חמישיית העשור (2) – 1960-1969

רכז – אוסקר רוברטסון:

הישגים בעשור: MVP עונה סדירה, 9 חמישיית העונה, 9 הופעות באולסטאר, 3 MVP אולסטאר, רוקי העונה, מלך הסלים.

ממוצעי קריירה עונה סדירה: 1,040 משחקים, 25.7 נקודות ב-56.4% אמיתיים, 7.5 כדורים חוזרים, 9.5 אסיסטים, מדד PER 23.2, מדד WS 189.2.

ממוצעי קריירה פלייאוף: 86 משחקים, 22.2 נקודות ב-42.6% אמיתיים, 6.7 כדורים חוזרים, 8.9 אסיסטים, מדד PER 21, מדד WS 13.6.

פיקנטריה: מן הידועות שרוברטסון סיים את עונת 1961/1962 עם ממוצע דו ספרתי בטורי הנקודות, כדורים חוזים ואסיסטים. פחות ידוע שגם פלייאוף של אותה עונה הוא עמד ברף עם 28.8 נקודות, 11 כדורים חוזרים ו-11 אסיסטים. עם זאת, יצוין כי קבוצתו הודחה כבר בסיבוב הראשון 3:1, וזאת למרות שהסדרה הסתיימה כשהפרש הסלים הכולל עומד על 9+ לטובתה.

למה הוא פה? שילוב של בחירות לחמישיית העונה מהרגע שהגיע לליגה בתחילת העשור ועד לסיומו עם מספרים אישיים שטרם נראו בליגה ושוחזרו רק שנים רבות אחר כך, בעידן אחר. ויש שיאמרו שגם בהקשר אחר. במהלך העשור היה מלך האסיסטים 7 פעמים מתוך 9 עונות.

בנוסף, מדובר על האיש שכלל הנראה יש לו החלק המשמעותי ביותר במעמד "שחקן חופשי". הווה אומר שרוברטסון לא רק מגדולי השחקנים של העשור ובכלל, אלא אחד המשפיעים ביותר.

קלעי – ג'רום (ג'רי) ווסט:

הישגים בעשור: MVP של סדרת הגמר, 6 חמישיית העונה, 2 חמישייה שניה, חמישיית ההגנה השניה, 9 הופעות באולסטאר, MVP אולסטאר.

ממוצעי קריירה עונה סדירה: 932 משחקים, 27 נקודות ב-55% אמיתיים, 5.8 כדורים חוזרים, 6.7 אסיסטים, מדד PER 22.9, מדד WS 162.6.

ממוצעי קריירה פלייאוף: 153 משחקים, 29.1 נקודות ב-54.1% אמיתיים, 3.7 כדורים חוזרים, 2.6 אסיסטים, מדד PER 23.1, מדד WS 26.7.

פיקנטריה: בחודש שעבר, הודיע נשיא ארה"ב שלווסט תוענק מדליית החירות הנשיאותית – העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארה"ב. את הכינוי שמזוהה איתו, אדון קלאץ', הוא קיבל בעונה בה שותפו העיקרי למלאכת ייצור הנקודות בקבוצה, אלג'ין ביילור, נקרא לשירות מילואים בצבא ונעדר מכמות רבה של משחקים.

למה הוא פה? כנראה הקלעי הראשון שהיה הציר ההתקפי של קבוצה ששהתה באופן עקבי בצמרת הליגה. כמות הנקודות שלו והיעילות הגבוה ביחס לתקופה ועוד עבור קלעי טרום עידן 3 הנקודות יוצאות מן הכלל. הוביל את קבוצתו פעם אחר פעם אחר פעם וגו' לגמר הליגה ונעצר רק על ידי השושלת הגדולה בכל הזמנים.

קדמי קטן – אלג'ין ביילור:

הישגים בעשור: 9 חמישיית העונה, 9 הופעות באולסטאר.

ממוצעי קריירה עונה סדירה: 846 משחקים, 27.4 נקודות ב-49.4% אמיתיים, 13.5 כדורים חוזרים, 4.3 אסיסטים, מדד PER 22.7, מדד WS 104.2.

ממוצעי קריירה פלייאוף: 134 משחקים, 27 נקודות ב-49.7% אמיתיים, 21.8 כדורים חוזרים, 4 אסיסטים, מדד PER 20.3, מדד WS 15.4.

פיקנטריה: השחקן היחיד בהיסטוריה לקלוע למעלה מ-60 נקודות במשחק גמר. הוביל את הליגה 4 עונות ברציפות בממוצע נקודות למשחק בפלייאוף.

למה הוא פה? בגלל המספרים המדהימים. בגלל שאם היה לו טאבו בחמישיית העונה כל העשור, כנראה שזה מקומו. בגלל שבדומה לווסט הוא נעצר פעמים רבות רק על ידי השושלת הגדולה ביותר.

קדמי חזק – ביל ראסל:

הישגים בעשור: 9 אליפויות, 4 MVP עונה סדירה, 2 חמישיית העונה, 3 חמישייה שניה, 1 חמישיית ההגנה, 10 הופעות באולסטאר, MVP אולסטאר.

ממוצעי קריירה עונה סדירה: 963 משחקים, 15.1 נקודות ב-47.1% אמיתיים, 22.5 כדורים חוזרים, 4.3 אסיסטים, מדד PER 18.9, מדד WS 163.5.

ממוצעי קריירה פלייאוף: 165 משחקים, 16.2 נקודות ב-50.1% אמיתיים, 24.9 כדורים חוזרים, 4.7 אסיסטים, מדד PER 19.4, מדד WS 27.8.

פיקנטריה: בעונתו הראשונה בליגה, העדיף לוותר על שליש עונה כדי להשתתף באולימפיאדה. החלטה הצדיקה את עצמה, כשהוביל את נבחרת ארה"ב לזכייה בזהב, בתור קפטן. בשלוש העונות הראשונות שלו בליגה סיים כמלך הכדורים החוזרים הן בעונה הסדירה והן בפלייאוף.

למה הוא פה? צריך להודות שיש פה עיוות של הפורמט, אבל להשאיר אחד משני שחקני הציר האפיים האלה מחוץ לחמישיית העשור היה עוול הרבה יותר גדול מאשר לשבץ פה את ראסל. הוא פה משום שהוא הכוכב הגדול ביותר של השושלת הגדולה ביותר בעשור הכי גדול שלה. אין מספיק מידע עליו בשיאו, אז נצטרך לסמוך על מי שראה אותו ומצא לנכון להעניק לו את כל אותם תארים אישיים וכל אותן בחירות. מה שאנחנו כן יודעים שמדובר, כלל הנראה, על אחד מגדולי שחקני ההגנה בכל הזמנים.

ציר – וילט צ'מברליין:

הישגים בעשור:אליפות, 4 MVP עונה סדירה, 8 חמישיית העונה, 2 חמישייה שניה, 10 הופעות באולסטאר, MVP אולסטאר, 7 מלך הסלים, רוקי העונה.

ממוצעי קריירה עונה סדירה:1,045 משחקים, 30.1 נקודות ב-54.7% אמיתיים, 22.9 כדורים חוזרים, 4.4 אסיסטים, מדד PER 26.1, מדד WS 247.3.

ממוצעי קריירה פלייאוף: 160 משחקים,22.5 נקודות ב-52.4% אמיתיים, 24.5 כדורים חוזרים, 4.2 אסיסטים, מדד PER 22.7, מדד WS 31.5.

פיקנטריה:הוריו התנשאו לגובה של 175 ס"מ. הוא עבר אותם עוד לפני גיל 10.

למה הוא פה?אולי השחקן הדומיננטי בהיסטוריה בשיאו. רשימת שיאים בלתי נתפסת.

כמעט ונכנס – סמואל (סם) ג'ונס:

הישגים בעשור: 9 אליפיוות, 3 החמישייה השניה, 5 הופעות באולסטאר.

ממוצעי קריירה עונה סדירה: 871 משחקים, 17.7 נקודות ב-50.3% אמיתיים, 4.9 כדורים חוזרים, 2.5 אסיסטים, מדד PER 18.7, מדד WS 92.3.

ממוצעי קריירה פלייאוף: 154 משחקים, 18.9 נקודות ב-50.1% אמיתיים, 4.7 כדורים חוזרים, 2.3 אסיסטים, מדד PER 17.5, מדד WS 15.2.

פיקנטריה:בדומה לקלעי שנבחר לחמישיית העשור, גם לו הוצמד הכינוי "מר קלאץ'".

למה הוא פה? כי פטיט כבר הופיע בעשור הקודם וצריך לגוון. כי היה לו חלק משמעותי באליפויות של בוסטון והמספרים (והבחירות לחמישיות) בהחלט ייתכן שנפגעו בחלוקה בין כל כך הרבה שחקני על. אבל אי אפשר להתעלם מהן ומהנחיתות לעומת ווסט שהיה הכוכב של קבוצתו והוביל אותה להישגים מכסא הנהג.

שחקן העשור – ביל ראסל:

היתה התלבטות בינו לבין צ'מברליין וכל בחירה טובה באותה המידה בין שני הענקים הללו שעדיין מקבלים מקום של כבוד בין עשרת הגדולים בכל הזמנים כמעט בכל דירוג, למרות שחלף מאז יובל.

בסופו של דבר, לסיים (כמעט) כל עונה כאלוף זה לא דבר פשוט גם אם יש 2 קבוצות, בליגה שמקיימת מנגנון שוויוניות. מי שאוסף 4 MVP בקבוצה מנצחת הוא לא "עוד שחקן", בלשון המעטה.

בנוסף, אם אצל צ'מברליין נוכל למצוא ירידה במספרים בפלייאוף, במקרה של ראסל דווקא ההפך הוא הנכון.

ובעידן בו דעת הקהל מתגמלת בעיקר התקפה, יש גם משהו רומנטי להעניק את ה"תואר" לשחקן ההגנה המפורסם בהיסטוריה.