עומרNBA: מספר 23, צריך להגיד יותר?

היום עשרים ושלושה ימים לעומר.

מאז שהתחלתי את הפרויקט יש שאלה אחת ששואלים אותי בלי הפסקה – "מי יהיה ב23"?

אז קודם כל אני הולך להרגיע את כולם (אני מקווה), הפוסט היום יהיה על האחד והיחיד, והגדול מכולם, כי עם כל הכבוד, מלכים יש הרבה, אבל אלוהים יש אחד.

אבל מה הופך את ג׳ורדן לגדול מכולם?
ניגע בזה בהמשך, אבל קודם כל קצת היסטוריה.

הסיפור של ג׳ורדן מתחיל בגיל 16, הוא ניסה להתקבל לנבחרת התיכון שלו, אך לא הצליח, במקומו נכנס בחור בשם לירוי סמית', תזכרו את השם, ניגע בזה בהמשך.
שנה לאחר מכן התקבל ונחשב לשחקן תיכונים מוביל.

במכללה בחר ללכת לצפון קרוליינה, וב1982 הוביל אותה לאליפות המכללות לאחר סל ניצחון על ג׳ורג׳טאון.
ב1984 העמיד את עצמו לדראפט ונבחר במקום השלישי ע"י הבולס, כשלפניו נבחרו האקים אלג׳ואן, וסם בואי.
לפני הכניסה לליגה השתתף ג׳ורדן באולימפיאדת לוס אנג׳לס ועזר לארצו לזכות בזהב.
חוקי האולימפיאדה באותה תקופה אסרו על שחקנים מקצעוניים להשתתף אבל כיוון שג׳ורדן טרם התחיל לשחק בליגה, התירו לו להשתתף.

כבר בעונתו הראשונה ג׳ורדן התחיל לככב, ואף נבחר לפתוח במשחק האולסטאר. המון גבות הורמו על הבחירה ברוקי למשחק האולסטאר, ולא מעט שחקנים ובינהם אייזאה תומאס הביעו את מורת רוחם על זה. במשחק האולסטאר עצמו הם מיעטו למסור לו, אייזאה תומאס הכחיש שזה היה מכוון, אבל ג׳ורדן לא יישכח לו את זה.
ג׳ורדן נבחר לרוקי העונה, והקבוצה הודחה בסיבוב הראשון מול הבאקס.

בתחילת העונה השנייה שבר ג׳ורדן את רגלו, והפסיד את רוב משחקי העונה, למרות חסרונו הבולס עלו לפלייאוף ונפגשו מול הסלטיקס.
ג׳ורדן שכבר החלים כיכב בסדרה וקלע בממוצע 43.7 נק', במשחקו השני קלע 63 נק'(שיא נק' בפלייאוף שעדיין לא נשבר), ואז לארי בירד אמר את הציטוט האייקוני:
" I think it's just God disguised as Michael Jordan."
למרות היכולת המדהימה של ג׳ורדן הבולס לא ניצחו אף משחק בסדרה והודחו.

בעונה הבאה המשיך ג׳ורדן להציג יכולת קליעה מופלאה וסיים עם ממוצע של 37.1, והיה לשחקן השני בהיסטוריה שעובר את 3000 נקודות לעונה (למי שתהיה לעצמו, השחקן השני זה ווילט צ׳מברליין שעשה את זה 3 פעמים, ובעונה אחת גם עבר את ה-4000). ג׳ורדן זכה גם במלכות הסלים, תואר שיחזיק בו עוד 6 שנים רצופות עד לפרישתו הראשונה. ג׳ורדן גם הצטיין בהגנה והיה לשחקן הראשון בהיסטוריה שחטף מעל 200 פעמים וחסם מעל 100 פעמים (בהמשך יצטרפו אליו האקים ופיפן). למרות הישגים אילו נבחר מג'יק ל-MVP.
כמו כן באותה עונה השתתף מייקל בתחרות ההטבעות וזכה בה.
הבולס עלו לפלייאוף אך שוב הודחו בסיבוב הראשון ע"י הסלטיקס.

בעונה שלאחר מכן זכה סוף סוף ג׳ורדן בתואר ה-MVP הנכסף, ג׳ורדן גם חזר על ההישג של +200 חס' ו+100 חט, וזכה גם בתואר שחקן ההגנה של העונה. הוא היה לשחקן הראשון בהיסטוריה שזכה בשני התארים באותה עונה (בהמשך ייצטרף אליו גם האקים). מייקל גם שיחזר את הישגו באולסטאר וזכה שוב בתחרות ההטבעות.
בסיבוב הראשון ניצחו הבולס את הקאבס, ומייקל ג׳ורדן עלה לראשונה לסיבוב השני, שם נפגשו בפיסטונס שהדיחו אותם.

חולפת לה עונה ושוב הבולס בפליאוף. בסיבוב הראשון הבולס פגשו את הקאבס, הסדרה הגיעה למשחק 5 מכריע (פעם הסדרות היו של 5 משחקים בסיבוב הראשון), ג׳ורדן קלע את סל הניצחון המכריע והבולס העפילו לשלב הבא. בסיבוב השני הם ניצחו את הניקס והגיעו לגמר שם נפגשו שוב מול הפיסטונס שניצחו אותם שוב.
הפיסטונס הנהיגו שיטה הגנתית שכונתה "חוקי ג׳ורדן", בקצרה זה אומר להביא עליו דאבל טים ולהרביץ לו שאפשר.
בעונה שלאחר מכן העפילו הבולס שוב לגמר המזרח, אך הודחו שוב ע"י הפיסטונס.

בסוף העונה פוטר מאמן הבולס דאג קולינס ומונה פיל ג׳קסון. תחת שרביטו של ג׳קסון סיימו הבולס במקום הראשון בבית. ג׳ורדן זכה בפעם השנייה בתואר ה-MVP.
הבולס העפילו שוב לגמר המזרח שם נפגשו שוב מול הפיסטונס, אך הפעם בניצוחו של ג׳סון ובסיוע של פיפן שנבחר בדראפט 3 שנים קודם, הביסו הבולס את הפיסטונס 0-4.
בגמר נתקלו מול הלייקרס של מג׳יק, ג׳ורדן הציג יכולת טובה במהלך כל הסדרה.
במשחק השני ביצע את אחד המהלכים המוכרים שלו, הוא עלה לדאנק מול סם פרקינס, ובמקום להטביע העביר את הכדור לידו השנייה וסיים בליי-אפ.
הבולס ניצחו בסדרה 1-4, וג׳ורדן זכה באליפות ראשונה ובתואר הראשון של MVP של סדרת הגמר.
גם בעונה הבאה המשיכו הבולס להציג יכולת גבוהה.
ג׳ורדן זכה שוב בתואר ה-MVP, והוביל את הבולס לגמר, שם נפגשו מול הטריילבלייזרס של דקסלר.
ג׳ורדן סיים עם 35.8 נק', ב52.9 אחוז מהשדה והוביל את קבוצתו לניצחון בסדרה וכמובן שזכה שוב בתואר ה-MVP של הגמר.

באותה שנה התקיימה אולימפיאדת ברצלונה.
3 שנים לפני בוטל החוק שאוסר על מקצוענים השתתפות באולימפיאדה. 
בעקבות כך הוקמה קבוצת הספורט הטובה בכל הזמנים הדרים טים. הקבוצה הורכבה מכוכבי הליגה ופחות או יותר שחטה את כל מה שעמד מולה, וג׳ורדן זכה בזהב השני שלו

בעונה הבאה הפסיד ג׳ורדן את תואר ה-MVP לבארקלי. הבולס הגיעו לגמר המזרח מול הניקס, במהלך שהותם בניו יורק, נצפה ג׳ורדן מהמר באלנטיק סיטי, בעתיד יתברר שהיה לו התמכרות ושהפסיד במהלך חייו מעל מיליון דולר.
הבולס עברו את הניקס ונפגשו בגמר מול פיניקס של בארקלי.
הבולס ניצחו ב6 משחקים שפאקסון קולע את סל הניצחון. ג׳ורדן הצטיין בסדרה עם ממוצע של 41 נק' וקטף שוב את תואר ה-MVP בפעם השלישית ברציפות.

ביולי של אותה שנה התרחשה טרגדיה, אביו של ג׳ורדן נרצח במהלך שוד. ג'ורדן האב תמיד רצה שבנו ישחק בייסבול. 3 חודשים לאחר הרצח הפתיע ג׳ורדן את כל העולם והודיע על פרישה ומעבר לבייסבול.

ג׳ורדן החליט לשחק בשיקגו וויט סוקס, שהבעלים שלהם היה גם הבעלים של הבולס.
ג׳ורדן לא היה מספיק טוב למייג׳ור ליג, והתחיל לשחק בקבוצת המשנה של המועדון במיינור ליג.
ג׳ורדן הראה שיפור רב במשחקו ואף היה אמור להצטרף לקבוצה הבכירה למחנה האימונים אחרי שנה, אך בעקבות שביתה בליגה נמנעה השתתפותו.
בתחילת שנת 95 התחיל ג׳ורדן להופיע ביציע במשחקי הבולס, וב-18 למרץ 1995 ג׳ורדן הרעיד שוב את עולם הכדורסל שוב ששלח את הפקס המפורסם ביותר – "I'm back".
ג׳ורדן החליט לעבור למספר 45, המספר אותו לבש בתור נער ששיחק בייסבול.
ג׳ורדן סייע לבולס לעלות לפלייאוף אך הם הודחו בסיבוב השני מול המג׳יק. במהלך הסדרה חזר ג׳ורדן למספר 23.

בעונה שאחרי נוצרה אחד מקבוצות הכדורסל הטובות בכל הזמנים. רודמן הצטרף לבולס וסייע לג׳ורדן ופיפן להוביל את הקבוצה ל72 ניצחונות(שיא שהחזיק עד שהווריורס שברו אותו בעונת 15-16). ג׳ורדן זכה שוב ב-MVP והוביל את הבולס לגמר. שם זכה ג׳ורדן בתואר ה-MVP של הגמר בפעם הרביעית, והבולס זכו בסדרה(אתם רואים הווריורס, ככה מסיימים עונה אגדית). הזכייה הייתה מרגשת ביותר כי קרתה ביום הירצחו של אביו.

בעונת 97 המשיך ג׳ורדן ביכולתו הטובה אך הפעם מאלון מהג׳אז לקח לו את תואר הmvp.
בסדרת הגמר נפגשו הקבוצות.
במהלך משחק מספר 5, שהסדרה ב2-2, ג׳ורדן סבל מחום של 38 מעלות. למרות התנגדות רופאיו, ג׳ורדן עלה לשחק באחד המשחקים האייקונים בהיסטוריה, ג׳ורדן קלע 38 נקודות וסיים את המשחק כשהוא נופל מתשישות לזרועותיו של פיפן. הבולס זכו בסדרה וג׳ורדן לקח את תואר הMVP Finals, בפעם החמישית.

בעונת 98 זכה ג׳ורדן בתואר ה-MVP בפעם החמישית בקריירה.
בגמר הם נתקלו שוב בג׳אז. במשחק 6 התבצע מהלך הקלאצ׳ הגדול בהיסטוריה.
ג׳ורדן חטף את הכדור ממאלון, ו10 שניות לסיום ביצע קרוס אובר על ביירון ראסל, ראסל הועף הצידה(בסיוע מהכתף של ג׳ורדן), וג׳ורדן קלע את סל הניצחון שהעניק לו את האליפות השישית ואת תואר ה-MVP.

בסיום אותה עונה פרש ג׳ורדן מכדורסל.
בשנת 2000 מונה למנהל המקצועי של הוויזארדס, ובשנת 2001 חזר למגרשים.
בסוף עונת 2003 פרש באופן סופי.

כיום ג׳ורדן הבעלים של קבוצת שארלוט הורנטס.

בשנת 2009 נבחר להיכל התהילה, לטקס הזמין את לירוי סמית', וקצת ירד עליו במהלך הטקס, אך אמר שחוסר הבחירה בו בתיכון גרמה לו להפוך לשחקן שהיה.

אז לפני שנדבר על המורשת של ג׳ורדן ומה הוא מסמל הנה סיפור מגניב ששמעתי השנה.
בוולנטיין 1990 ג׳ורדן הגיע למשחק באורלנדו. לפני שעלה לחימום הגופייה שלו נגנבה ולאפסנאי לא הייתה גופייה ספייר. ג׳ורדן התחיל למדוד גופיות מאוהדים הקהל. לפני שנמשיך תחשבו איזה מגניב זה שאתם הלכתם למשחק ליגה לא חשוב אם גופייה של השחקן הגדול בהיסטוריה ועקב צירוף מקרים קוסמי הוא לובש את הגופייה שלכם. בלי ספק רגע שהייתי זוכר לכל החיים.
אבל לצערו של מייקל ושל היקום אף גופייה מהקהל לא התאימה לו. בלית ברירה מצא לו האפסנאי גופייה מספר 12 בלי שם מאחורה וג׳ורדן לבש אותה. דרך אגב הוא קלע 49 נק' באותו לילה.

נתחיל בוידוי, אף פעם לא ראיתי את ג׳ורדן משחק בשידור חי. 
אבל מגיל 0 שמעתי אליו מאבא שלי, על כמה מדהים הוא היה. אני לא זוכר מתי זה הבנתי בפעם הראשונה כמה גדול הוא היה אבל אני זוכר את הסיטואציה. הייתי בערך בן 10 והיה לנו DVD צרוב שעליו היה את עשרת הדאנקים, הליי-אפ, האסיסטים והבאזר ביטר הגדולים בקריירה שלו.
אני לא זוכר כמה פעמים ראיתי את זה אבל כנראה מדובר במספר תלת ספרתי.

ועדיין לא באמת הבנתי כמה גדול הוא היה. אני לא יודע מתי הבנתי, אולי בעצם אין רגע אחד, זה הבנה שנוחתת עליך יום אחרי יום.
אפשר לדבר על 6 האליפויות שאף אחד מהן לא הגיעה למשחק 7, אפשר לדבר על הדומיננטיות חסרת הפשרות, אפשר לדבר על השליטה האבסולוטית בליגה, אפשר לדמיין מה היה קורה אם לא היה פורש אבל כל זה לא משנה.
ברק אובמה אמר על ג׳ורדן שיש סיבה שהם אומרים על מישהו שהוא המייקל ג׳ורדן של תחומו. כי מייקל ג׳ורדן הוא המייקל ג׳ורדן של הגדולה.

ואולי זה באמת כמו אמונה באלוהים, אי אפשר להוכיח את הגדולה שלו למי שלא מאמין.
ואולי זה לא כמו אמונה עיוורת, כי מאז אותו משחק אגדי לפני 23 שנה אלוהים התגלה אלינו בדמותו במשך שני כמעט שני עשורים.

יש שאלה מי הספורטאי הגדול בכל הזמנים, אבל מבחינתי התשובה ברורה, כי למרות אגדות בתחומים אין עוד שחקן שהפך לשם מוכר גם בארצות שכוחות אל כמו ג׳ורדן.

אז תודה לך מייקל, תודה על כל הרגעים הגדולים, על הדאנקים, על הלייאפים דין 17 שחקנים, על הבאזר ביטר, על המלחמה בכל משחק כי אולי מישהו קנה כרטיס פעם ראשונה, ובעיקר על שבלעדייך הליגה לא הייתה מה שהיא היום.

ומי יודע אולי אם היה לנו בליברפול ג׳ורדן היינו לוקחים אליפות היום…
אז תודה מייקל, תודה על הכל

הישגי קריירה:
6× NBA champion (1991–1993, 1996–1998)
6× NBA Finals MVP (1991–1993, 1996–1998)
5× NBA Most Valuable Player (1988, 1991, 1992, 1996, 1998)
14× NBA All-Star (1985–1993, 1996–1998, 2002, 2003)
3× NBA All-Star Game MVP (1988, 1996, 1998)
10× All-NBA First Team (1987–1993, 1996–1998)
All-NBA Second Team (1985)
NBA Defensive Player of the Year (1988)
9× NBA All-Defensive First Team (1988–1993, 1996–1998)
NBA Rookie of the Year (1985)
NBA All-Rookie First Team (1985)
10× NBA scoring champion (1987–1993, 1996–1998)
3× NBA steals leader (1988, 1990, 1993)
2× NBA Slam Dunk Contest champion (1987, 1988)
No. 23 retired by Chicago Bulls
No. 23 retired by Miami Heat