היום שבעה עשר יום לעומר.
יש לא מעט שחקנים עם זריקה מכוערת.
היה נראה שמרקוס קמבי זורק בהילוך איטי, קווין מרטין היה זורק שהכדור ממש רחוק מהפרצוף שלו, ג'ואקים נואה נראה לפעמים כאילו הוא זורק עם שתי הידיים, הזריקה של שון מריון הייתה גורמת לך לרצות לעקור לעצמך את העיניים, וצפייה בזריקה של מייקל קיד גילכריסט צריכה להיות עינוי לאויבים הכי גרועים שלכם.
מצד שני יש שחקנים עם זריקה מדהימה, זריקה שאתה יכול לשבת שעות ורק להסתכל על כמה היא יפה.
בחיפוש מהיר בגוגל תמצאו 251 מיליון תוצאות ל How to Shoot a Basketball.
אפשר לזרוק את כולם לפח, התשובה צריכה להיות, פשוט תסתכלו על סרטונים של כריס מאלין.
מאלין נולד בברוקלין בניו יורק.
כבר בגיל צעיר הראה מאלין התמדה ואופי והיה מבלה עשרות שעות לבד במגרש רק הוא הכדור והסל ופשוט רץ וזורק ללא הפסקה.
בשנתו האחרונה בתיכון זכה מאלין בתואר "מר כדורסל" של ניו יורק. לאחר התיכון בחר מאלין להישאר קרוב לבית ובמכללות בחר ללכת לסנט. ג'ון שנמצאת ברובע קווין.
מאלין כיכב במכללה והוביל אותה לפיינל פור של טורניר המכללות.
בדראפט 1985 נבחר במקום השביעי ע"י הווריורס.
ההתחלה של מאלין לא הייתה פשוטה, מאלין שהיה רגיל להוביל את קבוצתו להצלחות לא התמודד טוב עם ההפסדים של גולדן סטייט.
כמו כן הוא לא הסתדר עם המרחק הרב מהבית לראשונה בחייו.
אז בעקבות כך פנה מאלין לחבר הקרוב ביותר שלו – בקבוק בירה הקרוב ביותר אליו.
מאלין שהיה הבטחת מכללות פשוט לא עמד בציפיות ופעם אחר פעם נפל לטיפה המרה תוך כדי שהוא מרגיע את כולם שהכל תחת שליטה.
זה מקרה קלאסי של הכתובת הייתה על הקיר, כאילו פיזית היא הייתה על הקיר. באימונים של נבחרת ארצות הברית לקראת אולימפיאדת 1984 עצרו חברי הקבוצה בבר מקומי, על קירות הפאב הם חתמו את שמותיהם, מאלין הוסיף ליד חתימתו: : If the beer is cold, we will win the gold. כששאלו אותו למה עשה את זה הוא אמר שאם יום אחד ייגמר לו הכסף לבירה הוא יצטרך רק כסף לכרטיס לאינדיאנה ויוכל לשתות בחינם במשך כל חייו.
אחרי שתי עונות בינוניות של מאלין הגיע לקבוצה דון נלסון.
נלסון שם לב לעניין ההתמכרות ולאחר שיחה עם אוהדים שסיפרו על ערבי שתייה פרועים עם השחקן הצעיר הוא הבין שהוא חייב לטפל בזה.
נלסון התעמת עם מאלין ואמר לו שהוא חייב לטפל בבעיה. הוא השעה אותו מהקבוצה והכריח אותו להתקשר להוריו ולדבר איתם על הנושא. ההורים שלו אמרו לו להקשיב למאמן ולראשונה בחייו הצעירים של מאלין הוא הקשיב למה שהמבוגרים אמרו לו לעשות. הוא נכנס לגמילה של 30 יום.
לאחר שחזר מהגמילה הוא לא היה אותו אדם, או אולי בעצם האדם הנפלא שהיה בפנים סוף סוף יכל לצאת.
כששאלו אותו מה המשקה האחרון ששתה לפני שנכנס לגמילה הוא אמר שהוא לא זוכר עם זה היה בירה או שוט, סביר יותר ששניהם.
זה גם היה המשקה האחרון שמאלין שתה בחייו.
לאחר שנלסון השתכנע שהוא לא רק נגמל פיזית מהמשקה אלא גם התמודד עם כל השדים שלו הוא החזיר אותו לקבוצה.
ב29 לינואר 1988 חזר מאלין לסגל. כשהוא עלה מהספסל הוא זכה בתשואות ובאהבה מהקהל, דבר שלימים הוא יגיד שעזר לו ברגעים הקשים ביותר, יותר מכל משקה.
השיפור אצל מאלין היה עצום. הוא החליף את ההתמכרות לשתייה בהתמכרות לכושר ואורח חיים בריא. בליגה של היום זה אומנם נראה לנו טבעי שהשחקנים שומרים על אורח חיים ספורטיבי אבל בליגה של שנות ה-80' העליזות, בטח בסן פרנסיסקו, זה דבר לא מובן מאליו.
את העונה שלאחר מכן סיים מאלין עם ממוצע של 26.5 נק'. גם בארבעת העונות שלאחר מכן קלע מאלין מעל 25 נק' בעונה.
בעונה שלאחר מכן הצטרף לקבוצה בדראפט טים הארדווי, ביחד עם מיץ' ריצ'מונד שנבחר עונה לפני, וכמובן מאלין הם יצרו את מה שיקרא לימים Run TMC.
הקבוצה הראתה כדורסל התקפי ומלהיב, סוג של גירסה מוקדמות ל seven second or less של הסאנס.
במשחק הראשון בעונת 90/91' קלעו הווריורס 162 נק' בעוד הנאגטס קולעים 158 נק'. זה המשחק עם הסקור הכי גבוהה בהיסטוריה ללא הארכות.
למרות ההתקפה הטובה הווריורס סבלו מהגנה לא מספיק טובה ולא הצליחו להגיע להישגים משמעותיים בפלייאוף.
בקיץ 1992 נבחר מאלין להיות חלק מהדרים טים האגדית וזכה איתה במדליית זהב נוספת.
ב2011 נכנס להיכל התהילה.
מאלין היה קלע מחונן, וזה הגיע לו בזכות ולא בחסד. עשרות שעות של אימונים כדי לשפר את האלמנט הזה במשחק גרמו לזריקה שלו להיות מושלמת. זריקה שרק בא לך לראות אותו עושה שוב ושוב ולהבין איך עושים את זה נכון.
כן מאלין נשמע כמו הסרט האמריקאי הקלאסי, על הכוכב הצעיר שמככב בתיכון, נתקל במשבר ועם עזרה של החברים והמאמן הוא מתגבר על המשבר והופך להיות כוכב גדול יותר משציפה. אבל הבעיה היא שבחיים האמיתיים בדרך כלל הסיפורים האלה נגמרים עם סוף הרבה פחות טוב.
אני חושב שכולנו יכולים ללמוד מכריס מאלין, אם לא איך לזרוק לסל אז לפחות את יכולת ההתמודדות עם המשברים ויכולת ההתמדה.
הישגי קריירה:
5 פעמים אולסטאר (1989-1993)
חבר בחמישייה הראשונה של העונה (1992)
2 פעמים חבר בחמישייה השנייה של העונה (1989, 1991)
חבר בחמישייה השלישית של העונה (1990)
גופיה מספר 17 הופרשה בידי גולדן סטייט ווריירס
זוכה פרס ג'ון וודן לשחקן המצטיין של ליגת המכללות (1985)
2 מדליות זהב אולימפיות (1984, 1992)
4 תגובות
גם בירד שבאותה עמדה ובתקופה מקבילה חלקית ניה מעור לבירה בשנותיו הראשונות כשבלעדי זה היה יכול לזכות בתארים נוספים.
*היה מכור לבירה.
נהדר ומעניין ארנון, תודה רבה!(ולא לפספס אף יום).
באופן כללי יש רבים שמבחינתם ספירת העומר היא סוג של משחק, והעיקר- להישאר במשחק
היה משתלב טוב גם בלוחמים של היום נראה לי, מכל הבחינות
🙂