3:00: מילווקי באקס (1) – בוסטון סלטיקס (4) [0-1 לסלטיקס בסדרה]
בגמרא במסכת תענית מסופר סיפור על רבי יהושע בן חנניה (חי במאה הראשונה לספירה) שהופיע פעם בפני קיסר האימפריה הרומית, ששלטה אז בארץ ישראל. רבי יהושע היה נציג היהודים בפני הקיסר ומידי פעם היה מזדמן לארמון הקיסר ברומא לשטוח בפניו בקשות שונות מיהודי ארץ ישראל. באותו יום בו מתרחש הסיפור, עמד רבי יהושע בפני פגישה עם הקיסר כשלפתע נתקלה בו ביתו הצעירה של הקיסר.
בת הקיסר, שאמנם הייתה בת מלוכה אבל גינוני מלכות היו זרים לה, פנתה אל רבי יהושע בחוסר נימוס ושאלה אותו איך יכול להיות שחכמה כל-כך גדולה (רבי יהושע נודע כאדם חכם) נמצאת בכלי כל-כך מכוער (רבי יהושע כנראה לא היה חתיך הורס…). במקום להיעלב ולהשיב לעלמה הצעירה כגמולה, שאל אותה רבי יהושע שאלה פשוטה – 'היכן אבא שלך שומר את היין שלו?'.
'בכדים של חרס' השיבה בת הקיסר שהופתעה מהשאלה ורבי יהושע המשיך בקו המחשבה הלא ברור שלא. 'בכדי חרס? זה לא הגיוני! כל העם שומר את היין בכדי חרס והנה אתם, שאתם נשגבים מכולם, גם בכדי חרס?! זה לא מתאים לבית מלוכה. שימו את היין בכדי כסף וכדי זהב!'.
חשבה בת הקיסר על דבריו של רבי יהושע והגיעה למסקנה שהוא צודק. על-כן הלכה לאבא שלה וביקשה ממנו לצוות על עבדיו להעביר את היין של מכדים חרס פשוטים לכדי זהב מפוארים. וכך עשו. אלא שלא עבר זמן וכשהקיסר ביקש לשתות מהיין, הוא גילה שכולו החמיץ… .
בזעם הזמין הקיסר את רבי יהושע ושאל אותו 'למה אמרת לבת שלי לעשות את זה?'. ענה לו רבי יהושע 'כמו שהיא אמרה לי, כך אמרתי לה' והסביר שגם חכמה, כמו יין, משתמרת יותר טוב עם הכלי מכוער…
אם יש משהו אחד שמילווקי באקס, הקבוצה עם המאזן הכי טוב בליגה הרגילה, צריכה ללמוד מהסיפור הנפלא הזה, זה שלפעמים החכמה טמונה בכיעור. את הלקח הזה הפנימו כבר רוב הקבוצות שנשארו איתנו בפליאוף:
גולדן סטייט הפסיקה לשחק יפה זה מכבר ועברה לבידודים מכוערים ולניצול מקסימאלי של קווין דוראנט. לא, זה לא אסתטי כמו כלי זהב אבל זה משמר את ההצלחה של הקבוצה.
יוסטון גם היא משחקת את הכדורסל המכוער והיעיל ביותר שיש בנמצא. מטיחה שלשות, נותנת להארדן לסחוט עבירות, מרביצה ומורבצת ובאופן כללי לא מהווה לצופים חוויה מענגת של כדורסל.
קרב החפירות שראינו אתמול בין פילדלפיה וטורונטו לימד אותנו שגם שתי היריבות הללו של מילווקי בצמרת המזרח הפנימו את הלקח ועל-כך שבוסטון מעדיפה לחיות מכוער מאשר למות יפה למדו האיילים על בשרם במשחק הראשון של הסיבוב השני.
אם מילווקי רוצה לשרוד איתנו, היא חייבת להתחיל לשחק כדורסל של פליאוף. כדורסל מכוער ויעיל. אם לא נותנים ליאניס אנדקטומבו מטר לנשום, הוא צריך למרפק את עצמו בדרך למטר הזה (בשביל מה יש לו את הגוף האתלטי הזה אם לא בשביל זה למען השם?!). אם ברוק לופז לא פוגע אפילו מחוץ לקשת אז הוא צריך לחשוב איך הוא מנצל את הגובה וכישרון הקליעה שלו בשביל לעשות דברים אחרים מאזורים יותר קרובים לסל (כן, היו עונות שהוא היה סנטר טוב בליגה בלי קליעה מחוץ לקשת, שמישהו יזכיר לו?), בלדסו, מידלטון, מירוטיץ', ג'ורג' היל – כולם יכולים לחשוף ציפורניים ולהתחיל להילחם על המקום שלהם ועל הפליאוף שלהם במקום לשנן את המשפט מהשכונה 'נותנים לך – תיקח, מרביצים – תברח'. הגיע זמנה של מילווקי להפגין קשיחות, ואם זה לא יקרה הערב, אז גם קשיחות כנראה לא תעזור לה להבא…
העובדה שארון ביינס בספק להערב עשויה לעזור לבאקס בדרכם אל הניצחון אבל גם טקטיקה יותר לוחמנית מול קיירי אירווינג ומרפקים קצת יותר מחודדים מול אל 'תעשה מולי את ההטבעות האלה' הורפורד הם מצרכים נדרשים. מילווקי עומדת הערב למבחן ואם היא תיכשל בו אז אני ממליץ למייק בודנהולצר להשיג במהירות את הטלפון של דווין קייסי. אולי ביחד הם יוכלו לפתוח קבוצת תמיכה…
*
5:30: גולדן סטייט (1) – יוסטון רוקטס (4) [0-1 לגולדן סטייט בסדרה]
המשחק השני של הערב, שלא נאמר בוקר, הוא כמובן המשחק המעניין יותר אבל מעומס מילים על שתי הקבוצות האלה ניתן עליו רק כמה שורות. המשחק הראשון היה משחק פליאוף טיפוסי, גם אם מבחינת כדורסל הוא היה זוועה. משחק בו שתי הקבוצות הפגינו הרבה יריבות, הרבה אמוציות והמון המון עבירות. המון.
מה שלא היה במשחק הראשון זה הצהרת כוונות של אחת הקבוצות, דבר שלדעתי עלול להיות בעוכריה של יוסטון דווקא. זה היה משחק צמוד שהרוקטס בהחלט יכלו לעקוץ ניצחון בו ולהעביר את הביתיות אליהם ומשזה לא קרה, מול הרוקטס עומדת קבוצה ערנית ועדיין רעבה. בעונה שעברה הווריירס שיכנעה מאוד מול יוסטון במשחק הראשון, מה שגרם לה לחטוף תבוסה במשחק השני בשל השאננות המוכרת. העובדה שיוסטון לא נכנעה בקלות במשחק הראשון והייתה קרובה לנצח, תגרום לכך שהווריירס יגיעו למשחק הזה בדריכות. ולא, זה לא חדשות טובות לקבוצה של מייק ד'אנתוני.
וזה עוד לא הכל, כי את היומיים שחלפו מאז המשחק השקיעו ביוסטון בשביל להתלונן על השיפוט ולשטוח טענות בפני הליגה על כך שהשופטים מעדיפים את הלוחמים (כן, גם לזה הם עשו אנליטיקס…). האסטרטגיה הזו אולי תהיה טובה מול אנשי המשרוקית (אם כי, כמו שהוכיחו הבחירות בישראל, הם יכולות לעשות את האפקט ההפוך בדיוק) אבל רעה מאוד בעיניי מול הלוחמים, שרק קיבלו פה דירבון להראות ליוסטון שהם לא צריכים עזרה מחברים.
בקיצור, טקטית ואסטרטגית, לדעתי יוסטון עושים טעויות בגישה שלהם לסדרה וליריבות מול גולדן סטייט. השאלה החשובה להערב – האם מבחינת כדורסל הם יגיעו מוכנים… אני כבר מחכה לראות, ואתם?
4 תגובות
תודה יאיר נהדר. אחלה סיפור ואולי גם יוסטון יכולה ללמוד ממנו משהו, לא רק מילווקי.
לא בקטע של הכד אלא בקטע של הפוסטמה שבאה להתנשא עליך (כן סטיב קר, האדם המאוס בספורט, מדברים עליך). לפעמים לענות בנון שלאנטיות וברוגע נותן אפקט הרבה יותר מרשים מאשר להתעצבן ולהיעלב.
איזה עונג של פריוויו יאיר!!!!!
לי נראה שזה של יוסטון
לזברות יש חתיכת קוף על הגב
(ועכשיו לדמיין את זה….)
וכמו שלמדנו מדונהיו יש להם את היכולת החוקית.
אחלה פרוויו 🙂
תודה זעפרני, אין עליך והסיפורים שלך. אהבתי. דווקא במקרה של מילווקי ההמלצה שלך ליאניס למרפק את עצמו לטבעת לא הכי טובה, מילווקי צריכה להפעיל קצת את השכל ולהסתמך עליו ולא על הכיעור. הם דווקא הלכו בכוח כמה פעמים במשחק הקודם וזה לא עבד. לצערם אין לי טיפ משכנע איך לעשות זאת.
אתה צודק בביקורת על הגישה של יוסטון, הפעלת לחץ על השופטים זה משהו אחד ושידור בגלים לוזריים זה משהו אחר ולא רצוי. בדיעבד חבל שהמשחק הראשון לא נגמר בתבוסה.
אגב דווח השיפוט מראה שיוסטון נפגעה מאוד בדקות האחרונות והקריטיות של המשחק.