פורטלנד טרייל בלייזרס-מה עושים אחרי שהגעת לשיא

הפורטלנד טרייל בלייזרס מימשו את הפוטנציאל שטמון בהם בעונה שעברה כשהגיעו לגמר המערב, האם יצליחו להמשיך במומנטום הטוב?

אולם- המודה סנטר אולם שמכיל 19,496 מקומות, ועם תפוסה של 100.3 אחוז במשחקי הבית(איך זה בדיוק קורה?). מכיוון שלפורטלנד אין עוד קבוצות מקצועניות הבלייזרס הם כל מה שיש, וכשהם טובים אז בכלל אין סיבה לא להגיע למשחקים.

מאזן-29-53, מקום שלישי בעונה הסדירה. נצחון מרהיב שפירק את אוקלהומה סיטי 1-4 בסיבוב הראשון(פירוק תרתי משמע), 3-4 על דנבר בסיבוב השני עם נצחון בגיים 7 בחוץ, ואז נגמר האוויר וחטפו סוויפ מהווריורס בגמר המערב. עונה שאפשר לסמן אותה כהצלחה בלתי רגילה.

מאמן- טרי סטוטס, מתחיל עונה שמינית כמאמן פורטלנד(אימן גם שנתיים באטלנטה ושנתיים במילווקי). מאזן קריירה עונה סדירה 417-440, פלייאוף 36-20. עדיין לא הוכיח את עצמו במעמדים המחייבים, עם גמר אזורי אחד בקריירה בעונה החולפת. יחד עם זאת בהחלט מדובר באחד המאמנים הטובים בנמצא, ואם אחרי שקיבל 2 סוויפים ב-2 העונות האחרונות, ניכר שפורטלנד סומכים עליו שהוא האיש שלהם.

מה עשינו בקיץ האחרון

ארזו מזוודות-אל פארוק אמינו(חתם באורלנדו ל-3 שנים ב-30 מיליון דולר), וכמו שכולנו יודעים אורלנדו היא המקום שאליו הקריירות הולכות כדי למות. סת קרי(חתם בדאלאס, 32 ל-4 שנים, מגיע לו), אנס קנטר(עבר לבוסטון), מאיירס לאונרד(טרייד למיאמי תמורת וייטסייד), מו הארלקס(מצא את עצמו בקליפרס בטרייד המשולש), ג'ק ליימן(הלך למקום שמקבל כל גבר לבן מגודל, מינסוטה כמובן), אוון טרנר(ממשיך לחיות טוב מאז 2016, שזו גם היתה השנה האחרונה שהוא תרם משהו לקבוצה ששילמה לו משכורת, עבר לאטלנטה).

הגיעו- חסן וויטסייד(הגיע בטרייד ממיאמי).בעונתו האחרונה שמיאמי היה לא מרשים, אבל יקבל במה לאור הפציעה של נורקיץ. קנת בייזמור הגיע בטרייד על אוון טרנר. בגדול אותו שחקן. מריו הזוניה הגיע לאחר שלא הרשים באורלנדו ובניקס, אולי כאן יאושש את הקריירה הגוועת. אנטוני טוליבר הגיע כדי לתת איזה שלשה לערב, ופאו גאסול הגיע כדי להרביץ מורק"ים בחבר'ה. שחקנים נוספים שחתמו ואין לי מושג מי הם- נאסיר ליטל(נבחר בדראפט),ג'יילן הורד, מוזס בראון, טרוי קאופיין, לונדון פראנטס. במהלך העונה נגלה האם הם שווים אזכור או שיהיו פרט טריוויה לחידונים של יאיר בשנים שיגיעו.

תקציר הפרקים הקודמים

פורטלנד הגיעה לעונה עם האף למטה, אחרי שספגה סוויפ משפיל מהפליקנס בפלייאוף 2018. אנשים רבים(כולל אנוכי) אמרו שאולי הגיע הזמן לבצע שינויים פרסונליים, וקבוצה שנשענת על צמד גארדים שאינם סטף וקליי לא תגיע רחוק בפלייאוף. לא רק זה היו גם ספקות האם בכלל הקבוצה שווה פלייאוף במערב האיכותי. פתיחת העונה היתה טיפה מגומגמת עם מאזן 11-13 בתחילת דצמבר, אבל כמו תמיד לילארד מתחמם בזמן לקראת פגרת האולסטאר, שם כבר המאזן השתפר ל-23-34. אחרי הפגרה הבלייזרס לחצו עוד יותר על הגז, והפסידו רק 6 משחקים עד תום העונה, אבל בדרך הפסידו את הסנטר שלהם יוסוף נורקיץ לפציעה כואבת במיוחד,שתשבית אותו עד אמצע העונה הבאה החלמה מהירה נורק. תודות לפאשלה של הרוקטס במשחקם האחרון מול אוקלהומה(עוד נזכיר אותם), תפסו את המקום השלישי בתום העונה, מה שזימן להם את אותה אוקלהומה.

את הסדרה מול אוקלהומה הם פתחו ב-2 נצחונות ביתיים שוק על ירך שלא הותירו סימני שאלה-הבלייזרס באו רציניים בפלייאוף הזה. משחקים 3ו-4 כבר התחלקו חצי חצי, ואז בא גיים 5. דיים טיים הגיע, כשלילארד לא ריחם עם 50 נק, כולל שלשה על הבאזר(פעם שנייה בקריירה שדופק סל על הבאזר של סדרת פלייאוף).למי שרוצה לחוות את המשחק להלן התקציר:

בסיבוב השני הם פגשו יריבה יותר רצינית-הדנבר נאגטס. פה כבר עמצ לצידם יתרון הנסיון, שהרי מלבד מילסאפ לא היה לנאגטס אף שחקן משמעותי שטעם פלייאוף באמת. בגיים 2 הבלייזרס בתצוגה הגנתית מרשימה עצרו את הנאגטס על 90 בלבד, ואז הגיע המשחק של הסדרה, שבו לאחר לא פחות מ-68 דקות של כדורסל, לא מעט רגעי לחץ וטעויות קריטיות משני הצדדים, הבלייזרס יצאו עם ידם על העליונה בזכות משולם שדפק משחק מושלם עם 41. הנאגטס לא ויתרו וכפו גיים 7 בבית, אבל זה היה משחק שבו בהיעדר תפוקה ממארי ולילארד(7 מ-35 לשניהם), משולם דפק 37 שהתעלו על ה-29 של יוקיץ. גמר מערב ראשון לבלייזרס מאז תחילת המילניום.

בגמר המערב זה כבר נגמר מהר, כשהווריורס נתנו את הסוויפ הכי מרמה בהיסטוריה, כשפורטלנד הובילה בדו ספרתי במשחקים 2, 3 ו-4, אבל לא הצליחה לסגור פעם אחת. ממש לסיים עונה בטעם חמוץ מתוק. בקיץ לילארד ומקולום כבר קיבלו את הצ'ופר בדמות הארכות חוזה בומבסטיות(4 שנים 196 מליון ללילארד, שישאר במועדון עד שנת 2024 לפחות, מקולום קיבל 100 מליון עגולים ל-3 שנים, עד שנת 2023). כמו שאומרים הולכים לסגור קריירה בבית.

מה צפוי לנו העונה

אחרי עונה מרשימה כמו עונת 18-19 יש ציפייה לעשות את הצעד הנוסף, אבל קשה לראות את זה קורה. קודם כל הקבוצה איבדה שחקן משמעותי כמו יוסוף נורקיץ לפחות לחצי עונה, ובמקומו הביאה את חסן וויטסייד שכבר כמה שנים מאכזב במיאמי(בערך מהרגע שחתם על החוזה הענק שלו). גם העזיבות של אמינו וקרי השני פוגעות בעומק של הקבוצה וביכולת שלה לסמוך על עוד שחקנים מלבד 2 הגארדים. בייזמור מגיע לקבוצה שגם שואפת לנצח משחקים אחרי השנים הלא קלות באטלנטה המטנקקת, אבל ממנו לא תבוא הישועה.

צרה נוספת שתפעל נגד הבלייזרס היא המערב שעבר מתיחת פנים, כשעוד קבוצות הקפיצו את עצמן ישירות לראש ההר(הקליפרס והלייקרס בראש), עם סופר דואוז שיקשו מאוד על הבלייזרס לצלוח את המשוכה בפלייאוף. מה שטוב הוא שהקבוצות האחרות צריכות זמן לעבוד על הכימיה הקבוצתית, דבר שאצל הבלייזרס התפתח יפה בשנים האחרונות. הבריאות גם כן עובדת לטובתם, כשלילארד ומקולום לא ידועים בתור שחקנים פציעים או כאלה שאוהבים לקחת מנוחות.

לעונה הקרובה פורטלנד מגיעה במוד לא ברור-מצד אחד יש מהם ציפיות לאור הפלייאוף המוצלח, והעובדה שהווריורס יהיו מנוטרלים רוב העונה וגם כשקליי יחזור הם לא יהיו מכונת ההשמדה שהם היו בימי דוראנט העליזים, כמו כן הזמן שיקח לקליפרס, לייקרס ויוסטון לייצר כימיה יעזור להם לצבור מומנטום. מצד שני דנבר תמשיך במגמת ההשתפרות, יוטה השתדרגה למדי בקיץ האחרון, הפליקנס עשו שדרוג משמעותי ויהיו אתגר לא פשוט, וכמובן הספרס יהיו כמו תמיד שם. יתרון ביתיות הוא מטרה חשובה וקשה להשגה, ולשם כך אנשים יצטרכו לעלות רמה-מישהו יצטרך לרמוז למקולום שהתפנה מקום באולסטאר השנה, וייטסייד יאלץ להרים את הרמה כי אחרת אף קבוצה לא תחתים אותו מעל למינימום בחוזה הבא, וכמובן לקוות שנורקיץ יחזור בריא ושלם אחרי הפגרה ולתת עוד מסה ושכל לקבוצה. קשה לנחש איך העונה תתפתח, כל מקום בין 1 ל-8 הוא אפשרי. הכי כיף.

התסריטים

אופטימי- לילארד לוקח את מה ששאק אמר עליו בשירי הראפ בקיץ ומוכיח לכולם שהוא האיש הרע בשכונה עם ממוצע של 30 למשחק, מקולום מוסיף 25 לערב ומצטרף לחברו בשבוע הכוכבים בפברואר, וייטסייד אומר לעצמו איזה שנה טובה היתה 2016 בוא נדפוק שחזור ותורם 14 נק, 12 ריב ו-3.5 חס לערב ונבחר לחמישיית ההגנה. נורקיץ חוזר אחרי הפגרה והסגל של פורטלנד בריא לקראת הריצה החשובה. בפלייאוף הם שוב פוגשים את ראס בסיבוב הראשון, וזה נגמר ב-6 משחקים. בסיבוב הבא הם פוגשים את הווריורס ומנצחים אותם בגיים 7, עם באזר ביטר סוגר סדרה נוסף לדיים לילארד. בגמר המערב שוב נגמרים הכוחות והם נכנעים ללייקרס האימתניים ב-5 משחקים, בכל זאת לברון זה סיפור אחר ויש גבול גם לאופטימיות. עוד עונה שאפשר לסמן כהצלחה מסחררת, ועוד עם קצת כסף להשיג שדרוגים.

פסימי-לילארד שומע את מה ששאק אמר עליו ומוכיח שהוא צדק עם עונה בינונית של 22 למשחק, מקולום אומר למה להתאמץ יש לי 100 מיליון בבגאז' ותורם 17 לא מרשימות. וייטסייד ממשיך עם מגמת ההתדרדרות עם 12 נק ו-9 ריב לערב, בייזמור נראה כמו תחליף חיוור של אוון טרנר ונורקיץ לא חוזר בכלל העונה. פורטלנד משתחלים לפלייאוף מהמקום השמיני ופוגשים את דנבר שנוקמת בהם ומביסה אותם שוק על ירך עם סוויפ מהדהד. בקיץ יש כסף אבל הבעלים מחליט לחסוך כי אומר לעצמו למה גם ככה התקרת זכוכית זה סיבוב ראשון.

ריאלי-לבלייזרס יש כלים לא להסתבך במאבקי פלייאוף, אבל גם לא מספיק כדי להשיג יתרון ביתיות. 50 נצחונות שמספיקים למקום 5 ומפגש מול הקליפרס בסיבוב הראשון, כשהפעם פול ג'ורג' מגיע עם עזרה ראויה ולא אוכל את הלקרדה מול לילארד ושות'. 6 משחקים שלאחריהם הבלייזרס שואלים את עצמם איך אפשר להשתפר והתשובה היא שאי אפשר ממש והבסיס של הסגל ישאר כאן שנים קדימה, ורק אפשר לשחק עם החלקי חילוף מסביב. מספיק טוב להיות קבוצה טובה אבל לא הכי טובה.