אחד ביום: קוואי מארח את החברים לשעבר

5:30: לוס אנג'לס קליפרס (3-6) – טורונטו ראפטורס (2-7)

על מלחמת העולם הראשונה (וגם על השנייה), אני נוהג לחפור מדי פעם בפינה הזאת. בכל זאת, מדובר באחד משני האירועים הכי משפיעים בעולם במאה הקודמת (שני ניחושים מה השני…). אבל בעוד לשנייה היה הקשר יהודי נרחב (משהו עם רצח עם בהיקפים מזוויעים שכוון נגד יהודים) את הראשונה, שבזמנו נקראה המלחמה הגדולה, פחות מייחסים להיסטוריה של ישראל כעם והיהודים כאומה.

ועדיין, גם למלחמה הגדולה, היו השפעות נרחבות על יהודים בכלל ובפרט על יהודים תושבי ארץ ישראל. בדברי ימי ההיסטוריה, מלחמת העולם הראשונה היא המלחמה שסיימה קדנציה ארוכה של כ-400 שנה (401 אם מדייקים, אבל כולל הפסקה של 10 שנים) של שלטון העות'מאנים (אבותיו של צ'אדי מקליבלנד) בארץ ישראל ומשם הדרך להצהרת בלפור ולהקמת מדינת ישראל הייתה סלולה (גם אם לא ממש סוגה בשושנים).

איך הצליחו הבריטים לכבוש את ארץ ישראל? ובכן, למרות שהאימפריה העות'מאנית הייתה בתהליכי גסיסה מתמשכים זה לא היה קל. למעשה, זה היה אפילו קשה מאוד והבריטים, שניסו לפלוש לארץ ישראל מכיוון דרום, הואיל והם שלטו באותה תקופה במצרים, נכשלו במשימה פעם אחר פעם, בהתחלה בגזרת סיני ובהמשך בקרבות על עזה שלא צלחו (קרב עזה הראשון במרץ 1917 וקרב עזה השני באפריל של אותה שנה).

הבריטים, בעקשנות אופיינית, לא אמרו נואש והחליטו לנסות את מזלם בפעם השלישית. אבל לצורך הצלחת המבצע הם גייסו תחבולה אותה הגה קצין המודיעין הבריטי במצרים, ריצ'רד מיינרצהאגן. הרעיון היה פשוט. מכיוון שהבריטים נכשלו עד כה בפריצת הקווים העות'מאנים בעזה, עליהם לנסות לעשות את אותו דבר במקום אחר – באר שבע. אבל לשם כך, עליהם לגרום לטורקים להאמין שהפלישה תקרה מאותו מקום של הפעם הקודמת. איך עושים את זה? פשוט מאוד, מפילים 'בטעות' תיק עם מפות של הפלישה המתוכננת בעזה לידי העות'מאנים ואלה יגבירו את ההתגוננות שם, בזמן שהבריטים יתקפו במקום אחר לגמרי.

גם לביצוע התכנית הזו, נדרשו הבריטים ליותר מפעם אחת ולאחר שבספטמבר לא מצאו הטורקים את תיק המסמכים שאיבד קצין בריטי שנשלח למשימה ובתחילת אוקטובר חזר הדבר על עצמו, החליט מיינרצהאגן לבצע אותה בעצמו. הוא נכנס לטריטוריה של העות'מאנים, גרם לשומרים טורקיים להבחין בו ובמנוסתו מהם, הפיל את תיק המסמכים שלו, שנלקח בידי הטורקים הרודפים אחריו.

מה גדולה הייתה הפתעת העות'מאנים שבסוף אותו חודש, ב-31 באוקטובר, תקף הגנרל אלנבי עם כוחותיו דווקא מבאר שבע… מתקפה אשר בסיומה נפרצו קווי הטורקים והמנדט הבריטי על ארץ ישראל החל.

הקיצר, לפעמים בחיים, החכמה היא לצאת מהתבניות הקיימות ואם מישהו חושב שהוא מכיר אותך, מומלץ לעשות את הדברים אחרת קצת כי אלמנט ההפתעה עשוי להיות מכריע. וזה כנראה הלקח שטורונטו ראפטורס מאכילה את הליגה בימים האחרונים, בדגש על משחק אמש בסטייפלס סנטר מול הלייקרס.

אנחנו חושבים שאנחנו מכירים את הראפטורס, בכל זאת, מדובר באלופת הליגה. חשבנו שאם השחקן הטוב ביותר שלה בעונה שעברה, זה שיפגוש אותה הערב במדי הקליפרס, קוואי לנארד, עוזב אז הקבוצה הקנדית הולכת להתדרדר בהישגיות שלה. חשבנו שהעובדה שקייל לאורי וסרג' איבאקה, צמד משמעותי מאוד במועדון הקנדי, חסרים, תגרום לקבוצה לצבור כמה הפסדים. חשבנו שהמועדון שניצל פציעות אצל היריבה בגמר, יתקשה לתת פייט לאריות הליגה גם העונה. אז חשבנו… הראפטורס מלמדים אותנו השנה שהדבר הכי חשוב אצלם זו המערכת שבנה מסאי יוג'ירי, השיטה שהביאה אותה לאן שהיא, הדרך המיוחדת של הקבוצה שהופכת את השחקנים שבה, אלמוניים ככל שיהיו, לשחקנים משמעותיים ונהדרים.

קחו את פסקל סיאקם שבעונה הרביעית שלו בליגה קפץ עוד מדרגה, מגלה יעילות מכל הטווחים ונראה כמו כוכב-על בהתהוות. קחו את פרד ואנ'וליט שמלמד אותנו שמה שהוא עשה בפליאוף הוא יכול לעשות באופן קבוע אם רק נותנים לו הזדמנות. קחו שחקנים כמו כריס בושר, מאט תומאס או טרנס דיוויס, שמלמדים אותנו שאם נותנים להם הזדמנות – הם יקחו אותה. קחו את טורונטו כולה שהפכה במחי אליפות אחת מקבוצה נרפית שכולם לועגים לה שהיא לא מתפקדת ברגעי האמת, לקבוצה שאי אפשר להספיד אותה ולא כדאי להתעסק איתה.

הראפטורס ממשיכים להמציא את עצמם מחדש ומי שחשב שהם הולכים ליפול חזרה אל מה שהיו בעידן פרה-קוואי פשוט טועה. זה מועדון מוצלח שהולך להישאר בעניינים עוד הרבה זמן. בי נשבעתי.

הלילה תישאר טורונטו בלוס אנג'לס כשתפגוש את הקבוצה השנייה של העיר זו שחטפה ממנה בקיץ את קוואי לנארד. הקליפרס פתחו את העונה בצורה סבירה, טובה התקפית, בינונית בהגנה ואדישה במיוחד בכל מה שקשור לגישה. הקבוצה של דוק ריברס באה לנצח אבל לא לטרוף, להעביר את הזמן עד הפליאוף ולא להסתער מהרגע הראשון (כמו שהם עושים דרך אגב במשחק עצמו כשהם מעלים מהספסל שניים מהשחקנים היותר טובים שלהם, מונטרז הארל ולו וויליאמס). זו קבוצה שנבנית למאני טיים ועד שהוא יגיע כנראה שלא נדע מה בדיוק הכוח המדויק שלה ונסתפק ברמזים. בינתיים השיטה הזו עובדת להם והם מדורגים בצמרת המערב עם 66% אחוזי הצלחה כששניים מההפסדים מגיעים כשקוואי לנארד נח. בהנחה שפול ג'ורג' יחזור השבוע (לא הלילה אבל אולי ביום רביעי אצל יוסטון) תהיה למפרשיות יכולת גבוהה יותר לחלק עומסים מה שעשוי עוד לשפר את המאזן של הקבוצה. אבל אל תבנו על השתלטות על הליגה כל-כך מהר, הקבוצה הזו נבנית לאפריל ורק אז נדע מה הם שווים באמת.

הלילה בכל מקרה הקליפרס פייבוריטים. לא רק בגלל שהתכניות של ניק נרס נפלו לידיים של קוואי (ואפילו לא במקרה) אלא בעיקר כי טורונטו פצועה (לאורי ואיבאקה בחוץ לזמן מה), עייפה (בק טו בק בסטייפלס סנטר זה הסיוט החדש של קבוצות הליגה) וגם פחות מוכשרת במידת מה. "זה הולך להיות כיף לראות את החבר'ה ופשוט לברך אותם, ללחוץ ידיים ובסוף להתחרות" ניסה קוואי להראות התרגשות במסיבת העיתונאים אתמול לפני המשחק.  "החבר'ה, מסע שעשינו, גם המדינה, זו עיר נהדרת ואני יכול לדבר על זה עוד הרבה" הוסיף והחמיא לקבוצתו לשעבר. אבל כמו שהראה לנארד בסוף העונה, מילים לחוד וסנטימנטים לחוד. מבחינתו זה היה סטוץ חד-פעמי והוא ממשיך להרפתקה הבאה. על הפרקט הלילה הוא הולך להיות תחרותי ויבוא במטרה לנצח. וכנראה, שהוא גם יעשה את זה.

ואילו עוד משחקים צפויים לנו הלילה?

Post Up:

2:00: דטרויט פיסטונס (6-4) – מינסוטה טימברוולבס (4-5)

יש מצב שזה משחק שמעניין בעיקר אותי כאוהד של הזאבים, אבל היי – אני זה שכותב את הפינה הזו… בכל מקרה, אחרי משחק מלא תהפוכות ואופי שהסתיים, כצפוי, בהפסד לדנבר, מינסוטה מגיעה למשחק בק טו בק חשוב וגורלי מול דטרויט שגם הוא ילמד אותנו לאן פניה מועדות. האם להמשך הכיוון החיובי (והמאזן החיובי) או האם בדרך למטה, אם סטטיסטיקה שמתיישרת.

דווקא בעיתוי הזה תקבל מינסוטה גם את בלייק גריפין על הראש כשהכוכב של דטרויט צפוי לרשום הופעת בכורה העונה (בהגבלת דקות) והפיסטונס, שגם בלעדיו לא רחוקים ממקום בפליאוף (הו המזרח!) יקוו לקדם אותו בניצחון נוסף. הרכזים במשחק – ג'ף טיג ושבאז נאפייר מהצד של האורחת ורג'י ג'קסון, טים פרייזר ודרק רוז מהצד של המארחת – ייעדרו, ויהיה מעניין לראות אם זה הולך להתבטא בבלאגן (רמז: כן!).

2:30: בוסטון סלטיקס (1-7) – דאלאס מאבריקס (3-6)

יופי של משחק בעיר השעועית בין שתי קבוצות העתיד של הליגה שבינתיים נראות לא רע בכלל גם בהווה. בוסטון עם המאזן הטוב ביותר בליגה היום אבל גם בלי גורדון היוורד, דבר שעלול לפגוע בה. דאלאס, מצליחה לנצח בגדול אבל עדיין לא מספיק מהוקצעת בשביל קבוצת צמרת. אולי הלילה היא תוכיח אחרת (יש לי תחושה שזה בדיוק מה שיקרה)

3:00: ניו אורלינס פליקאנס (7-2)- יוסטון רוקטס (3-6)

שתי הקבוצות מגיעות למשחק אחרי ניצחונות. ניו אורלינס אחרי אחד, שמהווה הכפלה של הניצחונות שלה עד כה ויוסטון אחרי שלושה, בהם הציגה הגנה משופרת ופעמיים לא ספגה יותר מ-100 נקודות כמו ששר ההגנה שלהם, פי.ג'י טאקר, רצה. המשחק הקודם בין שתי הקבוצות היה צמוד והסתיים בניצחון של הרוקטס 123:126 במשחק נטול הגנות, הלילה זה הולך להיות קרב הרבה יותר מר כשלפליקאנס יש הזדמנות להוכיח שהם שווים יותר וליוסטון אסור להביט לאחור, אם היא רוצה לכוון הכי למטה שאפשר.

Post Down:

2:30: סן אנטוניו ספרס (4-5) – ממפיס גריזליס (7-2)

מבחינת כדורסל זה לא הולך להיות המשחק הכי מעניין וצפוי בו באנקר לטובת הקבוצה המארחת אבל בכל מה שנוגע לנוסטלגיה בתום המשחק צפויים הספרס להפריש בטקס את חולצתו של טוני פארקר ששיחק במועדון 17 עונות וזו כבר סיבה למסיבה. ולגעגוע.

5:30: גולדן סטייט ווריירס (8-2) – יוטה ג'אז (3-6)

אפרופו געגוע, אז גם במפרץ מתגעגעים לימים שהקבוצה הזו הייתה 'הכי' בליגה וההמשך היה 'טובה' ולא 'גרועה'. מול יוטה ג'אז החזקה עם הגנת הברזל, כמה קסמים שדי'אנג'לו ראסל ינסה לעשות, כנראה שלא יעזרו לו.