הצלחה. בסופו של יום (או בסופה של קריירת NBA) עם הנתונים אי אפשר להתווכח, עמרי כספי זכה להיות הישראלי הראשון ב-NBA, תקע יתד בליגה במשך 10 שנים. רשם כמה משחקים לפנתיאון, כאלה שבגללם אף אחד כבר לא ישכח אותו, לא רק בישראל והוכיח שיש לו המון מה לתרום בליגה של הגדולים. הוא מסיים קריירת NBA עם 7.9 נק' למשחק, 4 ריב' ו52% אחוזים אפקטיביים ב-588 משחקים סה"כ, לא נתונים שאפשר להתעלם מהם. ובכלל, מהמחזור שלו בדראפט רק 13 שחקנים יפתחו את העונה ב-NBA, כשבדראפט של השנה אחריו יש רק 11 שחקנים שעדיין איתנו, כך שגם בפרספקטיבה הזו, כספי בהחלט עשה כברת דרך משמעותית שקשה להתעלם ממנה.
כספי נבחר בבחירה מספר 23 בדראפט 2009 וחצב את דרכו בהרבה עמל ויזע. הוא לימד את עצמו להתמחות בשלשות, עבד קשה על ההגנה והשתפר מקיץ לקיץ בשביל לזכות בכבוד, הלא מובן מאליו, של להיות שחקן מן המניין ב-NBA. חובבי NBA יודעים היום מיהו, מזהים אותו ויזכרו אותו גם הלאה ובמילים אחרות, קוראים לזה הצלחה.
לא ממש הצלחה. נתחיל משאלה פשוטה: מיהו שחקן הכדורסל הישראלי הגדול בכל הזמנים – מיקי ברקוביץ' או עמרי כספי? כנראה שרוב האנשים שראו, שמעו או התרשמו משני השחקנים האלו (לא, מירי רגב, הכוונה לא אלייך) יגידו שברקוביץ' עולה על כספי עשרות מונים. אז נכון, ברקוביץ' לא שיחק ב-NBA (אם כי הוא כמעט היה שם וזו הייתה תקופה לגמרי אחרת) אבל כן לקח שני גביעי אירופה לאלופות וכן הוביל את נבחרת ישראל ויותר מכך – הוא היה זה ששם את הכדורסל הישראלי על המפה. כספי? נו בסדר, הוא פתח 100 פעמים בחמישייה של סקרמנטו.
ההשוואה בין כספי לברקוביץ' מזכירה לי קצת את זה שלפני חודש בערך, נתניהו שבר את שיא הכהונה כראש ממשלה בישראל, עקף את דוד בן גוריון וחבר מרעיו החליט להשוות אותו לזקן שיש לו מניות רבות בהקמת המדינה. האם זה שנתניהו הצליח לשרוד כל-כך הרבה זמן עושה אותו גדול יותר מבן-גוריון? הצחקתם אותי. כספי שרד 10 שנים ב-NBA, בהחלט ראוי להערכה אבל מבחינת הישגים? אפילו בפליאוף הוא לא היה. האם עמרי כספי הוא הכדורסלן הכי גדול בתולדות ישראל? האם עמרי כספי הוא סתם מישהו ששווה להעריץ כספורטאי-על מקומי? מצטער אבל מספר 7 החדש בצהוב-כחול רחוק מזה. שחקן משלים, לא בדיוק מנהיג.
אז לא, כספי בוודאי ובוודאי לא כישלון אבל הצלחה מטורפת או סתם הצלחה? לא בדיוק.
הצלחה. בואו נחזור לליל הדראפט ההוא, אי אז ב-25 ביוני 2009. כל אלו שראו את הדראפט ההוא בשידור חי או סתם התעדכנו בכותרות האתרים והעיתונים ביום למחרת יכלו רק לחלום על תוצאה סופית כזו. מעטים האמינו שהוא יצליח לבלות עשור בליגה ורובם ככולם אוכלים היום את הכובע. תנסו לדמיין איפה היה הכדורסל הישראלי בימים שלפני כספי, אחרי שברקוביץ', ג'מצי, שפר וקטש נכשלו בניסיון להגיע לליגה של הגדולים – היו לא מעטים שחשבו שזה כבר לא יקרה אף פעם. ואז הגיע כספי ובנונשלנטיות נבחר בדראפט והתחיל לשחק בליגה של הגדולים, עוד לפני שממש קרע זוג נעליים בישראל. ובאותה נונשלנטיות הוא נשאר בליגה הטובה בעולם עשור שלם, בלי למצמץ ובלי להרכין את הראש, אפילו לא לפני סטף קארי. בחיי שלפני עשור לא הייתי מאמין שזה יהיה התסריט.
כספי בהחלט עשה את שלו והשאיר את חותמו לא רק בספר דברי הימים של הכדורסל הישראלי, אלא גם בזה של הליגה כולה. כנגד כל הציפיות הוא הצליח יותר מכולם. הצליח בגדול.
לא ממש הצלחה. רק לפני כמה ימים בכתבה על ג'יימס דולן הבעלים של ניו יורק ניקס, העליתי את השאלה, איך מישהו שהקבוצה שווה מבחינה כלכלית, הכי הרבה בליגה, יכול להיחשב כישלון. ואכן, ככל שהעולם הולך ומתקדם, שאלת הכסף בספורט הופכת להיות יותר ויותר חשובה.
אז איפה הקריירה של עמרי כספי ב-NBA מסתכמת מבחינה כלכלית? לפי הנתונים של בסקטבול רפרנס כספי הרוויח בקריירת הכדורסל שלו 17,838,093 דולרים שהם בפשטות 1.78 מיליון דולר לעונה בממוצע, קצת יותר משכר המינימום לשחקן בעונה רביעית בליגה. כן, אם שכר הוא איזשהו אומדן, והוא בהחלט אומדן, אז כספי לא 'נחשב' במיוחד בליגה. יתרה מזאת, בשנים האחרונות הוא חתם בשכר מינימום בגולדן סטייט ובממפיס רק כדי להמשיך להישאר על הגלגל.
אז שוב, כמעט 18 מיליון דולר זה לא רע ורוב מי שקורא את הטור הזה היה מסכים בשמחה לקבל 1.78 מיליון דולר לשנה ובסופו של יום, עד העונה המתקרבת תמיד היה מי שמוכן לשלם לכספי את הסכומים האלו. אבל הנתונים המספריים בהחלט מצביעים על מישהו שלא היה להיט גדול, שחקן שאיפה שלא תזרקו אבן, תמצאו לפחות עשרה שמרוויחים יותר ממנו. ומכיוון שכסף מסובב את הליגה הטובה בעולם אין ספק שיש בה גם לתת תשובה לשאלה שבכותרת. והתשובה הזו בטח לא מדברת על הצלחה.
ימים יגידו. וכמו תמיד, אולי רק הזמן יספק לנו את התשובה האולטימטיבית. האם מישהו (אבדיה? זוסמן?) יצליח ללכת בדרכו של עמרי כספי או שניסיונות השחזור הכושלים ילמדו אותנו כמה גדול הוא היה? האם העונה או העונות שלו בצהוב-כחול יצליחו להוציא ממנו משהו אחר שעוד לא ראינו ממנו או שהמוניטין האפור יישמר גם ברמת הכדורסל האירופאי? ימים יגידו האם העשור של כספי בליגה הטובה בעולם הוא הצלחה בלתי נתפסת או שלא ממש. וגם אתם מוזמנים…
23 תגובות
בלי להתפלסף יותר מדי – הצלחה. נקודה ואפילו סימן קריאה.
עם להתפלסף קצת – הצלחה תמיד נמדדת ביחס למה שמגדירים כהצלחה.
בארקלי, סטוקטון את מלון, אייברסון וזה עתה קאזינס – הצלחה או כישלון?
אז ביחס לכשרון הטבעי של כספי, ליכולות שלו, לפער התרבותי והאתלטי – הוא הצלחה מדהימה.
ויותר מזה, גם לעומת אחרים – אפשר לחשב מכאן ועד הודעה חדשה נתונים סטטיסטיים או לחילופין נתונים כספיים, אבל העובדה הפשוטה שצוינה במאמר – רק 13 שחקנים מהמחזור שלו עדיין פעילים, והוא היה שם 10 שנים רצופות כולל לא מעט רגעים שנכנסו למהלכי הלילה ואפילו השנה (הקרב המפורסם עם קרי), מראה שהוא הצלחה גדולה!
וזה לא סותר את זה שגם היה שם פספוס והחמצה. יכל להצליח יותר, אבל אלה החיים.
אני הייתי מסכם עוד שלוש שנים
בואו נראה איזה שחקן כדורסל מגיע עכשיו למכבי
מבחינת כל מה שצריך בנבא שהוא לא כדורסל – כספי הצליח מאוד. מבחינת כל מה שקשור למשחק עצמו הוא העביר 10 שנים שאולי 3 מהן הראו למה הוא מסוגל. אני מאמין שעכשיו נראה איזה שחקן הוא, באמת.
ואחרון, אם כספי מביא למכבי אליפות אירופה איפה זה שם אותו בהיסטוריה שלנו?
מצטרף למעריכים (לפוסט ולכספי).
דווקא העובדה שהוא לא מוכשר כמו ברקוביץ' או אפילו קטש מגדילה את ההישג.
בנוסף היה לו חוסר מזל, אבל יחסית למה שיש לו הוא הצליח בענק.
םכספי בחור נחמד מאד ,הרבה חוצפה חיובית אבל…
מבחינה פיזית הביאו אותו על מנת שיכתש ,כדי לשמור על הכוכבים רעננים לפליי אוף.
בשנה שבה כספי לא היה שם כדי להיכתש דוראנט נכתש עד לדרגת פציעה מסיימת קריירה.
הנבא הוא לא ספורט, הוא שילוב בין עסק
לבין הצגה .
הפיונים הגלאדיוטורים חוטפים מכות ,וההצגה נמשכת.
כספי התאים לחטוף מכות ומידי פעם הצליח לתפוס את ההזדמנות ולקלוע .
אי אפשר לבוא בטענות ,הצליח מעל ומעבר ,אך הוא הגיע לליגה לא מוכן פיזית.
גם לא מבחינות אחרות.
היתה לכספי הזדמנות ,יכל ללכת ללמוד בחינם להתחזק ולהתכונן לליגה .
הוא כמו בלאט העדיפו לתפוס את ההזדמנות עכשיו בהנחה שכבר לא תחזור.
חושב שיש הרבה ללמוד מהטיול של כספי לארצות הים ,מקווה שיצא ממנו
סוף סוף שחקן ,אם הגוף עדיין סוחב.
את התשובה נקבל בשנים הקרובות.
אני זוכר את הדיון מי יותר טוב הוא או פרסונס(בימיו הסבירים ביוסטון) כבוד או לא תחליטו אתם.
אף אחד לא ציפה שכספי יהיה כוכב ובשבילו להיות שחקן משלים ראוי בליגה הטובה בעולם זו הצלחה ניכרת.
טיעוני ה׳לא הצלחה׳ ממש לא הוגנים. הצלחה היא עניין יחסי ולהשוות אותו למיקי זה כמו להשוות את תמר גוז׳נסקי לבר רפאלי ולטעון שהיא כשלון כי היא לא מסובבת ראשים כמו בר. כספי תמיד היה שחקן קצת מוגבל והוא סחט מהלימון הזה יותר מ120%.
אבל הרעיון שבפוסט – דיון לכאן או לכאן – מצויין, בעיקר בימי הקיץ הקשים והמשעממים.
תודה יאיר. כמו שמידן כתב מעלה ביחס לזו הכישורים והיכולת הטבעית ,קריירה של עשור בליגה בתור שחקן רוטציה היא הצלחה מעל ומעבר במקרה כספי.
כמו כולם גם אני חושב הצלחה.זה שהוא לא השחקן הישראלי הכי גדול שהיה כאן רק משחקת לטובתו ורק מראה עד כמה הקריירה שלו מכובדת ויפה.סבל הרבה מחוסר מזל החוזה היחידי שהוא חתם שלא לשנה נפל דווקא בתקופה שהכי טוב היה להיות בה שחקן חופשי.הדבר היחידי שלא ברור לי כל כך זה למה הוא הפסיק להאמין בזריקה שלו משלוש ובייחוד בגולדן סטייט.זה דבר שלא מובן לי
הצלחה ענקית. הוא שרד הרבה יותר שנים משחקן הנב״א הממוצע. איפה האשים תאביט? כישרון זה לא רק לדעת לשים את הכדור בסל אלא לעבוד קשה, להסתדר עם אנשים אחרים, להבין את הצרכים של הקבוצה ועוד ועוד. כספי נלחם מול הכשרונות הגדולים בעולם, מאות שחקנים מהג׳י ליג, בליגות הקיץ, אירופה, וליגות אחרות שרק מתחננים לקבל כמה דקות כדי להראות את הכישרון שלהם. והוא הצליח לקבל מקום קבוע כשחקן רוטציה לגיטימי. הוא נדפק כשפיספס את החוזה הגדול ב 2016 ואח״כ בגלל הפציעות החוזרות.
הצלחה וגם הצליח לסחוט את הלימון שלו עד הסוף. הוציא מעצמו יותר הכישרון הטבעי שלו (וגם לזה צריך כישרון ועבודה קשה).
היו שחקנים ישראלים מוכשרים ממנו אבל הוא בהחלט מודל לחיקוי בתור מישהו שהגיע ל-NBA.
ראש לשועלים וזנב לאריות קלאסי
🙂
הצלחה גדולה ללא ספק. מאמר מעולה יאיר .
תודה על הפוסט החשוב והמצוין.
אני רואה את כספי כסיפור הצלחה. ביחס לכישרון שלו הוא מימש 120 אחוז מהפוטנציאל. כשאנחנו בוחנים מקרים כהצלחה או ככישלון צריך לדעת מה היה הפוטנציאל ומה היה הביצוע בפועל. יש לא מעט שחקנים ישראלים שיותר מוכשרים ממנו: ג'מצ'י, ברקוביץ, קטש (לטעמי השחקן המהול המוכשר ביותר שדרך על הפרקט) וגם ליאור אליהו. אם לליאור אליהו היה את מוסר העבודה של כספי הוא היה מככב בנבא.
מצד שני עם האוכל בא התיאבון. בעונת 2015-16 כספי הציג יכולת שיא שהייתה יכולה לסדר לו חוזה של 10 מיליון דולר לעונה בקיץ המופרע של שנת 2016. לצערו החוזה הסתיים רק שנה לאחר מכן. בינתיים המאמן דייב ייגר ייבש את כספי והמניות שלו צללו, בנוסף למיליון פציעות שגן להן יש השפעה מהותית.
הצלחה, ויותר מזה – מודל לחיקוי.
הצלחה לגמרי . מוסר עבודה לוחם. חרק שיניים הרבה אבל היה שם. לדעתי הוא שחקן מעולה שמשום מה לא קיבל אף פעם הזדמנות אמיתית כי תוייג בשלב מסויים כשחקן ספסל לגיטימי אבל לא יותר מזה. החיתוך מגולדן סטייט היה אחד האכזריים שראיתי בהתנהלות ספורטיבית כלשהיא ולדעתי לחלוטין לא הגיע לו. ,, היה ראוי שישחק איתם עד הסוף… אהה כן הפציעות. נו טוב.
בוודאי שהוא הצלחה ולו בשל העובדה שהוא פתח את הדלת. הייתי אומר שהוא אחראי ב-80 אחוז להגעה של גל מקל לנבא(חיובי או לא זו שאלה אחרת). שחקן פורץ דרך שיזכר כאחד הגדולים.
הצלחה פנומנלית
ביחס לבחירה וביחס ליכולת
תודה יאיר, לדעתי הצלחה גדולה ופורץ דרך.
אולי לא השחקן הישראלי הכי מוכשר שדרך על הפרקט, אבל מאלה שעבדו הכי קשה על המשחק שלהם, ובעיקר, בארץ שבה כולם רוצים להיות מפקדים ומנהלים, ידע לקבל על עצמו תפקיד של זנב לאריות ועשה זאת בהצלחה שנים רבות.
שמח שהוא חוזר לאירופה כשכוחו עוד במותניו, ולדעתי יהיה תוספת משמעותית אם לא יצפו ממנו פתאום להיות סקורר על או מנהל משחק.
בשורה התחתונה כספי שחקן כדורסל מצוין והצלחה גדולה, אבל לא. הוא לא ייחשב כגדול השחקנים הישראלים. לפחות לא עד שיוביל קבוצה, ואני לא חושב שהוא יכול או רוצה לעשות את זה.
ברור שהצלחה. איפה שון דאוסן? איפה גל מקל? איפה כל שחקן ישראלי שניסה להבריג את עצמו?
רק על אבדיה חושבים במונחים של כספי, ואת האמת… אני לא יודע אם הם באותה רמה של עבודה קשה.
שחקן שהשנה הכי טובה שלו היתה שנת הרוקי (עד הקיר), שכמעט כל שנה פתח טוב אבל סיים בקצה הספסל (ולא משנה מי השחקנים הרכז לידו)…
אז בהחלט הצלחה ביחס ליכולת והפטנציאל אבל גם תחושת פספוס כי היה בסיטואציות טובות בשביל להשיג הרבה יותר מזה…
ברור שיש תחושת פספוס. ככה זה כשחלון ההזדמנויות שלך קטן וכל שנייה אתה צריך להוכיח את עצמך. בכל זאת, הצלחה ענקית מבחינתי. לשאת את העיניים לליגה הטובה בעולם ולראות שיש שם אחד משלנו.
ביג ביג הצלחה, וכתב גילרי לפני – מודל לחיקוי