שחקן העונה 2018/2019

5 הערות על פרסום מנהלת הליגות בכדורגל את רשימת המועמדים לשחקן העונה בליגת העל:

הערה – רשימת המועמדים: דור מיכה (מכבי תל אביב), אלירן עטר (מכבי תל אביב), עלי מוחמד (מכבי נתניה), פאטוס בצ'יראי (מכבי נתניה), מאוויס צ'יבוטה (בני יהודה תל אביב), לוסיו מרניאו (הפועל חדרה).

1. נתחיל מזה שאני לא אוהב את זה שרשימת המועמדים נסגרה 4 מחזורים לפני סיום העונה. נכון, האלופה כבר נקבעה, אבל אם הרשימה כוללת שחקנים גם מקבוצות אחרות, האם לא כדאי לחכות לראות באיזה מקום תסיימנה? האם תעפלנה לאירופה? האם תזכינה בגביע המדינה?
2. הרשימה כוללת שחקני התקפה בלבד. ולא זו בלבד שהיא כוללת רק שחקני התקפה, אלא שהיא כוללת שחקני התקפה מכווני מספרים. אלה שכובשים הכי הרבה, אלה שמבשלים הכי הרבה, אלה שמשלימים הכי הרבה דריבלים מוצלחים. את סלידתי מהמגמה להעדיף שחקני התקפה הבעתי בעבר. וזה לא רק בהקשר לבחירת שחקן העונה. גם בבחירת שחקן השבוע/חודש אפשר להבחין בתופעה. ישנה הרגשה שאיש במנהלה לא צופה במשחקים, אלא שמסתכלים על דף סטטיסטיקות ולפי זה בונים את הרשימה. יש עם פרדיגמה כזו בעיה קשה גם בענפים מכווני סטטיסטיקה כמו כדור בסיס או כדורסל, אבל בכדורגל היא פשוט לא רלוונטית לכלום. זו העונה התשיעית מתחילת העשור, ותהיה הפעם השמינית בה שחקן העונה יהיה שחקן התקפה. יוצא דופן מיגל ויטור בעונת 2016/2017. דווקא באותה עונה אני חשבתי שאנתוני וואקמה צריך לזכות. ברם, חשבתי שבעונת 2012/2013 צריך לזכות מהראן ראדי (ולא אלירן עטר), בעונת 2013/2014 קרלוס גארסיה (ולא ערן זהבי), בעונת 2015/2016 ג'ון אוגו (ולא אליניב ברדה, כשאם כבר שחקן התקפה אז ערן זהבי עלה עליו בהרבה) ובעונת 2017/2018 לואי טאהא (ולא חנן ממן).
3. לדעתי, בעונה כה חד צדדית, לא היתה הצדקה להציב ברשימה שחקנים שאינם ממכבי תל אביב. קל וחמר כשאיש מהם לא רשם עונה יוצאת דופן. וזה גם מתחבר לנקודה הקודמת. במה מותרים כל שחקני הרשימה שאינם ממכבי ת"א על אנריק סאבוריט או דור פרץ? אני גם לא מבין במה מותר עליהם אלירן עטר, אבל פה אני לפחות מוצא את ההיגיון.
4. ואם הוחלט בכל זאת להציב שחקנים שאינם ממכבי ת"א, למרות שעדיין לא ניתן לדעת מה ההישג של קבוצתם, איך מסבירים את זה שמכבי נתניה, בני יהודה והפועל חדרה קיבלו ייצוג, בעוד שהקבוצה במקום השני, נכון לכתיבת שורות אלה, מכבי חיפה, לא קיבלה ייצוג? ראשית, חובה כמובן לציין שאינני אובייקטיבי, כי אני אוהד מכבי. אני כן מספיק כן להודות שאף שחקן ממכבי לא ראוי להיכנס לרשימה שכזו. רשימה שכוללת כמובן רק את שחקני מכבי ת"א. אולם אם הוחלט שישנם שחקנים ראויים גם מקבוצות אחרות, אני חושב שבמכבי יש שחקנים ראויים לא פחות. הסיבה, לדעתי, שאין נציגות לשחקן של מכבי נובעת משתי סיבות: א. השחקנים הבולטים של מכבי העונה לא היו שחקני ההתקפה שלה (אולי ירדן שועה יכול היה להיכנס, אבל הפרק הטוב יותר שלו העונה היה בבני יהודה), וכנזכר לעיל ישנה נטייה להעדיף שחקנים התקפיים; ב. מי שעוקב לאורך העונה אחרי הצבעות לשחקן השבוע/חודש רואה תופעה שחוזרת על עצמה. כל פעם, אבל כל פעם ששחקן של מכבי מועמד הוא זוכה למספר הגבוה ביותר של בחירות האוהדים. לפעמים כשברור שיש שחקנים שעדיפים עליו. רוצה לומר שבמנהלה יודעים שאם שחקן של מכבי היה מועמד, הוא היה זוכה למספר ההצבעות הגבוה ביותר וזו היתה פארסה. הן כי ראוי ששחקן של מכבי ת"א יקבל את מרבית הבחירות והן כי במנהלה לא ממש רוצים לכתוב לגבי שחקן העונה: "למרות שלא קיבל את מרבית הצבעות הקהל, בשקלול עם בחירת השחקנים, נבחר פלוני אלמוני ממכבי תל אביב." הנוסח לעיל כתב הופיע בעמוד הפייסבוק של המנהלה לא פעם ולא פעמיים.
5. לפני שאכתוב מי שחקן העונה שלי אני מעוניין לחלוק כבוד לשלושת הסגנים: אנריק סאבוריט, דור פרץ ועומר אצילי. כולם כמובן שחקני מכבי תל אביב. ושחקן העונה, גם הוא ממכבי תל אביב, ללא כחל ושרק, הוא דור מיכה.