יומן הקפטן (7) – LAS FALLAS ושרי ההגנה

יומן הקפטן (1) , יומן הקפטן (2) , יומן הקפטן (3) , יומן הקפטן (4) , יומן הקפטן (5) , יומן הקפטן (6)

************

אמש נגמר החורף רשמית בוולנסיה. העיר השלישית בגודלה בספרד לא מפסיקה להפתיע אותי, מאז קשרנו את חבלי הרציף באוקטובר האחרון. לא ידעתי הרבה על וולנסיה לפני שהגענו לכאן. אין לה את השם והיוקרה של מדריד וברצלונה. אמנם ההיסטוריה שלה מגיעה עד 130 לספירה עת הוקמה כקולוניה של הרומאים, אך העיר עצמה מרגישה צעירה ותוססת. מזג האוויר השמשי יחד עם כמות הברים ובתי הקפה, חוף הים החולי וטיילת בלתי נגמרת המלאה ברצים והולכים מזכירה לי מעט את תל אביב.

הפאייה הידועה הומצאה כאן ולכל תושב יש סיר פאייה ענקי אותו הם לוקחים לכל מקום ומבשלים בחוץ יחד עם כוס אגווה דה וולנסיה מרעננת (סוג של זנגריה, רק במקום יין יש קאווה, ומוסיפים גם תפוזים, וודקה וג'ין כדי להפוך את העסק למעניין יותר).

כל שנה בסוף פברואר מופע זיקוקי דינור מאיר את הלילה ופוצח בחודש מרץ המשוגע. ה- NCAA אולי רשם את הברנד אבל הפטנט הומצא הרבה שנים קודם לכן. לאורך כל חודש מרץ ובעיקר בין ה-15 ל-19 במרץ נחגג ה-LAS FALLAS. בימים הקדומים החג הזה סימן את בוא האביב. לאחר החורף, מגיע נקיון האביב בו אנשים הוציאו החוצה מהבתים את הריהוט הישן וכל מה שרצו להיפטר ממנו, ושרפו אותו בחצרות. עם השנים החג נהפך למשהו מוסדי ודמויות עץ גדולות נבנו במיוחד על מנת להישרף במוקדים שונים ברחבי העיר. ה-Burning man המקורי.

כיום ה-Las Fallas הפך לפסטיבל של ממש הכולל תחרויות זיקוקי דינור בייצור מקומי הנשמעים כל יום לאורך החודש ומגיע לשיא בתחרות הפיצוצים הגדולה בכיכר העיר הנקראת בשם המחייב – "רעידת אדמה".

**********

גם יוסטון רוקטס חווים Las Fallas משלהם.

ביומן האחרון דיברנו על הניסוי המטורף של הרוקטס שהחליטו לשרוף את המוסכמות וללכת על משהו חדש לחלוטין. הייתי סקפטי, לא אשקר. לא ראיתי איך הרוקטס מצליחים להתמודד עם החיסרון בריבאונדים ואיך ההגנה תסתדר, בטח אל מול הלו"ז הקשה שעמד בפניהם (2 מפגשים מול בוסטון, 2 מול יוטה, 1 מול לייקרס).

בואו ונראה איך הקבוצה התמודדה בעשרת המשחקים האחרונים:

מאזן: 2-8 (2 בליגה)
רייטינג התקפי: 116.5 (מקום 2 בליגה)
רייטינג הגנתי: 108.9 (מקום 7 בליגה)
אחוז אפקטיבי: 56.7% (מקום 2 בליגה)
אחוז ריבאונדים: 45.9% (30 בליגה)

אמנם מדגם משחקים קטן אבל אפשר לראות כמה מגמות מעניינות. נראה שהתסריט החיובי ביותר התממש לדריל מורי ומייק דאנתוני. נתון הריבאונדים נחשב במשך שנים לנוסחא להצלחה. יוסטון גם ככה לא היתה קבוצת ריבאונדים טובה, אז החליטו לוותר עליהם לחלוטין. הקבוצה יודעת שלא תנצח בקרב הריבאונד. אבל אם תהיה קרובה, אך מצד שני תכפה הרבה איבודים ותוריד באיבודים, הפוזשנים יתאזנו.

ואכן, למרות שהרוקטס מקום אחרון בליגה באחוז ריב', הם גורמים ל-4 איב' למשחק יותר ממה שהם מאבדים. הרבה דובר וידובר בטור מעקב הטאנדם על ההופעות המהממות של ווסטברוק שכנראה משחק את הכדורסל הטוב בקריירה שלו, אבל יש שני כוכבים אמיתיים שמחזיקים את הקבוצה בצד האפור של המשחק.

כשפי ג'יי טאקר ורוברט קובינגטון על המגרש ביחד הרייטינג ההתקפי של הקבוצה עומד על 120 נק' ל-100 פוזשנים. ההגנה על 102. רייטינג של 18 נק' הפרש ל-100 פוזשנים. למעשה שלושת השחקנים היחידים שכשהם יושבים על הספסל הקבוצה נמצאת בנט רייטינג שלילי הם הארדן (-8) , טאקר (-4.5) וקובינגטון (-3.1).

קובינגטון נותן לרוקטס לא פחות מ-2.7 חסימות למשחק ומשחק כסייפטי כשהוא מחפה על הצבע בזמן שטאקר, 1.95 מ' ביום טוב, נלחם בענקי הליגה.

טאקר ענה כששאלו אותו איך הוא ישמור על ענקים כרודי גובר:
– "כמה הוא שוקל?"
– "265 פאונד"
– "אני שוקל 250 פאונד, אז מה הבעיה?" |
השבוע יצאה כתבה נהדרת של קלי איקו מהאתלטיק המתארת את המסע של טאקר, והשאלה שעלתה איך הוא יגיב לכך שלא קיבל הארכת חוזה בקיץ האחרון. האם יוכל לשחק באותה אינטנסיביות כשהקבוצה יכלה ולא נתנה לו הארכת חוזה? טאקר צחק בקול לשמע השאלה.
"זה בכלל לא שאלה בשבילי אם לשחק חזק. אין לי בחירה בעניין. זה התפקיד שלי וזה מה שאני צריך לעשות. נקודה".

הרוקטס קבוצה שיודעת מי היא ומה היא. אף אחד לא שואל שאלות. כולם יודעים את תפקידם. ואיך אמר השבוע דריל מורי? אף פעם לא מעריכים משהו שונה, עד שהוא מצליח.