משכנעים שסגרו את הסדרה. מול פילי, הלא מספיק מוערכת, הלך קשה, וקוואי עם סל ניצחון שקפץ 4 פעמים על הטבעת וסיפק סל ניצחון היסטורי בגיים 7 על הבאזר. מול מילווקי זה הלך קשה אחרי 2 הפסדים בויסקונסין וניצחון קשה מאוד במשחק הארכה כפולה בגיים 3, טורונטו סיפקה קאם-בק הירואי בגיים 6, כשמחקה 15 הפרש, בדרך לחגיגות שלא נראו בטורונטו מאז יום המייפל הלאומי באביב 1874. טורונטו נשענה בפלייאוף הזה, ובעיקר בסדרה מול פילי, על קוואי, כאשר הספסל המצוין שלה שובק חיים. ואן פליט עם 11 מ-14 מדאון טאון במשחקים 5-6 מול מילווקי, לעומת 8 מ-41 עד אז מבשר טובות לראפטורס, שסוד שלהם הוא התלכיד הקבוצתי שנטה לכיוון קוואי בפלייאוף הזה.

קצת על גולדן סטייט : גולדן סטייט עברה דרך קצת יותר קלילה משל טורונטו. דווקא בסיבוב הראשון היא פתחה בצורה מזעזעת כולל הפסד לקליפרס לאחר משחק אותו הובילה ב-31 הפרש באורקל. ואז הגיע דוראנט עם שיאי פלייאוף של 45 ו-50 והגולדן בויז ניגפו את הקליפרס 2-4, כשבוגי קאזינס טועם מעט מאוד מהפלייאוף ונפצע בגיים 2. כשהסדרה הייתה בשוויון 2-2 מול יוסטון, והריחו ריחות של מהפכה, כשדוראנט נפצע, הגולדן בויז ניצחו פעמיים, והוסיפו סוויפ על פורטלנד כשב-3 המשחקים האחרונים בסדרה היא יצאה מפיגור של 17 ומעלה. הכדורסל שהציגה היה נוסטלגי ונשאלת השאלה – קווין מי? דרימונד גרין וקארי סיפקו יכולת מעולה שהספיקה מול יוסטון ובעיקר מול פורטלנד מינוס לליארד שסחב צלע סדוקה. האם זה יספיק מול המפלצת רבת הראשים מהצפון הקר ?

ראש בראש:

גולדן סטייט תפתח את הסדרה בלי קאזינס ובלי דוראנט. החסרון של דוראנט עלול להיות קריטי מאוד עבורה, בעיקר בגלל שהוא יכול לעשות המון כאב ראש לקוואי גם התקפית וגם הגנתית. גולדן סטייט מגיעה בשלה מאוד לגמר בפעם ה-5 ברציפות עם הטריו קארי-קליי-גרין מחוזקת באיגדואלה, שהוא אמנם כוכב דועך אבל עדין כוכב.

מהצד השני, מלבד קוואי, צריך לזכור שגם לאורי ומארק גאסול הם יותר מסתם שחקנים בליגה. איבקה הוא כוכב עבר וסיאקם צריך להיות האקס פקטור בסדרה הזו.

עם כל הכבוד לקבוצתיות מי שגוזר רשתות ועונד טבעות ביוני הם הכוכבים הגדולים באמת. קוואי שקט אבל מספיק שיעבור ליד קארי ויגיד לו: "היי סטף לי ולאיגי יש משהו שלך אין" בשביל להוציא אותו מאיזון.

ההישענות של טורונטו על קוואי עלולה לעלות לה ביוקר, כי בחלק גדול ממשחקי הפלייאוף העונה לא הגיע אף שחקן מלבדו ומלבד סיאקם. הקו האחורי של טורונטו נראה בדיחה, בעיקר בגלל שלאורי נוטה לשמור על חוסר יציבות ודני גרין נראה לאחרונה בסדרת הגמר של 2014 מול מיאמי. פאוול וואן פליט צריכים לעבור טבילת אש רצינית.

מהצד השני קארי חייב להסיר את הקוף מהגב וקוף הוא – where the Fu** is your FMVP ?

קארי רשם המון הישגים ברמה האישית. זאת הקבוצה שלו והוא צריך לתת בראש בסדרה הזו. מאז שדוראנט נפצע, הוא משחק ב-3 דרגות מעל הרמה שלו ללא דוראנט. ובכלל גולדן סטייט עם קארי ללא דוראנט מחזיקה במאזן מדהים של 4-34. הסדרה הזאת על קארי ובענק. בטח כשודראנט לא נמצא (לפחות בגיים 1-2 ואולי בכלל).

המנוע של גולדן סטייט הוא דריימונד גרין. שם לטורונטו יש בעיה בעיקר בגלל שהוא יחידת הגנה של איש אחד וגם התקפית הוא עשוי לעשות המון נזק.

קליי תומפסון צריך לתת משחק גדול אחד לפחות בגמר בשביל להשתיק את חיצי הביקורת.

מארק גאסול עלול להיות מיותר בסדרה הזאת, למרות שלפני כמה שנים ממפיס עשתה קולות של מפריעה, אבל בהרכב הנמוך של גולדן סטייט אין לו מה לחפש על המגרש.

לסטיב קר יש יתרון ענק מול נרס, למרות שהוא כבר הפסיד בשלומאליות סדרה מול מאמן רוקי שכנראה לא יזכה יותר באליפות בליגה. קר התבגר לאורך השנים והוא פחות מקובע מחשבתית מהמאמן הממוצע בליגה.

היכולת של גולדן סטייט לתת ריצה של 12-15 נקודות ב-2-3 דקות היא מפתח עבורם.

קארי סיפק סדרה של 36.5 למשחק מול פורטלנד. אם ימשיך ככה הקוף ירד מהגב. הוא צריך את זה ביג טיים. אף אחד לא היה מדבר על ג'ורדן כ-GOAT אם לסקוטי פיפן היו 3-4 FMVP. בשנה שעברה מול קליבלנד נראה היה שהוא מאלץ את עצמו לנסות לקחת את זה אבל זה היה מאוחר מידי.

קארי נותן משחק חלש באופן מסורתי באחד ממשחקי הגמר. אם נניח דוראנט חוזר בפיגור 0-2 וגולדן סטייט הופכת לניצחון… הוא אולי ייזכר עם כוכבית כל החיים. במשחק האחרון שלו נגד טורונטו הוא קלע רק 10 נקודות והפסיד. הלילה אסור לו שזה יחזור על עצמו.

בהנחה שקוואי ייתן את מה שצריך וימשיך את הפלייאוף החלומי, שלו טורונטו צריכה לקבל ישועה מלאורי, סיארקם, איבקה ואן פליט ועוד. הם נרדמו ביותר מידי משחקים בפלייאוף השנה.

הבק-אפ של גולדן סטייט: לא מעט דיברו על הספסל של גולדן בויז שנחלש. בפועל, קוון לוני, ג'ורדן בל ומקיני הוכיחו שהוא יותר מסתם מעודדת עם בקיני. יחד עם ליוונגסטון ואיגי הם סתמו חורים בצורה נהדרת והם דווקא נראים ביתרון על הספסל המשובח אבל לא אמין של טורונטו.

פקטור חשוב מאוד בהגנה של טורונטו הוא שב-18 משחקי פלייאוף הם השאירו את היריבה על 31.3% מדאון טאון, אבל מצד שני קארי וקליי זה לא בן סימונס והגריק פריק.

כשהערפל יתפזר, לסדרה הזאת יהיו השלכות בעיקר על קוואי ועל דוראנט. תפוחי האדמה הבוערים של הקיץ. האם קוואי ימשיך ליעד חדש במערב? האם דוראנט יעזוב בראש מורם אחרי 3 אליפויות?

נראה שמאסיי ייוג'ירי הימר ובענק עם טורונטו השנה. זה הימור שעשוי להשתלם ומהר. כמו מנייה שאתה דופק עליה סיבוב ואז היא נמחקת.

גולדן סטייט בגמר 5 רצוף וכבר מרגישים את עייפות החומר בעונה הרגילה. זה גמר שעשוי להיות האחרון בשושלת או שמכאן ולאחר העזיבה של דוראנט תהיה מספיק אנרגיה לרוץ קדימה.

על מי לשים את הכסף?

טורונטו מסורתית מפסידה את גיים 1 (מאזן לא מחמיא של 15-3 במשחקי פתיחה).

גולדן סטייט מגיעה למעמד הכה מוכר לה.

אם תשאלו את האמרקאים נראה שרובם בעד טורונטו – 47 מתוך 50 מדינות (להוציא קליפורניה, נוודה והוואי) בעד הראפטורס.

גם בלאס וואגס מתקשים לקבוע וטורונטו פיבורטית רק במינוס 1 למשחק מספר 1 (זה ליין שאומר שבשביל לנצח אתה צריך ניצחון של הראטפס ב-2, הארכה לא נחשבת).

המשתנים בסדרה הזאת מרובים וקשה לקחת צד, בעיקר בגלל שדוראנט חסר מצד אחד, ומצד שני גולדן סטייט נראית משומנת מאי פעם.

בסך הכל אני מחזיק במאזן לא רע של 13 מ-14 בזהות המנצחת בפלייאוף 2018 (נפילה חופשית בבוסטון מול מילווקי). אני חושב שהגמר השנה פתוח מאי פעם וכל תוצאה אפשרית כולל סוויפ.

אני מאמין שגולדן סטייט עם הנסיון והם הלב הענק של גרין תיתן מתנת פרידה לדמרקוס קאזינס ותיקח את הסדרה ב-6 משחקים עם או בלי דוראנט.

לוח המשחקים (שעון מזרח ארה"ב):

Game 1: Thur, May 30, Golden State at Toronto | 9 ET (ABC)
Game 2: Sun, June 2, Golden State at Toronto | 8  ET (ABC) 
Game 3: Wed, June 5, Toronto at Golden State | 9 ET (ABC)
Game 4: Fri, June 7, Toronto at Golden State | 9 ET (ABC)
*Game 5: Mon, June 10, Golden State at Toronto | 9 ET (ABC)
*Game 6: Thur, June 13, Toronto at Golden State | 9 ET (ABC)
*Game 7: Sun, June 16, Golden State at Toronto | 8 ET (ABC)