סוף עונה 2019 (27) – פורטלנד פורצי דרך

מטרות לעונה שהסתיימה:

אחרי שהקבוצה כמעט ולא השתנתה מהעונה שעברה ואחרי שגם בשאר קבוצות המערב לא היו שינויים מאד מהותיים, פלייאוף כמטרה היה טריוויאלי. גם ביתיות, או לכל הפחות מאבק על ביתיות, היתה מטרה סבירה. ואם ביתיות אז גם לעבור סיבוב יכול להיות נחמד. ובטח שעדיף לנצח איזה משחק פלייאוף.

עמידה במטרות:

העונה של פורטלנד היא הצלחה מסחררת. גם שחזור של המקום השלישי במערב, גם שיפור במאזן הניצחונות וגם העפלה לגמר האזורי. נראה לי שבפורטלנד היו חותמים על ההישגים האלה ערב פתיחת העונה.

מטרות לקיץ:

המצב של פורטלנד "בעייתי". מצד אחד, מדובר על קבוצת גמר אזורי. קבוצה עם סגל טוב, כימיה, היררכיה ושיטה. קבוצה שככל הנראה אם לא תבצע שינויים מהותיים בסגל, גם בעונה הבאה תאבק על ביתיות ועל חצי גמר אזורי. מצד שני, בשום פנים ואופן אי אפשר להתייחס לקבוצה הזו כאל קונטנדרית. ובלי שינויים מהותיים היא גם לא תהיה שם. ברם, שינויים כאלו הם הימור, שגם יכול להפיל את הקבוצה מחוץ לפלייאוף. באופן אישי אני אוהב לחשוב שהעולם לא מתחיל ונגמר באלופה ויש עוד הישגים. גם להיות קבוצת פלייאוף באופן עקבי זה דבר יפה ולא ממש פשוט לפרק קבוצה אחרי שהעפילה לגמר האזורי.

בגדול, נראה שלפורטלנד שתי אפשרויות מרכזיות:

1. אני מניח שדמיאן לילארד יישאר בקבוצה, לא כל שכן אחרי הפרסומים על הארכת החוזה שהקבוצה צפויה להציע לו. ואחרי הביקורת שהיתה על למרקוס אולדריג' ועזיבתו, איש בפורטלנד לא יעלה על דעתו להעביר בעסקה את כוכב העל, אלא אם כן יבקש זאת. לפיכך, הזעזוע העיקרי שניתן לעשות בקבוצה וההימור העיקרי הוא עסקה על סי.ג'יי. מקולום, בעבור פורוורד. לדוגמה, אפשר לקחת הימור על אנתוני דיוויס. אולי ניו אורלינס תהיה מוכנה לקבל במקומו את מקולום והחוזה היותר ארוך שלו ולתת לפורטלנד להמר על דיוויס וקרום החשק שלו הן לשחק והן להאריך חוזה. עוד אפשרות היא אם קיירי אירווינג עוזב את בוסטון והם יצטרכו שחקן יוצר מהקו האחורי, לנסות להשיג מהם את ג'ייסון טייטום ונספחים. משהו בכיוון הזה.
2. האפשרות השניה היא לא לגעת במה שלא שבור והעיקר לגבי הסינרגיה בין לילארד למקולום. וגם להבין שיש מספר חוזים מכבידים שבלאו הכי מונעים מהקבוצה לעשות עוד צעד בדרך לתואר.

בואו נרחיב לגבי האפשרות השניה, כי היא ראלית יותר:

בקו האחורי הקבוצה סביר להניח תישאר פחות או יותר אותו הדבר. לילארד ומקולום בחמישייה, כשעל הספסל ימצאו מי ישלים. אולי קרי או הוד שמסיימים חוזה. זה נכון שהמחליפים שם ברמה יותר נמוכה, אבל אם דואגים שברוב הזמן אחד המובילים יהיה על המגרש זה פחות אקוטי.

גם בעמדת הסנטר הקבוצה מסודרת. יוסוף נורקיץ' בעונת שיא והחוזה שלו נראה חתיכת בוננזה. קשה לי להאמין שאנס קאנטר יסכים לקיזוז משמעותי בחוזה וקשה לי להאמין שפורטלנד תהיה מוכנה לשלם לו כמה שידרוש. זאק קולינס הצעיר, המשתפר והזול ומיילס לאונרד (פחות צעיר, פחות משתפר ופחות זול) יוכלו להיות מענה מספיק טוב מהספסל. אגדיל ואומר שהייתי בונה יותר על קולינס ומנסה למצוא עסקה על לאונרד בשביל חיזוק לספסל בעמדות הגארד או יותר טוב חיזוק לחמישייה בעמדות הפורוורד.

עמדות הפורוורד הן הבעייתיות אצל הקבוצה. אוון טרנר מקבל המון על מעט. גם בשיאו ספק אם היה שווה חוזה כזה, אבל הוא רחוק מאותו השיא. מוריס הארקלס טוב יותר, אך גם במקרה שלו התרומה דלה מדי והחוזה גבוה מדי. ג'יק ליימן בסוג של עונת פריצה. השאלה היא האם יסכים להמשיך במינימום. גם אם לא, אין פה אובדן גדול. אל פארוק אמינו הוא הפורוורד הטוב ביותר של הקבוצה בעונה החולפת. השאלה לגביו אם לא יקנא בחבריו לכנפיים ובשכר הלא מוצדק שלהם. יש גבול כמה מס תרצה לשלם הקבוצה על החוזה שלו, למרות שהוא חשוב לה. ויש גם את החוזה של סקאל לביסייר לעוד עונה שעליו היתה אומרת סבתי "נו שוין".

עם כל הביקורת על ההכנה של הקבוצה וניהול המשחקים בגמר המערב, אני חושב שטרי סטוטס ראוי להישאר. ביצועי הקבוצה מרשימים ביחס לסגל ולו יש חלק נכבד בכך.

מטרות לעונה הבאה:

תחת ההנחה שהסגל יישאר פחות או יותר אותו הדבר, המטרות תהיינה דומות. להיאבק על הביתיות ולעבור סיבוב פלייאוף.