עומרNBA: הבלתי מנצח

לכל הטורים של עומרNBA

היום עשרים ושניים ימים לעומר.

בכל יריבות גדולה צריך שניים. למג׳יק היה את בירד, למסי יש את רונאלדו, לפדרר היה את נאדל ואפילו לביבי יש את היועמ"ש.
כולנו שמענו על בוסטון סלטיקס הגדולה של ביל ראסל ושות', אבל היום נדבר על מי שהיה בצד השני.
היום נדבר על אלג׳ין ביילור.

ביילור נולד בוושינגטון די.סי. הוא לא היה תלמיד מוצלח מדיי ולכן לא הצליח לקבל מלגה למכללה. בעזרת קצת פרוטקציות הצליח ביילור להתקבל למכללת איידהו אבל לאחר שנה פוטר מאמן הכדורסל וביילור היה צריך למצוא מכללה אחרת.
ביילור עבר לאוניברסיטת סיאטל שבשנתו האחרונה שם הוביל אותה עד לגמר המכללות.
הוא סיים את התקופה בסיאטל עם ממוצע של 31.2 נק' ו19.8 ריב'.

ביילור נבחר במקום הראשון בדראפט 1958 ע"י מינאופליס לייקרס. הוא כיכב מהרגע הראשון בליגה. בפברואר קבע את שיא הנק' לרוקי שקלע 55 נק'(שיא שישבור ווילט כמה שנים לאחר מכן).
פינת הסטטיסטיקה האיזוטרית שרק לאמריקאים אכפת ממנה: יש רק 5 רוקיז בהיסטוריה שקלעו 55 נק' ומעלה במשחק: ביילור, ווילט, ארל מונרו, ריק בארי, וברנדון 'מישהו יודע איפה אני כיום?' ג׳נינגס.
ביילור הוביל את הלייקרס מקבוצה שסיימה במקום האחרון בעונה החולפת עד לגמר הליגה שם הפסידו 4-0 לסלטיקס. באותה עונה נבחר ביילור לרוקי העונה.
בעונת 59/60 שקבע ביילור שיא נק' למשחק שקלע 64 נק' מול הסלטיקס.

בעונת 60/61 עבר הפרנצ׳ייז ללוס אנג׳לס. באותה עונה שבר ביילור שוב שיא נק' למשחק כשקלע 71 נק' במשחק מול הניקס (אגב הלייקרס ניצחו בשני המשחקים…).
בעונת 61/62 נקרא ביילור לשירות מילואים והוצב בוושינגטון. עקב כך יכל לשחק ביילור רק בחופשות וסופי שבוע. למרות זאת סיים ביילור עם ממוצע של 38.3 נק' למשחק, אבל זה לא הנתון הכי הזוי.
מה שהכי הזוי זה שהוא לא סיים כמלך הסלים עקב עונה של 50.4 נק' של צ׳מברליין.
בפלייאוף הלייקרס שבו לגמר הליגה שם פגשו את הסלטיקס. במשחק מספר 5 קבע ביילור שיא נק' למשחק גמר שקלע 61 נק'. שיא בו הוא מחזיק עד היום.
בעונה שלאחר מכן התחיל לסבול ביילור מבעיות ברכיים שילוו אותו עד סוף הקריירה שלו.

ביילור איבד מעט מהדומיננטיות שלו בעקבות הפציעות בברכיים אך עדיין הצליח להוביל את הלייקרס ביחד עם ג׳רי ווסט לעוד 4 גמרים רצופים, שבכולם הפסידו.
בעונת 71/72 פרש ביילור ממשחק פעיל לאחר 9 משחקים לתוך העונה. ידו האכזרית של הגורל (וידו הקטלנית של ג׳רי ווסט) גרמה לזה שדווקא לאחר הפרישה שלו זכו הלייקרס באליפות. הוא אומנם קיבל טבעת אליפות על תרומתו באותה עונה אבל זה היה בעיקר אקט של כבוד.
לאחר פרישתו ביילור אימן 4 עונות את ניו אורלינס ג׳אז, לאחר מכן היה הג׳נרל מנג׳ר של הקליפרס למשך 22 עונות, אך הקבוצה הגיעה למאזן חיובי רק פעמיים באותם שנים.

בשנת 1977 נבחר להיכל התהילה.

ביילור היה פאוור פורוורד מדהים. רד אוארבך האגדי הגדיר אותו "פאונד טו פאונד, הוא הכי טוב שהיה" לפחות לגבי פאוור פורוורד הוא כנראה צדק(אולי חוץ מבארקלי, מצד שני תלוי באיזה תקופת משקל של בארקלי).
ביילור היה אתלטי בצורה מדהימה,היה לו ריחוף מדהים הרבה לפני הימים של ד"ר ג׳יי.
השילוב שלו, Mr Inside, ביחד עם ווסט Mr Outside, יצרו את אחד מצמדי הגארד, פוורוד הטובים בהיסטוריה הרבה לפני ימי סטוקטון ומאלון ושאקובי.
מתוך 13 ובמבה עונות ששיחק הוא נבחר בעשרה מהן לחמישייה הראשונה של העונה.
עד היום הוא במקום השלישי בנק' למשחק (27.4) אחרי מייקל וצ׳מברליין.
אפשר רק לדמיין איך הוא היה יכול לסייע ללייקרס של תחילת שנות ה-70 לולא כל הפציעות.
ועדיין הוא אחד מהאגדות שהתחילו את משחק הכדורסל.
ולגבי האליפות עם הכוכבית? זה עדיין יותר ממה שיש לבארקלי.

הישגי קריירה:

NBA champion (1972)
11× NBA All-Star (1959–1965, 1967–1970)
NBA All-Star Game MVP (1959)
10× All-NBA First Team (1959–1965, 1967–1969)
NBA Rookie of the Year (1959)
NBA 35th Anniversary Team
NBA 50th Anniversary All-Time Team
No. 22 retired by Los Angeles Lakers