לכל הטורים של עומרNBA (מהשנתיים האחרונות)
היום שלושים ותשעה ימים לעומר.
היו לא מעט גבוהים ששלטו במשחק, אוהבים לכנות את זה העידן של. היה את העידן של שאק, ולפני זה את העידן של קארים. לפני זה היה את ראסל וצ'מברליין ופה רובנו מפסיקים לספור. אבל היום נדבר על שחקן נוסף ששלט במשחק כמו ששלטו הגדולים ביותר. היום נדבר על ג'ורג' מייקן. אבל למה ב39?! כי הוא היה מספר 99 וספירת העומר לא מגיעה עד לשם. ויש פה את המספר 9 אז זה מספיק קרוב…
מייקן נולד וגדל באילנוי. למרות גובהו הרב (עד סוף התיכון היה 2.08) הוא לא שיחק כדורסל בגלל גמלוניותו והעובדה שהוא לא ראה טוב ללא משקפיים. לעומת זאת בגולות הצטיין מייקן. הוא זכה באליפות הגולות של העיר וזכה בנסיעה למשחק של הוויט סוקס. לאחר המשחק ניגש לכוכב המשחק לבקש חתימה, הוא מספר שהכוכב לא עזב את המגרש עד שכל ילד וילד שרצה קיבל חתימה. זה השפיע עליו עמוקות והוא החליט שאם אי פעם הוא יגיע למצב שבו יבקשו את החתימה שלו – הוא לא יאכזב אף ילד.
לאחר התיכון הלך מייקן לאוניברסיטת דה פול בשיקאגו. מאמן הכדורסל של הקבוצה ריי מאייר זיהה את הפוטנציאל בגובהו של מייקן ושכנע אותו להצטרף לקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה. אומנם כיום 2.08 זה לא גובה חריג ב-NBA אבל באותם ימים כמעט אף שחקן לא התקרב לגובה הזה. מאייר הבין שהוא חייב לשפר את התנועה של מייקן והוא השתמש בכל מה שהיה יכול לחשוב עליו. שיעורי ריקוד, איגרוף וקפיצה בחבל, הכל כדי לעשות מהשרוך שהגיע אליו שחקן כדורסל. הוא התאמן איתו גם על ההוק שוט. כמו כן הוא יצר אימון קליעות שייקרא לימים 'אימון מייקן'. השחקן הגבוה עומד מתחת לסל, קולע עם הקרש ביד אחת, תופס ביד השנייה וקולע שוב עם הקרש וחוזר חלילה. מייקן שימש כשחקן טוב בשתי קצוות המגרש, וגובהו עזר לו לחסום בלי הפסקה, זה היה לפני שנכנס חוק הגולטנדינדג. ב1944 בשנתו השלישית במכללות בעקבות החסימות הבלתי נגמרות שלו נכנס חוק הגולטנדינג שמשמעותו שאסור לחסום את הכדור לאחר שעבר את שיא הגובה. ב-1944 וב-1945 זכה בתואר שחקן השנה של המכללות. בעונות 45 ו46 זכה בתואר מלך הסלים, דבר שהיה נדיר מאוד לשחקן גבוה באותם ימים. בעונת 45 הוביל את קבוצתו לזכייה באליפות המכללות.
לאחר שסיים את הלימודים באוניברסיטה הלך מיקן לשחק עבור השיקאגו אמריקן גירס בליגת הNBL (אחת מהליגות שקדמו ל-NBA). כבר בשנתו הראשונה הוביל את הקבוצה לאליפות לאחר ניצחון על הרוצ'סטר רויאלס (לימים סקרמנטו קינגס) ונבחר לשחקן המצטיין.
בסיום אותה עונה הבעלים של האמריקן גירס הוציא את הקבוצה מליגת הNBL וניסה להקים ליגה משלו בה הוא יהיה הבעלים של כל הקבוצות. הליגה החזיקה חודש בדיוק עד שהתפרקה והשחקנים התפזרו לשאר קבוצות ה-NBL. בעקבות ההגרלה נחת מייקן בפרנצ'ייז שהצטרף לליגה באותה עונה בשם המיניאפוליס לייקרס.
בעונת 47/48 הוביל מייקן את הלייקרס לאליפות הראשונה בתולדות הפרנצ'ייז ולאליפות שנייה ברציפות שלו, שוב מול הרויאלס. הוא גם זכה בתואר ה-MVP של אותה עונה.
בסיום אותה עונה עברו הלייקרס לליגת הBBA. גם שם מייקן המשיך לשלוט וקבע שיאי קליעה לעונה ובאופן טבעי קטף את תואר מלך הסלים פעם שלישית ברציפות. הוא הוביל את קבוצתו לגמר שם ניצחו את הוושינגטון קפיטולס. בעונה שלאחר מכן, 49/50, סיים מייקן שוב כקלע המצטיין עם 27.4 נק'. הלייקרס פגשו את הסיריקיוז נשונילס (לימים פילדלפיה סבנטי-סיקסרס) וניצחו אותם כשמייקן מסיים כקלע המצטיין עם 32 נק'.
היה נראה שלא ניתן לעצור את מייקן והלייקרס עד שהגיעו הפורט ווין פיסטונס בעונת 50/51. המשחק מוגדר עד היום כמשחק הכדורסל הגרוע בהיסטוריה. האסטרטגיה של הפיסטונס הייתה להחזיק בכדור כמה שיותר זמן, מכיוון שלא היה שעון 24 הם יכלו להחזיק בכדור ולהתמסר ביניהם בלי לתקוף את הסל למשך כל המשחק. הלייקרס ביצעו עבירות אך גם זה לא עזר כי גם החוק של מספר עבירות ברבע כדי להגיע לקו העונשין לא הומצא. הלייקרס הפסידו 19-18 ומחזיק בשיאים רבים של סקור נמוך. סתם לידע כללי ברבע האחרון קלעו הקבוצות ביחד 4 נקודות. זה אחד מהמשחקים שיוביל לכניסת שעון ה-24 לNBA מספר עונות לאחר מכן. הלייקרס הגיעו לגמר המערב אך מייקן סבל משבר ורגלו ובעקבות כך חווה הידרדרות ביכולת ומייקן לראשונה בחייו המקצוענים לא זכה באליפות.
בסיום אותה עונה הרחיבו את הצבע בכמעט 2 מטר כדי למנוע משחקנים גבוהים לחנות שם (חוק ה3 שניות התקפיות היה קיים עוד לפני), החוק יכונה לימים 'חוק מייקן'. אומנם ממיקן ירד באספקת הנקודות אך הלייקרס המשיכו לקטוף את תואר האליפות שנה אחר שנה.
בסוף עונת 1954 פרש ממשחק. בעונת 55/56 חזר לשחק במהלך העונה ופרש באופן סופי בסיום אותה עונה. ב-1959 נבחר להיכל התהילה. ב-2005 נפטר בגיל 80.
מייקן היה אב הטיפוס לכל תפקיד הסנטר. עד אז כדורסל היה נחשב למשחק של נמוכים והסנטר היה אמור לעמוד בצבע ולהעיף כדורים של הקבוצה היריבה. מייקן הראה שהסנטר יכול להיות כלי התקפי, ובשימוש נכון כלי התקפי בלתי עציר. מייקן הראה ווינריות מדהימה וב-8 העונות שלו בליגה המקצוענית זכה ב-5 אליפויות ללא אף הפסד בגמר. מייקן היה השחקן הגבוה הראשון שהיה משמעותי בשני צידי המגרש ובעקבות כך זכה בכינוי MR.Basketball.
הישגי קריירה:
ב-NBA/BAA:
5 זכיות באליפות (1949, 1950, 1952–1954)
6 בחירות לחמישיית העונה (1949–1954)
4 בחירות למשחק האולסטאר (1951–1954)
זכייה ב-MVP של משחק האולסטאר (1953)
3 פעמים מלך הסלים (1949–1951)
אחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA
ב-NBL:
2 זכיות באליפות (1947, 1948)
MVP של העונה (1948)
פעמיים מלך הסלים (1947, 1948)
תגובה אחת
פנטסטי .
הכתיבה ןבחירת השחקן כי.
מתברר כי הוא היה למעשה לא רק קלעי פנטסטי ומגן מצוין אלא גם שחקן חכם שהבין כדורסל ידע למסור ולהוביל את חבריו לקבוצה לגמרי פוינט סנטר,
מסתבר שלא יוקיץ ולא סאבוניס האבא לא המציאו שום דבר חדש הדברים התקימו בעבר ,רק שאנשי הליגה שכחו
מהו כדורסל קבוצתי והתפתו להכתיר כתרים לשחקנים להטוטנים בנוסח יורדאן שהיו בכלל צריכים להעביר את הקריירה שלהם בגלוב טרוטרס אך
לא בעולם הכדורסל הקבוצתי .
השחקן הזה הוא לחלוטין יוקיץ של אז .
רק טוב ורזה ממנו.