אחד ביום: שובו של קיירי אירווינג

אחד ביום עם ברוקלין נטס שתקבל הלילה בחזרה את קיירי אירווינג וכולנו שואלים האם היא גם תקבל חזרה את הבעיות שהוא מביא איתו...

1:00: ברוקלין נטס (20-17) – אטלנטה הוקס (31-8)

המשורר היווני קונסטנדינוס קוואפיס שחי במאות ה-19 ו-20 באלכסנדריה שבמצרים (נפטר ב-1933) היה דמות מרתקת וססגונית שזכה להיכנס לספר דברי הימים של משוררי יוון בזכות כתיבתו האישית והנוגעת בה תיאר את חוויותיו כאדם חד-מיני ואת הקשיים שהם מביאים לו בעולם הלא-מתקדם של אז.  אחד משיריו המפורסמים המתארים את תחושותיו הוא השיר  'העיר', אשר ברבות הימים תורגם לעברית בידי יורם בורונוסקי והולחן והושר ע"י שם-טוב לוי.

וכה שורר קוואפיס בשיר הנפלא הזה:

"אלך לעיר אחרת, אפליג לים אחר,

אמצא לי עיר שונה טובה מזו פי כמה.

 כי כאן אני כושל רפה ומוותר,

כי כאן נמק ליבי ורוח בי לא קמה.

האם תקום בי רוח לקום מן הרפיון?,

האם אמצא בי כוח למצוא מקום אחר?

כי כאן שוקעים חיי לגל של חורבות,

להבל ולריק זריתי את ימי".

השאלה האם לקום ולעזוב עומדת בבסיס הפואמה של קוואפיס, אלא שבניגוד לביטוי הידוע 'משנה מקום, משנה מזל' קוואפיס משיב לתהייתו הוא בשיר את השורות הבאות:

"לא תמצא ערים שונות,

לא תפליג בים אחר.

העיר תלך תמיד בעקבותיך.

גם אם תרחיק לנדוד – לא תוכל להשתחרר

מן העיר שבה אבדו לך ימיך.

לא תמצא ערים שונות,

לא תפליג בים אחר.

העיר תלך תמיד בעקבותיך.

כי הן כל המקומות,

הם העיר הזאת,

אשר בה כילית את ימיך".

"לא!", אומר קוואפיס בשיר שמזכיר קצת את סיפור בריחתו של יונה הנביא מפני האלוהים. אי אפשר לברוח ממי שאתה ואם נדמה לך שמקום חדש ישכיח את הצרות שלך – אתה טועה. הן יהיו בדיוק דבר גם בעיר הבאה.

אם היו ממציאים את פרויקט  'הקראת שירה לשחקן NBA לבחירתך' הייתי לוקח את השיר הזה ומקריא אותו  לקיירי אירווינג שאמור לחזור הלילה לשחק אחרי פציעה ממושכת בכתף שגרמה להיעדרו במשך יותר מחודשיים. אירווינג, פתח השנה את הקדנציה בקבוצה שלישית בקריירת ה-NBA שלו שתיכף סוגרת עשור ועושה רושם שממקום למקום ומעיר לעיר הצרות ממשיכות איתו במה שמרמז שיכול להיות שזה לא הקבוצה שהוא משחק בהן – זה דווקא הוא.

לא פשוטים היו חייו של קיירי בקליבלנד, בה הסתכסך בשנים הראשונות שלו עם דיון וויטרס ולא הצליח להצעיד את הקבוצה ולו פעם אחת לפליאוף למרות תצוגות פנומנאליות מצידו. כשהגיע לברון ג'יימס הגיעו לקריירה של אירווינג גם הצלחות אבל האידיליה של האליפות הראשונה נמשכה רק שנה אחת ומשם שוב התחילו הצרות – המריבות בחדר ההלבשה ובסופו של דבר היפרדות.

אירווינג חשב שבבוסטון יהיה לו יותר טוב אבל הפציעה שלו בשלהי עונתו הראשונה בירוק גילתה שהקבוצה טובה יותר בלעדיו ובעונה הבאה חזרתו, רק עיכבה את הצעירים של הסלטיקס, במה שגרם לאירווינג לבקר אותם, להסתכסך איתם ובסופו של דבר להיכשל יחד איתם בפליאוף.

קיירי החליט לעבור שוב וחתם בברוקלין נטס לצד חברו הטוב קווין דוראנט. לא הרבה אחרי פתיחת עונה די בינונית של הקבוצה, הוא נפצע ומשם הקבוצה המשיכה לבד ועשתה זאת בהצלחה, עד לשבועיים האחרונים בה היא חווה נסיגה שנעצרה בניצחון המרשים על מיאמי ביום שישי. הלילה הוא חוזר ואם תשאלו אותי – הוא צריך להיזהר שהצרות הרגילות שלו לא יחזרו איתו. אין לי ספק שהוא לא השתנה. הוא עדיין חושב שהעולם שטוח ושהוא זה שרואה את הדברים יותר טוב מכולם. אם הוא לא יתבגר, הוא יתרסק. כן, גם עם דוראנט יחד. הזרע לחורבן כבר נטמן בתקופה בה הוא לא שיחק והוא יצטרך להראות לנו משהו אחר בשביל להראות לנו שמשהו השתנה.

העיר תלך תמיד בעקבותיו. השאלה, החל מהערב, היא האם הוא יהיה זה שיעשה את השינוי.

*

ואילו עוד משחקים צפויים לנו הלילה?

Post Up:

22:30: וושינגטון וויזארדס (25-13) – יוטה ג'אז ((!2-26)

משחק מוקדם שהוא הזדמנות להציץ ביוטה שהולכת ומשתפרת ככל שהעונה מתקדמת ועומדת על 13 ניצחונות ב-14 המשחקים האחרונים ושמונה ניצחונות רצופים בנפרד. גם המארחת שלה, קבוצה עם אחת ההתקפות היותר כיפיות לצפייה, גם בלי בראדלי ביל הפצוע היא קבוצה שווה לשים עליה עין. לפחות תדעו מי זה ג'ורדן מקריי סוף סוף.

1:00: טורונטו ראפטורס (13-25) – סן אנטוניו ספרס (21-16)

דרבי האקסיות של קוואי יפגיש קבוצה שלא מצליחה לצאת מהבינוניות החונקת עם מארחת שמתחילה לזחול בדרך לשם ומתקשה לשמור על רצף הצלחות בעידו שבו שלושה שחקנים משמעותיים שלה פצועים (פסקאל, פאוול וגאסול). וחוץ מזה, דרוזן חוזר בפעם השנייה לטורונטו שמצידה כנראה לא ממש מתגעגעת.

3:00: דנבר נאגטס (12-26) – לוס אנג'לס קליפרס (12-27)

אתמול בלילה הייתה דוגמה מוחשית ללמה דנבר בחיים לא תהיה קבוצה שצריך לקחת אותה ברצינות בעוד יריבה שלה לצמרת המערב, כמו לוס אנג'לס לייקרס , היא הדבר האמיתי. הנאגטס הפסידו בבית לקליבלנד האומללה בעוד הלייקרס ניצחו את אוקלהומה החזקה בחוץ בלי לברון ואנתוני דיוויס, וזאת כל התורה כולה.

הלילה הנאגטס אמורים לקבל לקח נוסף על 'למה הם לא' כשיפגשו את הקבוצה השנייה של לוס אנג'לס שנוטה להתעלות בדיוק במשחקים האלה בהם היא צריכה לשדר לעולם 'סימן קריאה'. הפול-ים של כל צד: מילסאפ הביתי וג'ורג' האורח, בספק.

Post Down:

22:30: ניו יורק ניקס (29-10) – מיאמי היט (11-27)

משחק שמעלה זכרונות נוגים משנות התשעים. אבל בעוד לאורחת יש סיכוי לחזור להישגים של השנים ההם (אם לא למעלה מזה), הניקס נראים בדיוק כמו שהיו נראים בעשור האחרון. ולא, זה לא חדשות טובות.

1:00: ממפיס גריזליס (22-17) – גולדן סטייט ווריירס (31-9)

כמעט שהתפתיתי להכניס את המשחק הזה לחלק המעניין של הערב, לא בגלל אלופת המערב שנראית כמו קבוצה סטנדרטית בליגה האדריאטית אלא בגלל הקבוצה הביתית שפתאום חולמת פליאוף. אבל אז נזכרתי שאלו בדיוק המשחקים שקבוצות צעירות ומתפרצות כמו הגריזליס מפסידות בהן כך שהצגה של ג'ה מוראנט וחבריו אני לא מאמין שנראה.

3:00: פיניקס סאנס (23-15) – שארלוט הורנטס (26-15)

פרנק קמינסקי מארח את קבוצתו לשעבר. מתרגשים? גם אנחנו לא.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

5 תגובות

  1. תודה יאיר.
    אני חושב שקיירי הוא לא היחיד…
    שחושב…
    אך הוא בין הבודדים שמעיז ליישם…
    מאחר וקיירי ראסל ווסטברוק כרמלו אנצוני בלק גריפין ועוד משחקים כאילו גם המשחק שטוח…הם סוללים את הדרך
    לעצמם החוצה

  2. אחלה פריוויו וסיפור זעפרני.
    קליפרס הפסידו שוב, אני לא בטוח שזה אומר שנדבר היא פתאום הדבר האמיתי . . .

  3. תודה על הפריוויו.
    האמת שאני לא מסכים לגבי האמירה על הקליפרס (זו שהם מופיעים למשחקים כאלה).
    הם כבר הפסידו פעמיים למילווקי, פעמיים ליוטה (אחת מהן בלי קוואי), פעמיים ליוסטון וגם פעם אחת לדנבר.
    היחידים שהם מופיעים מולם בפול פאוור אלה הלייקרס.
    (כמובן שאני מסכים שהם הדבר האמיתי, פשוט האמת שכרגע אני ממש לא מתרשם מהם ומחכה לראות איך הם ייראו בהמשך)

  4. תודה יאיר
    אם דנבר תפסיד לקליפרס היא תעביר מסר שהיא תהיה הקבוצה לפגוש באפריל-מאי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם