זיגזג ספרס – על הדראפט

שכל הליגה עושה זיג, הספרס עושה זג

הספרס היו חלוצי הסקאוטינג בחו"ל, מה שהביא להם בין היתר את מאנו גינובילי בבחירה ה-57 ואת טוני פרקר בבחירה ה-28, חלוצי תכנית הפיתוח שחקנים המוקפדת, מה שפיתח לאחיין את הקליעה והפך אותו למועמד MVP והפך את טיאגו ספליטר וקורי ג'וזף לשחקני NBA לגיטימיים, היו הראשונים לתת מנוחה לכוכבים בזמן העונה הרגילה, כי שמונים ושניים משחקים זה ללוזרים, הובילו את מהפכת השלשות והמסירות, וכשל הליגה התכנסה להתקפות מהירות רוויות שלשות, הספרס הפכו למכונת מיד-ריינג' שמובילה את הליגה באחוז הזריקות שאינן משלוש או ליד הטבעת.

הדראפט

הדראפט כבר עשרים שנה נחשב למקום בו הספרס מוצאת כשרונות שאף קבוצה לא חשבה והופכת אותם לשחקני NBA לגיטימיים.  אחרי מספר שנים בהם הספרס בחרו שחקנים בינלאומיים שנשארו באירופה ולא קיבלו חוזה בקבוצה (ניקולה מילוטינוב ולייויו- ג'ין צרלס בבית?) או שחקנים עם אינטילגנציה גבוהה וכדורסל נמוך (קייל אנדרסון שומע?) בארבעת הדראפטים האחרונים, ס"א בוחרת דבר אחד – גארד גבוה \ וינג נמוך, בורדרליין אתלטי, עם מוטת ידיים גדולה עד פסיכית, ואיננו קלע מדהים ואלה הם שמות:

דראפט 2016, בחירה 29: דז'ונטה מוריי גארד, מכללת וושינטון, גובה 5'6, מוטת ידיים 10'6

היילייטס מהסקאוטים:

יתרונות: אתלטי, יכול לשחק בשתי עמדות הגארד, זריז ומהיר, מסיים מעולה ליד הטבעת, ריבאונדר מעולה, ממושמע, בוגר

חסרונות: רזה וחלש, קליעה גרועה מחוץ לקשת, לא עקבי, קבלת החלטות לא מיטבית, יותר סקורר מאשר יוצר

הספיק לעשות – להבחר ל all defensive second team

דראפט 2017, בחירה 29: דרק וויט גארד, מכללת קולורדו, גובה 4'6, מוטת ידיים 7.5'6

היילייטס מהסקאוטים:

יתרונות: איקייו כדורסל גבוה, מוסר טוב עם טיימינג טוב, בעל קליעה סבירה עד טובה מכל העמדות במגרש, מסוגל לקרוא טוב סיטואציות בהגנה, איננו מגן עם הידיים

חסרונות: איננו אתלטי במיוחד, דבר שיכול להקשות עליו מול מגנים ומתקיפים בגלל חוסר בזריזות ובפיסיות, חסרה לו התלהבות במשחק

הספיק לעשות – לקלוע 36 נק' במשחק פלייאוף ולנצח (משחק, לא סדרה), להיות מוזמן ל-סגל של ה-15 השחקנים האחרונים בנבחרת ארה"ב (נכון להיום לפני ניפוי סופי ל-12)

דראפט 2018, בחירה 19: לוני ווקר הרביעי גארד, מכללת מיאמי גובה 5'6 מוטת ידיים 10'6

היילייטס מהסקאוטים:

יתרונות: גדול וחזק, אתלטי, מכניקת זריקה טובה שדרושה שיפור, יכול להגיע למצבי קליעה עם ובלי הכדור, מסוגל הגנתית לעמוד מבחינת זריזות ופיזיות אל מול ווינגס זריזים ועם גדול בינוני

חסרונות: מכדרר ללא מטרה, לא קורא את הסיטואציה ההתקפית ברמה גבוהה, לא מגיע עד לטבעת אלא עוצר בפתאומיות, לא ריבאונדר מספיק טוב לגודל ואתלטיות שלו, לא מסוגל לשמור ווינגס גדולים

דראפט 2019, בחירה 29: קלדון ג'ונסון סמול פורוורד, מכללת קנטאקי גובה 6'6 מוטת ידיים 9'6

היילייטס מהסקאוטים:

יתרונות: גדול וחזק, לא אתלטי במיוחד. בחירת זריקות טובה, מסיים טוב ליד הטבעת,  מגן עלוקתי סטייל פטריק בברלי, שלא זריז מספיק כדי להצמד לגארדים תוקפים אבל מספיק גדול כדי לשוב ולחסום או ולהפריע להם

חסרונות: חסר יכולת ליצור עבור אחרים, כדרור בינוני ומטה, שאיננו זריז מספיק בהגנה על מנת ליצור חטיפות או בעל ניתור גבוה מספיק על מנת לחסום כיאות

דראפט 2019, בחירה 49: קווינדרי וות'רספון גארד, מכללת מיסיסיפי גובה 4'6 מוטת ידיים 9'6

היילייטס מהסקאוטים:

יתרונות: קלעי טוב משלוש שלוקח זריקות קשות, חזק  וגבוה, איקייו כדורסל טוב, אגרסיבי וקשוח

חסרונות: מוסר ומכדרר בינוני

ועולה השאלה, מה רואים בס"א שהליגה לא רואה? האם מדובר בעוד זג מפואר מתוצרת ביופורד ופופ או במקריות?

בפופ וביופורד נבטח

אבל אנחנו מריירים, ממש מריירים, על חמישיית ידיים מתנופפות שעברו דרך האקדמייה של פופ, ויכולים להחליף על כל הרכב סמול בול שהליגה מסוגלת להעמיד. זה פופ וביופורד לעזעזל, האקדמייה הכי טובה ביקום לדבר הכתום הזה. אז גם על האחיין אמרו שהוא לא יכול לקלוע, וגם טיאגו נראה כמו צעצוע לא שמיש ואת האמת לפעמים גם קייל אנדרסון הראה יותר סלואו משואו, ואחרי כמה שנות טיפול הביאו אותה בשחקן אליפות, מועמד MVP ואיום תמידי לשחקן חמישייה בממפיס. מה בעצם פופ מדמיין? כלכך נמאס לו מאיטיות ומסירות? מזריקות בתוך השעון לשתיים? אולי הם חושבים שהמשחק הולך לבידודים והנעה מהירה, משהו כמו ג'יימס הארדן גרסת העשר שניות ומטה? ומי הוא בכלל ג'יימס הארדן בסיפור הזה? ואולי בכלל מדובר בחמישייה שווה לכל דבר בהתקפה שתלמד קליעה (שלום דז'ונטה), תהיה איום לוב-סיטי ולא תאפשר להגנה להתמקד בכלום? בהגנה ההנחה עם קומבינצייה כזאת של שחקנים היא שאתלטיות וגודל יחפו על אינטלגנציית משחק, תוך כדי ההנחה שהגנה זה דבר שכל אחד יכול ללמוד בסן אנטוניו רק אי-אפשר ללמד מוטת ידיים של 9'6

הכל מן אללה

ואלה שמות:

קורי גוזף – פוינט גארד, לא הוארך לו החוזה ב-2015 חתם בטורונטו

מרקו בלינלי – שוטינג גארד לא הוארך לו החוזה ב-2015 חתם בסקרמנטו קינגס

ג'ונת'ון סימונס – קומבו גארד, לא הוארך החוזה ב-2017 חתם באורלנדו

האחיין – סמול פורוורד, קומבו וינגס, הועבר בטרייד האחיין ב-2018

דני גרין – שוטינג גארד, ווינגס, הועבר בטרייד האחיין ב-2018

טוני פרקר – פוינט גארד, עבר לשרלוט ב-2018, פרש ב-2018 (הטעות במקור)

מאנו ג'ינובילי – גארד, פרש ב-2018

הספרס פשוט היו צריכים עוד גיוון בעמדות הגארד והכנפיים והחליטו להביא דם חדש דרך הדראפט, סה"כ במהלך השנים האלה הם גם בחרו את לוקה סאמניץ' בסיבוב הראשון (פורוורד סנטר עם יכולות כדרור וקליעה מרחוק) ועוד שני גבוהים (בלומניגסדייל שנחתך עונה שעברה וצימזו מטו שניהם בסיבוב השני), לא מדובר בכשל שוק, ג"ס השתלטו על כל הקליעה בעולם, מילווקי כבר שנים בוחרת אנשים גבוהים מאוד עם מוטת ידיים פסיכית ובכלל הספרס איבדו את המונופול על מציאות בדראפט, ניקולה יוקיץ ב-41, דריימונד גרין ב-35, כל מיני בוקר ומיטשל באיזור הנמוך של הלוטרי ואפילו מיודעינו, אלוף הליגה הטרי- פאסקאל סיאקם אומר שלום ממרומי הבחירה ה-27. תכל'ס מתוך החמישה גארדים שנבחרו שניים יהיו על הטרייד בלוק בסוף העונה ואולי אחד יתפתח לשחקן חמישייה לגיטימי. כמה חוסר כשרון ארגון אחד יכול להכיל?

ואתם – מה דעתכם? פופ וביופורד היכו שנית או שמדובר בשקיעתה (שוב??) של האימפריה?