עומרNBA: לא כוכב, מנהיג

היום שני ימים לעומר.

ה-NBA מלא בכוכבים, ורוב הענין בליגה הוא סביבם.
יש שיגידו שזה חלק מהתרבות של דור המיליניאלס ויש בזה מן האמת, אבל מצד שני הליגה תמיד שמה דגש על הכוכבים שלה, בין אם מסיבות שיווקיות ובין אם כי זה פשוט יותר מעניין.
אז היום נדבר על שחקן שאומנם לא היה כוכב, הוא לא ייכנס לאף רשימה של הגדולים ביותר (אולי בעצם של קליעות הבאזר-ביטר הגדולות ביותר). אומנם הוא לא היה האלפא דוג, וגם לא הסקנד בננה, אבל מצד שני מדובר בגלו גאי ובמנהיג בחדר הלבשה, האיש שעבר בין לא מעט קבוצות אבל תמיד חזר ללייקרס כדי לקחת 5 אליפויות.
בטח כבר ניחשתם שהיום אנחנו מדברים על דרק פישר.

פישר נולד בליטל רוק בארקנסו.
לאחר התיכון הלך פישר לאוניברסיטה המקומית (UALR) שם תוך כדי שהוא משחק בנבחרת המקומית הוא עשה תואר בתקשורת.
פישר שיחק שם במשך ארבע שנים ומחזיק עד היום במקום השני במכללה בנק', אס' וחטיפות.
לאחר שסיים את לימודיו בחר פישר לצאת לדראפט.
הדראפט שבו נבחר פישר הוא דראפט 1996 שנחשב עד היום לאחד משלושת הדראפטים הגדולים בהיסטוריה. מהדראפט יצאו- אלן אייברסון, ריי אלן, סטיב נאש, פז'ה סטויאקוביץ' וגם שותפו של פישר ל5 אליפויות בעתיד- קובי בראיינט.
פישר נבחר במקום ה24 בדראפט והצטרף ללייקרס שהחתימה באותה עונה גם את שאק.

הקריירה של פישר התחילה בצורה סולידית כשהוא עולה כרכז מחליף לניק ואן אקסל.
בעונה הבאה המשיך פישר לעלות כמחליף הפעם לוטרן דרק הארפר.

בעונת 99/20 הצטרף פיל ג'קסון ללייקרס והביא איתו את את רון האפר ופישר המשיך לעלות כרכז מחליף, למרות זאת פישר שיפר את המספרים שלו.
עקב פציעות של הארפר ובראיינט פישר התחיל לפתוח בחמישייה.
באותה עונה הגיעו הלייקרס לגמר וניצחו את הפייסרס ב6 משחקים.
בעונה לאחר מכן פישר היה פצוע רוב העונה, אך לאחר חזרתו הוא חזר לתפקיד הרכז הפותח ועזר לשפר את ההגנה של הלייקרס.
באותה עונה הלייקרס הגיעו לגמר הליגה ללא הפסד, שם פגשו את הסיקסרס.
הלייקרס לא התקשו מול אחת הקבוצות שנחשבות לגרועות ביותר שהגיעו לגמר הליגה. הלייקרס ניצחו ב5 משחקים וקבעו ריצת פלייאוף של 1-15, הריצה הטובה ביותר באותו זמן, ושיא שהחזיק עד 2017 שם קבעו הווריורס ריצת 1-16 ושברו את השיא.(עד עונת 02/03 הסיבוב הראשון היה הטוב מ5).
בעונה הבאה פישר חזר לחלוק את תפקיד הרכז הפותח עם רון הארפר, הלייקרס שוב הגיעו לגמר הליגה לאחר שגברו בשבעה משחקים על הקבוצה המלהיבה של הליגה סקרמנטו קינגס(כן פעם המשפט הזה היה הגיוני). בגמר גברו הלייקרס על הניו גרז'י נטס ובכך השלימו טרי-פיט.

בעונת 02/03 פישר ביסס את עצמו כרכז הפותח של הלייקרס ופתח בכל 82 המשחקים.
בחצי גמר המערב פגשו הלייקרס את הספרס. הסדרה הייתה בשיוויון 2. כשהתוצאה 71-72 קובי קלע סל שהעלה את הלייקרס ליתרון נק' עם 12 שניות על השעון.
לאחר פסק זמן נשארו על השעון 5.4 שניות. דאנקן קיבל את הכדור, חיפש למי למסור ולאחר שלא הצליח הסתובב וזרק פייד אוואי ששאק פחות או יותר נכנס לו לתוך הגופייה וקלע סל, נשארו רק 0.4 שניות לסיום.
הגענו לקרב מוחות בין אולי שני המאמנים הגדולים בהיסטוריה.
פיל ג'קסון לקח פסק זמן, אחר מכן פופוביץ לקח פסק זמן, ולסיום פיל ג'קסון לקח פסק זמן נוסף, אחריו קרה הדבר הבא:

אם לא ראיתם נתאר את זה כך:
קובי היה בדאבל טים והכדור הגיע לפישר שהסתובב וזרק לסל וקלע. פישר ישר רץ לחדר ההלבשה. בראיון לאחר מספר שנים אמר פישר בראיון שהוא רץ לחדר ההלבשה כדי שלשופטים לא יהיה זמן לצפות בהילוך החוזר.
בעקבות הסל חוקק חוק דרק פישר (יותר נכון תיקון לחוק טרנט טאקר), שאומר שניתן לשחרר זריקה רק שנותר 0.4 שניות על השעון (החוק הקודם עמד על 0.3).
למרות הניצחון הגדול הלייקרס הפסידו את הסדרה ב7 משחקים.

בעונה הבאה חזרו הלייקרס לגמר הליגה שם הפסידו לדטרויט שאולי היא הקבוצה הגרועה ביותר שלקחה אליפות, בטוח הקבוצה היחידה שלקחה אליפות ללא סופרסטאר מובהק.

לאחר אותה עונה פישר חתם בווריורס. באותם שנים חזר לתפקיד הרכז השני שספידי קלקסטון ובארון דיוויס מקבלים את תפקיד הרכז הפותח.
בקיץ של עונת 06/07 עבר בטרייד ליוטה, באותה עונה נבחר לנשיא ארגון השחקנים.
בפלייאוף של אותה עונה פגשו הג'אז בחצי הגמר את הווריורס. לפני משחק 1 פישר הודיע למאמנו שאחד מילדיו חולה ושהוא יעדר ממשחק מספר 1.
במשחק מספר 2 ביקש ממאמנו לרשום אותו כשחקן פעיל למרות שלא ידע אם יספיק להגיע למשחק.
פישר נחת בסולט לייק סיטי לאחר שהמשחק התחיל. דרן וויליאמס שפתח באותו משחק במקומו נקלע לבעיית עבירות מוקדמת ואנדרי קירלינקו נאלץ לשחק בתפקיד הרכז. פישר נסע כשהוא מלווה ברכבי משטרה אל האולם והגיע במהלך הרבע השלישי, הוא ישר עלה לשחק בלי שהספיק להתחמם. פישר קלע באותו משחק את שלשת הסיום בהארכה שקבעה את הניצחון של הג'אז.
בסיום אותו משחק סיפר פישר שלביתו התגלה סרטן נדיר בעין. בעקבות המחלה פישר ביקש להשתחרר מחוזהו ביוטה כדי שיוכל לעבור למקום בו יוכלו לתת לביתו את הטיפול הרפואי הטוב ביותר.

פישר חתם בלייקרס לפני עונת 07/08. פישר קיבל את תפקיד הרכז הפתח ועזר לקובי להוביל את הלייקרס לגמר הליגה, מעמד שהם לא היו בו מאז שפישר עזב אותם.
בגמר הפסידו הלייקרס לסלטיקס 4-2.
בעונה לאחר מכן פישר סבל מהמון ביקורות על כך שהוא כבר לא יכול לשמור על גארדים צעירים וזריזים ממנו, עם זאת פישר סייע ללייקרס להגיע שוב לגמר הליגה שם הם פגשו את המג'יק.
במשחק מספר ארבע קלע פישר שני סלים מכריעים שעזרו ללייקרס לעלות ליתרון 1-3, הסדרה חזרה ללוס אנג'לס שם ניצחו הלייקרס את הסדרה והחזירו את הגביע לסטייפלס סנטר.

בעונת 09/10 הגיעו הלייקרס בפעם השלישית ברציפות לגמר שם פגשו שוב ביריבתם הוותיקה בוסטון סלטיקס.
במשחק 3 פישר סייע ללייקרס לעלות ליתרון בסדרה שהוא קולע 11 מ16 הנק' שלו ברבע הרביעי.
במשחק 7 סייע פישר ללייקרס לחזור מפיגור 13 ברבע השלישי ועזר לקובי ולפאו גאסול להביא ללייקרס את האליפות השנייה ברציפות, והחמישית של פישר.

לאחר אותה עונה חלה ירידה ביכולת של פישר. הוא נדד לאוקלוהמה, דאלאס, וסיים את הקריירה שלו שוב באוקלוהומה.
עד היום הוט מחזיק בשיא ההופעות לשחקן בפלייאוף (259).
לאחר הפרישה אימן פישר את הניקס במשך שנתיים.
כיום פישר מאמן את קבוצת לוס אנג'לס ספארקס ב WNBA.

אז איך פישר ייזכר בדברי ימי ההיסטוריה?
הוא בוודאי לא מהשחקנים הטובים שנבחרו בדראפט 96, גם אין אף אליפות שרשומה על שמו, הוא לא נהיה סמל של הקבוצה שבחרה אותו בדראפט כמו קובי או אייברסון.
אבל פישר היה שחקן נשמה.
שחקן שמוכן לתת הכל בשביל הקבוצה, שמוכן לקבל תפקיד שולי יותר בשביל טובת הקבוצה.
שחקן שמוכן להגיד למאמן שלו לרשום אותו למשחק למרות שהוא במדינה אחרת באותו זמן, אבל שחקן שיודע לדאוג גם למשפחה(בסדר חוץ מתקרית מאט בארנס) ולבת שלו.

אז כן הוא לא הרכז הכי טוב בהיסטוריה, סביר להניח שהוא גם לא ייכנס לטופ 50 רכזים בכל הזמנים, בהישגי הקריירה שלו מופיעים רק 5 אליפויות ולא שום הישג אחר, ועדיין פישר היה גורם משמעותי בשתי אליפויות של הלייקרס,הוא היה מנהיג על המגרש ומחוצה לו, וחוץ מזה יש לו 5 טבעות על האצבע (שזה שתיים יותר מלברון…)
מעבר לזה הלייקרס לא הגיעו לגמר הליגה מאז שהוא עזב, אולי עכשיו כשהוא חוזר לאמן את קבוצת הנשים בעיר, המזל שלו קצת יחזור ללייקרס שאלוהים יודע כמה הם זקוקים לו.

הישגי קריירה:
(NBA champion X 5 (2000–2002, 2009, 2010