עומרNBA: הדוור שבא לעבוד כל יום

עומרNBA הפינה שמקשרת בין הספירה (של העומר) לסיפרה (על הגופייה של השחקן) עם אחד השחקנים הגדולים בתולדות המשחק שתמיד סיפק את הסחורה חוץ מיום ראשון אחד ספציפי - קרל מלון.

היום שלושים ושניים ימים לעומר.

לכל מי ששיחק מספיק כדורסל בשכונה היה את המשבצת שלו, האיזור שממנו הוא קולע תמיד, או לפחות חושב שהוא קולע תמיד.
היום נדבר על שחקן מיוחד, על שחקן שהאיזור היה כ"כ מזוהה איתו עד שהוא קיבל את שמו.
שחקן שפעם אחר פעם חילק מאותו איזור דברים מופלאים.
היום מדברים על קארל מלון.

מלון נולד בלואיזאנה, והיה הצעיר מבין תשעה ילדים.
אביו של מלון התכחש אליו והיה עסוק בגידול משפחה אחרת. הוא התאבד כשמלון היה בן 3.
בתיכון הוביל מלון את הנבחרת ל-3 זכיות רצופות בליגה המקומית.
למרות שהתקבל לאוניברסיטת ארקנסו, מלון העדיף ללמוד בלואיזיאנה טק שהייתה קרובה יותר לביתו.
בשנה הראשונה לא שיחק מלון כיוון שהציונים שלו היו נמוכים מדיי, והתחיל לשחק רק בשנתו השנייה.
במהלך לימודיו באוניברסיטה קיבל את הכינוי "The mailman".
התרגום המילולי לעברית לסיבה בגינה הוא נקרא כך לא נשמע משהו (תמיד חילק), אבל באנגלית זה נשמע פשוט נפלא: "Always delivered".
חשוב לציין שמדובר על ארצות הברית שם הדואר אשכרה עובד, אם הוא היה חי בישראל כנראה הכינוי הדוור לא הייתה מחמאה גדולה מדיי.
בשנתו האחרונה בקבוצה סייע לה מאלון להגיע לסוויט 16 בטורניר המכללות.

מאלון נבחר בדראפט 1985 במקום ה13 ע"י הג'אז.
מאלון הראה ניצוצות כבר בעונתו הראשונה וסיים עם ממוצעים של 14.9 נק' ו8.9 ריב'.
מלון סיים שלישי במירוץ לרוקי העונה, ונבחר לחמישיית הרוקיז של העונה.
באותה עונה הג'אז הודחו בסיבוב הראשון.
הג'אז החליטו לשים את הצ'יפים על הדוור, והעבירו את הפאוור פורוורד אדריאן דנטלי בטרייד.
בעונתו השנייה מלון קיבל את תפקיד הפאוור פוורוורד הפותח, ושיפר את יכולתו בהתאם כשסיים את העונה עם ממוצעים של 21.7 נק' ו10.9 ריב'.
גם בעונה הזאת הג'אז הודחו בסיבוב הראשון.

בעונת 87/88 ג'ון סטוקטון קיבל לצד מלון את תפקיד הרכז הפותח בקבוצה, וביחד הם התחילו לעבוד על שיתוף הפעולה שלהם שלימים ייצור את אחד מהצמדים הגדולים בהיסטוריה.
באותה עונה נבחר מלון לראשונה בקריירה שלו למשחק האולסטאר, הוא ימשיך להיבחר ברציפות עד עונת 01/02.
לראשונה בקריירה של מאלון עברו הג'אז את הסיבוב הראשון אך הודחו בסיבוב השני ב-7 משחקים ע"י הלייקרס.

בעונה שלאחר מכן המשיך מלון לככב.
הוא סיים כסגן מלך הסלים, זכה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר, ונבחר לחמישייה הראשונה של העונה, הוא ייבחר גם בעשרת העונות הבאות ובכך ייקבע שיא ל11 עונות רצופות בחמישייה הראשונה (ב2018 לברון השתווה אליו בשיא המרשים הזה).
למרות היכולת הטובה של מלון בעונה הסדירה הג'אז הודחו שוב בסיבוב הראשון.

מלון וסטוקטון המשיכו לשפר את התיאום בינהם ויצרו את אחד מהצמדים הקטלניים בליגה, כשהמהלך המזוהה ביותר שלהם הוא כמובן הפיק אנד רול ביניהם.
מלון חוסם ומתגלגל, סטוקטון עובר את החסימה ובמסירת אומן מוצא את מלון שסיים מחצי מרחק או בדאנק עוצמתי.
למרות היכולת הטובה של הצמד הקבוצה לא הצליחה לתרגם את היכולת לתוצאות בפלייאוף.

בעונת 93/94 הפסידו בגמר לרוקטס. עונה לאחר מכן הודחו בסיבוב הראשון.
בעונת 95/96 הפסידו בגמר לסופרסוניקס.
ואז הגיעה עונת 96/97.
סטוקטון ובעיקר מלון הראו יכולת מדהימה, והובילו את הגאז' למקום הראשון במערב.
מלון זכה באותה עונה בתואר ה-MVP.
הג'אז העיפו את הקליפרס בסוויפ בסיבוב הראשון. לאחר מכן ניצחו את הלייקרס, ובגמר המערב ניצחו את הרוקטס עם הבאזר ביטר המפורסם של סטוקטון במשחק מספר 6, והגיעו לגמר הליגה מול הבולס של ג'ורדן (The second coming).
המשחק הראשון שוחק ביום ראשון,בתוצאה 82-82 מלון הגיע לקו. מלון קלע לא רע מדיי מהקו (74 אחוזים בקריירה). לפני שניגש לזרוק התקרב אליו סקוטי פיפן ולחש לו את אחת משורות הטראש הגדולות בהיסטוריה "The Mailman doesn’t deliver on Sunday".
ההמשך מוכר לכולם, מלון החטיא את שתי הזריקות, מייקל לקח את הריבאונד וקלע באזר ביטר על ביירון ראסל.
למרות משחקים טובים של מלון במשחקים 3 ו4 ברוב הסדרה מלון לא הזכיר את היכולת שלו והבולס ניצחו בשישה משחקים.

עונה לאחר מכן נפגשו הקבוצות שוב באותו מעמד, הרצון לנקמה היה גבוה, ןמלבד האליפות מלון רצה לנקום בג'ורדן על שמנע ממנו זכייה נוספת ב-MVP.
מלון הראה יכולת טובה ברוב הסדרה אבל לא התעלה כמצופה ממנו, והסדרה הגיעה למשחק 6 ביתרון 3-2 לבולס.
לוח התוצאות הראה 86-85 לג'אז כשעל השעון 35 שניות.
סטוקטון הכניס את הכדור למלון בדיוק לנק' שקרוייה על שמו, אבל בניגוד לכמעט כל פעם אחרת בקריירה שלו הפעם הדוור לא הצליח לספק את הסחורה. דאבל טים גרם לג'ורדן לחטוף את הכדור ממלון, לאחר מכן ג'ורדן עלה להתקפה ועם קרוסאובר (וקצת עזרה מהיד) קלע את סל הניצחון המפורסם בקריירה והאחרון בקריירה שלו (די, התקופה בוושינגטון לא נחשבת).

בעונת 98/99 זכה מלון שוב בתואר ה-MVP אבל הקבוצה לא הצליחה לחזור לאיים על התואר.
בשנת 02/03 עקף מלון את צ'מברליין ועלה למספר 2 ברשימת הקלעים של כל הזמנים תואר בו הוא מחזיק עד היום.
לאחר הפרישה של סטוקטון הצטרף מלון לגאלקטיקוס של הלייקרס במרדף אחרון אחרי הטבעת שכ"כ הייתה חסרה לו.
מלון הציג יכולת טובה במהלך העונה אך נפצע בגמר והלייקרס הפסידו לפיסטונס.
מלון פרש בסיום אותה עונה ללא טבעת.
בשנת 2010 נבחר מלון להיכל התהילה.

עם או בלי טבעת מלון היה אחד מהפאוור פוורורדים הטובים ביותר שדרכו על מגרש הכדורסל.
הוא היה עם שרירים של אל יווני (ושיער של ג'ורג' קוסטנזה), שחקן חזק שיודע להשתמש בכוח שלו מתי שצריך.
כשהכדור היה מגיע לנק' שתכונה לימים Karl Malone spot כמעט אף אחד לא יכל לעצור אותו.
הוא היה שחקן הגנה מעולה אם כי מאוד מלוכלך, הוא היה נוהג לנופף את המרפקים שלו לכל עבר (וזה היה חתיכת מרפקים) ולמיטב ידיעתי הוא השחקן היחיד בהיסטוריה שאם תכתבו את השם שלו ואז טופ 5 תמצאו השלמה לelbows.
ביחד עם סטוקטון הוא יצר את אחד מהצמדים היעילים בהיסטוריה.
אבל מלון הוא גם קצת חזרה בזמן לתקופה אחרת, לתקופה שבא לא כל פאוור פוורורד היה צריך גם לרכז ולקלוע שלשות, אלא מספיק היה לו לקבל את הכדור בפוסט ומשם לעשות קסמים.

אז כן מלון בלי טבעת, יכול מאוד להיות שהוא השחקן הטוב ביותר שסיים את הקריירה ללא אחת, ועדיין היה מדובר במכונת התקפה משומנת(למרות שהיה לו רק 4 אחוזי שומן בגוף) שסיים את הקריירה עם ממוצעי דאבל דאבל, שבמשך כמעט כל הקריירה שלו סיפק את הסחורה, שהיה 11 עונות רצוף בחמישייה הראשונה ושבעיקר נתן לאוהדי הג'אז קצת תקווה.
אם רק היה מחלק את הדואר גם בימי ראשון ובגמרים כנראה היה יכול לאסוף לעצמו חבילה עם טבעת.

הישגי קריירה:

2× NBA Most Valuable Player (1997, 1999)
14× NBA All-Star (1988–1998, 2000–2002)
2× NBA All-Star Game MVP (1989, 1993)
11× All-NBA First Team (1989–1999)
2× All-NBA Second Team (1988, 2000)
All-NBA Third Team (2001)
3× NBA All-Defensive First Team (1997–1999)
NBA All-Defensive Second Team (1988)
NBA All-Rookie First Team (1986)
No. 32 retired by Utah Jazz
NBA's 50th Anniversary All-Time Team

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

5 תגובות

  1. עומר
    בהגיעך לשלושת רבעי ספירת העומר(בערך),
    עלי להסיר בפניך את כובעי,
    על סדרה מושקעת ומשובחת.
    כל הכבוד

  2. למרות שאני, כמו הציפור הנדירה, מעדיף את בארקלי את מלון באמת חייבים לכבד.
    בהגדרת "בנוי לתלפיות" צריך לשים את מלון.
    ובכל מקרה תמיד נזכור לו את ההתגוששות עם דניס רודמן בגמר ה…. WWF
    🙂

  3. שחקן כזה מלוכלך לא שווה אליפות (וגם בואן לא שווה את האליפויות שזכה בהן והוא אף היה גרוע יותר ופצע בכוונה).
    מכדורסלן מקצוען מהטובים ביותר מצופה שיהיה ספורטאי הכון ולא כזה שפוצע יריבים בצורה רצינית ולא אכפת לו ולא חושב שצריך להתנצל גם אם לא התכוון שייפצעו.

    הכל מקרה אצלי בארקלי הוא הפאוור הגדול בכל הזמנים והשחקן הגדול ביותר ללא אליפות והוא עם גובה של גארד היה ריבאונדר גדול יותר וגם היה קלעי יעיל יותר שבשיאו היה בסביבות 60% מהשדה ומלון לא היה קרוב לכך.

  4. חתיכת אגדה. איזה שחקן הוא היה..לטעמי הפאוור פורוורד הגדול בהיסטוריה למרות לא לקח אליפות. סמל ליציבות ולעבודה קשה. מה שמדהים זה שהוא הגיע הכי רחוק דווקא בשלהי הקריירה וגם אז היה מעולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם