אחד ביום: האביב לא מבשר טובות לסלטיקס

לכל הכתבות של אחד ביום

00:00: שארלוט הורנטס (39-32) – בוסטון סלטיקס (29-43)

מלחמת העולם השנייה הביאה קשיים לוגיסטיים רבים לכוחות ארצות הברית הלוחמים מעבר לים, באסיה ובאירופה מלבד הצורך לספק ללמעלה מ-16 מיליון חיילים אמריקאים שנטלו חלק במלחמה נשק, תחמושת, אוכל וציוד צבאי היו צריכים מפקדי המערך הלוגיסטי האמריקני להתמודד גם עם שאלות פושטות יותר – איך לארגן חופשות לחיילים שנלחמים ביבשות אחרות, איך לעשות סידורי לוויות ל-400,000 החיילים שקיפחו את חייהם במלחמה וגם כיצד להעביר דואר מהחיילים הלוחמים בחזית אל משפחותיהם ביעילות ובזריזות.

עשרות טונות של דואר עשו את דרכם מדי חודש לארצות הברית שם סיפקו אנחת רווחה, אבל גם דאגות לקרובי החיילים, נשותיהם ומשפחותיהם. המחיר של המשלוח היה כבד והצבא האמריקאי השרוי בלחימה עזה, חיפש לחסוך בכל דרך. וכך הומצא בשנת 1943 הווימייל (V-mail, ה-V הוא קיצור של Victory), שיטה חסכונית ויעילה מעין כמותה למשלוח דואר אמריקאי.

הרעיון היה כזה: לכל חייל שרצה לשלוח מכתב הוקצה דף מסוג מסוים, מוגבל במספר המילים שאפשר לכתוב בו (מבחינת מקום, לא מבחינת צנזורה) הדפים האלה הועברו למרכז מיון ושם באמצעות טכנולוגיה של הימים ההם צולמו הדפים, הונחו על פילם (למי שלא זוכר/יודע – פילם היו סרטי צילום הכוללים תמונות מוחשכות המפותחות באמצעות חשיפה של הסליל לאור בחדר חשוך) ונשלחו ע"י הסלילים הקטנים למולדת שם הם פותחו כתמונות ונשלחו למשפחה בצורה מכווצת הרב יותר מהדף שכתבו עליו החיילים (רבע מהגודל המקורי)

הוימייל לא רק שהיה חסכוני וגרם לכך ששק אחד החליף 37 שקי דואר, אלא גם סייע להתמודד עם מסרים מוצפנים באמצעות דיו סתרים שהיו מועברים לארה"ב ע"י מרגלים וכדומה. וכך למרות הדף הקטן והמצומצם שהיה העתק של הדף הגדול בלבד ולא כתב היד המקורי של כל חייל וחייל, קיבלו הורים, נשים וקרובים את התמונה המלאה על יקיריהם והכל בחסכון וביעילות.

גם במקרה של החודש האחרון של בוסטון סלטיקס אפשר לקבל את התמונה המלאה בצורה מוקטנת באמצעות צפייה במשחקים שלה מתחילת החודש. חודש מרץ של בוסטון נראה בדיוק כמו העונה שלה – בינוני, לא עקבי ובעיקר – לא מספק עד מאכזב. שישה ניצחונות וארבעה הפסדים, או במילים אחרות 60% אחוזי הצלחה, בדיוק כמו המאזן העונתי שלה שעומד על 59.7% זה המאזן של הסלטיקס מתחילת החודש השלישי של השנה ובדיוק כמו בעונה כולה ראינו בו את הסלטיקס נכנעים לקבוצות חזקות יותר ברוב המקרים (פילדלפיה, דנבר ויוסטון), מבליחים עם איזה ניצחון מרשים אבל לא מהימן (גולדן סטייט) ומסתדרים לא רע מול הנמושות (אטלנטה, וושינגטון והאקס-נמושה סקרמנטו). שוב ראינו הגנה לא מספיק מהוקצעת, התקפה חלודה לפרקים, קיירי אירווינג לא מספיק מנהיגותי, משהו שנראה כמו גורדון היוורד שמתרוצץ על הפרקט (או לא מתורצץ כמו במשחק הערב אותו הוא יפסיד בגלל זעזוע המוח שחווה) ובעיקר הרבה מיסתורין לגבי היכולת של הקבוצה במאני טיים.

האם בוסטון מסוגלת להיות הקבוצה הזו שתגיע לחודשי האביב בשיא היכולת ותמשיך לטפס במעלה הקו הליניארי שהיא פיתחה מאז שבראד סטיבנס הגיע לקבוצה? בכל עונה מחמשת עונותיו של המאמן המגה-חנון, בוסטון הגיעה רחוק יותר מבעונה שעברה (אי העפלה לפליאוף – סוויפ בסיבוב הראשון – הפסד בסיבוב הראשון – הפסד בחמישה משחקים בגמר האזורי – הפסד בשבעה משחקים בגמר האזורי) כשגם בטור הניצחונות בליגה הרגילה היה שיפור מעונה לעונה (25-40-48-53-55). העונה, טור ניצחונות הליגה כבר לא יעלה והשאלה שנשאלת האם יש בכך רמז לבאות או שבעיר השעועית יווצר חיבור בדיוק ברגע הנכון, בדרך למקום בו המועדון לא היה כבר 8 עונות.

מודה ומתוודה שאם התחלתי את העונה אופטימי, כיום אני סקפטי בנוגע לסיכויים של הסלטיקס שפשוט לא מוצאים את הקצב. למרות המאמן הגאון והג'נרל מנג'ר הערמומי, יש גבול עד לאן אפשר להגיע בלי מנהיג או אם מנהיג ששמו קיירי אירווינג ונדמה לי שבוסטון חצתה אותו בשנה שעברה. זה לא אומר שהיא לא מסוגלת לעשות לא מעט בעיות ליריבותיה בפליאוף, אבל אם היו עושים וימייל לסלטיקס, עושה רושם שהתמונה שהייתה מפותחת בחדר החושך הייתה נשארת עם לא מעט חושך גם אחרי שהייתה יוצאת לאור…

החדשות הטובות מבחינת הסלטיקס הן שהלילה היא תפגוש קבוצה במצב יותר גרוע משלה, כזו שאפילו אופטימיות מעטה אי אפשר לשאוב מהעונה שלה. מייקל ג'ורדן היה שחקן גדול, הגדול ביותר בכל הזמנים אפילו אבל כמנהל וכבעלים הוא אחד הקטנים. שארלוט היא התגשמות הסיוט של כל הנהלה, קבוצה לא מספיק טובה אפילו להעפיל לפליאוף במזרח שאינו מרשים מעבר למקום החמישי שבו, אבל גם לא מספיק טובה לזכות בבחירת לוטרי גבוהה. אם עד לפני כמה שבועות הצרעות היו מועמדים להיות הקבוצה שתסיים במקום השמיני במזרח, הגיעו 5 ניצחונות ב-14 משחקים מאז פגרת האולסטאר (מקום 25 בנט רייטינג בתקופה הנתונה) והבהירו שאפילו אשלייה של סיבוב ראשון לא תהיה השנה בקרולינה הצפונית. חוץ מקמבה ווקר בעונת שיא, שארלוט לא תיקח מהעונה הזו כלום ובהתחשב בזה שייתכן מאוד שהספורטאי הנהדר הזה (אקדיש לו טור בימים הקרובים) שהופך להיות שחקן חופשי בקיץ לא ימשיך איתה, אז כנראה שבאמת אין לה מה לקחת הלאה, חוץ מאכזבות… הלילה, ההורנטס ינסו להפריע לבוסטון אבל אל תבנו על זה שהם בהכרח יעשו את זה. אני פשוט לא בטוח שהם מסוגלים.

ומה עוד מחכה לנו בטרום שביזות יום א'?

פוסט UP:

1:30: אטלנטה הוקס (48-25) – פילדלפיה 76' (25-47) – זו לא רק פילדלפיה המשתפרת וגו'אל אמביד המצוין, ההוקס הם אחד הדברים המרעננים שיש לליגה להציע לאחרונה והרצון של הקבוצה לנצח בכל משחק הוא ראוי להערכה.

2:30: גולדן סטייט ווריירס (22-49) – דאלאס מאבריקס (44-28)

4:00: פורטלנד טרייל בלייזרס (27-44) – דטרויט פיסטונס (34-37)

פוסט Down:

1:00: וושינגטון וויזארדס (43-30) – מיאמי היט (37-35)

2:00: שיקגו בולס (42-21) – יוטה ג'אז (30-42)

2:00: ממפיס גריזליס (43-29) – מינסוטה טימברוולבס (40-32) – אולי לא המשחק בפרופיל הכי גבוה אבל ממפיס אוהבת להגיע להארכות לאחרונה אז לפחות מתח ייתכן ויהיה פה.

4:00: סקרמנטו קינגס (36-35) – פיניקס סאנס (56-17)