אחד ביום: האם לראפטורס תהיה הזדמנות שנייה?

3:30: מילווקי באקס – טורונטו ראפטורס (0-1 לבאקס בסדרה)

כשג'ון וילקס בות' ירה בנשיא ארצות הברית אברהם לינקולן ב-14 באפריל 1865 בתיאטרון פורד בוושינגטון, בנו של הנשיא, רוברט טוד לא היה במקום. הבן, ששהה באותה עת בבית הלבן, שמע על דבר הירי מפי שליח שנחפז למצוא אותו והגיע משם לבית פיטרסון, אליו פונה האב, להיות לצידו של אביו שהלך ושקע בתרדמת עד שנפטר למחרת בבוקר. לינקולן הבן, החמיץ את שעת הכושר להיפרד מאביו בעודו בהכרה.

לאחר מותו של אביו, החליט רוברט טוד לינקולן ללכת בדרכו והצטרף לפוליטיקה. בשנת 1881 הוא מונה לתפקיד שר המלחמה של הנשיא הרפובליקני ג'יימס גארפילד. וכאן בדיוק מתחיל אחד מצירופי המקרים המוזרים. מספר חודשים אחרי שנכנס לתפקיד, בשני ליולי 1881, ליווה לינקולן הבן את הנשיא גארפילד לתחנת הרכבת ברחוב מס' 6 בוושינגטון ושם הוא היה עד להתנקשות בחייו של הנשיא שקרתה באותו יום (גארפילד מת מפצעיו מספר שבועות מאוחר יותר).

את הנוכחות של מי שאביו נרצח בהיותו נשיא, בזמן רצח של נשיא אחר היה אפשר לפתור כהתעמרות פשוטה של הגורל ותו לא אלא שלאחר מותו של גארפילד המשיך לינקולן לשרת את הציבור ושימש כמזכיר המדינה, הוא פרש מהשירות הציבורי ב-1893 והחל לעשות לביתו בתור עורך דין מוכר. בשנת 1901 החליט לינקולן לנסוע לבופאלו שם נערכה באותם ימים תערוכת פאן-אמריקה שזכתה למבקרים רבים מרחבי הארצות הברית והעולם. בשישה בספטמבר עמד לינקולן מחוץ לבניין התערוכה כשלפתע נשמעו יריות מתוך הבניין. לינקולן נחפז פנימה ושם מצא המולה רבה ואת נשיא ארצות הברית דאז, ויליאם מקינלי, שותת דם לאחר שנורה בידי אנרכיסט. הנשיא מקינלי מת שמונה ימים אחר-כך מפצעיו. לינקולן הבן נפטר בשנת 1926 ובכך נחסכה ממנו הנוכחות ברצח הנשיא קנדי…

 (דרך אגב, יש עוד קטע מוזר לגביו. שנתיים לפני הרצח של אביו עמד לינקולן ג'וניור בתחנת הרכבת וניסה לעלות אל הרכבת שבדיוק עצרה בתחנה. בשל הדוחק הרב, נחליק לינקולן הבן ונפל אל הרווח הצר שבין הרכבת לרציף. הרכבת כבר החלה לנסוע ולדרוס את לינקולן אלא שמשום מקום נמשך לינקולן חזרה אל הרציף על ידי עובר אורח אמיץ. לינקולן זיהה אותו מייד, שמו היה אדווין בות' והוא היה שחקן תיאטרון מפורסם באותם ימים. שנתיים אחר כך ירה אחיו של המציל, ג'ון וילקס, באביו של לינקולן בתיאטרון פורד…)

אז מה אפשר ללמוד מהסיפור על לינקולן הבן? שהחיים בדרך כלל נותנים לך הזדמנויות נוספות (גם אם זה נראה ביזארי לחלוטין). אלא שמה שהיה נכון לגבי רוברט טוד לינקולן לא בהכרח יהיה נכון לגבי טורונטו ראפטורס שפספסה במשחק מספר 1 הזדמנות גדולה לעקוץ את מילווקי ולרכוש לעצמה את יתרון הביתיות בסדרה.

הראפטורס שלטו במרבית המשחק הראשון. הם הובילו במחצית ובסוף הרבע השלישי והחזיקו ביתרון גם בתוך הרבע האחרון. אבל שביקה שלהם בדקות האחרונות ו-12 דקות אחרונות בהם רק קייל לאורי קלע סלי שדה אצל הקנדיים, נתנו למילווקי אפשרות לקאמבק, אותה היא ניצלה עד הסוף והכניעה את טורונטו.

הבעיה כמובן מתחילה לא בכך שהראפטורס הפסידו לקבוצה עודפת אלא בעיקר בכך שהמשחק היה בידיים שלהם והם שמטו אותו, ביום בהחלט לא מבריק של הבאקס. לא בכל יום מילווקי תקלע ב39.8% אחוזים מהשדה, לא בכל יום הבאקס יעמידו שורה סטטיסטית של 11/44 מחוץ לקשת. לא בכל יום קייל לאורי יתפוצץ עם 30 נקודות לצד 31 של קוואי.

מילווקי הגיעה למשחק הראשון לא בפוקוס, אחרי שנחה במשך שישה ימים (לעומת יריבתה שניצחה במשחק שביעי את פילדלפיה, יומיים קודם לכן). לקח לה יותר ממחצית להתעורר ואלמלא ברוק לופז שהגיע בהיי ונראה כאילו הוא לא לקח את גלולות הריטלין באותו יום, הבאקס שוב היו מפסידים משחק ראשון בסדרה כמו מול בוסטון. אלא שהראפטורס לא היו שם בשביל לסגור עניין ונענשו על כך בסיום. עכשיו הם יצטרכו לקוות שתהיה להם עוד הזדמנות. אני לא כל-כך בטוח שאכן תהיה…

הלילה במשחק מספר 2, הקבוצה של בודנהולצר אמורה להיות יותר מרוכזת. אחוזי הקליעה אמורים לטפס, אריק בלדסו אמור לעשות פחות שטויות, יאניס צפוי להיות יותר יעיל ורק על ברוק לופז קשה להאמין שהוא ישחזר את ההופעה שלו. מה הראפטורס צריכים לעשות בשביל לעצור את הבאקס? קודם כל לחלק כוחות נכון. לא יכול להיות שארבעה שחקנים אצל הראפטורס משחקים 40 דקות ומעלה (טוב נו, הגזמתי. שלושה שחקנים. מארק גאסול שיחק רק 39 דקות ו-55 שניות) ועוד אחרי יומיים מנוחה בלבד. פלא שהם שבקו ברבע האחרון (נגמר 17-32 למילווקי). הספסל של ניק נרס צריך להיות יותר משמעותי ואם זה אומר שגם ג'רמי לין צריך לשחק אז שיהיה כך. שנית, הייתי ממליץ לראפטורס ללכת נמוך יותר. מארק גאסול היה פתרון טוב מול ג'ואל אמביד אבל לופז מושך אותו החוצה ומשם הוא בלתי יעיל בעליל, בטח כשהוא קולע 2/11 מהשדה. איבאקה אמור להיות פתרון הרבה יותר טוב ממנו לטעמי.

מה עוד? קצב. הבאקס משחקים מהר, לא חושבים יותר מדי לפני זריקות, עושים דברים על אוטומט בהתקפה ורצים להגנה מיד. הראפטורס נגררו יותר מדי לסגנון המשחק הזה במקום. זה עבד לפרקים כי על לאורי נחה רוח הגאנריות לערב אחד, זה יעבוד פחות ביום ממוצע שלו וידרוש מהראפטורס להאט את קצב המשחק כמה שאפשר, למסור יותר כדורים (הנעת הכדור שלהם הייתה חלשה מאוד לטעמי) ולחשוב על דרכים אחרות לנצח את מילווקי חוץ מאשר להשתמש בנשק של הבאקס עצמם.

מה מזה יקרה או במילים אחרות – מה הפוטנציאל של הראפטורס לנצח הלילה? אין ספק שהם מסוגלים אבל אם להסתמך על סדרות העבר של הבאקס העונה, בודנהולצר לומד את היריבה היטב תוך כדי תנועה ואם לא תפסתם אותו בשלב הראשון, יש סיכוי די סביר שפספסתם כבר את הרכבת.

אנחנו נקווה שלפחות הסדרה הזאת לא תנטה כל-כך מהר לצד אחד ובאופן כללי נשמח לכדורסל טוב, מעניין ותחרותי.