עומרNBA: האיש שנתן את הכל

עומרNBA הפינה שמקשרת בין הספירה (של העומר) לספרה (של השחקן) עם השחקן שנתן את הכל בשביל הקבוצות של, גם אם זה כולל טראש טוק נמוך ביותר. קבלו את מספר 5: קווין גארנט.

היום חמישה ימים לעומר.

אחד הדברים שאני הכי אוהב בספורט זה הקהל.
כל פעם שאני נכנס לבלומפילד עובר בי רטט. אני מתרגש כל פעם שאני רואה תצוגת עידוד מדורטמונד, אני מתמוגג. לראות את הקהל של הכוכב האדום בדרבי. זה פשוט הזיה.
ואין דרך אחרת להגיד אבל הקהל של הNBA הוא פשוט בדיחה.
יש מי שקוראים לקהל של מכבי בכדורסל קהל של קונצרטים (לא אני אבא. אנשים אחרים! לא צריך להוציא אותי מהירושה) אבל ביחס לקהל בNBA הם האוהדים של בוקה בסופר קלאסיקו.
ולא פעם גם המשחקים מרגישים כאילו הם קונצרט. שבסופו של יום כולם באו לתת שואו.
אבל יש שחקן אחד שפשוט לא התאים למשבצת הזו. שרון דוידוביץ' בספרו "נבחרת החלומות"(מה עוד לא קניתם? רוצו לקנות. ותקנו גם את 'אגדות דשא' הוא גם נפלא אבל זה ספורט אחר) הגדיר אותו כ"שחקן דרום אמריקאי שרץ להשתולל על גדרות לאחר גול."
שחקן שהיה נותן לעצמו סטירות ומכות בראש במשך כל המשחק.
שחקן שהגיע לכל משחק עם כל הלב ועם כל הרגשות בחוץ.
דבר שהתאים מאוד לקעקוע שלו "דם יזע ודמעות"
כן, היום אנחנו מדברים על קווין גארנט.

גארנט נולד בגירנוייל בדרום קרוליינה.
הוא לא שיחק כדורסל באופן מסודר והתאהב במשחק רק כשהגיע לתיכון מאולדין.
בקיץ לפני האחרון שלו הוא נעצר לאחר שהיה ליד קטטה. בעקבות זאת החליט גארנט לעבור לתיכון בשיקאגו.
גארנט המשיך לשפר את היכולת שלו וזכה בתואר 'מר אילנוי' לכדורסלן המצטיין במדינת אילנוי. כמו כן נבחר גארנט לשחקן התיכונים המצטיין בארה"ב ע"י העיתון USA today.

גארנט בחר לצאת לדראפט ישר מהתיכונים, ההחלטה של גארנט לוותה בביקורת על זה שאינו מוכן עדיין, יציאה לדראפט בלי לעבור במכללות הייתה דבר מאוד לא מקובל באותם ימים. למרות הביקורת בחר גארנט לצאת לדראפט והיה לשחקן הראשון שנבחר ישר מהתיכון מאז 1975(החוק המאפשר יציאה ישר מהתיכונים בוטל ב2004).
גארנט נבחר במקום החמישי בדראפט 1994 ע"י מינסוטה

בעונתו הראשונה גארנט אומנם סיפק מספרים נאים אבל נראה שהוא עדיין לא מוכן לליגה של הגדולים. באותה עונה הוא הפך לשחקן הצעיר ביותר כששיחק בNBA בגיל 19 ו11 חודשים (לידע כללי כיום הוא אפילו לא בין 30 הצעירים ביותר).
בעונתו השנייה גארנט שיפר את הממוצעים שלו. בחודש ינואר היו לו שני משחקים רצופים בהם רשם מעל 8 בלוקים. בעקבות השיפור ביכולת שלו נבחר גארנט לראשונה בקריירה שלו למשחק האולסטאר. הוא היה השחקן השני הכי צעיר שנבחר לאולסטאר, אחרי מג'יק ב1980(כיום גארנט ממוקם במקום הרביעי אחרי קובי, לברון ומג'יק).
השיפור ביכולת של גארנט עזר למינסוטה לעלות לראשונה בתולדות הפרנצ'ייז לפלייאוף.
כמו כן העונה הזו סיימה לטימברוולבס רצף של 7 עונות רצופות עם מתחת ל30 ניצחונות.
בסיבוב הראשון פגשו הזאבים את הרוקטס והודחו בסוויפ.
בקיץ הוחתם גארנט על חוזה לשש שנים תמורת 126 מיליון דולר, סכום מאוד גבוה באותם הזמנים.
גארנט המשיך לשפר את יכולתו בעונתו השלישית והטימברוולבס סיימו לראשונה בתולדות הפרנצ'ייז במאזן חיובי. למרות היכולת הטובה של גארנט הטימברוולבס הודחו ב5 משחקים בסיבוב הראשון ע"י הסופרסוניקס.
בעונת 98-99 גארנט נבחר לראשונה לחמישייה השלישית של העונה, אך עקב מעברו של סטפון מרבורי חוו מינסוטה ריגרסיה ביכולת ושוב הודחו בסיבוב הראשון בפלייאוף.
בעונה שלאחר מכן המשיך גארנט לשפר את יכולותיו ורשם ממוצעים יפים בכל אחת מחמשת הקטגוריות ואף נבחר לחמישיית העונה. מינסוטה הגיעו שוב לפלייאוף ואתם יכולים לנחש מה היה שם? נכון הודחו בסיבוב הראשון, הפעם ע"י פורטלנד.
אפשר להמשיך עוד ועוד אבל כדי לקצר נגיד שגארנט המשיך לשפר את המשחק שלו ומינסוטה המשיכו להיות מודחים בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

בעונת 2004 גארנט רשם עונת שיא. הוא סיים עם ממוצעים של 24.2 נקודות, 13.9 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 2.2 חסימות ו-1.5 חטיפות והוביל את מינסוטה ל58 ניצחונות, בעקבות כך זכה גארנט בתואר הMVP. באותה עונה ולראשונה בתולדות הפרנצ'ייז עברו הטימברוולבס את הסיבוב הראשון והגיעו לגמר המערב שם הודחו ב6 משחקים מול הלייקרס.
פינת הסטטיסטיקה האיזוטרית שרק לאמריקאים אכפת ממנה:
השחקן היחיד בהיסטוריה שבמשך 6 עונות רצופות קלע 20 נק' הוריד 10 ריב' וחילק 5 אס'.

בעונה שלאחר מכן גארנט חווה רגרסיה קלה ביכולת שלו ומינסוטה לראשונה זה 8 שנים לא עלתה לפלייאוף. מינסוטה ימשיכו ברצף הזה עד עונת 17/18.
גארנט המשיך להראות יכולת טובה באותן עונות אבל מינסוטה כשלה לבנות סביבו סגל שיעזור לו להצעיד את הקבוצה בחזרה לפלייאוף.
בקיץ 2007 ביקש גארנט טרייד. באותו קיץ הוא עבר לסלטיקס תמורת חמישה שחקנים: : אל ג'פרסון, ג'רלד גרין, ראיין גומס, סבאסטיאן טלפייר, תיאו רטליף ובנוסף שתי בחירות דראפט עתידיות. בבוסטון חבר גארנט ביחד עם ריי אלן שגם הגיע בטרייד לכוכב הקבוצה פול פירס וביחד יצרו את הביג 3 הראשון בשנות ה2000.
הביג טרי יצרו שילוב קטלני והובילו את הסלטיקס למקום הראשון הראשון בקונפרנס מאז עונת 87-88. הסלטיקס הגיעו לגמר הליגה לראשונה מאז עונת 86-87 שם פגשו את יריבתם הוותיקה הלייקרס (שלה הפסידו בפעם האחרונה שהיו במעמד). זה נגמר באליפות ובזכייה של גארנט בתואר שחקן ההגנה של העונה.

בעונה שלאחר מכן גארנט סבל מפציעה חצי השני של העונה והסלטיקס הודחו בסיבוב השני ע"י המגיק.
בעונת 09/10 הגיעו הסלטיקס שוב לגמר הלליגה ופגשו שוב את הלייקרס. הפעם הלייקרס יצאו עם ידם על העליונה וניצחו את הסדרה ב7 משחקים.
בעונת 09/10 החליט ריברס להוריד את הדקות של הביג 3 כדי לפתח את הצעירים מגמה שפגעה במספרים של גארנט.

בעונת 12/13 עבר גארנט ביחד עם פירס לברוקלין תמורת בחירות דראפט ראשונות ב2014,2016,2018 ועוד 5 שחקנים. נשמעה ביקורת רבה על הטרייד שמכר את העתיד של הקבוצה תמורת כוכבים שהיו כבר הרבה אחרי השיא שלהם.
גארנט בחר ללבוש את המספר שתיים לזכרו של חברו לקבוצה במינסוטה מאליק סילי שנהרג בתאונת דרכים בחזרה ממסיבת יום הולדת של גארנט עשר שנים קודם לכן.
הניסוי בברוקלין לא הצליח והם לא עברו את הסיבוב הראשון בפלייאוף.
בעונת 15/16 חזר למינסוטה ושימש בעיקר כמנטור לצעירים. בסיום אותה עונה הודיע על פרישה.

פינת הסטטיסטיקה הפחות איזוטרית שמעניינת לא רק אמריקאים:
גארנט השחקן היחיד בהיסטוריה שקלע מעל ל25,000 נק', הוריד 10,000 ריב' חילק 5,000 אס', חסם 1,500 פעמים וחטף 1,500 פעמים.

לפני שנסכם את הפוסט אי אפשר לכתוב פוסט על גארנט בלי לדבא על הטראש טוק.
גארנט היה אלוף בטראש טוק, הוא הצליח להוציא שחקנים מדעתם והשתמש בזה בתור כלי נשק נוסף לארסנל הגדול גם ככה שהיה לו.
הסיפורים הבאים אף פעם לא אומתו ע"י גארנט, אבל יש להם כמה אסמכתות אחרות, זה אולי ייתן לכם טיפה תחושה למה גארנט היה.
ב9 במאי שיחקו הטימברוולבס מול הספרס במשחק הראשון של הפלייאוף. במהלך המשחק פנה גארנט אל דאנקן ואמר לו: "happy mother's day, mother f*cker". חשוב לציין שאימו של דאנקן מתה שהיה בן 14 ממחלת הסרטן דבר שהשפיע לו מאוד על הקריירה.
אם בחולי סרטן עסקינן גארנט קרה במהלך משחק לצ'ארלי וילונלבה חולה סרטן עקב מחלה של נשירת שיער ממנה צ'ארלי סבל. גארנט טוען שבמקרה הזה הייתה אי הבנה והוא אמר לצ'ארלי שהוא סרטן לליגה ולחבריו לקבוצה, אז עכשיו הכל בסדר…
הוא גרם לחברו לקבוצה גלן "ביג בייבי" דיוויס לבכות במהלך פסק זמן, דרך אגב בעקבות זה הוא קיבל את הכינוי (וגם כי הוא נראה כמו תינוק מגודל).
במהלך משחק מול הניקס אמר לכרמלו אנתוני שהטעם של אשתו מזכיר לו האני נאט צ'יריוס. חשוב לציין שכרמלו ואשתו לולה היו פרודים באותה תקופה.
אבל הסיפור ההזוי מכולם הוא עם ג'ואקים נואה.
נואה העריץ את גארנט, במהלך עונת הרוקי של נואה גארנט שאל אותו אם הוא יכול לשחק לו בשיער כמו שהוא עושה לבחורות (להגנתו של גארנט ייאמר שהשיער של נואה באמת היה ארוך ומזעזע). בהמשך המשחק נואה ביקש ממנו שיניח לו כי הוא גדל עליו והיה לו פוסטרים שלו בחדר. גארנט אמר לנואה לעשות את הציווי הראשון שהוא יכול ללכת לעשות את הציווי הראשון מספר בראשית.

הנה כמה סיפורי טראש טוק של גארנט:

גארנט היה קודם כל שחקן שנתן מכל הלב והנשמה לקבוצה.
הוא לא פחד להראות את הרגשות שלו. הוא היה נותן לעצמו סטירות, הוא דיבר אל עצמו כדי לשגע יריבים, הוא צרח, הוא נתן לעצמו מכות בראש, הוא עשה הכל בשביל הקבוצה.
גארנט היה גם האבטיפוס לפאוור פוורוד/סנטר המודרני. עם כריס וובר הראה מה היה יכול להיות, גארנט שנבחר שנה אחריו בדראפט הראה מה קורה שכל הפוטנציאל גם מתממש.
הוא היה היוניקורן הראשון בליגה, הרבה לפני יאניס, טאונס או פרוזינגס. הוא היה יכול להוריד ריבאונד לחצות את המגרש ולסיים בדאנק או במסירה חכמה. גארנט היה גם שומר מעולה ויכל לשמור על חמש עמדות.
סביר להניח שגם בליגה של היום עם היכולות שלו ומבנה הגוף האתלטי שלו גארנט היה מוצא את המקום שלו וכנראה גם מפתח יכולת ל3.
גארנט גם שבר את הטאבו של הגעה מהתיכון ואיפשר לקובי, לברון ועוד רבים וטובים להגיע ישר מהתיכון לליגה.

אז כן הוא לא היה האדם הכי נחמד, וממש לא היית רוצה לפגוש אותו בקטטה, בסמטה אפלה, או סתם להיות בקבוצה שנגדו, אבל גארנט גרם היה שותף ללא מעט מהפכות בליגה, ובעיקר בעידן שבו שחקנים מסתירים את הרגש, כיף להיזכר בשחקן שתמיד הראה את הכל ושעשה הכל אבל הכל כדי לגרום לקבוצה שלו לנצח.

הישגי קריירה:
אליפות (2008)
תואר ה-MVP של הליגה (2004)
15 פעמים אולסטאר (1997, 1998, 2000 – 2011, 2013)
תואר ה-MVP של משחק האולסטאר (2003)
4 פעמים חבר בחמישיית העונה (2000, 2003, 2004, 2008)
3 פעמים חבר בחמישייה השנייה של העונה (2001, 2002, 2005)
פעמיים חבר בחמישייה השלישית של הליגה (1999, 2007)
שחקן ההגנה של הליגה (2008)
9 פעמים חבר בחמישיית ההגנה של הליגה (2000-2005, 2008, 2009, 2011)
3 פעמים חבר בחמישיית ההגנה השנייה (2006, 2007, 2012)
חבר בחמיישית הרוקיז' השנייה (1996)
4 פעמים מלך הריבאונדים (2004-2007)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

4 תגובות

  1. אצלי הוא הפאוור השלישי בטיבו בכל הזמנים אחרי בארקלי ודאנקן.
    הפציעה שלו מנעה שושלת נוספת מהסלטיקס.
    חבל גם על הפה המלוכלך ביותר שהיה מיותר לחלוטין.

  2. אחלה פינה ואחלה שחקן.
    כמו שאמרת… תמיד נתן את הנשמה, השאלה אם היית בעדו או נגדו
    🙂

  3. תודה רבה
    שחקן אדיר אהבתי אותי במינסוטה ואהבתי את הרעיון שיהיה בלייקרס עם קובי רעיון שטורפד בסופו של דבר בגלל קווין מק׳הייל הירוק
    היה לו אופי רע ופה מסריח
    בשיאו היה PF עצום ב 2 צידי המגרש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם