חמישיית העשור (2) – 1960-1969

מתן גילור כותב לנו על החמישייה של הסיקסטיז, שכוללת אגדות NBA ענקיות שמלוות את המשחק עד היום

רכז – אוסקר רוברטסון:

הישגים בעשור: MVP עונה סדירה, 9 חמישיית העונה, 9 הופעות באולסטאר, 3 MVP אולסטאר, רוקי העונה, מלך הסלים.

ממוצעי קריירה עונה סדירה: 1,040 משחקים, 25.7 נקודות ב-56.4% אמיתיים, 7.5 כדורים חוזרים, 9.5 אסיסטים, מדד PER 23.2, מדד WS 189.2.

ממוצעי קריירה פלייאוף: 86 משחקים, 22.2 נקודות ב-42.6% אמיתיים, 6.7 כדורים חוזרים, 8.9 אסיסטים, מדד PER 21, מדד WS 13.6.

פיקנטריה: מן הידועות שרוברטסון סיים את עונת 1961/1962 עם ממוצע דו ספרתי בטורי הנקודות, כדורים חוזים ואסיסטים. פחות ידוע שגם פלייאוף של אותה עונה הוא עמד ברף עם 28.8 נקודות, 11 כדורים חוזרים ו-11 אסיסטים. עם זאת, יצוין כי קבוצתו הודחה כבר בסיבוב הראשון 3:1, וזאת למרות שהסדרה הסתיימה כשהפרש הסלים הכולל עומד על 9+ לטובתה.

למה הוא פה? שילוב של בחירות לחמישיית העונה מהרגע שהגיע לליגה בתחילת העשור ועד לסיומו עם מספרים אישיים שטרם נראו בליגה ושוחזרו רק שנים רבות אחר כך, בעידן אחר. ויש שיאמרו שגם בהקשר אחר. במהלך העשור היה מלך האסיסטים 7 פעמים מתוך 9 עונות.

בנוסף, מדובר על האיש שכלל הנראה יש לו החלק המשמעותי ביותר במעמד "שחקן חופשי". הווה אומר שרוברטסון לא רק מגדולי השחקנים של העשור ובכלל, אלא אחד המשפיעים ביותר.

תוצאת תמונה עבור אוסקר רוברטסון

קלעי – ג'רום (ג'רי) ווסט:

הישגים בעשור: MVP של סדרת הגמר, 6 חמישיית העונה, 2 חמישייה שניה, חמישיית ההגנה השניה, 9 הופעות באולסטאר, MVP אולסטאר.

ממוצעי קריירה עונה סדירה: 932 משחקים, 27 נקודות ב-55% אמיתיים, 5.8 כדורים חוזרים, 6.7 אסיסטים, מדד PER 22.9, מדד WS 162.6.

ממוצעי קריירה פלייאוף: 153 משחקים, 29.1 נקודות ב-54.1% אמיתיים, 3.7 כדורים חוזרים, 2.6 אסיסטים, מדד PER 23.1, מדד WS 26.7.

פיקנטריה: בחודש שעבר, הודיע נשיא ארה"ב שלווסט תוענק מדליית החירות הנשיאותית – העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארה"ב. את הכינוי שמזוהה איתו, אדון קלאץ', הוא קיבל בעונה בה שותפו העיקרי למלאכת ייצור הנקודות בקבוצה, אלג'ין ביילור, נקרא לשירות מילואים בצבא ונעדר מכמות רבה של משחקים.

למה הוא פה? כנראה הקלעי הראשון שהיה הציר ההתקפי של קבוצה ששהתה באופן עקבי בצמרת הליגה. כמות הנקודות שלו והיעילות הגבוה ביחס לתקופה ועוד עבור קלעי טרום עידן 3 הנקודות יוצאות מן הכלל. הוביל את קבוצתו פעם אחר פעם אחר פעם וגו' לגמר הליגה ונעצר רק על ידי השושלת הגדולה בכל הזמנים.

תוצאת תמונה עבור ג'רי ווסט

קדמי קטן – אלג'ין ביילור:

הישגים בעשור: 9 חמישיית העונה, 9 הופעות באולסטאר.

ממוצעי קריירה עונה סדירה: 846 משחקים, 27.4 נקודות ב-49.4% אמיתיים, 13.5 כדורים חוזרים, 4.3 אסיסטים, מדד PER 22.7, מדד WS 104.2.

ממוצעי קריירה פלייאוף: 134 משחקים, 27 נקודות ב-49.7% אמיתיים, 21.8 כדורים חוזרים, 4 אסיסטים, מדד PER 20.3, מדד WS 15.4.

פיקנטריה: השחקן היחיד בהיסטוריה לקלוע למעלה מ-60 נקודות במשחק גמר. הוביל את הליגה 4 עונות ברציפות בממוצע נקודות למשחק בפלייאוף.

למה הוא פה? בגלל המספרים המדהימים. בגלל שאם היה לו טאבו בחמישיית העונה כל העשור, כנראה שזה מקומו. בגלל שבדומה לווסט הוא נעצר פעמים רבות רק על ידי השושלת הגדולה ביותר.

תוצאת תמונה עבור אלג'ין ביילור

קדמי חזק – ביל ראסל:

הישגים בעשור: 9 אליפויות, 4 MVP עונה סדירה, 2 חמישיית העונה, 3 חמישייה שניה, 1 חמישיית ההגנה, 10 הופעות באולסטאר, MVP אולסטאר.

ממוצעי קריירה עונה סדירה: 963 משחקים, 15.1 נקודות ב-47.1% אמיתיים, 22.5 כדורים חוזרים, 4.3 אסיסטים, מדד PER 18.9, מדד WS 163.5.

ממוצעי קריירה פלייאוף: 165 משחקים, 16.2 נקודות ב-50.1% אמיתיים, 24.9 כדורים חוזרים, 4.7 אסיסטים, מדד PER 19.4, מדד WS 27.8.

פיקנטריה: בעונתו הראשונה בליגה, העדיף לוותר על שליש עונה כדי להשתתף באולימפיאדה. החלטה הצדיקה את עצמה, כשהוביל את נבחרת ארה"ב לזכייה בזהב, בתור קפטן. בשלוש העונות הראשונות שלו בליגה סיים כמלך הכדורים החוזרים הן בעונה הסדירה והן בפלייאוף.

למה הוא פה? צריך להודות שיש פה עיוות של הפורמט, אבל להשאיר אחד משני שחקני הציר האפיים האלה מחוץ לחמישיית העשור היה עוול הרבה יותר גדול מאשר לשבץ פה את ראסל. הוא פה משום שהוא הכוכב הגדול ביותר של השושלת הגדולה ביותר בעשור הכי גדול שלה. אין מספיק מידע עליו בשיאו, אז נצטרך לסמוך על מי שראה אותו ומצא לנכון להעניק לו את כל אותם תארים אישיים וכל אותן בחירות. מה שאנחנו כן יודעים שמדובר, כלל הנראה, על אחד מגדולי שחקני ההגנה בכל הזמנים.

תוצאת תמונה עבור ביל ראסל

ציר – וילט צ'מברליין:

הישגים בעשור:אליפות, 4 MVP עונה סדירה, 8 חמישיית העונה, 2 חמישייה שניה, 10 הופעות באולסטאר, MVP אולסטאר, 7 מלך הסלים, רוקי העונה.

ממוצעי קריירה עונה סדירה:1,045 משחקים, 30.1 נקודות ב-54.7% אמיתיים, 22.9 כדורים חוזרים, 4.4 אסיסטים, מדד PER 26.1, מדד WS 247.3.

ממוצעי קריירה פלייאוף: 160 משחקים,22.5 נקודות ב-52.4% אמיתיים, 24.5 כדורים חוזרים, 4.2 אסיסטים, מדד PER 22.7, מדד WS 31.5.

פיקנטריה:הוריו התנשאו לגובה של 175 ס"מ. הוא עבר אותם עוד לפני גיל 10.

למה הוא פה?אולי השחקן הדומיננטי בהיסטוריה בשיאו. רשימת שיאים בלתי נתפסת.

תוצאת תמונה עבור וילט צ'מברליין

כמעט ונכנס – סמואל (סם) ג'ונס:

הישגים בעשור: 9 אליפיוות, 3 החמישייה השניה, 5 הופעות באולסטאר.

ממוצעי קריירה עונה סדירה: 871 משחקים, 17.7 נקודות ב-50.3% אמיתיים, 4.9 כדורים חוזרים, 2.5 אסיסטים, מדד PER 18.7, מדד WS 92.3.

ממוצעי קריירה פלייאוף: 154 משחקים, 18.9 נקודות ב-50.1% אמיתיים, 4.7 כדורים חוזרים, 2.3 אסיסטים, מדד PER 17.5, מדד WS 15.2.

פיקנטריה:בדומה לקלעי שנבחר לחמישיית העשור, גם לו הוצמד הכינוי "מר קלאץ'".

למה הוא פה? כי פטיט כבר הופיע בעשור הקודם וצריך לגוון. כי היה לו חלק משמעותי באליפויות של בוסטון והמספרים (והבחירות לחמישיות) בהחלט ייתכן שנפגעו בחלוקה בין כל כך הרבה שחקני על. אבל אי אפשר להתעלם מהן ומהנחיתות לעומת ווסט שהיה הכוכב של קבוצתו והוביל אותה להישגים מכסא הנהג.

תוצאת תמונה עבור סם ג'ונס

שחקן העשור – ביל ראסל:

היתה התלבטות בינו לבין צ'מברליין וכל בחירה טובה באותה המידה בין שני הענקים הללו שעדיין מקבלים מקום של כבוד בין עשרת הגדולים בכל הזמנים כמעט בכל דירוג, למרות שחלף מאז יובל.

בסופו של דבר, לסיים (כמעט) כל עונה כאלוף זה לא דבר פשוט גם אם יש 2 קבוצות, בליגה שמקיימת מנגנון שוויוניות. מי שאוסף 4 MVP בקבוצה מנצחת הוא לא "עוד שחקן", בלשון המעטה.

בנוסף, אם אצל צ'מברליין נוכל למצוא ירידה במספרים בפלייאוף, במקרה של ראסל דווקא ההפך הוא הנכון.

ובעידן בו דעת הקהל מתגמלת בעיקר התקפה, יש גם משהו רומנטי להעניק את ה"תואר" לשחקן ההגנה המפורסם בהיסטוריה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

25 תגובות

  1. יד עו כמה ראויים להיכנס לחמישיית העשור ובוודאי לקבוצת העשור:
    הגארד הנפלא ששיחק עם וילט בפילי האל גריר והפורוורד ששיתף עימם פעולה בילי קאנינגהאם הלבן שהיה מגדולי המנתרים וכונה "ילד הקנגורו" והיה מהחמישה עם ממוצעי נתונים של לחות 20, 10, 4 בשלושה נתונים יחד עם וילט, ראסל, ביילור ובירד. במועדון ה-20, 9, 4 חברים שישה כולל כריס ובר.
    בהרכב לפי עמדות הפאוור הטבעי הטוב ביותר היה ג'רי לוקאס שהוא בעל ממוצע הכ"ח הרביעי בכל הזמנים בעונה הסדירה כשבפלייאוף שיחק רק מעבר לשיא.
    https://www.basketball-reference.com/players/l/lucasje01.html

  2. מצוין מתן, תודה רבה. ההסבה של ראסל לפאואר פורוורד מפתיעה ומוצלחת באותה מידה.
    אם לשקלל את ההשפעה שלו מחוץ לפרקט לדעתי ג'רי ווסט הוא האיש בעל ההישגים הרבים ביותר בליגה. האזרח מספר אחד של הנ.ב.א

  3. וסט היה ג'ורדן לעניים. גם וסט היה מעולה בשני צדי המגרש, ריבאונדר וחוסם מצוין לגובהו ועמדתו, מוסר משובח חוטף נפלא. אך יש לו הישג, אמנם בלתי רשמי, שאין למייקל והוא קוואדרופל דאבל (עם חסימות דווקא ולא חטיפות – כלומר הייתה לו את היכולת להשיג קואנטיפול דאבל במשחק נתון). רק מעונתו האחרונה החלו לחשב חט' וחס'.
    גם וילט השיג ק"ד בלתי רשמי (פרש עונה לפני שהחלו לחשב חט' וחס').
    וסט היה גם מנהיג ווינר וחכם ויכול היה לשחק נפלא גם כרכז.
    בשילוב כל היכולות והתכונות עם הוא אצלי מדורג שני בכל הזמנים בעמדה 2. כרכז, כשבעמדה זו שיחק כמה וכמה עונות, הוא מדורג אצלי רביעי אחרי הקסם והאו הגדול והודיני של המגרש (קוזי).

    אני מדרג את וילט לפני ראסל אף שאני אוהד סלטיקס וראסל היה מנהיג ווינר גדול יותר. עדיין וילט הוכיח שהוא יכול להוביל קבוצה לאליפות והיה חכם ברמה דומה ונפלא בשני צדי המגרש.

  4. סם ג'ונס הצטיין בכל משחק שביעי בגמרים (ומן הסתם גם בכלל) עם ממוצע של 27 נק' ואחד עם 47.

  5. תודה מתן מצוין.
    אני תמיד האמנתי שביל ראסל היה השחקן הגדול בדור הזה, כי זה מה שמספרים לנו. ואליפויות וכל זה.
    תכלס בשנים האחרונות אני מתחיל לנטות לכיוונו של ווילט ככל שאני שומע יותר סיפורים ויותר מידע על התקופה.
    כמובן שאין שום דרך לדעת כשמדובר על שחקנים שלא ראית בעיניים, אבל ווילט לי באופן אישי מצטייר כשחקן טוב יותר שלא היה לו המזל להיות בקבוצות עמוסות כוכבים כמו ראסל.

  6. צודה מתן מצוין שמות מהאגדות פשוט לצערי לא יצא לי לראות אף אחד מהם אבל זו באמת חמישיה אייקונית. מסכים עם הלוגיקה של הבחירה בראסל מול צ'מברלין בסוף סופרים טבעות.

    1. יש לציין שהסלטיקס היו לרוב טובים יותר בבירור מהקבוצה ששיחק בה וילט ויותר מכל קבוצה אחרת.

  7. מעולה מתן.

    יש הסבר איך למרות מספרים מטורפים ה-per לא גבוה במיוחד? דיוויס, לברון וקארי עשו עונות של מעל 30, החברים פה בקושי מגרדים 25 במדד. זה קשור ל"אחוזים אמיתיים" או שממוצע הליגה פשוט היה גבוה יותר?

    והערה קטנה: אולי אפשר להוסיף בשורה הישגים קבוצתיים של כל שחקן (אליפויות, הפסד בגמר).

  8. נהדר מתן. תודה. באמת ענקים אחד אחד.
    מה שמדהים מבחינתי אצל ווסט היא כמות הנקודות האדירה בגמרים – מקום ראשון בהפרש עצום (1679 לעומת 1383 של לברון, השני). זה כמו ההפרש בין המקום השני לשמיני (בערך).

  9. תודה רבה מתן
    כל הכבוד על המאמץ
    לצערי אלו אגדות שהמקום שלהן לא מספיק בתודעה
    מעניין אם בעוד 30 זה יקרה למגי'ק בירד ג'ורדן ושות'

  10. וואו זה כבר עשור עם ממותות אמיתיות.
    ראסל היה הווינר הגדול מכולם. ישנה אגדה שמאז התיכון הוא לא הפסיד מעולם במשחק הדחה. מישהו יכול לאשר?
    צ'מברליין היה מוטציה שאין כמוה, אולי רק שאקיל התקרב אליו.
    אוסקר רוברטסון גאון אמיתי, השחקן שידע לעשות את הכל.
    הסתכלתי קצת על מספר המשחקים המצטבר שכל אחד מהענקים שיחק בעונה והרגילה ובפלייאוף, ואף אחד מהם לא מדגדג את לברון, מבחינת עומס כללי שהוא עבר. שלא לדבר על זה שהיום השחקנים יותר אתלטיים ומהירים. זה נס שהוא עדיין משחק כי הוא היה אמור להיות שבור לגמרי.

    1. האגדה שגויה.
      לסנט לואיס הוא הפסיד במשחק הדחה, כשהוא פצוע, מה שגרם לזה שלא שיחק בחלק ממשחקי הסדרה וכן שבמשחק ההדחה שיחק רק 20 דקות.
      אבל נגד פילדלפיה כבר אין תירוצים. הפסד 1:4.

      1. חבל שהרסת לי את האגדה
        אני מעדיף לשכוח את העובדה הזאת ולדבוק בסיפור שלי
        🙂

  11. שמח שבחרת בראסל ולא בוילט. בסופו של דבר המטרה העליונה היא לנצח, ובזה לא היה שני לראסל. וילט היה שחקן של שואו, ראסל שחקן של נצחונות.

  12. אם רק היו לווילט עוד 2-3 טבעות היה לוקח שחקן העשור.
    אם היו משחקים כדורסל 1×1 הוא היה יותר גדול מאלוהים.
    אבל לא ולא
    אחלה טור
    🙂

  13. כיף לקרוא ולהחכים. תודה רבה, מתן, על ההשקעה המתמשכת.
    מסכים עם הבחירה בראסל.

  14. נפלא מתן. המספרים ההתקפיים של כולם פרט לראסל מוטרפים לגמרי ולחשוב כמו שהזכרת שלפחות לשני הגארדים Big O והלוגו לא הייתה קשת שלוש שעוד יכולה הייתה להגדיל את הממוצעים שלהם (האמת שגם על ביילור יכול היה להשפיע) . מניח שברוח התקופה לא היינו רואים את ווילט וראסל מיידים שלשות אם הייתה אופציה…

  15. ראסל היה מוביל קבוצת העשור, אבל שחקן העשור הוא ווילט. שחקן על שנדמה כאילו עוצב בהזמנה. לדעתי היה דומיננטי בכל עשור בו היה משחק. דווקא עונת האסיסטים שלו מעידה בעיניי על גדולתו – היכולת שלו להשתנות כשחקן יחד עם חוכמת המשחק הדרושה לכך.

    1. היו לא שתי עונות אסיסטים רצופות עם 8.56 ו-7.78 בעונות 65/6'-66/7' כשבפלייאוף 67' של האליפות הראשונה מהשתיים, מסר תשעה אס' למשחק, כששניהם (8.56 בעונה סדירה מסוימת ותשעה בפלייאוף מסוים) שיאים לשחקן שאינו רכז.
      בקריירה השיג 4.44 למשחק כשראסל הגיע ל-4.35 אך ביחס לאותו מספר דקות לראסל יותר וכך גם בכ"ח. אך באסיסטים וילט בהתחלה מיעט למסור מתוך שהרבה לזרוק (ולקלוע) ובשלב מסוים מסר יותר וזרק פחות ובסגנון כזה זכה בשתי אליפויותיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם