רכז – ארווין (מג'יק) ג'ונסון:
הישגים בעשור: 5 אליפויות, 2 MVP עונה סדירה, 3 MVP סדרת הגמר, 7 חמישיית העונה, 1 חמישייה שניה, חמישיית הרוקים, 9 הופעות באולסטאר.
ממוצעי קריירה עונה סדירה: 906 משחקים, 19.5 נקודות ב-61% אמיתיים, 7.8 כדורים חוזרים, 11.2 אסיסטים, 1.9 חטיפות, 0.4 חסימות, מדד PER 24.1, מדד WS 155.8.
ממוצעי קריירה פלייאוף: 190 משחקים, 19.5 נקודות ב-59.5% אמיתיים, 7.7 כדורים חוזרים, 12.3 אסיסטים, 1.9 חטיפות, 0.3 חסימות, מדד PER 23, מדד WS 32.6.
פיקנטריה: את הכינוי "מג'יק" הוא קיבל מכתב מקומי בעיר הולדתו לאנסינג, אחרי שבמשחק תיכונים רשם שורה סטטיסטית של 38 נקודות, 18 כדורים חוזרים ו-16 אסיסטים.
למה הוא פה? חצי מהשנים שחקן מרכזי בקבוצה אלופה, שרמסה את המערב באופן עקבי גם כשלא זכתה באליפות, ואין ספור הישגים אישיים.
קלעי – מייקל ג'ורדן:
הישגים בעשור: MVP עונה סדירה, 3 חמישיית העונה, 1 חמישייה השניה, שחקן ההגנה, 2 חמישיית ההגנה, רוקי העונה, חמישיית הרוקים, 5 הופעות באולסטאר, MVP אולסטאר, 3 מלך הסלים.
ממוצעי קריירה עונה סדירה: 1,072 משחקים, 30.1 נקודות ב-56.9% אמיתיים, 6.2 כדורים חוזרים, 5.3 אסיסטים, 2.3 חטיפות, 0.8 חסימות, מדד PER 27.9, מדד WS 214.
ממוצעי קריירה פלייאוף: 179 משחקים, 33.4 נקודות ב-56.8% אמיתיים, 6.4 כדורים חוזרים, 5.7 אסיסטים, 2.1 חטיפות, 0.9 חסימות, מדד PER 28.6, מדד WS 39.8.
פיקנטריה: לפי השמועה (שהוכחשה) איזייאה תומאס לא אהב שג'ורדן נבחר לפתוח במשחק האולסטאר כבר בשנתו הראשונה בליגה ומיעט למסור לו את הכדור. על פי שמועה אחרת (שהוכחשה) ייתכן שהמעשה הזה עלה לו במקום בנבחרת החלומות של 1992.
למה הוא פה? כי חוץ מאליפות הוא השיג בעשור הזה הכל. המספרים והבחירות מדברים בעד עצמם.
קדמי קטן – לארי בירד:
הישגים בעשור: 3 אליפויות, 3 MVP עונה סדירה, 2 MVP של סדרת הגמר, 9 חמישיית העונה, 3 חמישיית הגנה שניה, רוקי העונה, חמישיית הרוקים, 9 הופעות באולסטאר, MVP אולסטאר.
ממוצעי קריירה עונה סדירה: 897 משחקים, 24.3 נקודות ב-56.4% אמיתיים, 10 כדורים חוזרים, 6.3 אסיסטים, 1.7 חטיפות, 0.8 חסימות, מדד PER 23.5, מדד WS 145.8.
ממוצעי קריירה פלייאוף: 164 משחקים, 23.8 נקודות ב-55.1% אמיתיים, 10.3 כדורים חוזרים, 6.5 אסיסטים, 1.8 חטיפות, 0.9 חסימות, מדד PER 21.4, מדד WS 24.8.
פיקנטריה: מן הידועות שבירד גדל בעוני ואף נשלח מדי פעם לגור אצל סבתו ביחד עם אחיו. הסיבה לאותו העוני היתה שאביו היה שתיין שסבל והפרעות אישיות, עקב הלם קרב ממלחמת קוריאה.
למה הוא פה? מעבר להיותו אחד משני השחקנים שהחשובים של התקופה, יש לו הכי הרבה בחירות ל-MVP בעשור וכמעט בכל עונה הוא נבחר לחמישייה הראשונה.
קדמי חזק – קווין מקהייל:
הישגים בעשור: 3 אליפויות, חמישיית העונה, 3 חמישיית ההגנה, 2 חמישיית הגנה שניה, 2 השחקן השישי של העונה, חמישיית הרוקים, 5 הופעות באולסטאר.
ממוצעי קריירה עונה סדירה: 971 משחקים, 17.9 נקודות ב-60.5% אמיתיים, 7.3 כדורים חוזרים, 1.7 אסיסטים, 0.4 חטיפות, 1.7 חסימות, מדד PER 20, מדד WS 113.
ממוצעי קריירה פלייאוף: 169 משחקים, 18.8 נקודות ב-61.8% אמיתיים, 7.4 כדורים חוזרים, 1.6 אסיסטים, 0.4 חטיפות, 1.7 חסימות, מדד PER 19.4, מדד WS 20.7.
פיקנטריה: בוסטון תרגמה את הבחירה הראשונה בשנת 1980 לטרייד שהכיל את רוברט פאריש והוביל לבחירה במקהייל. אחת העסקאות המוצלחות בתולדות הליגה.
למה הוא פה? כי בארקלי ומלון לא היו מספיק. לא מספיק זמן, לא מספיק הישגיים, לא מספיק עקביים. וכן, גם כי בעשור הנהדר הזה זו היתה העמדה החלשה ביותר בצמרת. בנוסף, מדובר על שחקן עם מספרים נהדרים ביעילות גבוהה, הישגיות קבוצתית בתור שחקן מרכזי וכנראה שחקן ההגנה הטוב של קבוצתו.
ציר – מוזס מלון:
הישגים בעשור: אליפות, 2 MVP עונה סדירה, MVP של סדרת הגמר, 3 חמישיית העונה, 4 חמישייה שניה, חמישיית ההגנה, , 10 הופעות באולסטאר.
ממוצעי קריירה עונה סדירה: 1,329 משחקים, 20.6 נקודות ב-56.9% אמיתיים, 12.2 כדורים חוזרים, 1.4 אסיסטים, 0.8 חטיפות, 1.3 חסימות, מדד PER 22.3, מדד WS 167.1.
ממוצעי קריירה פלייאוף: 94 משחקים, 22.1 נקודות ב-54.7% אמיתיים, 13.8 כדורים חוזרים, 1.4 אסיסטים, 0.9 חטיפות, 1.6 חסימות, מדד PER 21.4, מדד WS 13.7.
פיקנטריה: השחקן הראשון לעבור לליגה מקצוענית (ABA) מיד אחרי התיכון.
למה הוא פה? זה היה מאד צמוד. וכשאין הכרעה ברורה ואחד כבר נבחר בעשור הקודם והאחר יבחר בעשור הבא, עושים מצווה ונותנים את הכבוד הראוי.
כמעט ונכנס – כרים עבדול ג'באר:
הישגים בעשור: MVP עונה סדירה, חמישיית העונה, חמישייה שניה, 5 הופעות באולסטאר.
ממוצעי קריירה עונה סדירה: 1,560 משחקים, 24.6 נקודות ב-59.2% אמיתיים, 11.2 כדורים חוזרים, 3.6 אסיסטים, מדד PER 24.6, מדד WS 273.4.
ממוצעי קריירה פלייאוף: 237 משחקים, 24.3 נקודות ב-57.1% אמיתיים, 10.5 כדורים חוזרים, 3.2 אסיסטים, מדד PER 23, מדד WS 35.6.
פיקנטריה: השכר של ג'אבר בתפקידו כמאמן כדורסל של תיכון בשמורה אינדיאנית בוויטריבר אריזונה עמד על סך של דולר אחד.
למה הוא פה? כי למרות שהוא כבר לא היה השחקן הטוב בעולם, הוא עדיין רשם הישגים אישיים מרשימים לצד פריחה בהישגים הקבוצתיים. השיג את איזייאה תומאס לא בהרבה.
שחקן העשור – ארווין ג'ונסון/לארי בירד:
אפשר לדון על הניואנסים ביניהם. למי היתה סטטיסטיקה טובה יותר, מי יותר מנהיג, זה עדיף בהגנה ולהוא יש יותר אליפויות, הראשון עם יותר בחירות לפה והשני עם יותר זכיות שם.
אבל זה מיותר.
כי הסיבה ששניהם חייבים להיות ביחד היא הכוח המשולב ביניהם. היריבות הזו שגאלה את הליגה מישימון שנות ה-70' לענף הקסום והפופולרי שאנחנו מכירים היום. שני אלה הרבה יותר משחקני העשור. הם שניים מהדמויות החשובות ביותר בתולדות הענף והאנשים שלקחו אותו לשלב הבא.
32 תגובות
רציתי לציין שבירד בחמש עונותיו הראשונות שיחק כפאוור ולכן חמישיית העשור יכולה להיות: מג'יק, מייקל, בירד, בירד, מ' מלון/כארים.
זה מזכיר לי שדוק צ'ייני שהיה מאמן המזרל במשחק האולסטאר ב-87' נשאל מהי החמישייה שלו למשחק וענה בתחילה, כהלצה כמובן: בירד, בירד, בירד, בירד ובירד.
מייקל ג'פרי ג'ורדן
הכדורסלן הטוב בכל הזמנים,
לא נולד לפניו שחקן כה מדהים.
מרחף לכל כיוון שיש,
ממנו כל יריב הכי חושש.
שחקן עם יכולת הגנה אדירה,
והתקפה בלתי ניתנת לעצירה!
אין מענה למייקל הקטלני,
הוא הקלע הכי רב גוני!
מכונת נקודות מושלמת,
יכולת חטיפה נהדרת,
בשילוב הגשות לתפארת.
מנהיג ענק,
הווינר הגדול ביותר שלעולם לא נשנק.
בלתי אפשרי להחזיק אותו כבול,
מבחינתו רק השמים הם הגבול!!!
לארי ג'ו בירד
הכדורסלן הלבן הטוב ביותר,
אין גאונות משחק יותר ממנו בכל שחקן אחר!
הפועל שהפך לאגדה גדולה,
ענק כדורסל במלוא מובן המילה!
יכולת קליעה כבירה,
חכמת משחק אדירה,
והקרבה ממש נדירה.
המנצח הגדול של הרגעים האחרונים,
הפורוורד הגדול של כל הזמנים!
מי שהכניע בשיאו כל יריב,
נכנע לגב שהכאיב.
זהו שיר על ציפור נדירה
שאת סודה המלא לעולם לא נדע!!!
ארווין (מג'יק) ג'ונסון
הרכז הגדול מכולם,
גאון הכדורסל המושלם!
עשה במגרש ככל העולה על רוחו,
קשה מאוד היה לנצחו.
מוסר בכל מצב,
האיש עם הקסם בידיו!
יכולת רב-גונית כבירה,
חילץ את קבוצתו מכל צרה,
שחקן בלתי ניתן לעצירה!
בעל החיוך הנצחי,
ענק מכל כיוון אפשרי.
היה הגדול ביותר בעמדתו, על כל יריביו להודות,
קשה לדעת כל מה שיכול היה לעשות!!!
טור משובח
עמדת הסנטר באמת מאתגרת אבל אני זורם עם הנימוקים המשכנעים שלך.
זה שאני אוהד פילי גם עזר
🙁
מעולה מתן, אני עם מידן בחמישייה רק אולי לרמות ולשים את מוזס כפאוור פורוורד כמו שעשית עם ווילט וראסל.
איזאה לפני ג'ורדן בעשור הזה, ומקהייל אחלה אבל קשה לשים אותו כאחד מה5 הכי טובים של העשור. גם לא מהעשירייה.
חבל שהעשור הכי טוב שהיה בליגה הוא לא מספר עגול. 85-95
מקהייל היה פאוור אדיר עם קליעה מהיעילות ביותר והגנה נהדרת וראוי להיות בין עשרת הגדולים של העשור. תשאל את בארקלי…
מתן, שברת את ליבי… ולא נותר לי אלא למחות בשצף קצף –
א. הן מבחינת ההישגים והן מבחינת מספר העונות בצמרת קארים עובר את מוזס.
ב. קשה לי עם מייקל בבחירה לעשור הזה, אבל מסקירת ההישגים שלו עולה שאתה צודק, ולא זכור לי שוטינג גארד אחר טוב ממנו, אז יאללה.
ג. למה מקהייל ולא וורתי? (גילוי נאות – אם היית בוחר בוורתי הייתי שואל למה לא מקהייל)
תודה רבה, אחלה סדרה.
כי וורתי סמול פורוורד.
תשובה טובה 😉 לא זכרתי, תודה.
מסכים עם הדירוג אף על פי שלדעתי קארים עדיין לוקח את משה.
קביעת השחקנים לפי עמדות גורמת לכך שלא חמשת השחקנים הטובים ביותר בעשור נכנסו.
כמה עשור מדהים זה היה ששחקנים כמו הדוקטור ואייזיה תומאס המקורי לא נכנסים לחמישה. שלא לדבר על תאומים המגדל ועוד כמה גדולים כמו איש הדואר.
תודה מתן, על סדרה כיפית ומעשירה.
זה נכון גם לחמישיות העונה וחמישיות האולסטאר. לא תמיד הטובים ביותר נכנסים, בשל הסיווגים (בחמישיות העונה זה 2-2-1 ובאולסטאר 2-3).
תודה מתן. חמישיית עשור חזקה מאוד…
הדומיננטיות של מוזס מאלון בתחילת העשור היתה אדירה, נותנת לו מקום בחמישה בזכות ולא בחסד.
הדוקטור נפל על התפר שבין העשורים. אם היה נולד כמה שנים מאוחר יותר, היה מגיע ישר לליגה ולוקח עוד כמה טבעות.
הייתי מוסיף את אייזיאה כשחקן 7, בכל זאת נתן עבודה בעשור הזה.וזה די מדהים שמייקל שיחק רק חצי עשור וזה פשוט טבעי להכניס אותו לחמישייה.
חמישיית העשור שלי
אייזה תומאס, מג'יק ג'ונסון, ד"ר ג'יי ,קארים והציפור
מייקל ג'ורדן היה מעולה אבל העשור שלו זה העשור של שנות ה 90
הלייקרס בוסטון פילי והפיסטונים צריכות נציג
אני לא חושב שבעשור כל כך מגוון יש מקום לקווין מקהייל
שחקן העשור זה חיים של מומי 5>3
אחלה פוסט ויופי של בחירות למרות שאני חושב קצת אחרת
בסוף צ"ל הציפור וכארים כי כשיש כארים הוא צ"ל הסנטר שמתאים לא הרבה ייותר מפאוור ולבירד עמדת הפאוור מתאימה יותר מסנטר.
*שמתאים לו.
אכן החמישייה שלך יותר מייצגת את העשור מאשר המאמר, והייתי מעדיף אותה בשינוי אחד – בארקלי במקום ד״ר ג׳יי.
מג'יק לא היה מג'יק כפי שהיה בלי בירד ולהעניין שגבר בליגה שותף ביארד לא פחות ממג'יק.
*"…ובירד שותף לעליית העניין בליגה לא פחות ממג'יק."
לדעתי אין בכלל שאלה לגבי הסנטר, והבחירה הזו היא שגויה. קארים היה אדיר לכל אורך העשור. מוזס רק בתחילתו. אני מאתגר אותך למצוא אם למישהו מהנבחרים עד כה יש פחות מ-100 משחקי פלייאוף בקריירה כמו שרשמת על מלון (94 משחקים). זה מלמד על אחת משתיים: או בינוניות, או דומיננטיות מאוד קצרה (בטח כשמדובר על אחד השחקנים ששיחק הכי הרבה זמן בליגה כמו מוזס).
בקיצור – זו לדעתי פשרה של "נחמדות", וממש לא הבחירה הנכונה. הוא אפילו לא היה נכנס אלי ל"כמעט ונכנס", שם מי שהיה נותן פייט לאיזייה זה ג'יימס וורת'י.
גם לגבי מקהייל אני לא בטוח, אבל שם זה יותר לגיטימי בגלל השנים שבהן נכנסו קרל מלון ובארקלי לליגה.
אני רואה שיש כאלו עם פחות הופעות פלייאוף (פיסטול עם 26!!), אבל אלו בשנות ה-70 וה-60 אז לא היית צריך לנצח 4 סדרות כדי לזכות באליפות. בתקופה של ה-80 ומעלה, זו סטטיסטיקה שלא תעלה על הדעת.
תודה מתן.מסכים עם הבחירות שלך.יש הגיון גם בבחירת הסנטר למרות שמיד קפץ לי איך לא קארים אבל נימקת יפה.
ולגבי הנקודה האחרונה אז מסכים איתך ועם עגל אי אפשר להפריד בין מג'יק לבירד(אפשר להכניס את שטרן שידע לקחת את חומר הגלם המצויין שנפל לידו ויחד איתם הפכו את הNBA למה שהיא היום)
נכון בהחלט, גם בלי שטרן הליגה לא היתה אותה ליגה
מצוין מתן. אני אוהב את הכתיבה העניינית שלך.
נפלא מתן. איזה שחקנים גדולים.
אני התחלתי לאהוד נב"א בשנת 1985 (אולי 84'?) וישר התאהבתי בדבר החם אז, תאומי המגד.
אני מתחבר מאוד לסוף, בירד ומג'יק – שני האנשים החשובים בתולדות הנב"א
הדבר החם באמצע שנות ה-80' וגם מתחילת העשור יותר מכל דבר אחר היה היריבות (לא אישית) בין הקסם המערבי לאגדה המזרחית או בין הקוסם הנדיר לציפור הנדירה. מייקל החל אז להתחמם והפך לדבר החם בהמשך.
בכל מקרה, בארקלי היה עקבי ביכולת מהאישית וראוי לחמישייה לא םחות ממקהייל כפאוור אדיר בגובה של גארד וקלעי לא פחות טוב ומוסר וחוטף טוב משמעותית.
עוד מבחר שחקנים שכיכבו בליגה –
שומר נקודה: אייזיאה, פרייס, דניס ג'ונסון, אלווין רוברטסון.
שומר שני/זורק: דרקסלר, איינג', ביירון סקוט, קופר, מונקריף, דומארס.
קדמי קטן: וורת'י, קינג, דאנטלי, אגוואייר, אינגליש.
קדמי כוח[ני]: נאנס, ת'ורפ, פרקינס.
מרכז: החלום, יואינג, פאריש, דוהארטי.
אני מוסיף את דומיניק וסדריק מקסוול ואקסוויאר מקדניאלס לקדמי קטן,
ואת אוטיס ת'ורפ לקדמי כוח[ני].
ומוסיף לשומר נקודה את ספד ווב ומאגסי באגס.
לקדמי קטן אני מוסיף כמובן את ד"ר ג'יי ולקדמי כוח[ני] את עמיתו לקבוצה בוב ג'ונס.
*בארקלי היה עקבי ביכולת האישית.
אני, אגב, התחלתי להתעניין בנב"א ב-84' וזה היה מבחינתי או מג'יק או בירד ובחרת בשחקן הלבן הטוב בכל הזמנים ומבחינתי עדיין הפורוורד הגדול בכל הזמנים.
*ובחרתי.