ברוכים הבאים לסיבוב השני האמיתי – פריוויו לסדרה בין גולדן סטייט לפורטלנד

הלילה ב-4:00 תתחיל סדרת גמר המערב בין גולדן סטייט לבין פורטלנד. ואם זה נראה לכם כמו סדרת סיבוב שני, נשמע לכם כמו סדרת סיבוב שני ויש לזה ארומה של סדרת סיבוב שני אז יאיר זעפרני יסביר לכם שלפחות מבחינה טכנית, אתם טועים.

בחיים המודרניים יש כללים מאוד ברורים. למשל, כלל מספר אחד בפיננסים: על כל דבר – משלמים. ואם במקרה לקחת הלוואה ממישהו, אז או שיחכו לך מחוץ לבית כמה אנשים עם נבוטים או שפשוט תשלם בריבית דריבית. או בשפת ה-NBA העדכנית: אם לקחתם הלוואה של דרמה ומתח בחצי גמר המערב וקיבלתם סדרה בין יוסטון לגולדן סטייט, אתם הולכים לשלם בריבית קצוצה עם סדרה דלוחה בין הבלייזרס לווריירס בגמר האזורי. הכי 'סדרת סיבוב שני שהתגנבה לגמר האזורי' שיש.

אבל אנחנו לא כאן בשביל להתלונן אלא בשביל להכיר לכם את הסדרה והמשתתפות בה ולשם שינוי גם אולי להמר הימור (קליל ביותר) שיצליח…

גולדן סטייט ווריירס (1) – פורטלנד טרייל בלייזרס (3)

מאזן עונתי: 2-2. כל קבוצה ניצחה גם בבית וגם בחוץ (והפסידה גם בבית וגם בחוץ)

מאזן היסטורי: הקבוצות נפגשו פעמיים לסדרת פליאוף ושתיהן היו לא מזמן ועם חלק נכבד מהדמויות שיעטרו את הסדרה הנוכחית. זה קרה בפליאופים של 2016 ו-2017, כאשר ב-2016 גולדן סטייט ניצחה את הסדרה 1-4 (כולכם בטח זוכרים את המשחק הרביעי בסדרה בו קארי חזר מפציעה ועם 17 נקודות  בהארכה ו-40 סה"כ הוביל את גולדן סטייט לניצחון ויתרון 1-3) וב-2017, הפעם עם דוראנט זה נגמר בסוויפ קליל לגולדן סטייט כשרק המשחק השלישי מסתיים בהפרש פחות מדו-ספרתי.

125 מילים על גולדן סטייט ווריירס –האמת, גם 5 מילים יספיקו: האלופה, האלופה הקודמת, האלופה הבאה. אבל אם אתם מתעקשים אז נגיד שאחרי שהווריירס גימגמו, קרטעו ודשדשו כל העונה הסדירה ביודעם שכל מה שהם צריכים לעשות זה להתחבר בפליאוף ואחרי שממשילי המשלים סיפרו להם את הסיפור על החרגול והנמלה והבהירו להם שזה לא עובד העסק הזה, הגיעה גולדן סטייט ושמה סוף למלעיזים, עם שתי סדרות פליאוף שגם אם הן לא היו קלות וחלקות, לימדו אותנו דבר או שתיים על הבדלי הרמות בין הלוחמים לשאר היריבים שלהם במערב. ואם זה לא מספיק, אז הפציעה של קווין דוראנט בשלהי משחק 5 מול יוסטון, לימדה אותנו שגם בלעדיו, הווריירס עדיין טובים יותר ממי שמתייצב מולם והקבוצה של סטיב קר לא תיתן לשום פציעה (ויש להם 2 כאלה עד כה) להפריע לה בדרך לתואר נוסף.

125 מילים על פורטלנד טרייל בלייזרס – האמת, גם 5 מילים יספיקו: מה לעזאזל אתם עושים פה?. אבל אם אתם מתעקשים נספר לכם שגם פורטלנד התעקשה ולמרות שאף-אחד לא נתן לה סיכוי היא ניצלה הגרלה לא אימתנית בעליל בשביל להעפיל לגמר אזורי ראשון שלה מאז שנת 2000. איך היא עשתה זאת? כאמור, בעקשנות. בסדרה הראשונה מול אוקלהומה, פורטלנד שלטה מהרגע הראשון וניצלה את הקו האחורי המרשים שלה בשביל לשלוח את הת'אנדר הביתה אחרי 5 משחקים. מול דנבר זה כבר הלך יותר קשה ולרגע היה נדמה שזה לא ילך בכלל אבל הבלייזרס פשוט גילו יותר אופי מהיריבה שלהם ואחרי ניצחון ב-4 הארכות במשחק מספר 3 הם התעלו ברגעי האמת וניצחו את הנאגטס בביתם במשחק השביעי, לא מעט בזכות סי.ג'י מקולום שהיה נהדר במשך כל הסדרה. יש מצב שגם הם לא חלמו על זה…

750 מילים על ההתמודדות: האמת, גם 5 מילים יספיקו (ואפילו תישאר מילה עודף): לא ממש התמודדות שווה. אבל אם אתם מתעקשים נתמצת זאת במילותיה של אתל מרמן  "Anything You Can Do, I Can Do Better". לפורטלנד יש קו אחורי קטלני? לווריירס יש את הספלאש ברודרס אורגינל. לפורטלנד יש את דמיאן לילארד ווינר עם קבלות? לגולדן סטייט יש את סטף קארי, ווינר עם אליפויות. לבלייזרס יש את סי.ג'י מקולום שקולע על אוטומט? ללוחמים יש את קליי תומפסון שקולע על אוטומט מחוץ לקשת. שלא נדבר על הפער בין אל-פארוק אמינו, דריימונד גרין לעניים לדבר המקורי שבצהוב-כחול-לבן או על הקפיציות והניסיון של איגוואדלה שהתשובה אליו לא אמורה להיות מו הארקלס.

את מי שכחנו? אה, נכון, יש אחד, השחקן הכי טוב בעולם פחות או יותר, קווין דוראנט שמושבת בינתיים לפחות לשני משחקים ואם יצטרף ימצא את טרי סטוטס עוד יותר אובד עצות ממה שהוא אמור להיות ביום רגיל. בהרכבים לא מאוד רחוקים ממה שאנחנו נראה בסדרה הזו, גולדן סטייט כבר נפנפה את פורטלנד בעבר והדוראנטולה, אם יצטרף, רק יעשה את זה עוד יותר לא הוגן.

וזה לא נגמר בזה, כי גם מנטאלית הווריירס נראים די חסינים, בטח אחרי המשחק השישי מול יוסטון שלימד את כולנו באיזה מצב-רוח הם מגיעים למשחקים המכריעים בפליאוף. לפורטלנד אולי אין מה להפסיד, שזה תמיד יתרון, אבל גולדן סטייט פשוט לא בעניין של להפסיד. לילארד יכול להיות מיסטר מאני-טיים עד מחר אבל בסדרה הזו ברגעי האמת גם הוא נמצא בחסרון.

בעיה נוספת של פורטלנד נמצאת בכל סוגיית הפורוורדים. לפורטלנד פשוט אין כאלה ברמה מספיק טובה. לווריירס? ברגע שדוראנט חוזר, אבל גם לפניו, זה היתרון שהם צריכים למקסם. איגי, ליבינגסטון, בטח ובטח שדריימונד גרין (ואפילו לוני שהפתיע לכמה רגעים), הם חבר'ה שיודעים לשחק בכמה עמדות, שיוכולים להוביל כדור ולקחת שחקן נמוך ולתת לו להסתכל עליהם מלמטה. וכשדוראנט חוזר (אם וכאשר)? אני מתקשה למצוא בפורטלנד פי.ג'י טאקר כזה שידע לשים גוף. מקסימום מאיירס לאונרד יכול להסתיר לו את הסל.

אז אחרי כל הפסימיות מבחינת הבלייזרס, איפה הם בכל זאת יכולים להיות טובים יותר? הספסל יכול להתחיל להיות תשובה. לפורטלנד יש קטע כזה שבכל פליאוף שלה (המבצע אינו כולל את הפליאוף שעבר), אחד משחקני הספסל, לרוב השוטינג-גארד המחליף, עושה את הפריצה שלו והופך להיות שחקן משמעותי ברוטציה של סוללי-הדרכים (זה משהו בילט-אין אצל טרי סטוטס שלא ברור למה הוא לא משחזר אותו בליגה). וויל ברטון עשה את זה ב-2014, סי.ג'י מקולום היה השחקן הזה ב-2015, אלן קראב עשה את זה ב-2016 ואוון טרנר שימש בעל-כורחו כנציג הספסל ב-2017. השנה רודני הוד מהווה כוח אש משמעותי ביחידה השנייה והוא כבר תרם סל ניצחון מול דנבר שבלעדיו מי יודע לאן הסדרה הזו הייתה מתגלגלת. לצידם, גם זאק קולינס היה נהדר לרגעים ארוכים מול דנבר וגם טרנר הראה מנהיגות ובגרות שתרמו לניצחון במשחק השביעי. וכמובן, שגם לפורטלנד יש קארי על הספסל. לא ממש באותה רמה של זה של גולדן סטייט אבל לפחות סוניה ודל ביציע יוכלו להריע גם אם במקרה סטף יפסיד איזה משחק או שניים (וזאת למרות שבשל העובדה ששני ילדיהם משחקים אחד מול השני הם יפסיקו לצבור נקודות של הנוסע המתמיד בחברות התעופה).אז סטיב קר, אמנם גילה במשחק השישי מול יוסטון שגם בספסל שלו יש קצת נפט, או לפחות מקור אנרגיה חילופי לטווח קצר אבל בכל מה שקשור למחליפים לטרי סטוטס יש יותר עם מה לעבוד. וגם זה משהו.

סוגיה מעניינת נוספת תהיה אנס קאנטר לאן? קאנטר נחלש מאוד מאז תחילת הרמדאן (26, 15 ו-18 נקודות בשלושת המשחקים הראשונים בסדרה נגד דנבר. 5, 7, 6 ו-12 נקודות בארבעת האחרונים שנערכו אחרי תחילת הצום) והאחוזים שלו ירדו אל אזור ה-40% אבל בהנחה שהוא יצליח להתגבר מנטאלית ופיזית על האתגר החדש בפניו הוא ניצב (הוא סיפר במאמר לוושינגטון פוסט שהוא התקשר להאקים אלג'ואן בשביל לקבל עצות איך להתמודד יותר טוב. השמועה מספרת שהמילים הראשונות של האקים הייתה 'לעשות הגנה!'), פורטלנד צריכה לדעתי לנסות כמה שיותר לייצר הרכבים גבוהים איתו, ולהשתמש בו ככלי שלא בטוח שלגולדן סטייט יש תשובה אליו (הבא שאומר 'אנדרו בוגוט', ירצה את עונשו בצפייה ביוטיוב בליגה האוסטרלית, המקום בו בוגוט נחשב עדיין שחקן כדורסל מצטיין). כל זה בתוקף לפחות עד שקאזינס חוזר.  קר מצידו צריך ללכת על סמול בול ולהפוך את קאנטר למעמסה הגנתית (כן, אני מודע לארוניה. גנבו לי את המילים 'יותר מהרגיל').   

ואם כבר דיברנו על קאנטר, אז אולי ברוח חודש הרמדאן, פורטלנד פשוט צריכה להתפלל. להתפלל שהיא תצליח לגנוב את אחד משני המשחקים הראשונים בסדרה ואולי אורך הסדרה יקשה על גולדן סטייט, להתפלל לכושר קליעה טוב של לילארד שקצת נעלם במשחקים האחרונים מול דנבר ובאופן כללי נהנה פחות מול ההגנה של דנבר לעומת זו של אוקלהומה (תודו שזה מפתיע!), להתפלל לכך שהמזל יהיה בצד שלהם ולהתפלל שהסטטיסטיקה המובילה בפליאוף הזה, זאת שאומרת שבכל סדרה אחד מהאולסטארים של גולדן סטייט נפצע, תמשיך לסדרה השלישית ברציפות.

אז מה אתה אומר שיהיה? 1-4 לווריירס.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

13 תגובות

  1. תודה יאיר. פורטלנד צריכה לחזור לוידאו של המשחקים של ג״ס מול יוסטון ונסות לעשות קופי פייסט להגנה של יוסטון כי קרי הרגיש כמו ציפור ששיחררו מהכלוב.
    או שזו היתה הכוונה של סטוטס, להרדים אותם ואז לגנוב דווקא את השני בחוץ . . .

  2. תודה יאיר.
    לגמרי סדרת סיבוב שני. אי אפשר היה לצאר את זה יותר טוב.
    מקווה שהלחימה הבלתי נגמרת שלי לילארד תעייף קצת את הלוחמים לקראת הגמר

  3. פורטלנד תיקח אחד בחוץ
    דוראנט יחזור למשחק בפורטלנד וחוסר האיזון יביא עוד ניצחון לסוללי הדרך. (דוראנט יקלע 39).
    הרינונים יתחילו ןחדר ההלבשה של הלוחמים ירתח.
    פורטלנד ב 6
    🙂

  4. פריוויו נפלא יאיר.
    לשני המשחקים הראשונים פורטלנד צריכה להתייחס כמו אל גמרי גביע ולא עוד משחקים בסדרה ארוכה. הווריורס אמנם נראו טוב ללא דוראנט אבל משחק ורבע זה מעט מדי לקבוע שהם מספיק טובים בלעדיו ואם הבלייזרס יטחנו את קארי בהגנה כמו שעשו הרוקטס, לא בטוח של לוחמים באמת יש מספיק כוח אש לחפות על חיסרון שלו ושל דוראנט.
    הווריורס לא הרשימו, לא נגד הקליפרס ולא נגד הרוקטס. המפתח בעיניי יהיו הארקלס ואנחנו – אם יקלעו את השלשות הפנויות שהווריורס יתנו להם ואם יצליחו להעניש את הגנת החילופים ובריב', תהיה לנו סדרה.
    לי יש מין תחושה של הפתעה. הווריורס קצת מזכירים לי את ברצלונה – התוצאות, לכאורה, מטשטשות את העובדה שהם פשוט לא מספיק טובים. אי אפשר לעבוד על עולם כל הזמן ואני באמת לא אפול מהכסא עם עוד שבועיים נמצא את עצמנו עם אלופה חדשה.

  5. אני אופטימי מתמיד. עם יאיר נותן נצחון בטוח ללוחמים, ועם רקורד כמו שלו אני לא יכול לחייך….

  6. אפשר היה לתמצת את פורטלנד גם במשפט-עשיתם את שלכם עד עכשיו.קבוצה שאיש לא נתן לה סיכוי, וגם עכשיו לא נותנים לה סיכוי אולי תיקח 2 משחקים. נהיה נחמדים ונגיד 4-2 לגולדנים בסוף.

  7. תודה רבה יאיר
    פרוויו מצויין לסדרה שהגיעה סיבוב אחד מאוחר מידיי
    יוסטון היו הקבוצה המערבית היחידה שיכולה לעצור את גולדן סטייט
    5 גמרים ברציפות זה הישג שאף קבוצה לא עשתה מאז שנות ה 60 וזה בעידן מהתחרותיים של הליגה
    מקולם את לילארד אולי יגנבו משחק יכול להיות ש 2
    אבל זה המקסימום עבורם

    1. אינשאללה אני אאכיל אותך את הטבלט יאיר זעםרני, אחרי שנגיע לפיינלס דרך הלוחמים!

          1. אתה מכיר אותי
            אני אוכל את הטאבלט בלי מלח אם אתה צודק

  8. יופי של פריוויו תודה רבה יאיר.
    יש תחושה כללית שבשלב של חצי הגמרים עברנו את השיא של הפליאוף הזה – זה באמת היה משהו שלא זכור שנים (כולל ה"גמר האמיתי" כולל שתי סדרות שהגיעו לגיים 7 והוכרעו בשניות האחרונות או אף בעשירית האחרונה). מכאן תאורטית העסק יתנהג יותר נורמלי יש שתי מועמדות ברורות לגמר לוחמים והבאקס . אבל יש לי הרגשה שזה יהיה פחות like a walk in the park לעומת מה שזה נראה על פניו. אני בכל זאת עם הלוחמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

מאמן מתחיל – פרק ה'

אני חווה את המבטים והרשמים מעולם האימון כחלק מ"מאמן מתחיל", בו אני מספר על רוב מה שמאמן מחליט והפעם: מסקנות מהמשחק, סדנה מקצועית, פיני גרשון, מיקי ברקוביץ' ומשחק שלישי

קרא עוד »

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם