יותר מזה אנחנו לא צריכים! – סיקור משחקי 6 ביום שישי של פליאוף 2020

חצי גמר המערב, משחק מספר 6: יוסטון רוקטס – לוס אנג'לס קליפרס (2-3 לרוקטס בתחילת הערב)

"אין לי מילים לתאר את מה שקרה הערב!" סיפר מותש, כאילו הוא בעצמו היה על הפרקט, מאמן הקליפרס דוק ריברס בסיום. "זה היה קרב ענקים. כמו התנגשות בין קרחונים" מצא ג'יימס הארדן, כוכב הרוקטס כמה מילים שכן מתארות את ההתמודדות הערב בטויוטה סנטר. צ'ארלס בארקלי באולפן היה יותר חד משניהם – "שתי הקבוצות האלה מחפשות גדולה ואחד הצעדים בדרך לגדולה זו יריבות משמעותית. ללייקרס היה את הסלטיקס, לבולס היה את הניקס ואת הפיסטונס, לווריירס ולקליבלנד היו זו את זו. עושה רושם שהקליפרס והרוקטס מצאו אחת את השנייה. כל כך הרבה דם רע יש בין שתי הקבוצות האלה!".

ודם אכן היה הערב על הפרקט ביוסטון. דם, יזע ודמעות בסיום. וגם כדורסל נהדר היה ודרמה ענקית, מתח, אצבעות נכססות והתמודדות שנמשכה הרבה אחרי זריחת השמש כאן בישראל ואחרי חצות בשעון מזרח ארצות הברית (כן, אני יודע שהמשחק היה במערב אבל הייתי חייב להשלים את המשפט איכשהו..).

זה היה המשחק שאוהדי כדורסל ניטראליים מייחלים לו. אוהדים לא ניטראליים זה כבר דבר אחר…  ליבי ליבי על אוהדי שתי הקבוצות שנאלצו לחוות את הדרמה. כמות התקפי הלב שנרשמו בקרב אוהדי רוקטס וקליפרס הלילה בטח עלתה דרסטית בעקומה שקשה היה לשטח. זה היה ה-משחק של הפליאוף העונה ואחד הגדולים שאני זוכר. משחק שייכנס לפנתיאון ויוקרן עוד שנים רבות. ויש בו גם מנצחת אחת גדולה – אבל לזה עוד נגיע כדי להשאיר קצת במתח את מי שעוד לא ראה או קרא…

מתחילים. 20:10 בערב שעון יוסטון, קצת אחרי  4 לפנות בוקר שעון ישראל, שריקת הפתיחה, יוצאים לדרך. קוואי לנארד נשלח לשמור על ג'יימס הארדן – "הוא יצטרך לעבוד קשה בשביל לנצח אותנו הערב" אמר לנארד במסיבת העיתונאים לפני המשחק. נהיה דברן הבחור… אחרי העצבים של ראסל ווסטברוק במשחק הקודם החליטו בקליפרס לתת לו להיות זה שמנצח אותם. הפתיל הקצר של ווטסברוק, הטורים הגבוהים שהוא הגיע אליהם בסדרה וההיסטוריה שלו כמחריב משחקים, גרמה לצוות המקצועי של הקליפרס להמר על מספר '0' בלבן-אדום, לגרום לו לקחת פיקוד ולראות אם הוא מסוגל לנצח אותם. פטריק בברלי נשלח להתקרצץ על אריק גורדון (שגם ככה מרבית הפליאוף והעונה נמצא במצב אוף-ליין), פול ג'ורג' הלך על קובינגטון, מרכוס מוריס קיבל את טאקר ועל ווסטברוק התייצב לאנדרי שאמט (כחלק מהרכב מותאם ואקסטרה-נמוך של הקליפרס), לא בדיוק חיית הגנה מטורפת.

אלא שווסטברוק אמר 'צאלנג' אקספטד' והתחיל לצלוף מכל טווח. שלשות, חדירות, מתפרצות. אחרי 7 דקות לוח התוצאות הראה על 13 נקודות לווסטברוק, 11 נקודות לקלפרס, כשיוסטון בכלליות מגיעה ל-22 (ווסטברוק עם 3 אסיסטים). דוק ריברס לא זע ולא נע על הספסל וסירב להתרגש. ללכת ראש בקיר ולדבוק בתכנית המשחק זה המומחיות שלו, בכל זאת… אבל על הפרקט גם הדקות של המחליפים (ווסטברוק נשאר על הפרקט כל הרבע) לא שינו את מצב הצבירה של המשחק ויוסטון אף הגדילה את הפער במעט עד סיום הרבע הראשון. 21:32 לרוקטס אחרי 12 דקות.

ווסטברוק ירד לנוח ולמרות שלאוסטין ריברס יש סידרה טובה, יש גבול מה הוא מסוגל לעשות כששמים לב אליו בהגנה. ריברס שלח עליו את פטריק פטרסון חדור מטרה וריברס תירגם את זה לכמה החטאות מיותרות, תסכול ומבט מרחם אל אבא בספסל השני שנראה בתרגום חופשי כמו 'אבא, אל תעשי לי את זה, חשבתי שאתה אוהב אותי!'. הקליפרס צימקו את הפער ל-5 (צריך לשכפל את מונרטז הארל!) ויוסטון נראתה סחוטה למדי. שלשה של לו-וויל 5:24 לסיום המחצית הורידה את הפער ל-2 (41:39) ולד'אנטוני נמאס ואחרי טיים אאוט הוא שלח למשחק את חמשת השחקנים הכי טובים שלו לנסות לעורר מחדש את החבורה הביתית.

זה לא עבד. קוואי לנארד ופול ג'ורג' כבר היו במוד חיסול ויחד עם לו-וויל והארל היעילים והרוטווילר האנושי, פטריק בברלי, לקליפרס היו גם הגנה וגם התקפה. "שכל אחד מהרביעייה הזו בזון, אנחנו בלתי עצירים' אמר לורנס פרנק, המוח מאחורי הקליפרס במחצית. והחמישייה הזו אכן הייתה יעילה ועם 14+ בדקות בהן הם שיחקו יחד ברבע השני הם הובילו את הקליפרס ליתרון 10 בהפסקה כשהרוקטס מהצד השני נראים כמו בצק שעבר לישה. "מה אני אגיד?, הם שחטו אותנו ברבע השני, נצטרך למצוא תשובות הלאה" אמר במרמור ג'יימס הארדן שסיים חצי ראשון עם 3 נקודות ו1/12 מהשדה וזימן רחש ביציעים על כך שהוא שוב נחנק במשחק מכריע. 47:57 לקליפרס בהפסקה.

אלא שכל רבע במשחק הזה היה סיפור אחר לגמרי. וגם הארדן החליט להתעשת. קוואי צמוד אליו? אז זה הזמן לסחוט ממנו עבירות או פשוט לנסות להכניס שלשות מטורפות. שלוש עבירות של לנארד בתוך זמן קצר (וסה"כ 4) שלחו את הכוכב של הקליפרס לנוח על הספסל ונתנו להארדן את האות להשתוללות. פול ג'ורג' שקיבל אותו עכשיו, עשה עבודה פחותה משמעותיות והאביר המזוקן של יוסטון תירגם את זה ל-14 נקודות ב-5/9 מהשדה ברבע השלישי. יוסטון נגסה ונגסה ביתרון הכחול וד'אנטוני החליט להמשיך עם הרוטציה ושלח את ראש הממשלה החלופי של יוסטון, ווסטברוק לספסל, כדי שיהיה לו כוח להמשך הערב, כשהארדן ינוח. 3:22 לסיום הרבע השלישי צלף בן מק'למור שלשה ושם את הרוקטס שוב ביתרון – 73:75. אלו היו הדקות של ההגנה של הרוקטס שלמרות הכפשות עליה במהלך השנה התגלתה כאגרסיבית ומוטיבציונית ובסיכומו של רבע ספגה רק 20 נקודות מהמכונה ההתקפית המשומנת שעמדה מולם במה שנתן להם יתרון לא רע לקראת הישורת האחרונה 77:82 ליוסטון בסוף הרבע השלישי.

"אתם חייבים לשמור על הארדן. אין מצב שיהיה לו אוויר. גם אם קוואי לא שומר עליו, אז שמישהו אחר ייקח אותו, תפנו מצידי את כל השאר. דיברנו בתחילת הערב על זה שווטסברוק ינצח אותנו ונראה ששכחתם את זה!". נשמע דוק ריברס צורח על שחקניו בהפסקה בין הרבעים. איש לא פצה פה או ציפצף על תכנית העבודה של המאמן המנוסה שהחליט לכבוש את ההר רק באמצעות המחשבות שהוא הביא מהבית וסירב לאלתר משהו חדש.

ווסטברוק, כמו שכבר כתבתי, נענה לאתגר. גם עם הארדן על הספסל, הקליפרס לא הקדישו לו תשומת לב מיותרת ו-7 נקודות שלו (הוא כבר עמד בשלב הזה על 30 עגול) העלו את הרוקטס ליתרון השיא של המשחק מבחינתם – 86:99 כשעל השעון קצת יותר מחצי רבע. "הכל עובד לפי התכנית, תתחילו לדחוף" נשמע ריברס אומר בפסק הזמן של הקליפרס. "איזה תכנית?! להיות מודחים בסוף הערב?" תהה בצדק ג'ף ואן גנדי בכיסא הפרשן של ABC.

ואז חזר קוואי לנארד. הוא כבר היה עם חמש עבירות בשלב הזה אבל ריברס הבין שזה לנצח או למות איתו על הפרקט. הקליפרס אכן התחילו לדחוף ועשו זאת בשני צידי המגרש. שלשה של קוואי, חטיפה של ג'ורג' ועוד דאנק של קוואי, החטאה של ווסטברוק ובצד השני לו-וויל עם שלשה מהפינה – הורידו את הפער באיבחה אחת ל-5 נקודות בלבד (96:101). ד'אנטוני לקח פסק זמן ו-ווסטברוק סימן לו בטפיחה על החזה של עצמו – "אל דאגה, זה עליי!".

וזו בדיוק הייתה המלכודת שריברס טמן לו כל הערב. ווסטברוק קלע את הזריקה הבאה ששמה את יוסטון ביתרון 7 (3:59 לסיום) אבל גם החטיא את 4 הזריקות שאחריה כשהרוקטס מקבלים מהצד השני 6 נקודות, 4 מהן של קוואי. 100 שניות עגולות לסיום הרוקטס ביתרון נקודה 102:103, פסק זמן של ד'אנטוני ואת המתח אפשר לחתוך בסכין הגילוח שהארדן לא משתמש בה אף פעם.

יוסטון חוזרת מפסק הזמן עם תרגיל, הפעם דווקא לפי.ג'י טאקר שמוצא את עצמו חופשי מהפינה. צ'אקה. השופטים הולכים למצלמות לבדוק אם הוא דרך על הקו (כאילו שהייתה שאלה, אבל קוואי הסתכל עליהם במבט זועם אז הם הלכו). יש שלשה. 102:106 ליוסטון, 1:21 לסיום. הקליפרס מחפשת את הישועה אצל פול ג'ורג' שקובר שתיים בחדירה מתחת לאף של קובינגטון הנואש.

יוסטון רצה להתקפה, ווסטברוק מסמן 'תביא לי, תביא לי' אבל הארדן מנסה לסחוט מקוואי את השישית, מועד ומאבד את הכדור לפטריק בברלי שבמקרה עבר בסביבה. הקליפרס רצה קדימה והארל היציב והטוב קובר דאנק – שוויון 106 כשעל השעון 54 שניות.

יוסטון יוצאת להתקפה והפעם ווסטברוק כן מקבל את מבוקשו ולוקח זריקה שנראית קשה מחצי מרחק. גם דוק ריברס מקבל את מבוקשו כשהזריקה לא בכיוון בכלל והכדור החוזר מגיע לידיים הבטוחות של לו וויליאמס. הקליפרס יוצאת להתקפה במטרה לקחת את היתרון.

חדירה של קוואי אל הסל הוא מוצא את עצמו לבד בצבע של הרוקטס. כולם היו בטוחים שהנה הוא נותן פה דאנק-משתיק-קהל אבל השחקן החכם והמוכשר הזה רואה בזווית העין את הראש של פול ג'ורג' מבצבץ בחצי-פינה של קשת השלוש ומוציא לו אותו. ג'ורג' מתרומם בטבעיות ושם את הכדור בסל – 106:109 לקליפרס ביתרון ראשון מאז תחילת הרבע השלישי ובדיוק 24 שניות לסיום.

ד'אנטוני לוקח טיים אאוט, הארדן מחפש ומחפש למי לתת את הכדור ווסטברוק פשוט מתקרב אליו ולוקח אותו. הוא מחליט להיכנס באגרסיביות לסל ופוגש שם את חברו משכבר הימים – פטריק בברלי שגונב לו את הכדור. "עבירה!" צועק ד'אנתוני מהספסל, "עבירה!" צועקים אוהדי הרוקטס ביציע. "עבירה!" מיילל ווסטברוק בפרצוף ה'-כלב-נזוף' שלו. השופטים בודקים, בודקים שוב ובסוף מתרצים ווסטברוק נשלח לקו, 16 שניות לסיום.

הוא קולע את הראשונה אבל מחטיא את השנייה. יוסטון ממהרת ועושה עבירה על פול ג'ורג', 13 שניות לסיום. שתי קליעות ועושה רושם שאנחנו בדרך למשחק שביעי. ג'ורג' קולע את הראשונה. הקהל משתתק ביציעים. ג'ורג' קולע גם את השנייה. הקהל לא מאמין שזה קורה לו. 107:111 לאורחים מהוליווד.

ווסטברוק, אלא מי, לוקח זריקה מופרעת משלוש מייד אחרי הטיים אאוט של ד'אנטוני. הכדור ניתז החוצה אבל דווקא לידיים של פי.ג'י טאקר והג'וקר הזה, הרי בשביל זה הוא שם, שם שתיים מהירות עם הקרש. 7.2 שניות לסיום, 109:11 לקליפרס. פסק זמן של ריברס ואחריו יוסטון מחליטה להתעלק על קוואי. הוא נלכד בפינה כמו שיוסטון רצתה, מוסר לבברלי ו-ווסטברוק שולח אותו לקו כשעל השעון 3.3 שניות לסיום.

בברלי מחטיא את הראשונה ואוהדי הרוקטס מתחילים להאמין בניסים, בברלי קולע את השנייה וד'אנטוני מוריד את שחקניו לטיים אאוט אחרון בהחלט. "בשום פנים ואופן שהכדור לא יגיע להארדן. תנו לווסטברוק לנצח אותנו" חוזר דוק ריברס על המנטרה בפסק הזמן של הקליפרס. הקבוצות חוזרות מפסק הזמן, קובינגטון מחפש למי למסור, הארדן נלכד בצבת של שחקני יוסטון ולקובינגטון אין ברירה, הוא חייב להוציא את הכדור למישהו ווסטברוק הוא האיש הפנוי. מספר 0 מקבל את הכדור במרכז המגרש ובלי להסתכל ימינה ושמאלה עולה לזריקת התאבדות. בדיוק כמו שריברס רצה.

"באנג! באנג! באנג! אנחנו הולכים להארכה!" צווח מארק בריין. "הם נתנו לווסטברוק לנצח אותם והוא עשה זאת!". הכדור של ווסטברוק צולל פנימה 112:112. איזה משחק!. הארכה.

ההארכה מתחילה בצורה שוויונית, יוסטון מנסה למצוא פתרונות שהם לא ווסטברוק ומוצאת את קובינגטון עם 4 נקודות מפתיעות וגם את גורדון עם שלשה מעוררת השראה ודי נדירה בשלב הזה של חיינו. הקליפרס מהצד השני ממשיכים את ההתקפה הטובה שלהם מהרבע הרביעי כשקוואי המצוין ופול ג'ורג' נראים לגמרי בעניינים. ואז פחות מ-2 דקות לסיום ביתרון נקודה לקליפרס, יוצאת יוסטון להתקפה, הארדן מזהה את קוואי מפגר אחריו בחצי צעד ומחליט לתקוף. עבירה. קוואי בחוץ עם השישית שלו. הארדן שם שתיים מהקו וביצעים ביוסטון יש תחושה של חגיגיות.

הקליפרס לא מוצאת את עצמה בלי השחקן המוביל שלה בהתקפה הבאה, טאקר הסחוט קולט את הריבאונד, מריץ למתפרצת וקובינגטון מסיים בצד השני בדאנק. 119:122 לרוקטס, 1.01 לסיום המשחק.

הקליפרס מחפשת מי יהיה האיש שלה בהיעדר המנהיג ומוצאת גיבור חצי-מפתיע. מונטרז הארל, מי שיוסטון לא ייחסה לו חשיבות מרובה כששיחק אצלה מקבל את הכדור מחצי מרחק וקובר עוד 2 שקטות שקצת מבליטות את התרומה שלו הערב. "הוא נהדר כל הערב הזה וגם עכשיו הוא מספק את הסחורה" אומר ואן גנדי בעמדת השידור ומתקן את עצמו מייד "ולמעשה הוא נהדר כל העונה הזו".

יוסטון הולכת להארדן אבל פטריק בברלי עט עליו. ווסטברוק, לעומתו, די חופשי מול לו-וויל והכדור מגיע אליו. הוא זורק זריקה חופשית למדי ו… הכדור בחוץ. אבל שוב טאקר על הריבאונד, השעון מתאפס ויש עוד 31 שניות לשחק, יוסטון מחפשת, מחפשת וזה שוב ווסטברוק שמקבל את הכדור, הפעם הוא כבר לא היה חופשי אבל שוב הלך ראש בקיר למרות נוכחות מוגברת של פול ג'ורג' באזורו זה נגמר בעוד החטאה והכדור אצל הקליפרס. לו-וויל מהסס אם לזרוק, אבל מוצא את הארל ששוב מתרומם מול יד לפנים של טאקר ושם שתיים קשות, היתרון של הקליפרס, 10 שניות לסיום 122:123.

"רק שהכדור לא יגיע להארדן" צווח דוק ריברס, משחזר את עצמו לזרא, בפסק הזמן. החבורה שלו מצייתת, גורדון מקבל את הכדור, מחפש למי למסור, ווסטברוק מתגנב מאחוריו ופשוט לוקח לו את הכדור. זה הוא נגד העולם עכשיו, זה יכול להיות הרגע שיקנה לו את התהילה. ווסטברוק חושב מה לעשות, השעון מתקתק, 3,4,5,6…

ובעוד ווסטברוק מהרהר איך לנצח את המשחק, מתגנב מאחוריו מונטרז הארל . הוא מבין שווסטברוק בחיים לא ימסור ומחליט לנטוש את קובינגטון היעיל ולעזור בדאבל-אפ עליו. ווסטברוק לא רואה אותו, עולה לזריקה מול ידיו של לו-וויל אבל הארל נמצא שם בשביל להוריד לו בלוק. הפעם ווסטברוק אפילו לא התלונן על עבירה. במקום להסתכל על השופטים הוא השפיל מבט לרצפה. 122:123 לקליפרס בסיום. 3:3, יש משחק שביעי.

"הוא הגיבור שלנו!. בערב כל-כך בלתי צפוי וכל-כך הפכפך מצאנו את התשובה השקטה והבלתי צפויה" אמר פול ג'ורג' בהערצה על חברו לקבוצה שעם ארבע הנקודות האחרונות של הקליפרס ובלוק מכריע גרר את הסדרה למשחק שביעי.  "עשיתי מה שהייתי צריך לעשות. כשקוואי יצא, ידעתי שאין ברירה ומישהו יצטרך לעשות משהו. הבנתי שזה אני" הצטנע הארל.

"אין לי מילים. פשוט אין לי מילים! אכזבה ענקית" תיאר הארדן את תחושותיו ווסטברוק, המשיך ללכת ראש בקיר – "אנחנו עדיין לא ויתרנו. אנחנו כבר ניצחנו אותם בבית שלהם ואנחנו יכולים לעשות את זה שוב". "אמרתי להם כל הערב לתת לווסטברוק לנצח אותנו ואני מרגיש שנכנסנו לו לראש. זה עשה את העבודה בסוף" התגאה דוק ריברס בטקטיקה המנצחת שלו, כן, גם הפעם ריברס ניצח משחק בסדרה הזו. הפעם זה היה האבא.

לנארד היה הקלע המוביל של הקליפרס עם 34 נקודות ו-11 ריבאונדים, הארל היה לא פחות טוב ממנו עם 28 נקודות (12/17 מהשדה) ו-10 כדורים חוזרים (ובלוק אחד…), פול ג'ורג' הוסיף 27 נק' ולו-וויל תרם 20 נקודות משלו. בצד השני ווטסברוק היה הקלע המוביל עם 37 נקודות, הארדן היה חלש למדי עם 18 נקודות בלבד, קובינגטון הפתיע לטובה עם 20 כשטאקר מסיים עם 14, גורדון עם 13 ומקלמור עם 10 נקודות.

"אז הולכים למשחק 7 ואחרי משחק נהדר הערב, אני פשוט לא יכול לחכות את היומיים עד שזה יקרה" אמר ואן גנדי בעמדת השידור ולי לא נותר אלא לצטט אותו ולהסכים עם כל מילה. הסדרה הנהדרת הזו הולכת ללוס אנג'לס ולמרות שהמומנטום לחלוטין בצד של הקליפרס, שמראה אופי ומצליחה להתמודד עם 50 שנות היסטוריה רעועה ועם פיגור 3-1 וגב אל הקיר אחד ארוך, בסדרה הזו – הצפוי ביותר הוא הבלתי צפוי. כבר אי אפשר לחכות!

חצי גמר המזרח, משחק מספר 6: בוסטון סלטיקס – טורונטו ראפטורס (2-3 לראפטורס בתחילת הערב)

"היינו הלילה כמו נהג שבורח ממרדף משטרתי" תיאר בראד סטיבנס, מאמן הסלטיקס, בציוריות את מה שעבר על קבוצתו הלילה. "עין אחת מעבר לכתף, לראות אם הם הולכים לסגור עלינו ועין אחת על מד הדלק, לראות אותו מתרוקן ולקוות שהגז לא ייגמר לפני שהמרדף יסתיים.

ואכן אם יש דרך לתאר את המשחק השישי הלילה בין שתי הקבוצות שנכון לעכשיו, נראות כמו החזקות במזרח, אז מרדף זו הדרך. בפיגור 3-2 ובסגל קצר, עייף ותשוש הגיעו הסלטיקס למשחק מספר 6 במטרה להחיות את התקווה שלהם לעלות לגמר המזרח (ואולי משם לגמר האלמותי של סלטיקס-לייקרס). מולם עמדה האלופה, החזקה, זו שמכוח החוק – יש לה את הסמכות והיכולת לעצור את מי שעומד מולה. הסלטיקס ניסו לברוח מהרגע הראשון וראו את היריבה שלהם רודפת ורודפת ורודפת. הפער הלך ונסגר עד לדקות הסיום ונראה היה שהירוקים לא ישרדו. ומה קרה בסוף? בדיוק בשביל זה נתאר לכם את המשחק הנהדר הזה:

כאמור, הסלטיקס הגיעו למשחק חצי-רצוצים. זו לא רק הסדרה הסזיפית מול פילדלפיה שנגררה לשבעה משחקים, אילו לא רק גורדון היוורד ומרכוס סמארט שסוחבים פציעות, זה גם הספסל של סטיבנס שלא ממש מתפקד עד כה וחוץ מהבלחות של וונמייקר לא ראינו ממנו כלום (סמארט מבחינתי הוא סוג של שחקן שישי שתומך בחמישייה במלא דקות, נתעלם ממנו לרגע בהקשר הזה). כל זה עושה את הסגל של הסלטיקס קצר מאוד, בטח מול האלופה שרשמה עד כה בסדרה תריסר שחקנים שונים שקלעו בדאבל-פיגרס במהלכה.

אולי בגלל זה הטקטיקה של סטיבנס דיברה על קודם כל לברוח, כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק. ווקר, בראון, טייטום, היוורד ות'יס פתחו את המשחק כחמישייה בלבן-ירוק ועד סוף הרבע רק סמארט היה סלטיק נוסף שראה דקות על הפרקט. ניק נרס מהצד השני ניסה כל מיני פתרונות אבל הסלטיקס להטו. פתיחה מוחצת של 5-12 (בראון נהדר!), התפתחה ל-11-22 (טייטום נהדר!) והסתכמה ברבע ראשון של 19:33 לסלטיקס (ווקר נהדר!).

והסלטיקס החליטו לא לעצור ברמזור גם ברבע השני. קאנטר הצטרף לשתי דקות פרקט אבל סטיבנס המשיך לשחוק את הסגל שלו והחברה דווקא לקחו את זה לצד החיובי. "היינו בזון, רצינו לשחק וכמה שיותר" התפעם ווקר בסיכום המשחק. 7 נקודות של הרכז ברבע השני נתנו את האות לבריחה שהגיעה עד יתרון 20 (24:44) ולמרות שעד המחצית הסלטיקס נחלשו מעט, הרבה בזכות סיאקם היעיל והטוב, הסלטיקס עדיין סיימו את החצי במרחק בטוח מיריבתם – 46:60 למארחת בהפסקה.

עם כוחות מחודשים מההפסקה, הצליחו הסלטיקס לברוח שוב ל-19 הפרש תוך 3 דקות מפתיחת המחצית השנייה (49:68) אלא שבמהלך התקפה של הראפטורס סימן גורדון היוורד משהו לספסל, המשחק נעצר בעבירה של טייטום והיוורד דידה החוצה עם קרסול פגוע.

"אני לא בטוח כמה אברים לא פגועים נשארו לו" אמר סטבינס בהתייחס לפציעה של חניכו האהוב בסוף הערב. "אבל הוא נותן הכל על המגרש בכל מצב". אלא שבלי היוורד ועם סמארט על הפרקט, האופציות של המאמן הצעיר הלכו והתמעטו. גם ההפרש של הסלטיקס הלך והתמעט והראפטורס צמצמו את הפער עד סוף הרבע ל72:83 לסלטיקס, כשלאורי עם 10 נקודות ברבע בולט בשורות הקנדיים.

המטרה של סטיבנס ברבע האחרון היה להאט את הראפטורס. הוא גייס שמות כמו גרנט וויליאמס, סמי אוג'ילי וג'בונטה גרין בשביל לתרום עבירות ולהוציא את האורחת משיווי משקל ותכנית המשחק הזו עבדה חלקית וגם נתנה דקות מנוחה חשובות לשחקני החמישייה (להוציא את טייטום ששיחק הלילה 47 דקות! או במילים אחרות – לא להוציא את טייטום…), טורונטו המשיכה להתקרב אבל העניינים עדיין נראו בשליטה כש-5 דקות לסיום בוסטון עוד הובילה 92:99.

אבל יש גבול כמה אפשר לשחוק את החברה. דקות ההכרעה הן הדקות בהן יתושים אנושיים כמו פרד ואנ'וליט וסרג' איבאקה נדבקים אליך ומנצלים את הזיעה של היריבה בשביל להידבק לגופיות והרפאטורס חדרו לנשמותיהם הפצועות של הסלטיקס ועם התקפה סמי-יעילה (סיאקם יעיל, ואנ'וליט יעיל, כל השאר יוק…) מצאו את עצמם מורידים את הפער ל101:103, דקה וחצי לסיום.

הסלטיקס חיפשו את טייטום, שחיפש עבירה וקיבל וקלע שתיים מהקו. ואנ'וליט הגיב בשלשה נהדרת והפער הצטמק לנקודה בלבד. 104:105, 55 שניות לסיום. שוב טייטום, שוב עבירה, אבל הפעם הכוכב הצעיר קלע רק אחת מהקו. סיאקם החטיא מהצד השני אבל ג'יילן בראון לא מצא את הטבעת והראפטורס מצאו את עצמם עם הכדור 19 שניות לסיום בפיגור 2.

"זה היה השלב הזה של הדקה האחרונה של הסרט בו אתה יודע שהכל יוכרע ואז נבין אם השוטרים תפסו את הפושע או שהוא ברח מהם בסופו של דבר" המשיך סטיבנס במטאפורה המדויקת שלו למשחק. הראפטורס מצאו את לאורי חופשי לזריקה וסמארט שלח יד מרחוק במהלך הזריקה והעמיד את הוטרן על הקו, 3.8 שניות לסיום.

לאורי קלע את הראשונה אבל השנייה הלכה החוצה, הריבאונד קיפץ לידיים של דניאל ת'יס שנשלח לקו בצד השני אחרי עבירה מהירה של איבאקה שהותירה את השעון עם 2.9 שניות ויתרון נקודה לקבוצה הביתית 105:106. ת'יס, שלא מורגל במעמדים האלה, ובכלל היה שם בשביל הההגנה, החטיא את הזריקה הראשונה וסטיבנס החליט לקחת טיים אאוט. מכיוון שלנרס לא היו עוד טיים אאוטים, סטיבנס החליט להמר והורה לשחקנו להחטיא את הזריקה השנייה כשטייטום ובראון מנסים לעשות בוקס אאוט בריבאונד. התכנית עבדה בצורה מושלמת, ת'יס החטיא, הריבאונד נחת בידיים של בראון והסלטיקס רשמה ניצחון דחוק ששולח את הסדרה הזו למשחק מכריע בעוד יומיים באייר קנדה. הדלק הספיק בקושי עד השנייה אחרונה. 105:106 לבוסטון בסוף הערב.

"תחושה של החמצה. היינו קרובים היום ואם הייתה עוד דקה, כנראה היינו מנצחים. אבל יש עוד 48 דקות ואנחנו נעשה בהם את העבודה" סיכם ניק נרס את ההפסד של קבוצתו. "הולכות ונגמרות לנו הרגליים אבל אנחנו נעשה עוד מאמץ בשביל שהחלום הזה בירוק לא ייגמר" אמר טייטום.

הסלטיקס עייפים ורצוצים שוב הולכים למשחק 7 ויקוו שהם לא גמרו את כל הכוח שלהם הערב. ה-MRI של גורדון היוורד בסוף הערב שלל שבר אבל יש חשש לקרע חלקי בקרסול שעלול להשבית אותו מהמשחק הבא במה שעוד יותר יקשה על השחקנים של סטיבנס. "אופי. זה כל הסיפור. יש לנו הרבה ממנו" אמר קמבה ווקר בסוף המשחק. הוא יקווה שגם המשחק הבא, האופי של הסלטיקס יבוא לידי ביטוי.

טייטום עם 30 נקודות בנוהל הוביל את הסלטיקס, בראון הוסיף 22 וווקר קלע 20. בצד השני בלט סיאקם עם 25 נקודות ו-14 ריבאונדים, לאורי הוסיף 19 (אבל הנקודה שחסרה לו ל-20 הייתה המכרעת…) וואנ'וליט סיים עם 15 נקודות, כולן משלשות.

גם הסדרה הזו הולכת למשחק 7 וזה בהחלט הולך להיות מרתק. וגם כאן – קשה לחכות…