פלייאוף 2020 – משחקי 7, איזה לילה!

לוס אנג'לס קליפרס – יוסטון רוקטס [ 3:3 בין הקבוצות לפני המשחק]

משחק 7 בסטייפלס סנטר. למרות שכולנו מדברים על יריבות בין שתי הקבוצות האלו, למעשה הן נפגשו בפלייאוף רק פעמיים בכל ההיסטוריה של הליגה. בשתי הפעמים ידה של הרוקטס היתה על העליונה. ובפעם האחרונה, בסיבוב 2 של פלייאוף המערב 2015, יוסטון עשתה את הבלתי יאומן וחזרה מפיגור 1:3 בסדרה על מנת לנצח ב 7 משחקים.

הערב ההזדמנות לנקמה מוגשת על צלחת של כסף. יוסטון כבר הובילה 1:3 בסדרה, אבל הקליפרס בשתי הופעות הירואיות, ועוד קריסה מנטלית של הארדן במשחק 6, ואנחנו כבר ב- 3:3.

כמה קופים יושבים על הגב של ווסטברוק והארדן? כמה פעמים הם הגיעו לבאר ולא שתו ממנה? ומנגד? אולי המועדון המקולל בליגה, שנראה שלא משנה כמה ינסו, תווית הלוזרים תמיד תדבוק בהם.

יוסטון פותחים את המשחק עם: ווסטברוק, הארדן, דוניאל האוס, רוברט קובינגטון ופי ג'יי טאקר.

אצל הקליפרס: פטריק בברלי , קאווי לאונרד, פול ג'ורג', מרכוס מוריס ואיביצ'ה זובאק.

נראה שדוק ריברס בוחר לפתוח עם ההרכב הגבוה כדי להפעיל לחץ על הריבאונד שהיווה את נקודת האכילס של הרוקטס בשני המשחקים הקודמים.

יוסטון דווקא אלו שפותחים חזק ועולים ל7:0 לפני שדוק ריברס מוריד את זובאק לספסל ומעלה את מונטראז הראל, גיבור משחק 6. האנרגיות של הראל מביאות את השינוי הצפוי והקליפרס הופכת את התוצאה בתוך דקות בודדות. הארדן שהתקשה מאוד במשחק הקודם דווקא פותח יפה את המשחק עם 4 מ-4 מהשדה ו15 נק' ברבע הראשון, אך ידה של הקליפרס על העליונה והתוצאה 33-25 לקליפרס.

ברבע השני אריק גורדון, שאמנם מתקשה התקפית לכל אורך הפלייאוף אבל נותן הגנה מרשימה על לו וויליאמס בסדרה נראה שמחזיר את המוג'ו וקובר 3 שלשות כשווסטברוק מתרכז בחדירות ומשאיר את הקלעים של הרוקטס פתוחים. יוסטון בריצה משלה ואנחנו בשוויון 38. קאווי לאונרד לא מוותר וממשיך את היכולת הנהדרת שלו. המשחק של הקליפרס לא נראה מרשים אבל הוא יעיל במיוחד והקבוצה קולעת במעל 50% מהשדה במחצית הראשונה. נראה שווסטברוק ובברלי שוב נכנסים אחד בשני אבל מייד כל שחקני יוסטון מפרידים ביניהם. "אנחנו לא ניתן להם את המשחק עם שטויות", אמר דאנת'וני בירידה למחצית, "כבר נפלנו למלכודת הזאת במשחק 5". 65-62 לקליפרס במחצית.

הרבע השלישי נפתח בבליץ הגנתי של הקליפרס ששחזר את משחק 5 באבל טים על הארדן ופטריק בברלי שנדבק לווסטברוק. אבל הפעם השופטים שרקו טכנית לבברלי שנגח בטעות בראשו של ווסטברוק (עם קצת הטעמה מצידו של ווסטברוק, כנראה שלמד משהו מהארדן), ונראה שבאופן כללי הקבוצה היתה מוכנה להתמודד עם הדאבל טים בצורה מושלמת והכדור נע מצד לצד כדי למצוא בכל פעם את האדם הפתוח. לאחר 3 דקות לפתיחת הרבע כבר יתרון 8 לרוקטס, אבל שוב יוסטון מתקשה להתמודד עם האגרסיביות של הראל וגם לאנדרי שאמט דופק 2 שלשות והקליפרס מחזירים לעצמם את ההובלה. איזו נדנדה במשחק! הארדן כבר עם 30 נק' בסיום הרבע, יחד עם 9 אס' ו-6 ריב' אבל נראה כאילו הוא משחק בהילוך שני. אולי שומר כוחות לרביעי?

את הרבע האחרון הקליפרס פותחים ביתרון בן 6 נק' ועולים עם ההרכב שעבד להם במשחק עד כה. לו וויליאמס, לאנדרי שאמט, פול ג'ורג' (שהיה מצוין), הראל ומרכוס מוריס. הרוקטס עם ווסטברוק, גורדון, בן מקלמור, ספולושה וג'ף גרין. ההפרש מייד קופץ ל-15 לקליפרס. טיים אאוט דאנתוני.

המשחק נראה גמור. פיגור 15 ברבע רביעי של משחק 7? ג'יימס הארדן לוקח את חבריו לקבוצה בפסק הזמן ואומר להם – תנו לי את הכדור. זה עלי. וזה מה שהוא עשה.

הארדן עלה מהספסל ודוק בחר להשאיר את קאווי לנוח. אבל לא להרבה זמן. סטפ בק ועבירה במהלך 4 נק', חטיפה ואז עוד שלשה בהתקפת המעבר ואנחנו כבר ב-8 הפרש, בפחות ב30 שניות. לאונרד קופץ על שולחן המזכירות. המומנטום עובר ליוסטון שחוזרת להרכב של ווסטברוק, הארדן, גורדון, קובינגטון וטאקר וההגנה של הרוקטס מחזירה באגרסיביות כשנראה שלקובינגטון יש 3 ידיים, טאקר נמצא בכל מקום בצבע והידיים הפעילות של הארדן ו-ווסטברוק מכסות את נתיבי המסירה. לאונרד נראה בודד במערכה כשהוא מנסה פולאפ אחר פולאפ אבל הפעם זה לא נכנס באותה יעילות כמו במחצית הראשונה. הרוקטס מתחילים לרוץ ושוב אנחנו בשוויון. 3 דקות לסיום 104-104.

ווסטברוק בחדירה על הראל העלה את הרוקטס ליתרון, אך פול ג'ורג' בשלשה אדירה בקלאצ' החזיר את הקליפרס ליתרון נקודה. 107-106. הארדן בעוד שלשה (9 שלשות היו לו הערב מתוך 19 נסיונות) מעלה את הרוקטס ליתרון 2. הראל מחמיץ ליי אפ מתחת לסל והקליפרס טוענים לעבירה של טאקר אך השופטים לא שורקים, הרוקטס רצים ולו וויליאמס עוצר את אריק גורדון במה שנראה כמו עבירה מכוונת, אך רק 2 זריקות. גורדון מחמיץ את הראשונה אך קולע את השנייה. 110-107 לרוקטס, 5.4 שניות לסיום. טיים אאוט קליפרס.

ההרכב החזק של דאנתוני מול לו וויליאמס, שאמט, ג'ורג', לאונרד ורג'י ג'קסון שבקושי ראה דקות בסדרה עד היום. ג'ורג' מוציא את הכדור והקליפרס מנסים להוציא את הכדור ללאונרד אך הוא נעטף על ידי פי ג'יי טאקר שלא נותן לו לזוז, אריק גורדון נצמד ללו וויליאמס וג'ורג' קורא לפסק זמן נוסף לפני ששעון 5 השניות עובר.

נסיון שני במה שנראה כמו אותו התרגיל אך חוסר ריכוז של הארדן והכדור מגיע לשאמט, קובינגטון רץ לכיוונו אך שאמט משחרר את הכדור לרג'י ג'קסון שאיכשהו מוצא עצמו חופשי בפינה השמאלית. צ'אקה על הבאזר. הארכה! איזה משחק!!!

שחקני קליפרס חוגגים אך הספסל של יוסטון קם אל עבר שולחן המזכירות, נראה כי השעון החל לעבוד באיחור מהוצאת החוץ של ג'ורג'. 5 דקות של עיקוב ולאחר שנראה בוודאות כי השעון התחיל באיחור השופטים מסמנים להתחיל את המהלך מחדש. הסייפלס סנטר משתולל, דוק ריברס נראה כאילו הוא הולך לאכול את השופט הרביעי מרוב עצבים. המשחק מחודש, והפעם דווקא קאווי מצליח להשתחרר, ועולה לסטפ בק על הראש של טאקר. חישוק, חישוק, חישוק. הכדור מתגלגל 3 פעמים על הטבעת… ויוצא החוצה. קללת הקליפרס ממשיכה. שחקני יוסטון נופלים על הרצפה בעוד שחקני הקליפרס עומדים כלא מאמינים למה שקרה עכשיו.

110-107 לרוקטס בסיום.

פלייאוף 2020 בייבי, I Love this game! מסכם ג'יימס הארדן בראיון הסיום. "לייקרס – אנחנו באים בשבילכם" צועק ווסטברוק כשהוא מתפרץ למצלמות.

ליוסטון: הארדן במשחק אדיר עם 41 נק' 10 אס', 9 ריב' ו-5 חט' (5 איב'), ווסטברוק עם טריפל דאבל של 23 נק', 14 ריב', 11 אס', גורדון עם 21 נק' (5-8 לשלוש), קובינגטון עם 5 על 5 קולע 12 נק', 9 ריב', 5 אס', 5 בלוקים ו-6 חטיפות.

לקליפרס: לאונרד עם 32 נק', גורג' 28, הראל עם 25, לו וויליאמס 14 (8 אס') , כמו גם לאנדרי שאמט.

טורונטו ראפטורס (2) – בוסטון סלטיקס (3) 92:106 (3-4 בסדרה, הראפטורס עולים לגמר המזרח)

היינו מתחילים לתאר לכם את המשחק בלי התוצאה הסופית, אם היה מה לתאר…

"בפעם האחרונה שהגענו לשני משחקי 7 בשני הסיבובים הראשונים, זכינו באליפות", אמר דני אינג', הג'נרל-מנג'ר של הסלטיקס לפני המשחק. בדיקה זריזה של העובדה הזאת גילתה שאמנם ב-2008 אלו היו פני הדברים כשהסלטיקס מנצחים את אטלנטה ואת קליבלנד בשבעה משחקים בשתי הסדרות שפתחו את הפליאוף אבל שנה אחר-כך הם גברו על שיקגו (בסדרה הזכורה היטב) בשבעה משחקים אבל הפסידו בשבעה משחקים לדוויט האוורד בגארדן בסיבוב השני.

אבל זה לא היה ההבדל היחיד בין הסלטיקס של 2008 לסלטיקס הנוכחיים. בעוד באליפות האחרונה של הסלטיקס עמדה לרשות המאמן דאז, דוק ריברס, חבורה של וטרנים מנוסים, הפעם קאוץ' סטיבנס הגיע לקרב עם חבורה צעירה ותוססת אבל גם מותשת וקצרה. ובניגוד לעונת האליפות ההיא בה עמדו מול הירוקים שתי קבוצות שקשה היה להגדיר אותן בקליבר של החבורה מעיר השעועית, הפעם הם קיבלו מולם את אלופת ה-NBA.

כן, כן, אלופת ה-NBA, עדיין אלופת ה-NBA. לא אלופת ה-NBA היוצאת, לא אלופת ה-NBA מכורח הנסיבות או האנרציה, אלופת ה-NBA שזכתה באליפות ביושר ומצליחה גם השנה לשמור על עצמה בפרופיל גבוהה למרות נטישת הכוכב הגדול. אלופת ה-NBA שמהלילה אפשר לקרוא לה בפה מלא – המועמדת הבכירה לקחת את המזרח וכנגד כל הסיכויים להגיע לגמר שני ברציפות.

הלילה הראפטורס גם שיחקו כמו קבוצה אלופה. הם עלו מהרגע הראשון עם הידיעה שזה שייך שלהם, שבוסטון תצטרך לתת יותר ממה שיש לה בשביל לקחת מהם את זה ושכשזה מגיע למשחק מכריע, הם ייתנו את חייהם על הפרקט לפני שיתנו את הניצחון לקבוצה אחרת. 'רוח קוואי' מהשנה שעברה באותו שלב ובאותו משחק (רק מול יריבה אחרת) המשיכה לדבוק בסלטיקס רק שהפעם הם לא נזקקו לכדור שמקפץ בשנייה האחרונה על הטבעת וחוכך בדעתו האם להיכנס. הפעם הם ידעו שזה שלהם מהשנייה הראשונה.

"אנחנו אלופים. אנחנו משחקים כמו אלופים ואם מישהו רוצה שהאליפות הזו תהיה שלו, הוא יצטרך לבוא ולקחת אותה מאיתנו. אנחנו לא ניתן אותה בקלות". הסביר סרג' איבאקה את המנטאליות של קבוצתו בתום המשחק ודמאר דרוזן שישב ביציע, לראשונה אולי מאז שנשלח טקססה בטרייד המפורסם, רק עמד ומחא כפיים וחשב לעצמו למה בתקופתו לא היה להם אופי כזה.

על הסלטיקס אין יותר מדי מה להרחיב, לא במשחק הזה ולא על העונה בכלל. זו הייתה עונה סולידית של הסלטיקס היו בה ניצוצות, היו בה כמה רגעים יפים אבל בסופו של דבר יותר משהיא הייתה קבוצה ירוקה-לבנה, היא הייתה אפורה. הסלטיקס עשו בדיוק את העבודה שציפינו שהם יעשו אבל לא מעבר לזה. פשוט כי לא היה להם יותר. יש גבול כמה אפשר לעשות עם כאלו מגבלות על הספסל ובסגל חסר (גורדון היוורד עלה היום ל-7 דקות בגלל הפציעה בקרסול והאמת שכמו שהוא נראה – טוב שלא היה עולה) באמת שאין לה מה למכור. "היינו עייפים. יותר מדי משחקי 7 גובים את המחיר" אמר בראד סטיבנס מאוכזב קלות ושכח לספר לנו שהוא פשוט סחט את הלימון משחקניו עד תומו במשחק השישי (טייטום שיחק 47 דקות). אולי אם לא היה עושה זאת הם לא היו מגיעים למשחק 7, אבל הואיל וזו הייתה המציאות – הלילה לסלטיקס במצבם הפיזי – לא היה סיכוי.

ומכאן למה שהיה לנו הלילה במשחק שאמנם היה משחק מספר 7 אבל הריח קצת כמו משחק עונה רגילה בו כולם רוצים ללכת לישון מוקדם. הראפטורס, כאמור, באו לסגור עניין מהר, הקהל הביתי מילא את כל הפינות באולם ובפארק הקרוב אליו והאווירה המחשמלת תורגמה להרבה מוטיבציה על הפרקט ושחקנים שעולים מחדר ההלבשה עם נחישות בעיניים.

ג'ייסון טייטום התכבד בסל הראשון של המשחק, בראון בהתקפה הבאה הביא את הסלטיקס ליתרון שיא שלהם במשחק עם שלשה (0-5!) אבל 7 הנקודות הבאות היו של הראפטורס ולמרות שהסלטיקס עוד החזיקו מעמד עד מצב של 12-13 לטובתם, משם זה היה נראה רע. סיאקם עם הטבעה ואחריה שלשה של קייל לאורי החזירו את היתרון לטורונטו לתמיד ואחרי 7 דקות משחק ביתרון 6 לראפטורס, גורדון היוורד סימן לספסל שהוא עשה את שלו, דידה החוצה והסלטיקס נראו שבורים מנטאלית.

הקנדיים שחרו לטרף והגדילו את היתרון עד סוף הרבע ל-11 (17:28) ולמרות סימני חיים בספסל של בוסטון (אנס קאנטר עם 10 נקודות ברבע השני), התוצאה נשארה פחות או יותר באותו אזור גם ברבע הבא כשסרג' איבאקה מקפיץ את הקהל בחסימה אדירה על קמבה ווקר וואנ'וליט מהצד השני רוקד אחרי שתי שלשות בק-טו-בק. 39:50 במחצית ותחושה שהפער גדול הרבה יותר ממה שלוח התוצאות מראה.

ואכן, הרבע השלישי הוכיח את מה שנכתב פה בסוף הפיסקה הקודמת. "אנחנו צריכים 5 דקות בשביל לסגור את העסק" אמר נרס לחניכיו בערמומיות בהפסקה ושחקניו, הממושמעים משהו, עשו זאת כבר בשלוש דקות ו-40 שניות. ריצת 2-14 בתחילת החצי השני, נתנה את האות לחגיגות ביציעים, כשבראד סטיבנס מרים ידיים ומתחיל לתכנן את הקיץ על הספסל הירוק.

שלשה של מארק גאסול שמה את ההפרש על יתרון שיא – 53:83 כשעל השעון דקה לסיום הרבע השלישי ומכאן ועד הסיום, היו אלה מחליפי הסלטיקס, במשחקם הטוב ביותר בסדרה שרק מזערו נזקים ללא הועיל. החגיגה הקנדית הססגונית ביציעים נמשכה וניק נרס שלח לפרקט את כל תליסר שחקניו לסטנדינג אוביישן. 92:106 לרפאטורס בסיום. הלהקה הקנדית תמשיך לשלב הבא ואפילו תזכה בביתיות מול מיאמי. איזו חגיגה!

קייל לאורי סיים כקלע המוביל של הרפאטורס עם 20 נקודות, סיאקם הוסיף 18 וואנ'וליט ופאוול תרמו 16 כ"א, אנונובי היה טוב גם כן עם 13 נקודות וגאסול תרם דאבל-דאבל נאה של 10 בנקודות ובריבאונדים. אנס קאנטר היה הקלע המוביל של הסלטיקס עם 25 נק' ו-14 ריבאונדים במה שכנראה אומר הכל, כשטייטום עם 21 ובראון עם 16 אחריו. קמבה ווקר שוב נעלם עם 8 נקודות בלבד…

"הוכחנו כל כך הרבה פעמים העונה שאנחנו קבוצה מצויינת, אבל אם אתם רוצים שנעשה זאת שוב – אז אין בעיה" אמר פרד ואנ'וליט, אנדרייטד ניצחי כמו קבוצתו, בסוף המשחק. "אנחנו האלופים. נקודה. ואם מישהו רוצה להיות אלוף, הוא יצטרך לעבור דרכנו" הסביר קייל לאורי את התנאים למסירת האליפות לקבוצה הבאה. בעוד יומיים בגמר המזרח שיתחיל מיאמי תנסה להיות הקבוצה הזו, אבל כמו שטורונטו נראית היא תתקשה מאוד לקחת ממנה יותר ממשחק או שניים.