אוקלהומה פינת יוטה, פנינו לאן?

מהן הדילמות מולן יעמדו יוטה ואוקלהומה בקיץ?

סיום הסיבוב הראשון של הפלייאוף קרב אלינו במהירות. עושה רושם כי יהיה זה אחד הסיבובים הראשונים החלשים בשנים האחרונות. וודאי יעלו פוסטים המנתחים את עתיד הליגה ומה אפשר לשנות כדי להפוך את הסיבוב הראשון למעניין יותר (חזרה ל5 משחקים?), אך אנחנו נתמקד בקבוצות שעומדות בפני קיץ של החלטות קשות.

בעוד במזרח הקבוצות התחתונות בפלייאוף הן קבוצות צעירות שעתידן לפניהן (מלבד דטרויט שלא שייכת למעמד), במערב יש 2 קבוצות שהכישלון בסיבוב הראשון שם את עתידן בסימן שאלה גדול.

• כל הפוסט הזה יראה מגוחך אם אחת מהקבוצות תעשה נס ותהפוך את הסדרה. אבל ניקח את הסיכון.

אוקלהומה

בכל מקרה אחת מהקבוצות שנפגשו ראש בראש בסדרה היתה עומדת בפני שאלות קשות במידה ויפסידו בסיבוב הראשון. נראה שפורטלנד ניצלה מהחלטות וממשיכה הלאה.

מה שמשאיר לנו את סם פרסטי במצב לא נעים.

פול ג'ורג' החליט להישאר למרות ההדחה בסיבוב הראשון אשתקד כי הרגיש שיש לו משימה לא גמורה. ההפסד בסיבוב הראשון שנתיים ברציפות, שם בסימן שאלה גדול האם זוהי בכלל משימה אפשרית?

אוקלהומה סיטי במצב בעייתי מבחינת שכר כשהם במקום השלישי בליגה בסך המשכורות (גולדן סטייט במקום השני ולא תנחשו מי במקום הראשון מבלי לבדוק את זה פעמיים).

פרסטי סוג של קוסם ביכולת שלו לשדרג את הסגל ממה שנראה כמצב אבוד. התמרון שלו לצאת מעזיבת דוראנט, ולמצוא כוכב לצד ווסטברוק במהירות כזו ראוייה לציון.

גם הבחירה בשרודר כשחקן השישי נראתה כהצלחה במרבית העונה, אך יש חורים משמעותיים בסגל שנראו בבירור כל העונה ובמיוחד בסדרה מול פורטלנד.

קבוצה ללא קלעים לא תגיע רחוק. אמנם ג'רמי גרנט וטרנס פרגוסון הראו יציבות מפתיעה בפלייאוף כשעמדו על 39% ו35% במשחקים מול פורטלנד עד כה, אך הירידה הדרסטית של פול 30% מהשלוש בפלייאוף לעומת 38% בעונה) והעובדה שאין אף שחקן אחד בסגל שקולע מעל 34% מהשלוש גורם לכך שהקבוצה בעמדת נחיתות בכדורסל של היום.

פרסטי יצטרך לראות איך ניתן לשדרג את הסגל מבלי הרבה אפשרויות תמרון תקציביות.

האפשרויות שעומדות לפניו הן:

1. שדרוג הסגל בקלעים לצד ווסטברוק ופול. השאלה האם יש כאלו בנמצא או שהבעיה היא מערכתית.
2. פרידה מהמאמן דונובן שלא הצליח לחבר קבוצה שנראית שווה לסך חלקיה. השאלה אם מאמן אחר יוכל לעשות יותר מאותה הסיטואציה.
3. היערכות לבנייה מחדש וחיפוש טריידים לג'ורג' ו/או ווסטברוק. בשנה הבאה הקבוצה מתחילה לשלם את ה Repeaters tax שתעלה לבעלים כ-100 מיליון דולר רק במיסים. השאלה האם הבעלים יסכים להמשיך לשלם כאלו מסי מותרות היא שאלה מהותית ורלוונטית. גם ג'ורג' וגם ווסטברוק כרגע הם כוכבים מהשורה הראשונה. ניתן להשיג תמורתם נכסים מרשימים שיעזרו לקבוצה להתפתח מהר מחד ולצאת ממס המותרות מאידך. אך אם יחכו עוד שנה ויתברר שהפציעה של ג'ורג' חמורה ממה שנראה והדעיכה של ווסטברוק היא ליניארית, אוקלהומה תמצא עצמה עמוק בבוץ ועם הרבה מאוד כסף לשלם.

האפשרות להריץ הכל מחדש עם אותו סגל נראית לא ריאלית בשלב הנוכחי, גם אם נניח שרוברסון עוד יחזור לשחקן ההגנתי שהיה. לכן השאלה הגורלית האם לפרק הכל הופכת רלוונטית יותר מתמיד לקראת הקיץ הארוך.

יוטה

הג'אז נמצאים גם הם במצב מעניין, גם אם לא טרמינלי כמו אוקלהומה.

בשנה שעברה ההצלחה הגיעה בהפתעה. הקבוצה הלוחמת של קווין סניידר נכנסה לשיגעון בחצי השני של העונה מאחורי תצוגות אולסטאר של הרוקי דונובן מיטשל.

גם ההצלחה בפלייאוף לעבור סיבוב כאנדרדוג יחד עם ההתפתחות של מיטשל וגובר הובילה למחשבה שיוטה הופכת להיות איום אמיתי במערב. את השנה הנוכחית הם התחילו כמו השנה הקודמת, בבלאגן. אך אחרי האולסטאר שחזרו את ההצלחה של שנה שעברה והיו לקבוצה הרביעית בטיבה בליגה (מקום 1 ביעילות הגנתית ומקום 4 ביעילות התקפית).

איתרע מזלם לשחק נגד הרוקטס שהיו אולי הקבוצה הכי טובה בליגה אחרי האולסטאר. אבל הצורה בה נראתה הקבוצה גם מעלה סימני שאלה גדולים סביב היכולת שלה להשתפר בהמשך.

האם מה שאנחנו רואים זה מה יש?

אינגלס שהיה עמוד התווך של הקבוצה ואולי מנהל המשחק הכי טוב שלה אחרי רוביו לא ילך ויעשה צעיר יותר, כמו גם קייל קורבר שיחגוג את יום הולדתו ה39.

רוביו, שמסיים חוזה בקיץ הוא המבחן הראשון שמצפה לדניס לינדזי, ג"מ הג'אז. רוביו חלק חשוב מאוד במה שהג'אז עושים, אבל האם הנוכחות שלו מעקבת את ההתפתחות של דונובן מיטשל?

האם מיטשל צריך עונה שבה יהיה חייב להיות מנהל המשחק בכדי לשפר את הנקודות החלשות של משחקו, גם במחיר עצירת ההתקדמות של הקבוצה? זה מה שג'ייסון קיד עשה עם יאניס, ובודנהולצר קוצר את הפירות היום.

ניהול משחק הוא חלק חשוב שכל מוביל כדור בליגה היום חייב שיהיה חלק אינטגרלי מהמשחק שלו. דונובן לא יכול להרגיש נוח להישאר בתפקיד הפינישר.

גם סך המשכורות בעייתי. פייבורס ישאר לעוד עונה שבה יקבל 16 מיליון, אקסום שמרבה להיפצע יקבל 10 מיליון לעונה בשנתיים הקרובות ואף שחקן חופשי לא יגיע מיוזמתו ליוטה. מצד שני, רויס אוניל הוכיח שיוטה מסוגלים להפוך שחקני מינימום לשחקני רוטציה מועילים.

ככה שיוטה, בהיעדר מציאות בשוק או בחירות דראפט גבוהות יצטרכו להחליט האם להישאר עם מה שיש, כולל רוביו, ולנסות הכל שוב, או לארגן את הסגל מחדש מסביב למיטשל וגובר תוך לקיחת סיכון של היחלשות מיידית, אבל למצוא יותר גמישות כלכלית בטווח הארוך.

מה הבחירה שאתם הייתם עושים במקום ג"מים הקבוצות?