לוס אנגל'ס לייקרס – פורטלנד טרייל בלייזרס 105-128 (0-2 ללייקרס בסדרה)
אני יודע שזה לא פופלארי במיוחד בקרב אוהדי הכדורסל בישראל, אבל מרגע לרגע אני אוהב את לברון ג'יימס יותר ויותר. האיש עם הכי הרבה דקות משחק פליאוף, שבחודשים האחרונים הפך את עצמו למועמד לתואר ה-MVP של העונה הרגילה, משתבח עם השנים כמו יין טוב. דברים שהוא כבר שכח, אחרים עוד רחוקים מללמוד. וכשזה מגיע לללמד – אז הלילה לברון לימד את הבלייזרס לקח כל הדרך אל יתרון 0-2 של הלייקרס בסדרה שכנראה לא תהיה צמודה כמו שרבים קיוו.
אם יש מישהו בליגה שיודע איך שוברים ליריבה את הביטחון העצמי ואת המוטיבציה זה לה לברון ג'יימס ואחרי שהקבוצה שלו חזרה בקאמבק מפואר ברבע הרביעי ובהארכה במשחק מספר 1, הוא הגיע הלילה בדיוק בשביל לעשות את זה. כמו מאמן בגופיה הוא זיהה גם מהר מאוד את נקודת התורפה של הבלייזרס – המשחק בצבע והחליט לשלוח את הנשק הקטלני של הסגולים-צהובים, חברו הטוב אנתוני דיוויס לחסל אותם.
AD היה בינוני למדי במשחק הקודם ולמרות שורה סטטיסטית נאה וכמה מהלכים שייזכרו בדברי הימים (לפחות של הפליאוף הנוכחי) הוא לא ממש השפיע על המשחק הראשון כמו שציפינו מכוכב-העל בהתהוות שהוא. אלא שבמשחק מספר 2, לברון ג'יימס לא ויתר לו. כבר ברבע הראשון הוא שלח אותו שוב ושוב להתל בהגנה של פורטלנד. דיוויס לא כל-כך התמסר למשימה בנגיעות הראשונות שלו ובהמשך החטיא 5 מ-6 הזריקות הראשונות שלו, אבל לברון, בעקשנות שרק הגדולים ביותר מסוגלים אליה המשיך לדחוף לו את הכדור והאיש והגבה התחילו להרים את הראש.
18 נקודות היו לאנתוני דיוויס אחרי 12 דקות (12 מתוכן מאסיסטים של לברון) וטרי סטוטס מהצד השני לא מצא תשובה. הוא שלח את נורוקיץ', את וויטסייד ואת מה שנשאר מהכבוד העצמי של טרבור אריזה אבל זה לא עזר. דיוויס רקד ברחבה והעיר לוס אנג'לס צהלה ושמחה עם 24-34 אחרי תריסר דקות.
ברבע השני השמר סטטוס-קוו (או כמו שקוראים לזה בפורטלנד סטוטס-קוו) כשלילארד מצד אחד מחזיק את פורטלנד בתמונה ומהצד השני דיון וויטרס שהיה נהדר בחצי הראשון ממשיך להיות האס בשרוול של פרנק ווגל וגם קנטביוס קולדוול-פופ וקייל קוזמה מספקים את הסחורה. 51-63 במחצית.
ואז הוא הופיע שוב. הפעם לא בתור מפטם גבות אלא בתור המוציא והמביא בכבודו ובעצמו. לברון ג'יימס הסתער על המשחק כאילו הוא ילד בן 24 שזו לו הפעם הראשונה בפליאוף. הוא קלע, הוא מסר, הוא חטף, הוא שוב קלע, הוא סחט עבירות, הוא קטף ריבאונדים, הוא שוב קלע והוא מוטט את פורטלנד לחלוטין. ריצת 2-24 של הלייקרס כשלברון אחראי ישיר על 14 נקודות מהן ועוד 7 מהן כתוצאה מאסיסטים שלו הטיסו את הלייקרס ליתרון שיא בן 38 נקודות ואת המוני בית ישראל שצפו במשחק חזרה אל המיטה בתקווה לתפוס עוד שעת שינה לפני יום עבודה.
הרבע השלישי נגמר ב70:104 ואת הרביעי הקדישו הקבוצות כל אחת למה שעושה לה טוב – הלייקרס בניסיון לעשות שואו לקהל עם דקות לכל המי ומי בסגל (נדמה לי שראיתי את אח של יאניס על הפרקט?) וכמובן דקות מענגות של אלכס קארוסו ופורטלנד בפיטום של כרמלו אנתוני שכמו ברוב הקריירות עשה את הנקודות שניפחו לו את הסטטיסטיקה בדיוק בזמן שלא צריך אותן. 105:128 בסיום במשחק שאפילו לא עשה מראית עין של מותח.
קינג ג'יימס סיים את המשחק עם 30 נקודות, 11 אסיסטים ו-9 ריבאונדים. דיוויס סיים עם 24 בלבד אבל עשה זאת בדיוק ב-24 דקות. קולדוול-פופ, קארוסו וקוזמה סגרו שלישיית ק'ופים עם 15 נקודות לאיש. דיון וויטרס סיים עם 13 ואילו דוויט האוורד קלע רק 2 נקודות אבל גרף לא פחות מ-15 ריבאונדים. ככה שיהיה.
בפורטלנד היה זה לילארד עם 34 נקודות אבל באחוזים של נדבקי קורונה בבני ברק (35% מהשדה), אנתוני הוסיף 24, רובן בדקות בהן לא היה על מה לשחק, חסן וויטסייד רשם דאבל-דאבל של 14 נק' ו-18 ריב' ומקולום היה חלש להפליא עם 11 נק' בלבד ב4/17 מהשדה.
"אני לא אשקר לכם, יש בי משהו שרוצה את זה יותר מאי-פעם" אמר לברון בסיפוק בסוף המשחק. "כשהוא משחק ככה, כל מה שאני יכול לצפות לו זה שיושיבו אותי על הספסל שאני אוכל לראות את זה קורה" התפייט רג'ון רונדו (שדרך אגב ישב על הספסל 38 דקות). לילארד מהצד השני נשמע הרבה יותר מתוסכל "לא הלך לנו היום וזה ימשיך לא ללכת אם לא נהיה הרבה יותר מפוקסים בהגנה" אבל מקולום, לא השלים אותו הפעם כשהביע אופטימיות בלתי סבירה – "אנשים לא חושבים שאנחנו מסוגלים לחזור מ2-0, אבל הם גם לא דיימינו שננצח 16 משחקים בסוף העונה ונהיה פה, אז שיעשו טובה ולא יחשבו יותר מדי".
נתראה עוד שלושה ימים באורגון.
בוסטון סלטיקס – פילדלפיה 76' 101:107 (0-2 לסלטיקס בסדרה)
בוסטון סלטיקס עלתה הלילה ליתרון 0-2 בסדרת הסיבוב הראשון המבטיחה בינה לבין פילדלפיה 76' והמפסידה למדה על בשרה שיעור חשוב – זה לא משנה אם את חסרת יכולת (משחק מספר 1 של הסיקסרס) או חסרת מזל (משחק מספר 2) אם בתוצאה הסופית את ממילא מפסידה…
אחרי משחק מספר 1 שהיה באסט מוחלט, נראה שהלילה סוף סוף הופיעה פילדלפיה לסידרה ואם נהיה ספציפיים, ג'ואל אמביד ובן סימונס נצפו על הפרקט לא רק בגופייתם אלא ממש בהופעה שגרמה לנו בעבר לחשוב שהם מהבולטים שבשחקני הלילה. אמביד נזכר שמה שעומד מול זה בסה"כ גבוהה גרמני כחוש בדמות דניאל ת'יס ולא נתן לא לו ולא לטורקי החביב, אנס קנטר, לקנטר אותו. סימונס מצידו, השתלט מוקדם על קצב המשחק, ניצל גם הוא פרצות בצבע של הסלטיקס ובעיקר לא פחד ממגע מיותר, דבר שהוציא את הירוקים החביבים משלוותם.
התוצאה של אלו לצד משחק סביר של טוביאס האריס ומשחק פליאוף טיפוסי (שזה דבר טוב) של אל הורפורד הייתה שפילדלפיה מחקה לחלוטין במחצית הראשונה את השיימינג הפומבי שעשתה לה בוסטון במשחק מספר 1 וירדה לחדר ההלבשה ביתרון נאה 47:60 במחצית. מהצד השני, רק קמבה ווקר, היה מאופס כשטייטום ובראון מנסים ללא הצלחה להיכנס למשחק ולעיתים כופים את עצמם על המשחק ממש.
בקיצור, הכל היה מוכן לניצחון של פילדלפיה אלא שכאן נכנס מרכיב המזל, אם כי גם ערמומיות לא קטנה מצידו של סטיבנס הייתה בקלחת. למחצית השנייה עלה המאמן של בוסטון עם חמשת השחקנים הטובים ביותר שלו, חמישייה שאולי כל אחד ממנה יכול לשחק בכל עמדה אבל אף אחד מהם לא ממש גבוה. ווקר, סמארט, בראון, טייטום והיוורד אמנם עשו את העבודה בהתקפה אבל הגנה עדיין התקשו לעצור את יתרון הגבוה והפיזות של הקבוצה ממול.
אלא שהיה אדם אחד שלא מצא את ידיו ורגליו מול ההרכב הזה של בוסטון. ניחשתם נכון – ג'ואל אמביד. גורדון היוורד ניצב עליו בהגנה ואמביד, שניסה בהתחלה לנצל את יתרונותיו מול הלבנבן שמולו, גילה מולו ידיים זריזות והרבה חכמת משחק שחוזה את מה שאמביד מתכנן לאומה. התוצאה הייתה 69:78 לפילדלפיה כשאמביד שוב ניסה לסובב את היוורד ששדד ממנו את הכדור באלגנטיות, אמביד ניסה לקפוץ על הכדור וחטף מכה בראשו מהמרפק של מרכוס סמארט שעמד שם במקרה. לקח לרופאים כמה דקות לקבוע שלא מדובר בזעזוע מוח אבל בוסטון כבר חזרה למשחק וכשאמביד חזר בתחילת הרבע הבא התוצאה כבר הייתה 82:82.
הסלטיקס כאמור ניצלו את חוסר המזל בנפילה של אמביד היטב חזרו לעניינים ומדקה לדקה היה נראה שהחבורה בירוק משתלטת על המשחק. הסיקסרס מצידם עשו דברים נכון אבל בחוסר ביטחון מופגן וכנראה הזכירו לעצמם בתוך ראשיהם הענקיים שהם סיימו את העונה הרגילה עם מאזן חוץ שלילי. 3:50 דקות לסיום תפר היוורד שלשה שהעלתה את הסלטיקס ליתרון שיא 92:102 ובפילדלפיה הרימו דגל לבן. עד הסוף ראינו סאגה שלמה של הליכות לקו, שבסיומה פילי רק צמצמה במקצת את הנזק אבל נשארה עם לקרדה נוספת לאכול ועם פיגור כפול בסדרה מול קבוצה שיהיה קשה להכריע אותה 4 פעמים ב-5 משחקים.
היוורד, האיש והתפנית בעלילה סיים כקלע המוביל של הסלטיקס עם 22 נקודות ולפרקים הזכיר את עצמו מפעם. קמבה ווקר לא היה רחוק ממנו עם 21 נקודות ומרכוס סמארט סיים עם 17 אבל גם עם 21+ בדקות בהן הוא היה על הפרקט מה שמלמד לא מעט על תרומתו. בראון (15) וטייטום (13 נק' ו-9 ריב') ידעו משחקים טובים יותר.
אמביד סיים עם 22 נק' ו-16 ריבאונדים וגם 7 תפרים באזור האף (עוד שלושה והיה לו טריפל-דאבל), סימונס היה אול-אראונד עם 18 נק', 12 ריב' ו-8 אסיסטים שלא הועילו בשביל לנצח, האריס סיים עם 16 ופורקן קורקמאז הנפלא היה המנצח בדרבי הטורקים עם 15 נקודות כולן מחוץ לקשת. הורפורד גם הוא ראוי להיכנס לסטטיסטיקה עם 11 נק', 11 ריב' ולא פחות מ-5 חסימות.
"זה היה משחק מרגיז. מרפק אחד הוציא אותנו משיווי משקל" התאונן ברט בראון על מר גורלו בסוף המשחק ביודעו שעוד שני הפסדים והוא לא יקבל מרפק אלא בעיטה ממקומו על הספסל של הסיקסרס. "צריך לדעת לנצח גם משחקים כאלה. אנחנו לא צריכים למות יפים אלא לחיות יפים" עיוות גורדון היוורד, מצטיין המשחק, את הקלישאה המפורסמת של אלון מזרחי.
המשחק הבא ייערך בליל שישי בעיר אחוות האחים.
טורונטו ראפטורס – ברוקלין נטס 98:121 (1-1 בסדרה)
אה, כן, היה גם את המשחק הזה…
טורונטו ראפטורס, מפסידה סידרתית של משחק מספר 1 בסדרות פליאוף (* המבצע לא היה בתוקף בגמר ה-NBA) הזכירה ליריבה שלה מברוקלין שני דברים: 1. היא עדיין האלופה. 2. היריבה היא עדיין ברוקלין.
הנטס עקצו את המשחק הראשון תוך שהם מנצלים ערב קליעה מביך מאוד של הראפטורס ששכחו את הפאסון החדש שהם בנו בפליאוף שעבר. הלילה, אחוזי הקליעה של הראפטורס חזרו לאזור הסביר (ולמעלה מזה) וההגנה של הראפטורס התעמרה ביריבה שלה ואלמלא רבע אחרון בו הנטס קלעו 38 נקודות מול שחקני הספסל האחוריים של הקנדיים, המשחק היה נגמר בהפרש אסטרונומי הרבה יותר.
מהרגע הראשון היה ברור שהלילה הזה הולך להיות שונה. פרד ואנ'וליט נדבק אל ספנסר דיוונדי כמו ביבי נתניהו לכסא ראש הממשלה, או.ג'י אנונובי עלה בחמישייה על מנת לעשות טיפול 10,000 לכריס לאברט וכששני השחקנים הבולטים שלה הם חצי בן אדם (ושני הכוכבים שלה, דוראנט וקיירי, בכלל פצועים ויחזרו ב-2040 בערך) לברוקלין לא היה מה למכור במה שהטיס את הראפטורס ל6-23 אחרי 6 דקות.
ההמשך כבר התנהל באופן טבעי. סיאקם הזכיר את יכולתו מהעונה הרגילה, קייל לאורי צלף כמו בימים טובים ואונונובי גילה שגם בהתקפה יש לו מה לתרום. הנטס נעצרו על 15 נקודות ברבע הראשון (מול 33 של הראפטורס) ירדו למחצית עם 39 נקודות בלבד באמתחתם (מול 61 של המארחת) ומיזערו נזקים רק ברבע האחרון אחרי שמצאו את עצמם בפיגור של 37 נקודות בתום הרבע השלישי (60:97).
"זה מתכנס לזה שבמשחק הראשון פשוט לא היינו אנחנו" הסביר ניק נרס את ההבדל בין שני המשחקים, "הערב נזכרנו איזה קבוצה אנחנו ומה אנחנו יודעים לעשות כשאנחנו עולים עם אש בעיניים". ז'אק ווהן, המאמן הזמני של הנטס, שרשם את הפסד הפליאוף הראשון בהיסטוריה שלו היה קצת פחות אופטימי "הלילה למדנו שיעור באיך נראה פליאוף. מקווה שבמשחק הבא נגלה שלמדנו משהו, כי אנחנו עדיין בעמדת זינוק טובה ויצאנו מהבניין הזה עם ניצחון אחד בשני משחקים, כמו שרצינו".
פסקל סיאקם סיים כקלע הבולט עם 30 נקודות כעגולות שתובלו ב-17 ריבאונדים. לאורי הוסיף 24, אנונובי סיים עם 17 וכמוהו גם ואנ'וליט (8 אסיסטים) ואיבאקה הוסיף 15 משלו. בנטס החשוכים משהו בלטו טוריאן פרינס ומרטל וובסר עם 20 כל אחד, נקודות שהושגו בעמל רב ברבע האחרון ואילו לאברט (16 נק', 6/21 מהשדה) ודיוונדי (14 נק', 4/18 מהשדה) יעדיפו לעשות shift-delete למשחק.
המשחק הבא ביום שישי בברקליז סנטר.
5 תגובות
מצוין יאיר, תודה רבה.
.
לא היה לי ספק שפילי תובס מול הסלטיקס, ואני עדיין לא מבין למה לא נפרדו מבראון במהלך העונה. נקווה שיהיה שם שינוי בקיץ.
לברון ממשיך להדהים.
אמביד חייב ללמוד למסור החוצה לקלעים ולא ולהסתבך כשמגיע מגן לעזרה.
ון פליט נדבק לדינווידי יותר משביבי נדבק לכיסא, לייק
בוסטון שולטת ככה בסדרה וואו אני בטוח שפילי בבית תראה אחרת!
תודה יאיר
ערב רגוע
לברון יילך עד הסוף השנה, זה הגורל של הקבוצה.
מעולה יאיר.
ערב משעמם משהו אבל צפוי שיהיו גם כאלה.
פילי עוד תיתן פייט בסדרה?