היום ארבעים וארבעה ימים לעומר.
עדיין חם בחוץ ועדיין יש לי מלא בדיחות מטומטמות לספר, אז כדי לקרר אתכם היום נדבר על האייסמן ג'ורג' גרווין.
גרווין נולד וגדל בשכונת עוני בדטרויט לאם חד הורית, סך הכל לא נקודת פתיחה מוצלחת מדיי לחיים. בלימודים גרווין לא התעניין יותר מדיי אבל בכדורסל הוא הצטיין כבר מגיל צעיר. בשנתו האחרונה בתיכון סיים גרווין עם ממוצע של 31 נקודות ו-20 ריבאונדים.
לאחר התיכון התחיל ללמוד באוניברסיטה בקליפורניה, החיים בקליפורניה לא היו קלים לבחור הצעיר ועוד במהלך הסמסטר הראשון עזב את האוניברסיטה כדי לשחק קרוב יותר לבית. הוא עבר לאוניברסיטת מישיגן ובמהלך חצי הגמר של אליפות המדינה הוא נתן אגרוף בפנים לשחקן יריב. גרווין הורחק מהמשחק ובהמשך גם מאוניברסיטת מישיגן.
לאחר קריירת המכללות הקצרה שלו איתר אותו סקאוט של הוירגיניה סקווירס וגרווין התחיל לשחק ב-ABA.
הוא התחיל לשחק בליגה בעונת 72/73 וכבר בעונתו הראשונה הראה יכולת טובה וסיים עם 14 נקודות למשחק. הוא נבחר לחמישיית הרוקיז' של העונה. באותה תקופה קיבל גרווין את הכינוי 'אייסמן' מד"ר ג'יי בגלל שהוא לא הזיע במשחקים.
בעונה הבאה המשיך גרווין להראות שיפור ונבחר לאולסטאר תוך שהוא מנפק ממוצע של מעל 25 נקודות שלהם הוסיף 8 ריבאונדים. לאחר משחק האולסטאר מכר הבעלים את חוזהו של גרווין לסן אנטוניו ספרס ששיחקו באותם ימים ב-ABA. הקומישינר של הליגה התנגד למכירה וגם גרווין עצמו. הבעלים של הסקווירס גם התחרט אך הבעלים של הספרס רצה עדיין את גרווין וטען שהעיסקה כבר בוצעה ואמר פשוט 'בלי החזרות, בלי חרטות'. העניין הגיע לבית המשפט וכלל אפילו איומים בחטיפה של גרווין. בית המשפט פסק לטובת הספרס וגרווין עבר לשם.
בספרס גרווין המשיך לככב ובעונת 75/76 הוביל את הקבוצה עד לגמר ה-ABA שם הפסידו ב-7 משחקים לנטס של ד"ר ג'יי. בסיום אותה עונה התאחדו הABA עם הNBA. בעונה הראשונה שלהם ב-NBA הודחו הספרס בסיבוב הראשון.
בעונת 77/78 הראו הספרס יכולת טובה ומשחק לסיום העונה המקום השני היה מובטח להם אבל התואר של מלך הסלים עדיין לא הוכרע. התחרות הייתה בין גרווין מהספרס לדייויד תומפסון מהנאגטס. גרווין הוביל ב-14 נקודות על תומפסון. הנאגטס שיחקו מוקדם יותר ותומפסון הפציץ עם 73 נקודות. תוך שהוא קולע 32 נקודות ברבע אחד ושובר את שיא הנקודות לרבע שקבע ווילט צ'מברליין. זו הייתה גם תצוגת הקליעה הכי גבוהה עד אותם ימים משחקן שהוא לא צ'מברלין.
גרווין היה צריך לקלוע 59 נקודות באותו משחק כדי לזכות בתואר מלך הסלים. המשחק התחיל נורא עם 0 מ-6 מהשדה לאייסמן, עם זאת ברבע השני גרווין התעורר וקבע שיא NBA עם 33 נקודות ברבע, או כמו שתומפסון הגדיר את זה: "לקח 16 שנה לשבור את השיא של וילט ו-5 שעות לשבור את השיא שלי". גרווין המשיך להראות יכולת טובה וסיים עם 63 נקודות ועם תואר מלך הסלים. בפלייאוף הספרס הודחו בחצי גמר המערב מול הבולטס.
גם בשתי העונות שלאחר מכן זכה גרווין בתואר מלך הסלים ואחרי שנת הפסקה בעונת 80/81 הוא זכה פעם נוספת בתואר. בעונת 85/86 עבר לבולס ובסיום אותה עונה סיים את הקריירה שלו בNBA. בהמשך גרווין שיחק במספר קבוצות באירופה עד שפרש ב-1990. ב-1996 נבחר להיכל התהילה
אז מעבר למקום של גרווין בחמישיית כל הזמנים של השחקנים שהשם הפרטי שלהם והשם משפחה מתחיל באותה אות (ביחד עם ראג'ון רונדו, פול פירס, דייב דה-בושר ומוזס מלון) גרווין היה קלע מחונן. הוא מקום 16 ברשימת הקלעים של כל הזמנים ומקום עשירי בממוצע למשחק עם 25.2 נקודות.
אז אומנם גרווין לא הגיע להישגים קבוצתיים מרשימים, מצד שני 5 הופעות בחמישייה הראשונה של ה-ALL NBA, 4 מלכויות סלים, 3 הופעות אול סטאר ב-ABA, שתי קבוצות שהפרישו את הגופייה שלו ואגרוף אחד בפרצוף לשחקן זה רשימת הישגים שמעט שחקנים יכולים להתהדר בה.
הישגי קריירה:
בליגת ה-ABA:
3 הופעות במשחק האולסטאר (1974–1976)
2 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1975, 1976)
חמישיית הרוקיז הראשונה (1973)
חבר בקבוצת כל הזמנים של ה-ABA
בליגת ה-NBA:
9 הופעות במשחק האולסטאר (1977–1985)
MVP של משחק האולסטאר (1980)
5 בחירות לחמישיית העונה הראשונה (1978–1982)
2 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1977, 1983)
4 פעמים "מלך הסלים" (1978–1980, 1982)
אחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA
