אחד ביום: בואו נירגע קצת עם ההתלהבות מהקליפרס

4:30: לוס אנג'לס קליפרס (2-3) – סן אנטוניו ספרס (0-3)

רבים מהקוראים (ויש שמונה כאלה, בפעם האחרונה שספרתי) פונים אלי בשאלה – מהיכן אני מביא את הסיפורים האזוטריים והפיקנטיים מהם אני שואב את מקור ההשראה לחפירה היומית. "ובכלל" פונים אחדים מהם (עד כמה שהמספר '8' יכול להתחלק לאחדים…) "אולי תפנק אותנו פעם באיזה סיפור מישראל?. מה אין לך לוקאל-פטריוטיזם?!".

ומכיוון שאני כותב שקשוב לקוראיו (טוב, האמת שזה לא כל כך מסובך. יש פחות מעשרה כאלה..), החלטתי לקחת את הטור הנוכחי אל מחוזות ארצנו הקדושה ולספר לכם על דוד יוסף. דוד יוסף (לא להתבלבל עם בנו של הרב עובדיה יוסף, שהוא רב גם בכוחות עצמו) נולד וגדל באור יהודה, בירת הקולינריה של ישראל (לפחות בעיני אנשים מאור יהודה). הוא התמודד 3 פעמים על תפקיד ראש עירית יהודה וכשל אך בפעם הרביעית, בא ניסה להיבחר לתפקיד הנכסף – זכה בכל הקופה ונבחר לראשות העיר (עד כמה שלהיות ראש עיר של אור יהודה נחשב 'קופה'…).

הזכייה של יוסף בתפקיד גרמה לו רצון להוקיר תודה לאלה שסייעו לו בדרכו אל הכיסא והוא החליט להוקיר תודה, כמו גם להביע הערכה לאושיות נוספות בחברה הישראלית. את דרכו לעשות זאת, מצא יוסף באמצעות ועדת השמות העירונית, זו הבוחרת את שמות הרחובות באור יהודה. הועדה, בעצתו של ראש העיר ששלט בה, החליטה לקרוא רחובות וכיכרות בעיר על שם הפזמונאית סמדר שיר, הזמר יהורם גאון, הרמטכ"ל בזמנו גבי אשכנזי ושר הפנים, שהיה ממונה על הרשויות המקומיות וראשי הערים, גדעון סער. יוסף אף הגדיל לעשות והעניק את השם 'באלי' לאחת הסמטאות בעיר במה שהתברר אחר-כך שהיה מחווה למאהבת שלו שהשם 'בא-לי' היה הכינוי אותו בחר יוסף בשבילה.

על אף התנגדותם של רבים מהמפורסמים הנ"ל להנציח את זכרם עוד בחייהם ועל אף התנגדות האופוזיציה בעיירה המנומנמת, נשארו שמות הרחובות על מקומם. אלא שבתחילת שנת 2015 נעצר יוסף לחקירה בחשד לעבירות מין (בהם הורשע בשלב מאוחר יותר. החודש הוא השתחרר מהכלא אחרי שריצה שנתיים וחצי מאסר), ביוני אותה שנה התפטר מתפקידו ובסוף אותה שנה ועדת השמות העירונית ביטלה את שמות הרחובות שהעניק והחזירה אותם לשמותיהם המקוריים. סער, אשכנזי, שיר, גאון ואחרים יצטרכו כנראה לא להיות בין החיים בשביל לזכות לרחוב על שמם…

אז מה המסקנה מהסיפור המקומי המופרך הזה? קודם כל, שאם חשבתם שהשחיתות השלטונית ברמה הארצית חוגגת, אין לכם מושג כמה 'מסיבות' היא עושה ברמה המקומית. אבל לענייננו, נצרף מסקנה נוספת – יש זמן לכל דבר ולא צריך למהר ולקשור כתרים לאנשים לפני שהם באמת ראויים לזה. בין אם זה אח"מים שיומם עוד יגיע בשביל שיזכו לכבוד הראוי ובין אם זה קבוצות כדורסל כמו לוס אנג'לס קליפרס.

כי הקליפרס בשלב הזה של העונה הם קצת כמו 'רחוב גדעון סער'. בהחלט ייתכן שיום אחד מישהו יקרא שם של רחוב על שם הפוליטיקאי הממולח מהליכוד וייתכן מאוד שתהיה לכך סיבה מוצדקת (אולי הוא שוב יהיה שר, אולי הוא יהיה מנהיג הליכוד אולי אפילו ראש ממשלה) אבל נכון להיום, כשהוא כנראה לפני השיא שלו ועוד חי ונושם, אין לכך סיבה הגיונית. וגם הקבוצה האדומה של לוס אנג'לס היא כזו –  נבנית נכון, מתנהלת כמו שצריך ויום אחד אולי היא תהיה אימפריה. אבל נכון לעכשיו, כשאנחנו עוד בתחילת עונה, והעבר של המפרשיות רחוק מלהיות מפואר, עוד מוקדם להעניק להם תארים ולהכתיר אותם כפייבוריטית הברורה לאליפות. בטח לאור יכולתם על המגרש עד עתה.

לקליפרס יש פוטנציאל, זה בטוח. ההתקפה שלהם היא שירה בתנועה, הספסל שלהם יוצא דופן, קוואי לנארד עשוי מהחומר ממנו נולדים אלופים ופול ג'ורג' בכלל עוד לא שיחק משחק אחד העונה. אבל, נכון להיום, ההגנה שלהם לא מספיק טובה, החמישייה הפותחת שלהם לא מספיק אפויה (שלום לךמר זובאץ') או לא מספיק מוכשרת (מיסטר פטרסון, העיניים שלי עליך) ובאופן כללי יש להם עוד המון מה לשפר כמו שלימדו אותנו השבוע פיניקס סאנס ויוטה ג'אז שניצחו אותם שתיהן.

אז אני לא אומר שהקליפרס לא ידברו בקול גדול במערב ובליגה השנה, אני אפילו לא אומר שהם לא ייקחו אליפות בסוף אבל זו הולכת להיות דרך ארוכה ועד שהקליפרס ילכו בה לכל אורכה, אני מציע לא להתלהב מהם יתר על המידה.

הלילה תפגוש הקליפרס קבוצה עם מאזן מושלם עד כה, סן אנטוניו ספרס. אמנם גם על שם הדורבנות אף אחד לא יקרא רחוב אף פעם (פשוט כי הקבוצה הזו כנראה לא תמות אף פעם!) אבל בשאר העניינים הם די ההיפך מהקבוצה שעומדת מולם – פרופיל נמוך, ציפיות לא מרחיקות לכת ואפס פדיחות עד כה.

עם זאת, הספרס עדיין לא יצאו מחיקו הנוח של ה-AT&T סנטר ומפגש שלהם מול האקס, קוואי, אמור להוציא ממנו לא מעט אמוציות, דבר שיפעל לרעתם, כך שהמשחק לפנות בוקר הוא מבחן מבחינתם, שילמד אותנו קצת על פתיחת העונה שלהם – האם היא צירוף מקרים ולוח משחקים נעים (וושינגטון, ניו יורק ופורטלנד [אחרי בק-טו-בק] במשחקים ביתיים זה לא ממש טיפוס על האוורסט) או שאולי בכל זאת, הספרס בשיאם כשאף אחד לא לוקח אותם בחשבון.

שלושה שחקנים בולטים השנה בספרס, כאשר לצד למרקוס אולדריג' ודמאר דרוזן שהיו שם לסחוב את הקבוצה של פופוביץ' בשנה שעברה, בולט גם דז'ונטה מורי שב-23 דקות למשחק תורם עד כה 14.7 נק', 8.3 ריב', 6 אסיסטים ו-2 חטיפות. מורי נמצא בתחילת העונה על הגבלת דקות, זכר לפציעה ב-ACL שהשביתה אותו בכל העונה שעברה וגם הלילה הוא צפוי לשחק פחות, בטח כאשר למחרת מחכה לספרס משחק נוסף (מול גולדן סטייט). "משחק אחד זה לא כזה חשוב בשביל שנוכל להושיב אותו בחוץ, אם הרופאים יורו לנו על כך" אמר עליו השבוע המאמן פופוביץ' ומי יודע, אם זו לא הייתה דרכו הממולחת לעקוץ את כוכב הקליפרס, שהתלונן על כך שהצוות המקצועי של הספרס סיכן אותו ונתן לו לשחק פצוע, במה שגרם לסכסוך בין שני הצדדים.

בקיצור, שתי קבוצות שרוצות להיות בצמרת המערב, מפגש אקסים וגם קצת דם רע בהיסטוריה של שתי הקבוצות (לא נשכח אותך פליאוף 2015) הם חומרי גלם לא רעים למשחק כדורסל שנקווה שיעמוד בציפיות.

(הבהרה: לפינה הזו יש הרבה יותר מ-8 קוראים. משהו כמו בין 500 ל-800 ביום מוצלח. כל הכתוב לעיל הוא סתם הדרך שלי למשוך תשומת לב ולהתבכיין על זה שאתם לא מגיבים…)

ומכיוון שיום חמישי היום, יש לנו מעט משחקים נוספים:

Post Down:

1:00: אטלנטה הוקס (2-2) – מיאמי היט (1-3)

כבר אמרו חכמינו זכרונם לברכה – "יש לי לפעמים הרגשה של דה-ז'ה-וו" ואכן אם נדמה לכם שגם לכם יש כזו, זה רק בגלל שלפני יומיים שתי הקבוצות הללו נפגשו בפלורידה שם ההיט ניצחו את הנצים 97:112. ומכיוון שטרה יאנג מהמשחק הלילה (ועוד שבועיים נוספים, פצוע בברך) וכמוהו גם אלן קראב (ברכיים), צ'נדלר פרסונס (כי היום יום חמישי) ואולי אוון טרנר (אכילס) לא ישחקו היום, אז גם התוצאה במשחק הלילה תהיה סוג של דה-ז'ה-וו אם ניצחון נוסף שצפוי למיאמי המרשימה.

3:30: ניו אורלינס (4-0) – דנבר נאגטס (1-3)

העונה של ניו אורלינס התחילה בצורה קטסטרופאלית עם פציעה של הבחירה מספר 1 בדראפט זאיון וויליאמסון ועם ארבעה הפסדים רצופים, כולל אחד לצל החיוור שנקרא 'גולדן סטייט'. אולי זה המקום להזכיר שבעונה שעברה, המצב של הפליקאנס היה הפוך עם ארבעה ניצחונות בארבעת המשחקים הראשונים, שאחריהם הגיעו שישה הפסדים רצופים ואי העפלה לפליאוף בסוף העונה. אז האם אנחנו צפויים לראות עכשיו תמונת מראה ואת השקנאים ממריאים לשמיים? בהתחשב בזה שהיריבה הערב היא דנבר הדי חזקה שכבר הפסידה משחק מיותר השבוע (בבית לדאלאס), אני סקפטי בנוגע לתשובה החיובית לשאלה הזו…