מה יוטה יכולה לעשות מול יוסטון?

לאחר 2 משחקים נראה שהבדלי הרמות עצומים.

2 קבוצות שממוקמות 1 ו-2 בדירוג ההגנתי מאז האולסטאר נפגשות אחת מול השנייה, והציפיות, שלי לפחות, היו שזו הולכת להיות סדרה הגנתית קשוחה וצמודה.

יוסטון עשתה את שלה הגנתית ושמרה את יוטה על פחות ממאה נקודות בכל משחק.

איך הם עשו זאת?

אריק גורדון ואוסטין ריברס בעבודה מופתית על דונובן מיטשל כשהם שומרים אותו על 32% מהשדה בלבד. הציפיות שאיתן הגיעו יוטה לסדרה היו שיוסטון יעשו חילוף על כל חסימה, אבל יוסטון בחרו להילחם בחסימות. כשדונובן מקבל את הכדור גורדון נדחף לתוך החסימה ומונע את המרווח שהוא צריך לחדירות או להנדאופס שיוטה כל כך אוהבים. מיטשל סיים עם 0 אסיסטים במשחק הראשון. את המשחק השני הוא פתח בכמה שלשות מה שריווח את המשחק ואפשר לו לסיים עם 6 אסיסטים.

יוסטון ממשיכה לא להחליף בכל חסימה ומשאירה את קפלה בצבע. השוויצרי נראה כמו אולג'ואן במשחק השני ונותן הגנת צבע אדירה שלא מאפשרת למיטשל את הלוקסוס לחדור פנימה באחד על אחד.

דאנתוני אמר שהדגש שלהם הוא דווקא על ג'ו אינגלס, אחד מקלעי השלוש הטובים בליגה. בכל פעם שהכדור מגיע לאינגלס, עזרה מגיעה, גם על חשבון השארת שחקן אחר פתוח. עד כה הגישה הזו עבדה ליוסטון, כשאינגלס מסיים עם 9 נסיונות בלבד לשלוש, וקלע רק 2 מהם. קייל קורבר זרק שלשה אחת בלבד.

נקודת האור היחידה שאפשר לקחת מבחינתה של יוטה היא שהם פשוט החמיצו המון זריקות חופשיות. יוסטון משאירה את ג'ה קראודר פתוח פעם אחר פעם והוא לא מצליח לקלוע. 2 מ-13 בסדרה עד כה. יוטה כולה קלעה 8 מתוך 40 שלשות חופשיות לחלוטין. הסבירות היא שהסטטיסטיקה תתיישר, במיוחד בבית. כך שאוהדי יוטה יכולים להיות מעודדים מהנתון הזה.

מה יוטה עושה בהגנה?

אני לא חושב שראיתי אי פעם קבוצה שלמה משחקת בפחד מוחלט משחקן בודד. גם לא בימי ג'ורדן העליזים. קווין סניידר תיאר את הארדן כ-AI. לא, הבחור הקטן עם הצמות ששיגע את הליגה בזמנו, אלא כאינטיליגנציה מלאכותית. כתכנת מחשב שתמיד לומדת ומתפתחת. כל פעם שתנסה משהו מולו, הוא יפענח את זה ותצטרך לחשוב על משהו חדש. הגאונות של הארדן הגיעה לשיא בסדרה הזאת כאשר הוא חותך ומרתש את הגנת יוטה עם קבלת החלטות מושלמת עד כה.

במשחק הראשון הגנת יוטה פשוט ישבו להארדן על הכתף השמאלית והוא חתך בקו ישר כל פעם ואמר תודה. במשחק השני ניסו לשמור אותו קצת יותר בקו ישר ושמרו על קפלה למנוע את הלוב. מה שפתח לו את הסטפ בק. הוא סיים עם 17 נק' ברבע הראשון, ומשם מצא בכל פעם את השחקן הפנוי לשלוש. עוד נקודת אור ליוטה לקראת המשך הסדרה- אריק גורדון ופי ג'יי טאקר לא יקלעו מעל 50% מהשלוש לכל אורך הסדרה.

סך הכל יוסטון שיחקו מושלם עד כה בסדרה, גם מבחינת תכנית משחק וגם מבחינת ביצוע, אבל פערי הרמות לא כאלו גדולים כפי שנראה מהמשחקים הראשונים.

עם המעבר ליוטה אפשר לצפות שהסטטיסטיקה לשלוש תתיישר ויוטה ישחקו בהרבה יותר פיזיות. הפחד שלהם לשלוח את יוסטון והארדן לקו אמנם עבד מבחינה מעשית כשהארדן הלך לקו 8 פעמים בלבד בסדרה עד כה, אבל זה גורם לכך שהארדן לא מרגיש את העומס הפיזי עליו. הציפיות שלי שביוטה סניידר יבחר לתקוף את הארדן הרבה יותר, בהתקפה ובהגנה. גם במחיר שליחת הMVP  למקום האהוב עליו ביותר- קו העונשין. אם כבר הגנת גימיק, במקום רוביו הייתי מעיף עצמי על הרצפה בכל פעם שהארדן נותן את הדחיפה עם האמה בהתקפה כדי ליצור מרווח. מספיק שישרקו על זה פעמיים, וזה מכניס את הארדן לבעיית עבירות. הדרך הכי טובה לעצור אותו.

בהתקפה, יוטה חייבת למצוא את הפיקנרול מחדש. רודי גובר ודונובן מיטשל הם מצמדי הפיקנרול הטובים בליגה. אבל בסדרה הזאת שני הכוכבים נראים בהלם קרב, לא מוכנים לאינטנסיביות והאגרסיביות של הגנת יוסטון. כשיעבוד הפיקנרול, והשלשות מהפינה יתחילו להיכנס (אין ספק שרויס אוניל הרוויח את הדקות שלו על חשבון קראודר), גם אינגלס ימצא עצמו פנוי ואז ההתקפה של יוטה תוכל לזרום.

אלו ההצעות שלי לקווין סניידר ויוטה ג'אז. אל תספידו את הסדרה הזאת עדיין, לפחות עד משחק מספר 3.