שאלת השבוע – הקבוצה המרגשת / רותם אלרן

זהו הפוסט הראשון של רותם באתר, ברוכים הבאים ונשמח כמובן לכל מי שרוצה לכתוב או לענות על שאלות השבוע שלנו לפנות אלינו ונשמח לתת את הבמה 🙂

************************

שאלת השבוע – הקבוצה המרגשת שלך

רותם אלרן – דאלאס מאבריקס 2019-2020

העונה, יש קבוצה אחת מאוד מיוחדת, שנגעה במקום הכי אהוב עליי בכדורסל של הNBA (ואני בטוח שגם לעוד רבים אחרים) – משחק יפה וזורם, עם הרבה מסירות וצורת משחק מבריקה. הקבוצה הזו היא דאלאס מאבריקס, שהעונה הגיעה ופרחה באופן מדהים.

לא אשקר, עוד מהעונה הקודמת חשתי אליהם תחושת חיבה עזה, בעיקר בשל שחקן שהפך את הקבוצה הזאת למיוחדת. אחרי העונה שעברה, בה היא הייתה עוד סתם קבוצת מרכז טבלה שלא נכנסת לפלייאוף ובעיקר מקווה לצעירים מוכשרים וסולידיים (בתקופה ההיא דניס סמית' ג'וניור היה התקווה הגדולה, למי שעוד זוכר שהוא פעם קיבל דקות) השנה לקחה צעד קדימה בזכות, מי אם לא– לוקה דונצ'יץ'.

על דונצ'יץ' כבר נאמרו עשרות סופרלטיבים ונשפכו גבעות של מילים על הדף, אבל על מנת להבין איזה שחקן מיוחד ונהדר הוא צריך לראות אותו ממקור ראשון, באמצע הלילה עם עיניים טרוטות וחיוך על השפתיים. הוא זה שהופך את דאלאס לכל כך מיוחדת, הוא המנוע של הקבוצה הזאת. יש לו ניהול משחק פנומנלי, שהוא החלק במשחקו שאני הכי אוהב. אין כמו לראות פיק נ' רול של דונצ'יץ' – פאוול, כשבפני דונצ'יץ' יש מגוון אפשרויות והוא רק צריך לבחור אם להעיף כדור לקלעי בפינה, להרים את פאוול לשחקים או לסיים בקלילות בטבעת.

אבל הקבוצה הזאת היא לא רק דונצ'יץ' – באופן מפתיע לדאלאס העונה היה סגל שחקנים משלימים מאוד חזק. כמעט אף אחד לא צפה שמאוסף של שחקנים שבעיקר הוגדרו כבינוניים כמו מקסי קליבר, סת' קרי, טים הרדוואי ג'וניור, דלון רייט ודוויט פאוול יצא סגל ברמה כזו גבוהה. קרדיט על נתינת זמן המשחק הנכון לכל שחקן ומציאת ההתאמות בין השחקנים חייב ללכת לריק קרלייל שאמנם לקח צעד אחורה בכל הנוגע ללוקה (עוד מהעונה הקודמת) ונתן לו לקבל החלטות בדרך שלו, אבל באשר לכל היתר עשה עבודה נהדרת.

וקרדיט אחרון צריך ללכת לקריסטאפס פורזינגיס, שאמנם לא נראה כמו אותו השחקן לפני הפציעה, אבל נותן תרומה נהדרת במדי דאלאס ועושה מה שמבקשים ממנו, בין אם זה בקליעת שלשות וריווח ובין אם בהגנה על הטבעת.

דאלאס לא רק קבוצה כיפית, כי אם הקבוצה בעלת הרייטינג ההתקפי הכי טוב בהיסטוריה לפי בסקטבול רפרנס. יותר מגולדן סטייט הגדולה ומהשואו טיים לייקרס. הייתם מאמינים?

אבל הקבוצה הזאת מרגשת אותי לא בגלל המדדים המתקדמים והמספרים אלא דווקא בזכות הסיפורים של השחקנים והגישה שהם נוקטים בכל משחק – לנצח עם חיוך.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

6 תגובות

  1. חושב שמן הראוי להיזהר מהתואר בינוניים לשחקני דאלאס..
    אף.אחד.שם לא בינוני .
    עם סת קרי שנה שעברה פורטלנד היתה פיינליסטית המערב, והיום אם יהיה פלייאוף דבר שלא נראה סביר נכון תעכדיו לאור קריסת המערכת הבריאותית שם ,פורטלנד לא צפויה להשתתף בו …
    דוגמא אחת.
    אבל יש בנבא עומק אדיר והרבה מאד שחקנים מצוינים שרק צריכים ביטחון ושיאמינו בהם כדי לזרוח
    דוגמאות לא חסרות .
    ויש מאמנים גרועים מצד שני ,יותר מאמנים גרועים מטובים בליגה הזו .
    כל מאמן בליגה המשלב יסודות משחק אירופאיים , פופוביץ ,נרס ,קרלייל
    מוציא מהשחקנים שלו הרבה יותר .
    רק שאין הרבה שחקנים אירופאיים שמתאימים לליגה הזו.
    גינובילי פארקר דונציץ ועוד הם היוצאים מן הכלל.

    1. קודם כל, אני מבין את הטענה שלך ומסכים יותר עם החלק האחרון, אבל חשוב לזכור שרוב הנפילה של פורטלנד לא קרתה בגלל העדר קלעים אלא בעיקר בגלל חוסר הגנה, וקרי הוא לא שחקן הגנה טוב במיוחד.
      אני מאוד אוהב את דאלאס והיא כרגע הקבוצה האהודה עליי, אבל חשוב לזכור שאלו שחקנים שהיו מוכרים לכל היותר כשחקני רוטציה שוליים ברובם (פאוול, קליבר וקרי) או כוכבים לא יעילים של קבוצות לא טובות (הרדוואי).

      1. זו טענה רצינית החוסר הגנה בפורטלנד.
        קיימות מספר דרכים להתיחס להגנה.
        הראשונה.היא להבנתי הגישה השטוחה , נראה מה קיים ונספור
        כלומר סטטיסטיקה.
        להבנתי זונאינה הגישה הנכונה מפני
        שבגישה הזו לא בדקנו את היכולות
        הפוטנציאל של הקבוצה .
        לא בדקנו עד כמה שחקני הספסל מנוצלים לא בדקנו מהן שיטות ההגנה:
        האם לחץ על כל המגרש , האם שמירה אישית , האם אזורית לוחצת וכולי ,כלומר לא מדדנו את מיקסום הפוטנציאל .
        אם מתיחסים לנערי הזהב ולספרס
        הצלחת הקבוצות הגיעה מתרומות
        שחקני ספסל , במיוחד נערי מהזהב ששמרו מספר אסים על.הספסל
        אנדרו איגודלה ,קליף ליווינגסטון ליאנדרו ברבוסה ,וכולי .
        ואפילו כספי תרם תרומה משמעותית .
        דבר נוסף שלא בודקים הוא מה שאנינאוהב לקרוא לו הגנה בהתקפה .
        מה הכוונה ,אם סופרים כמה מסירות מסרו בהתקפה ועד כמה
        גרמו לקבוצה המגינה להתעייף
        ותיסכלו אותה ,אפשר לראות כימקבוצות בהן שחקנים אגואיסטיים כגון כרמלו לא מעייפות את הקבוצות מולן ,ובדרך כלל נכנסות לפיגור מוקדם .
        הספרס.לדוגמא בגמר 2014 גרמו
        ללברון לצאת מהמשחק עם התכוצות שרירים .
        כדורסל בגדול הוא משחק קבוצתי
        יש משחק עוד יותר קבוצתי רכיבת אופני כביש ,במשחק האחרון בדרך כלל הציבור הרחב מסתכל על הכןכבים מובילי הקבוצות ולפעמים גם על פועלי העל המוביל האחרון של המטפס או הספרינטר ולא מודע לתרומהבשל כל הפיונים ,והמאמן .
        אני אומר כי הענין העיקרי בנבא הוא עסק .
        המאמנים מודעים לצורך העסקי של הדהל לראות את הכוכבים .
        אך מספר מאמנים חושבים שונה ומשתמשים יפה בקבוצה.
        כך שלהבנתי ההשואה איך שחקנים מסוימים השתלבו.בקבוצות אחרות
        היא חשובה פחות ,מאשר הבדיקה איך הם משתלבים בקבוצתם הנוכחית.,דוגמא מיוחדת לו ווליאמס .

    2. ושכחתי אך חייב להזכיר
      בוריס דיאו ,פאטי מילס ,וחוטא חוטא כך מבטאים j בספרדית , בריאה .
      ועוד שחקן אחד שהוא שילוב מיוחד שנבנה על ידי המאמן הטוב בנבא
      והמשיך כך בטורונטו אצל ניק נרס .
      דחקן אשף הגנה מסירות עם יכולת אישית.ברמה של לברון ,עוד חלק חשוב מהפאזל ,מישהו בשם ליאונרד..
      ..
      שהוא לא לברון וגם לא דיאו אל יש בו קצת מכל אחד מהם .

  2. תודה רותם. דונצי'יץ' הפך את הקבוצה למכונה התקפית משומנת היטב וזה הדבר שבאמת מדהים בקבוצה הזאת. הוא עדיין זורק יותר מדי מהשלוש אבל מילא, הוא כוכב וככה זה בנב"א.
    קרי לא רע עד מצוין. פורזינגיס גם טוב מאוד אבל איתו אני סקפטי, לבחור ישנן רגלי חרסינה ולא רחוק היום שהוא יפצע שוב.
    וקרלייל כנראה עושה עבודה מצוינת שוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

גמר המזרח – משחק מספר 3

מיאמי היט (1) – טורונטו רפטורס (2) משחק בין שתיים מהקבוצות המעצבנות שיש בליגה, היה חייב להיות מוכרע על איזו קבוצה תצליח להיות יותר מעצבנת.

קרא עוד »

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם