ווגל הוציא פיל מהשרוול והלייקרס חוזרים לסדרה

אחרי סיקורי ה-2:0 של סער ברעם וניב שכטר בשבוע האחרון, לשתי הקבוצות היה זמן לחשוב ולהבין מה הולך לקרות בקנדה. הראפטורס, שעד כה טובים ממש בבית (סיימו למעלה מ-70% בבית, מרשים) היה זמן להסתגל ולחזור לעניינים לקראת המשך סדרת הגמר. לפני המשחק ראינו שוט חשוב של פרנק ווגל בחדר ההלבשה. "תשמעו, אהיה הכי גלוי איתכם. יש לי פה את תוכנית המשחק ומה שתכננתי להיום (עומד עם דפים), אבל קרה משהו אחר ששינה את התפיסה שלי. אני חושב שמי שהכי רוצה לשחק צריך לעלות. מי מוכן?". הליגה לא הראתה את ההמשך, אבל היה ברור שמשהו השתנה כאשר ההרכבים השתנו באיחור קטן שנסלח ללייקרס בניסיון להיות פרגמטי של אדם סילבר.

האווירה באייר קנדה סנטר התחילה מחשמלת. כבר בהצגת השחקנים ראית פרצופים נחושים של הלייקרס, שבכלל לא שומעים את הצגת השחקנים המעוטרת-מדי של הראפטורס. פוקר פייס לכולם. הראפטורס, משולהבים ומחויכים, חושבים שהם כבר השיגו את האליפות. המארחים עולים עם גאסול, איבקה, סיאקם, ואנוליט ולאורי, בעוד שהאורחים עולים עם הווארד, דיוויס, לברון, קוזמה ורונדו. שינוי משמעותי בהרכב של הלייקרס שנותן להם יתרון מתחת לסלים, ולטעמי – גם מעבר לקשת.

ג'אמפ בול.

רבע ראשון. רונדו נצמד ללאורי, קוזמה נותן חצי מטר לאיבקה ולא אוכל את ההטעיות שלו ולברון נבחר "לנוח" על פרד ואנוליט. גאסול מקבל צרור מרורים מהווארד ודיוויס שכל כדור חוזר נמצא להם בידיים והראפטורס פשוט חולמים בדקות הראשונות של המשחק וזה 14-4 לטובת הלייקרס, 3 דקות מהפתיחה. 3 ריבאונדים בהתקפה להווארד וגאסול עדיין עם 0 ריבאונדים בכלל. טיים אאוט אדום. ניק נרס מנער את החניכים שלו ורואים שהוא מוטרף על הספסל, בעוד שווגל נראה רגוע ושליו. הלברונים חוזרים כאשר האס מהשרוול (קוזמה, למקרה שתהיתם) מייצר נקודות קלות בצד ההתקפי כשאין להם מאצ'אפ מתאים לו. ואנוליט לא מספיק גבוה ואתלטי כדי להשיג אותו. הלייקרס עולים ל-19-6 והראפטורס נראים אובדי עצות.

גאסול, שעדיין עומד על אפס ריבאונדים ושתי החטאות לשלוש, יורד ומוחלף בנורמן פאוול. איתו גם דוויט הווארד יורד ומוחלף בדני גרין. הסיפור – אותו סיפור. דיוויס, במאמץ גדול, מצליח עדיין לשמור על דומיננטיות בלוחות כשלברון עוזר והלייקרס כמעט ולא מפסידים שום ריבאונד. 25-9 כשהשעון מראה 3:55 לסיום הרבע הראשון. רונדו, במהלך ענק, מוצא את לברון לאלי-הופ מהסרטים, וזה כבר 20 הפרש ללייקרס. שניהם יוצאים לקראת סיום הרבע, והראפטורס מצליחים לצמצם קמעה ויורדים עם הפרש של "רק" 17 מהרבע הראשון, 34-17. הלייקרס נראים שונה לגמרי.

ברבע השני הדברים נמשכים כמעט באותה צורה. הפעם ג'אבייל מגי עושה בלאגן מתחת לסלים, קארוסו מנהל את ההתקפה, ולברון כמעט ולא נח. 3 דקות לתוך הרבע השני ופסקל סיאקם חוזר כדי להחזיר את הראפטורס לעניינים. ניק נרס לוקח את אחד התרגילים העתיקים בספר, וזה פיק נ' פופ בין לאורי לבין איבקה, כששניהם צלפים שיכולים לעשות בלאגן ללייקרס. כשקוזמה היחסית-זריז שומר על איבקה, הוא לא מקבל מבטים פנויים. כשקארוסו האתלטי שומר על לאורי, הוא גם לא מקבל מבטים פנויים. אז בהתקפה הראשונה זה נגמר כשסיאקם מקבל את הכדור מאוחר מדי בשביל לעשות משהו, אבל בהתקפה השנייה הוא מנחית כזה דאנק ופאול על קארוסו, שמגיע מאוחר מדי לאופנסיב, שיזכרו את זה כמו הדאנק של ג'יימס אניס.

הדאנק הענק הזה שראיתי עכשיו מחבר לראפטורס עוד 2 סלי מומנטום שאפילו מצליחים להחזיר אותם עד 12 (פער סגיר לחלוטין), אבל ווגל לא חושב פעמיים ושם עוד רגליים טריות על הפרקט. לשתי הקבוצות יש שחקנים איכותיים מאוד, החל מהשחקן הראשון ועד השחקן ה-7 (כשבלייקרס יש אפילו יותר). כרגע הווארד, מוריס, לברון, KCP ורונדו בהתקפה, והשילוב בין לברון לבין רונדו נראה אחרת. רונדו מאפשר ללברון לשחק באופן ששיחק כשהיה במיאמי עם צ'אלמרס. ללא הרבה עבודת הובלת כדור ולעבור את החצי, ורק להמריא לדאנקים ולפעילויות התקפיות שרק הוא יודע לעשות.

המחצית נסגרת בתוצאה 64:45 ללייקרס ועם לא הרבה תקוות לראפטורס לחזור לעניינים. מצד שני, ברבע השני הם כבר קלעו 32, שזה נשמע מבטיח.

רבע שלישי. לברון, כבר עם 21 דקות מתוך 24, לא פותח את המחצית על הפרקט, ואפילו לא על הספסל כרגע. זה מדאיג את הצופים בבית, בעוד שבאייר קנדה סנטר מעודדים אפילו חזק יותר מהרגיל. ווגל פותח עם רונדו (שעד עכשיו פנטסטי, לא פחות), דני גרין, מוריס, קוזמה ודיוויס. בצד השני גאסול נשלח למקפיא. לאורי, פאוול, הוליס-ג'פרסון, סיאקם ואיבקה פותחים. ההרכב של הראפטורס מצליח לצמצם קמעה ושוב מפלרטטטים עם החד ספרתי אחרי 4 דקות של משחק, ואז לברון חוזר למגרש.

מכאן אפשר להגיד שהיה מדובר באומנות. לברון החליף את מוריס ומה שראינו היה מופת התקפי. במשך 12 התקפות רצופות ללייקרס היו נקודות. בהגנה דיוויס חסם 3 פעמים ולברון חטף פעמיים לאיבקה ולמסירה רעה של לאורי. הלייקרס הגדילו את ההפרש משמעותית, ושוב חצו את רף ה-20, בדרך ל-95:72 בסיום הרבע השלישי.

רבע רביעי. הלייקרס עלו עם ההרכב של תחילת המשחק, ושוב כתשו את הראפטורס בפנים והגיעו עד ל-31 הפרש 9 דקות לסיום. משם, השחקנים המשמעותיים נחו והייתה הזדמנות לתת מנוחה. הראפטורס קוששו את ההפרש ואפילו הורידו מתחת ל-20, אבל העבודה הייתה ברורה – הם הגיעו לא מוכנים למשחק הזה. בסיום 117-99 ללייקרס, שהראו עליונות ברורה על הראפטורס הזחוחים.

לברון היה מכונת יעילות עם 34 (11/14 מהשדה, 8/9 מהעונשין), 8 ו-8 בדקות שהיה על הפרקט, רונדו כיכב עם 7 נקודות אבל 12 אסיסטים ו-6 ריבאונדים, דיוויס עם 24, 15 ריבאונדים ו-5 חסימות היה משמעותי מאוד ודוויט הווארד סיים עם 6 נקודות, אבל 12 ריבאונדים (ב-15 דקות!). קוזמה עם 16.

בטורונטו לא היו מוכנים, סיאקם היה סביר עם 20 ו-11 ריבאונדים, לאורי עם 16 ו-6 אסיסטים (4 איבודים) ונורמן פאוול הראה חיים עם 15 נקודות מהספסל.

בסיום שאלו את פרנק ווגל – "מה אפשר לכם לעלות כל כך חזק מהדקה הראשונה, והפעם, לסיים את זה?" והוא אמר ש"לא תכננתי לחשוף את זה פה, אבל הוצאתי ארנב מהשרוול. יותר נכון, פיל מהשרוול. התקשרתי לפיל ג'קסון שייתן עצה טובה. אני יכול לסכם את זה בצורה הזו: 'תן לשחקנים שאתה חושב שהכי להוטים לפתוח במשחק, השאר יעשו את שלהם ויידבקו בהצלחה'. זה מה שקרה בדיוק, ואני שמח שהקשבתי לו במצב כל כך מכריע בסדרת הפלייאוף הזו".