מהבחירה הראשונה בדראפט ל – ? – אירופה !(חלק א)

לאורך השנים היו לא פחות מ-8 (וחצי) שחקנים שהגיעו לשחק באירופה. האם הם היו סיפורי הצלחה יוצאי דופן? האם הם שיחקו במועדוני הצמרת של היבשת? קראו ותופתעו

ראלף סאמפסון (מלאגה) –

סמפסון נבחר ראשון בדראפט 1983 לאחר 4 עונות במכללת וירג'יניה בהן היה סנסציית מכללות. הוא חשש שהקליפרס (אז בסן דייגו) תבחר בו בדראפט 1982, ובחר להשלים עונה רביעית בוירג'ינה. הוא נבחר 3 פעמיים לשחקן העונה במכללות ונבחר ראשון ללא ספק ע"י יוסטון.

סמפסון, שהיה גבוה כמו שרוך, התנשא לגובה של 2.24 ס"מ, וקריירת ה-NBA שלו קיבלה תנופה כהבחירה בראשונה של דראפט 1984. האקים אולוג'ואן נפל כפרי בשל לידיים של יוסטון. יחד, הם נחשבו לתאומי המגדל המקוריים. ההתחלה הייתה מרשימה עבור סמפסון, שנבחר לרוקי העונה ולמשחק האול-סטאר של 1984.

הוא נבחר ל-MVP של משחק האול-סטאר של 1985, ובשנת 1986 משך יחד עם האקים את יוסטון לגמר מול בוסטון סלטיקס. מכאן הקריירה של סמפסון מתחילה לדעוך עקב פציעות ברכיים, והוא מוצא את עצמו מועבר בטרייד לגולדן סטייט ומשם לסקרמנטו.

בעונת 1991-2 לאחר 10 משחקים בלבד בוושינגטון בולטס הוא משוחרר עם ממוצע של 2.2 נקודות בקצת יותר מ-10 דקות לערב. מלאגה, שהייתה בזמנו קבוצת תחתית בליגה הספרדית, הציעה חוזה לספמפסון. סמספון שיחק 8 משחקים בלבד, והעמיד ממוצע של 7 נקודות ו-6.8 ריבאונדים. סמפסון ניסה לשחק ברוקפורד לייטנינג (ברקים!) מליגת ה-CBA בעונת 94-5 לפני שפרש סופית. סמפסון נבחר כחבר בהיכל התהילה בשנת 2012.

ג׳ו בארי קארול (סימאק מילאנו) –

ג׳ו בארי קארול נבחר בבחירה הראשונה בדראפט 1980 ע"י גולדן סטייט, והיה חלק מעסקה שהעבירה את מקהייל ופאריש לבוסטון בדרך להיות שני שליש מהפרונטליין הטוב בהיסטוריה. הוא ללא ספק בחירת הדראפט מס' 1 שהגיע לשחק באירופה כשכוחו במותניו.

איך זה בדיוק קרה? לאחר 4 עונות בגולדן סטייט בהן קארול היה לא רע במיוחד עם ממוצעים של כ 20 נקודות ו-9 ריבאונדים למשחק, קארול לא הגיע להבנות על החוזה שלו עם הקבוצה והסוכן שלו דאג לו לחוזה בסימאק מילאנו (כיום ארמני ג'ינס).

מילאנו, שהייתה לכוח עולה בכדורסל האיטלקי, נהנתה משירותיו של הסנטר (2.15) וזכתה בעונה בה שיחק באליפות איטליה ובגביע קוראץ' לאחר ניצחון על ווארזה בגמר. קארול העמיד ממוצעים של 25 נקודות למשחק ו-11 ריבאונדים במילאנו שם שיחק לצד דינו מנגין האגדי ומייק ד'אנטוני.

קארול חזר בעונה העוקבת ל NBA ושיחק בוורירס וסיפק 21.2 לערב. קארול הועבר בטרייד ליוסטון (באופן לא מפתיע ראלף סמפסון היה חלק מהטרייד). קארול סיים את קריירת ה-NBA שלו עם הופעת אול סטאר אחת (1987) ו-17.7 נקודות למשחק ב-705 הופעות. קארול קיבל את הכינוי הלא מחמיא – Joe Barely Cares על סגנון משחקו העצלן וחוסר האכפתיות שלו. יש דברים יותר גרועים מלשחק באירופה.

קנט בנסון(קאנטו) –

קנט בנסון, עם קריירה לא רע באינדיאנה תחת בובי נייט האגדי וזכייה בטורניר ה NCAA בעונתו ה-3 נבחר ראשון ע"י הבאקס. כבר במשחק בראשון שלו ב-NBA הוא נכנס לכותרות. אקס מילווקי ובחירה ראשונה בעצמו (דראפט 69), קארים עבדול ג'אבר הולם בבנסון אחרי שחטף ממנו מרפק, שובר את ידו ונעדר לחודשיים. קארים נעדר לחודשיים ויצא בזול כי כנראה היה מושעה לתקופה ארוכה.

על המגרש, בנסון לא היה כשרון היסטרי והוא אמנם עושה קריירה של 12 עונות (שיחק 2 משחקים בלבד בעונתו האחרונה בקליבלנד) עם ממוצעים של 9.1 למשחק עם ו-5.7 ריבאונדים. לא יותר מידיי מרשים לסנטר שנבחר 1.

בנסון נוחת באיטליה בשנת 88-89 בקאנטו, שהייתה מועדון לא גדול אבל עם מסורת של כדורסל. בנסון משחק 8 משחקים וממוצע של 11.2 למשחק (משחק שיא של 24 נקודות מול פרטיזן בגמר גביע קוראץ'). בנסון נפצע בברכו ופורש בסיום העונה. קאנטו הפסידה לפרטיזן בלגרד בגמר כפול (171-177).

בנסון שקלע 37 ב-2 משחקי הגמר, נכנע ל 58 של דיבאץ' באחת הקבוצות הטובות אי פעם של פרטיזן (פספלי, ג'ורג'ביץ ופרדראג דנילוביץ').

מייקל תומפסון (קאזרטה) –

מייקל תומפסון מוכר כיום כאביו של קליי. בשנות ה-80 הוא היה חלק מהלייקרס הגדולה, שבשלב מסויים החזיקה ב-4 בחירות דראפט ראשונות (מג'יק, קארים, וורת'י ותומפסון). תומפסון, יליד בהאמה, עשה היסטוריה כשנבחר ראשון בדראפט 78, הוא היה הלא אמריקאי הראשון שנבחר ראשון בדראפט ע"י הבלייזרס.

תומפסון שיחק 8 שנים, במהלכן שיחק 7 עונות בבלייזרס כשעונת השיא שלו הייתה עם 20.8 נקודות ו-11.7 ריבאונדים לערב בעונת 81-2. הוא עבר לספרס, ומשם לללייקרס שם שימש כבק-אפ של קארים ועזר ללייקרס לזכות ב 2 אליפויות.

בשנת 1991 הוא מסיים את דרכו בלייקרס, וחותם באלופת איטליה קאזרטה. הייתי ברגשות מעורבים כשתומפסון הגיע להיכל עם קאזרטה שחטפה 129 נקודות ממכבי במשחק שנגמר 118:129. לא משהו שהיה אופייני להגנה איטלקית באותם שנים.

קאזרטה סיימה אחרונה את שלב הבתים עם מאזן לא מחמיא של 11-3. תומפסון סיים את העונה עם ממוצע דאבל דאבל של 16.1 ו-10 ריבאונדים ופרש בסיום העונה כשקאזרטה לא מצליחה לשמור על תואר האליפות.