לפני שנתחיל, הנה המלצה:
אם אתם נבחרים בבחירה מספר 2 בדראפט על תבחרו את המספר 31, זה פשוט נאחס. סם בואי עשה את הטעות הזאת בדראפט 84 ודראקו מילציץ עשה את אותה טעות בדראפט 03. אז אתם נבחרים בחירה שנייה – תשמחו, אבל תבחרו מספר אחר.
כבר ציינתי בעבר שלמרות היותי אוהד לייקרס הרגע שהכי ריגש אותי בתולדות הליגה הוא האליפות של דירק ודאלאס ב-2011.
אז היום נדבר על אחד השחקנים הכי משמעותיים באותה אליפות.
היום מדברים על ג'ייסון טרי.
טרי נולד בוושינגטון והיה הבן השני מתוך עשרה ילדים.
טרי היה ילד די נורמטיבי אך שהיה בן 14 נהג ללא רישיון. הסיבה הייתה כדי להסיע את אימו ללדת בבית החולים, אגב תוך כדי הנסיעה היא בעטה בו שייסע יותר מהר.
בתור ילד העריץ את גארי פייטון ולמד ממנו גם את יכולות הכדורסל שלו וגם את אומנות הטראש-טוק שלו.
בתיכון למד בתיכון פרנקלין המקומי. טרי הצטיין במדי הקבוצה והוביל אותה לשתי אליפויות. למרות שלא היה קלע מצטיין מאמנו עודד אותו לקחת זריקות מכריעות, מה שלדבריו גרם לו להיות שחקן קלאץ' טוב יותר כיום.
לאחר התיכון עבר טרי לאוניברסיטת אריזונה.
בשנתו הראשונה כמעט לא שיחק, אך בשנתו השנייה כבר קיבל תפקיד משמעותי יותר.
ביחד עם טרי הגיעה הקבוצה לגמר הטורניר שם פגשה את האלופה היוצאת קנטאקי. לאחר מותחן שכלל הארכה ניצחה אריזונה וטרי זכה באליפות המכללות.
לאחר 4 שנים באוניברסיטה יצא טרי לדראפט. בדראפט 99 נבחר במקום העשירי ע"י ההוקס.
בעונתו הראשונה לא קיבל טרי דקות רבות, סיים עם 8.1 נקודות למשחק ונבחר לחמישיית הרוקי השנייה.
בעונה הבאה לעומת זאת קיבל טרי תפקיד בחמישייה הפותחת והעלה את הממוצעים בהתאם כשסיים עם ממוצע של 19.7 נקודות, הממוצע הגבוה בקריירה שלו.
למרות היכולת הטובה של טרי הקבוצה שוב לא העפילה לפלייאוף.
בעונת 01/02 הצטרף לטרי באטלנטה האיש והאמפטי-סטאט, שריף עבדור-רחים.
למרות הצירוף של שריף (ואולי בגלל) ההוקס שוב לא הגיעו לפלייאוף.
בעונה שלאחר מכן הצטרף לקבוצה גלן רובינסון וטרי התחיל למסור יותר וסיים עם שיא קריירה באסיסטים של 7.3 בממוצע למשחק.
למרות זאת הקבוצה עדיין לא הגיעה לפלייאוף.
באוגוסט 04 עבר טרי בטרייד למאבריקס. טרי היה אמור להחליף את סטיב נאש שעזב את המאבריקס באותה עונה.
הוא השתלב בקבוצה היטב ולראשונה בקריירה שלו העפיל לפלייאוף.
טרי הראה יכולת טובה בסיבוב הראשון ודאלאס הדיחה את הרוקטס בשבעה משחקים.
בסיבוב השני פגשו את נאש והסאנס והפסידו בששה משחקים.
בעונת 05/06 קיבל טרי תפקיד משמעותי יותר עקב עזיבתו של מיקל פינלי.
המאבריקס הציגו עונה מעולה והגיעו לגמר הליגה שם פגשו את ההיט, ושם פגש טרי את כוכב ילדותו גארי פייטון.
המאבריקס פתחו חזק את הסדרה ועלו ליתרון 0-2. אך קאמבק מרשים של ההיט הוביל אותם לניצחון ב-6 משחקים.
דאלאס לא נתנו להפסד האליפות להוריד אותם ואת העונה הבאה הם סיימו עם המאזן הטוב בליגה שדירק קוטף את תואר הMVP הראשון בהיסטוריה(וכרגע היחיד) לשחקן אירופאי.
בסיבוב הראשון נפגשו עם הווריורס במה שהיה אמור להיות טיול קליל לסיבוב השני.
אך הווריורס הפתיעו את המאבריקס ואת כל הליגה והיו למדורגת 8 הראשונה בהיסטוריה שמנצחת את המדורגת 1 מאז עברו לפורמט של 7 משחקים.
בעונת 07/08 הגיע קיד לקבוצה וטרי עבר לתפקיד הרכז המחליף
בעונה שלאחר מכן המשיך טרי לשמש כרכז המחליף אך העלה את הממוצעים שלו מה שגרם לו לזכות בתואר השחקן השישי של העונה.
בעונת 10/11 הגיעו המאבריקס לגמר הליגה לראשונה מאז עונת עונת 05/06. כמו באותה עונה גם הפעם פגשו בהיט, הפעם עם הביג 3.
טרי סיים את הסדרה עם ממוצע של 18 נק' למשחק שבחלק ניכר מהזמן הוא נשמר ע"י לברון (חשוב לזכור שזה היה בתקופה שהוא היה שומר על משהו חוץ מהאינטרסים שלו).
אני זוכר שראיתי עם אחי, ישי, את הסדרה (יכולים לנחש בעד מי הייתי) היה נראה לרגעים מסוימים שטרי פשוט לא יכול להחטיא.
המאבריקס ניצחו בשישה משחקים והביאו אליפות ראשונה לטרי (כמו גם לנוביצקי, קיד, צנדלר והמון שחקנים נוספים)
בהמשך הקריירה נדד טרי לסלטיקס, נטס,רוקטס ולבסוף בבאקס.
אז נכון, טרי הוא כנראה לא השחקן הראשון שתספרו לילדים שתספרו להם (ואתם תספרו) על האליפות האגדית של המאבריקס, מצד שני אי אפשר לקחת לו את התפקיד המשמעותי שהיה לו שם.
מעבר לכך הוא שיחק בליגה 19 עונות וזה דבר לא פשוט בכלל. אז למרות שג'ט (שכונה ככה בעקבות תנועת החגיגה שלו, וגם כי זה ראשי תיבות של השם שלו) בא להחליף את נאש ולא עשה את זה בצורה הטובה ביותר, עדיין יש לו טבעת אחת יותר ממנו.
וזו אולי הדבר החשוב ביותר בכל הטיסות שלו לאורך השנים.
הישגי קריירה:
NBA champion (2011)
NBA Sixth Man of the Year (2009)
NBA All-Rookie Second Team (2000)
תגובה אחת
אחלה שחקן אבל עלי הוא השאיר רושם בגלל האישיות.
תמיד שמח בחלקו ורואים שהוא אוהב לשחק.
תודה על הפינה