גמר המערב 2020: משחק 2 בין יוסטון ללייקרס

יוסטון רוקטס הצליחו להראות לנו שמה שקרה במשחק הראשון בסדרה היה תוצאה של עייפות מצטברת ושחיקה. אבל האם הם הצליחו לנצח את הלייקרס בסטייפלס סנטר?

במשחק האחרון בסטייפלס סנטר, אליו נשלח כתבנו יאיר זעפרני, ראינו שהלייקרס עשו את מה שהם עושים הכי טוב: לשלוט בקצב המשחק, בריבאונד ובאחוזי הקליעה. מתי הם יודעים לעשות את זה העונה? בעיקר בשלבים מאוחרים של המשחק, כשהזמן מתחיל לאזול. הרבה מזה זה בזכות הסמול פורוורד הגדול בתולדות המשחק, לברון ג'יימס.

הפעם ווסטברוק הבטיח לקחת את המשחק אחרת. אחרי עוד 'טראש טוק' מהמראיין ("זה מה שאנחנו נראה מכם במהלך הסדרה?") הוא החליט לקחת את המשחק הזה בידיים שלו והכל נראה בהתאם. ד'אנתוני אמר, לפני המשחק, ש"השינויים וההתאמות שעשינו בסדרה מול הקליפרס ימשיכו. לפני המשחק דיברתי עם החבר'ה שלי וסיפרתי להם שאנחנו הקבוצה שיכולה לעשות הכי הרבה התאמות בליגה, וככאלה, אסור לנו לבוא עם אגו אינדיבידואלי מנופח מדי למשחקים".

יוסטון רוקטס – לוס אנג'לס לייקרס, משחק 2

הלייקרס עלו בחמישייה גדולה עם דוויט הווארד, אנתוני דיוויס, לברון ג'יימס, ראז'ון רונדו ודני גרין. מהצד השני יוסטון עלו עם טייסון צ'נדלר, רוברט קאבינגטון, ג'ף גרין, ראסל ווסטברוק וג'יימס הארדן. כמו בהרבה משחקים עד עכשיו, הלייקרס התחילו כשהם מתקשים ולא מבינים מה ד'אנתוני השליך עליהם הפעם. צ'נדלר עוזר לשחקנים, קאבינגטון לוקח את דיוויס כפרויקט אישי, ג'ף גרין מאט את לברון וברודי נח בהגנה. מה קורה בצד השני? רונדו נשאר עם ראסל או עם הארדן, ואוכל מהם לקרדות 5 התקפות ברציפות (5/6 מהשדה לרוקטס, עם ריבאונד התקפה של צ'נדלר) מעלה את הרוקטס ל-12:5 על ההתחלה.

דוויט הווארד יורד לספסל אחרי שלא הצליח להראות את היתרונות שלו מחוץ לצבע ואותו מחליף קייל קוזמה לאחר 2.5 דקות בלבד. הלייקרס היו פחות מוכנים לוותר על האגו שלהם, כמו שד'אנתוני ביקש (ומבקש) מחניכיו לאורך כל הפלייאוף וראינו דוויט הווארד מתוסכל וכזה שמזכיר את ההוא ברוקטס ובקדנציה הראשונה בלייקרס. ג'ף גרין יצא יחד עם הווארד (פי.ג'יי טאקר נכנס) ומשם האופרה של הרוקטס שרה בקולי קולות. הארדן סחט עבירה מלברון, שהגיע להתלונן לשופטים בזעם וחטף את הטכנית הראשונה שלו בפלייאוף הזה. מזלם של הלייקרס שהיחיד שלא איבד את הראש היה אייברי בראדלי, ששמר אותם במשחק עם שתי שלשות גדולות ו-20:13 לרוקטס בלבד.

המשחק המשיך להיות בקצב הרוקטס וכשטייסון צ'נדלר ירד לספסל אז אנתוני דיוויס חזר לחגוג. לצערו, נגמר לו האוויר מהר מדי, והוא היה חייב ללכת לנוח אחרי שני פאול + סל רצופים. ד'אנתוני לוקח טיים אאוט והלייקרס נושפים בעורף של הרוקטס.

התחילו חזק מאוד. יוסטון רוקטס וטייסון צ'נדלר

אחרי שהחמישייה הראשונה ירדה והלייקרס נשארו עם קוזמה, קארוסו וג'אבייל, הלייקרס משווים בפעם הראשונה את המשחק הזה לאחר 11 דקות. לברון עדיין נשאר על המגרש כדי להחזיר את ההובלה ללייקרס ועם שלשה גדולה מעלה אותם, עם הבאזר, ל-35:33 בסיומו. את הרבע השני הארדן (6 דקות עד כה) פותח ומנהל את המשחק עבור הרוקטס. בצירוף של אריק גורדון ודנואל האוס (שלא קיבל דקות) התחילו להפציץ שלשות, בין אם הן נכנסו או לא. מה הייתה הבעיה של הלייקרס? ג'אבל איבד את הראש ולא הצליח לתפוס שני ריבאונדים חשובים בהגנה, שעלו להם בנקודות יקרות. 7 דקות לתוך הרבע ד'אנתוני מחליף את הארדן בווסטברוק, וכאילו שום דבר לא השתנה. הרוקטס ב-55:45 על הראש של הלייקרס, שלא מסוגלים לקלוע ללא לברון או דיוויס בחמישייה.

לברון ודיוויס חוזרים לשחק 4 דקות לסיום הרבע ומראים מה זה שיתוף פעולה ונוגסים בהפרש של יוסטון, עד שבהפסקה הקבוצות יורדות בשיוויון 60. פרנק ווגל מוקלט בחדר ההלבשה במחצית. "תיזמו יותר, גם אם בהתחלה זה פחות יעבוד. תבנו את הביטחון לאורך זמן במשחק. אני רוצה שרונדו יוביל את הכדור ואת ההתקפה במחצית השנייה ויורד את העומס מלברון". הרבה גבות הורמו ברגע שווגל אמר את זה. וזה מה שקרה ברבע השלישי. הוא פתח עם מוריס, קוזמה, לברון, דיוויס ורונדו. "הרכב המוות של הלייקרס", אפשר לקרוא לו. מכיוון שהוא השאיר אבק ליוסטון וב-4 דקות הראשונות יוסטון לא קלעו סל שדה אחד, והלייקרס עלו ל-77:64 ושלחו את ד'אנתוני לעשות חושבים. מי קלע את כל זריקות העונשין? ווסטברוק, שעשה את זה ב-4/8 מהעונשין. אין סלים קלים אצל הלייקרס וזה משפיע על הרוקטס.

המשחק הזה מאופיין בריצות קצרות, אבל הפעם זאת הייתה "ארוכה". ווסטברוק ירד לספסל והארדן 'שרד' למשך כל הרבע השלישי ולא היה ללייקרס את מי לשלוח עליו. ביג שוט וייטרס, דאדלי, דני גרין, אייברי בראדלי ואפילו מוריס שמרו עליו, אבל הוא ניער באלגנטיות את כל מי שהיה עליו ואת הרבע סיים עם 20 נקודות ו-5 אסיסטים. לא היה מה לעשות נגדו באותו רבע והוא סחב את הרוקטס עד להפרש מינורי של 93:89 בסוף הרבע השלישי.

לפעמים הכדורסל שלו מכוער, אבל הוא אומן. אין ספק בזה

ברבע הרביעי הכפפות התחילו לרדת. צ'נדלר, שהיה לא מבסוט בעבר מלברון בלייקרס, התחיל לרדת עליו ש"אתה בחיים לא תיקח עליי אליפות, אפילו לא את אליפות המערב" (את זה דמיינתי, אני לא יודע לקרוא שפתיים). ג'יימס הקשיב והנהן. באקט של נקמה, 9 דקות לסיום המשחק, ג'יימס חדר לסל והלך על הגוף של צ'נדלר. צ'נדלר עלה (עם הידיים הארוכות שלו) למעלה בניצב וחסם את לברון, והשופטים שרקו לעבירה. טירוף בספסל של יוסטון. הם הצליחו להגיע עד למרחק של נקודה (97:96 באותו רגע) והנה השופטים שוב עושים להם בלאגן. ד'אנתוני מתלבט לרגע אם לקחת את הצ'אלנג' שלו, וכמו ד'אנתוני אמיתי, לא מחכה לסיום המשחק להזדמנות שאולי לא תגיע. הוא לוקח את הצ'אלנג' ואחרי שיחות בין השופטים, השופטים מקבלים את הערעור ולברון זועם. אחרי טכנית במחצית הראשונה וצ'אלנג' נגדו ברבע האחרון, הוא כבר לא מרגיש שבמשחק הזה יש שיפוט ביתי מי יודע מה.

ברגעים האלה, שהלייקרס בעיקר מתוסכלים, יוסטון מתחילה להכות אותם. גם בהגנה וגם בהתקפה. ווסטברוק מצליח לסחוט פאול וסל מזריקת מיד-ריינג' כשללברון נשרקת העבירה הרביעית במשחק ואנתוני דיוויס לא מוצא את עצמו ברגעי ההכרעה. 108:99 יוסטון ונשארו לנו עוד 4 דקות למשחק.

האם הלייקרס יצליחו לחזור כדי לנצח את הרוקטס בבית?

דיון וייטרס, שמקבל שני אסיסטים גדולים מלברון ומדיוויס, מחזיר את הלייקרס להפרש 5, 110:105 והמשחק פתוח לגמרי. דיוויס מסובב את קאבינגטון ושם עוד פאול+סל, הרביעי שלו הערב. המומנטום מתחיל להתהפך וד'אנתוני לוקח פסק זמן. 1:53 לסיום המשחק, 110:108. הארדן, עם 33 דקות במשחק עד כה, 'רענן' לעומת ג'יימס ודיוויס (37 ו-40 דקות בהתאמה), כאשר הסלים שלו גם נקלעו במאמץ פחות מהם. הוא הולך לסל ומצליח לייצר מצב טוב לרוקטס, שלא לוקחים אותו בשתי ידיים. ווסטברוק ב-1:1 ומקבל חסימה מקאבינגטון, וזה חילוף. ווסטברוק מול ג'יימס. 8 שניות לסיום ה-24 והרוקטס סוחטים כל שנייה כרגע. במצב של 5 שניות ווסטברוק חודר לסל ועושה 2 קלות על לברון, שעצבני בגלל שדיוויס לא בא לעזור לו, ובצדק.

הלייקרס יוצאים להתקפה וזה לברון עם שמירה הדוקה של קאבינגטון. עוד פיק וחילוף. הארדן עם לברון. לברון מתחיל לחדור ונתקל ביער יוסטונאי, ומסתפק בפוסטאפ על הארדן. מה הוא שכח לרגע? שהארדן שומר פוסט אפ מעולה, והוא חוטף לו את הכדור. הרוקטס למתפרצת ופי.ג'יי טאקר מסיים אותה עם שלשה. 115:108 לרוקטס. 1:19 לסיום, ווגל עם טיים אאוט. אם לא יקרה נס, הלייקרס יצטרכו לנצח ביוסטון, מול קהל עוין בהרבה מג'ק ניקולסון, ריהאנה, הוליווד ושות'.

לברון מעביר את הכדור לוייטרס מהר ומבצע חיתוך טוב לסל ושם את הנקודות החשובות. שוב הרוקטס מבזבזים זמן, ו-52 שניות לסיום, עם 2 שניות לסיום ההתקפה, קאבינגטון זורק זריקה רעה וספק משפשף את הטבעת. יוסטון לא מקבלים 24 חדש ולמרות זריקה של הארדן שיצאה מהיד שלו 0.3 מאיות השנייה אחרי הבאזר, השופטים מנפנפים את הסל הזה. 50 שניות לסיום המשחק, רק 5 לרוקטס.

ווגל לוקח את הטיים אאוט לפני האחרון שלו והלייקרס מסתדרים לתרגיל. לברון מוציא את הכדור ומוציא את דיוויס מתחת לסל כשקאבינגטון עליו, והשני מבצע עבירה שהיא ספק בלתי ספורטיבית על דיוויס. עצבים והתנגשויות בין השחקנים על המגרש כשדוויט הווארד מפריד בין הצדדים. אחרי בחינה של השופטים, תהיה עבירה רגילה. דיוויס זורק את הראשונה וקולע, את השנייה מחטיא וזה ריבאונד צהוב. דוויט הווארד ניצל ישנוניות ברוקטס וגם הוא יזרוק 2. את הראשונה הוא מחטיא ואת השנייה קולע. 37 שניות לסיום המשחק, רק 3 לרוקטס. 115-112. הארדן רוצה את הכדור, מקבל אותו וישר מקבל 2 שומרים. מי פנוי? ווסטברוק. הוא מכדרר, מרחף ומתעופף מול אין-הגנה של הלייקרס ובחוסר תקשורת שלא מתאים ללייקרס, שם נקודות חשובות על הלוח. 20 שניות למשחק, שוב 5 הפרש. מסירה מהירה של לברון מוצאת את דני גרין, שמוצא את דיוויס לעוד עבירה עליו של קאבינגטון, שיוצא ב-6 עבירות.

דיוויס לקו. הוא מחטיא את הראשונה ומחטיא את השנייה בכוונה, כדי לייצר פוזשן ללייקרס. הם לא מצליחים מכיוון שטייסון צ'נדלר נכנס במקום קאבינגטון, והמשחק נגמר בתוצאה 121:115 לאחר זריקות פאולים. 1-1 בסדרה.

לרוקטס ווסטברוק היה טוב מאוד עם 28, 12 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, הארדן עם 34 ו-9 אסיסטים (4 איבודים), צ'נדלר עם דקות מרובות (6 נק' ו-13 ריב', 3 חסימות), פי.ג'יי טאקר עם 12, 8 ריב' ולחימה גדולה בהגנה. ללייקרס לברון ג'יימס היה מצוין עם 36 (3/5 ל-3, 8/10 מהקו), 12 ריב', 11 אס' ו-3 חטיפות, דיוויס עם משחק פרווה (21 נק', 9 ריב', 2 חס') וביג שוט וייטרס עם 17 נקודות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

6 תגובות

  1. טייסון צ׳אנדלר חזר מהמתים לשחק דקות ארוכות. הוא לא יוכל להמשיך ככה כל משחק. אולי קאפלה היה נחוץ בכל זאת?

  2. איזה ניצחון של הרוקטס! מי היה מאמין?
    דייויס חייב לשלוט בצבע, לא יכול להיות שפי ג'י טאקר מזיז אותו ככה

  3. לא ידעתי שליוסטון יש יער בצבע, מרוב הרבה נגרים אצלם בסגל לא רואים את היער…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם