לזכות באליפות NBA זה הישג מרשים. לזכות בתואר ה-MVP זה הישג מרשים. לזכות בתואר ה-FMVP זה הישג מרשים.
להיות השחקן הפעיל עם הכי הרבה אליפויות זה הישג מרשים מאד. להיות השחקן הפעיל עם הכי הרבה תארי MVP זה הישג מרשים מאד. להיות השחקן הפעיל עם הכי הרבה תארי FMVP זה הישג מרשים מאד.
אחרי שבטור הקודם בדקנו מי הם השחקנים שרשמו את ההישג המשולב שכולל את תואר השחקן הפעיל עם הכי הרבה נקודות במצטבר והכי הרבה נקודות בממוצע למשחק, בנקודת זמן ספציפית, הפעם נבדוק מי הם השחקנים שרשמו את ההישג המשולב שכולל הכי הרבה תארי אליפות עבור שחקן פעיל, הכי הרבה תארי MVP עבור שחקן פעיל והכי הרבה תארי FMVP עבור שחקן פעיל, כולם באותה נקודת זמן.
*
תואר ה-FMVP החל להיות מחולק רק בגמר 1969, אבל אף אחד מהזוכים לא עמד בשאר הקריטריונים. הראשונים "סבלו" מצביר האליפויות של בוסטון, כשהשריד האחרון, ג'ון האבליצ'ק אמנם זכה בתואר ה-FMVP, אבל לא רשם ולו MVP בודד. האבליצ'ק פרש בסיום עונת 1977/1978 ולמעשה החל את המאבק על ההישג המשולב.
הראשון לרשום את ההישג הוא כרים עבדול ג'אבר. עד לזכייתו באליפות השלישית היו בליגה שחקנים עם יותר אליפויות. אחרי אליפות זו הוא כבר עמד ביעד האליפויות ובוודאי שעמד ביעד ה-MVP עם ששה תארים כאלה, אבל דקות אחרי שריקת הסיום של העונה זכה ארווין ג'ונסון ב-FMVP השני שלו. רק שלוש שנים לאחר מכן, בסיום סדרת הגמר של 1985, זכה ג'אבר בתואר ה-FMVP השני והיה לשחקן הראשון שרושם את ההישג המשולב עם 4 אליפויות, 6 MVP ו-2 FMVP.
ג'אבר החזיק בהישג במשך שתי עונות, עד לסיומה של עונת 1987, כשבן קבוצתו, ג'ונסון, זוכה בתואר ה-FMVP השלישי שלו. דרך אגב, הוא הראשון לרשום שלוש שזכיות בתואר.
בסיומה של עונת 1988/1989 ג'אבר פרש, מה שהשאיר את בירד עם הכי הרבה תארי MVP (3), אבל עם פחות אליפויות מג'ונסון. עונה לאחר מכן, 1898/1990, ג'ונסון זוכה בתואר MVP נוסף ורושם גם הוא את ההישג המשולב עם 5 אליפויות, 3 MVP ו-3 FMVP.
בשנת 1991 פורש ג'ונסון מהליגה ושוב אלמן ארצות הברית ההישג המשולב.
הבא לרשום את ההישג עושה זאת רק בשנת 1996. כן, אותו ג'ונסון חוזר מפרישה ו-5 אליפויות, 3 MVP ו-3 FMVP שלו הם עדיין הכי הרבה בליגה.
בסיומה של עונת 1996, מייקל ג'ורדן זוכה בעוד אליפות וכובש גם הוא את ההישג המשולב כשהוא מחזיק ב-4 אליפויות, 4 MVP ו-4 FMVP (היחיד בהיסטוריה עם למעלה מ-3).
ג'ורדן ממשיך להחזיק בהישג ומנפח אותו עד שבסיום עונת 1998 הוא עומד על 6 אליפויות, 5 MVP ו-6 FMVP.
ג'ורדן פורש ושוב איש אינו מחזיק בהישג. עד לחזרתו השניה של ג'ורדן בשנת 2001. הוא ממשיך להחזיק בהישג עד לסיומה של עונת 2002/2003, לאחריה פורש באופן סופי מתוקן אחרון 5.
הבא בתור להחזיק בהישג הוא טים דאנקן, ש"נהנה" מהפרישה של רוברט הורי ושבע האליפויות שלו בסיומה של עונת 2006/2007 בה דאנקן זוכה באליפות הרביעית ומשתווה לשאקיל אוניל. בשלב הזה לדאנקן יש 4 אליפויות, 2 MVP ו-3 FMVP.
דאנקן ממשיך להחזיק בהישג עד לסיומה של עונת 2009/2010. או אז, קובי בראיינט זוכה באליפות החמישית.
במשך 9 שנים נותר התואר יתום, עד שבסיומה של עונת 2018/2019 פרש טוני פארקר מכדורסל ואיתו ארבע האליפויות שלו.
בכך הוא פינה את הדרך ללברון ג'יימס להיות המחזיק הנוכחי בהישג המשולב עם 3 אליפויות, 4 MVP ו-3 FMVP.
להיות השחקן הפעיל שזכה בהכי הרבה אליפויות, הכי הרבה תארי MVF והכי הרבה תארי FMVP אינו דבר של מה בכך. לא לחינם רק מתי מעט הצליחו לרשום את ההישג ולא לחינם מדובר על רשימה אקסקלוסיבית שכוללת רק שחקני טופ 10 היסטורי.
שוב נחזור על השמות: כרים עבדול ג'אבר, ארווין ג'ונסון, מייקל ג'ורדן, טים דאנקן ולברון ג'יימס.
יש שיאמרו, שבמקרה או שלא, מדובר על חמישיית כל הזמנים לפי עמדות.
5 תגובות
אכן חמישיית כל הזמנים.
אולי אפילו אפשר להגיד שבנית פה קריטריון לראשמור…
ללא ספק רשימת הוינרים האולטימטיבים(חסר שם בירד וזה יהיה מושלם).תודה על התחקיר המעמיק מתן
פששש, שמע מתן, אתה כמו המעין המתגבר.
מעניין מאוד. לראות את הגדולה שלג'ורדן עם דומיננטיות בלתי נתפסת בכל מה שקשור לתארים. מצחיק לראות שלברון נאלץ לחכות לפרישה של טוני פארקר כדי להתבשם מהחזקת התואר לשנתיים-שלוש הבאות (או יותר, מי יודע)
לגמרי יצא חמישיית כל הזמנים.
לא במפתיע אגב. מה שמגניב- כולם השחקנים הטובים בדורם ויש חלוקה די ברורה בחילופי השלטון ביניהם
טור משובח. הצלחת לחדש ולהוציא עניין מהסטטיסטיקה.
אם צ'מברליין היה לוקח יותר אליפויות הוא היה נכנס לכל מיני סוגים של רשימות כאלו…. ומכך אנו למדים שמזל חשוב לפחות כמו יכולת
🙂