אחד ביום: התפוח הגדול מתגלגל מצחוק

2:30: ניו יורק ניקס (18-4) – אינדיאנה פייסרס (8-14)

ב-30 בינואר 1962 בכפר הקטן קשאשה שעל חופה של ימת ויקטוריה בצפון מערב טנזניה (אז במדינת 'טנגנייקה' שיחד עם זנזיבר מרכיבה את טנזניה), קרה דבר מוזר. בבית ספר התיכון המסיונרי שבכפר, אשר בו התכנסו נערות מכל כפרי הסביבה, החלו שלוש נערות צעירות לצחוק צחוק מתגלגל שנמשך ונמשך ונמשך. הצחוק המטורף הצליח להדביק חלק גדול מאוכלוסיית תלמידות בית הספר כש-95 נערות מתוך 159 מהתלמידות ששהו במבנה באותו יום, החלו נדבקות בפרץ הצחוק גם הן.

סגל ההוראה של בית הספר, שמצד אחד לא נדבק בצחוק בעצמו אך מצד שני לא ידע כיצד להתמודד עם התופעה המוזרה, שלח את התלמידות הביתה במה שהסתבר כטעות מרה. התלמידות הצוחקות שהגיעו לבתיהן הדביקו את צעירי הכפרים באזור בצחוקן ותוך כמה ימים 217 צעירים וצעירות החלו צוחקים בפרצי צחוק שנמשכו בתווך שבין כמה שעות לבין 16 ימים במקרים הקשים.

התקפי הצחוק נמשכו עד חודש אפריל  וגרמו לסגירתם של 14 בתי ספר באזור, שלא יכלו לעמוד עם הצחוק המתגלגל וחששו גם מהידבקות שלו לתלמידים נוספים. רק 19 חודשים אחרי ש'מגיפת הצחוק בטנגנייקה' (כך נקרא המקרה בזמנו) החלה היא נפסקה סופית כשהיא משאירה מאחוריה כ-1,000 בני נוער שלקו בפרצי הצחוק בתקופת השפעתה ותביעה אזרחית אחת נגד בית הספר בו התחילה התופעה על כך ששיחרר את הבנות הביתה ולא פעל למגר את התופעה בתחומו.

מגיפת הצחוק בטנגנייקה נחקרה על ידי חוקרים שונים במרוץ השנים, במטרה להבין כיצד היא התפרצה ומה היו הסיבות לה. החוקר כריסטיאן המפלמן מאוניברסיטת פרדו העלה את התיאוריה לפיה פרצי הצחוק הראשוניים היו תוצאה פוסט-טראומתית של תקופת מתח נרחב במדינה שקיבלה את עצמאותה בסופה של אותה שנה וכן בשל המתח שסובלים ממנו תלמידים ותלמידות בבתי ספר בהם ציפיות הסגל החינוכי הינן גבוהות. הוא סיווג את המחלה כ'היסטרית המונים' (Mass psychogenic illness (MPI)‎ ), תופעה מוכרת בפסיכולוגיה החברתית שמתבטאת לפעמים בצחוק מדבק. החוקרים רוברט ברתולמיאו וסימון ווסלי, חיזקו את ההשערה הזו כשכתבו במחקריהם על הנוקשת של בתי הספר הנוצריים באפריקה בתקופה הזו וחוסר יכולתם להתמודד עם גישות 'צעירות' יותר לחיים.

ואולי, כך סובר אני, מגיפת הצחוק בטנגנייקה היא תוצאה של נבואה. הנערות ראו בחזיונן את העתיד לקרות למועדון הכדורסל של ניו יורק ניקס, בעשור השני של המאה ה-21 ולא יכלו לעצור את צחוקן…

אוי הניקס, הניקס, הבדיחה הקבועה של הליגה בשנים האחרונות ממשיכה לעורר פרצי צחוק אצל חלק גדול מאוהדי הכדורסל מחד ודמעות ותסכול אצל אוהדי הקבוצה מאידך. כה רבות נכתב על הנעשה בקבוצה ואף אני הקדשתי לבעלים של המועדון כתבה  אשר המילה 'צחוק'  על הוריאציות השונות שלה מופיעה בה לא אחת, אבל הניקס ממשיכים לעורר חמלה ומדי עונה מצליחים לרדת נמוך יותר משאי פעם תיארנו לעצמנו שהם מסוגלים.

אתמול היו הניקס לקבוצה הראשונה העונה שפיטרה את מאמנה כששלחה את דיויד פיזדייל, המאמן הממושקף ואשף יחסי הציבור ששחקנים ומאמנים רבים בליגה כה מחבבים ("אם אני הייתי חותם בניקס בזמנו, זה היה אני היום שמפוטר" אמר סטיב קר מאמן גולדן סטייט בסיום משחק קבוצתו אתמול בשיקגו. מעניין ששניהם היו עד אתמול המאמנים של הקבוצות הכי גרועות בליגה) והפכה אותו בכך להיות המאמן הגרוע ביותר בתולדות המועדון בכל מה שנוגע לאחוזי ההצלחה שלו (20.7% בלבד).

לפיזדייל אכן יש חלק בכישלון של הניקס, ברצף שמונת ההפסדים של הקבוצה, במאזן הגרוע בליגה ובהפרש מצטבר של מינוס 81 נקודות בשני משחקיה האחרונים של הקבוצה שהם הגורם לפיטורים אבל חוסר יכולתו להוציא מחומר השחקנים שתחת ידיו כדורסל יותר טוב הוא רק חלק מהסיבה. מלכתחילה, לפיזדייל לא היה ממש מה לעשות עם סגל שבנוי בעיקר על שתי עמדות במגרש (חמישה רכזים ושישה פאוור פורוורדים לפי תפקידי השחקנים בעונות קודמות) ועם מורשת קבוצתית של כישלון, היעדר מנהיגות, חזון מקצועי מפוקפק עד לא קיים ובעלים שהוא סיוט כנראה לכל אוהד, שחקן או איש צוות מקצועי בקבוצה.

ובכל זאת החיים ממשיכים וערב אחד אחרי פיטוריו של פיזדייל תתייצב הערב אינדיאנה פייסרס לבחון את הניקס בעידן פוסט-פיזדייל בפעם הראשונה. על הקווים בצד המארחת במדיסון סקוור גארדן יעמוד מייק מילר (לא צלף השלשות ממיאמי לשעבר) בן ה-55 שאימן בארבע העונות הקודמות את קבוצת הג'י-ליג של הניקס, ווסטצ'סטר ניקס ושימש כעוזר המאמן של פיזדייל מתחילת העונה ובעברו אימן כמה מכללות זניחות יחסית מה-NCAA.

בינתיים מחפשים בניו יורק מאמן קבוע ולצד השם של מרק ג'קסון שמוביל בסקרים, ניתן היה לשמוע גם שמו של המאמן המוצלח האחרון של הקבצה, ג'ף ואן גנדי כמו גם את שמו של המאמן הישראלי דיויד בלאט. מי שעוד הציע את עצמו לאימון הקבוצה הוא מטה וורלד פיס, שחקן העבר הבעייתי של הניקס (ובעיקר הלייקרס) ששלח מכתב לדולאן עם ההצעה שהוא יעמוד בראש הקבוצה. האמת? בקרקס הניו יורקי הוא נראה הבנאדם המתאים ביותר.

עם מאמן זמני, הניקס ינסו לשפר הלילה את הרושם כשייפגשו צ'ילבה מהעבר בדמות אינדיאנה פייסרס. עושי הקצב משדות התירס הפסידו אתמול לדטרויט ויקוו להתאושש הלילה על חשבון היריבה החלשה שלהם, שהאגרסיביות שהפייסרס נכנעו לה אתמול בעיר המכוניות, היא לא חלק מכלי הנשק שלה.

כך או כך, זו הזדמנות לשים שוב את הזרקור על הקבוצה המאכזבת מהתפוח הגדול, לפחות ללילה אחד ולשאול את עצמנו – מתי כבר יבוא השינוי במועדון המסכן הזה?

*

ויש עוד ארבעה משחקים בלבד בערב פשוט זה:

Post Up:

21:00: דאלאס מאבריקס (6-15) – ניו אורלינס פליקאנס (16-6)

לא שזה כוחות אבל הזדמנות לראות את לוקה דונצ'י'ץ בשעה מוקדמת היא ללא ספק סיבה למסיבה. הפליקאנס שכבר הפסידו לדאלאס פעמיים העונה בביתם הם, ישתדלו להפריע.

3:00: יוסטון רוקטס (7-14) – פיניקס סאנס (11-10)

שני ניצחונות בשלושת המשחקים האחרונים עצרו קצת את כדור השלג שאיים לרמוס את פיניקס ולגלגל אותה חזרה לתחתית המערב אבל אחרי מפגשים מפנקים אצל שארלוט וניו אורלינס מגיעים הסאנס הלילה ליוסטון ומול הארדן וחבריו שניצחו את שלושת משחקי הבית האחרונים שלהם זה הולך להיות קשה בהרבה.

Low Post:

2:30: פילדלפיה 76' (7-15) – קליבלינד קאבלירס (16-5)

הסיקסרס מאכזבים מאוד העונה מחוץ לביתם וההפסד האחרון לוושינגטון ביום חמישי העמיד את מאזן החוץ שלהם על 7-5 מרגיז. לשמחתם בבית, הסיפור הוא אחר לחלוטין והקבוצה של ברט בראון עומדת על מאזן חלק של מניין ניצחונות ללא הפסד, נתון שלא ייהרס אחרי המפגש מול קליבלנד הערב, גם בגלל שקליבלנד כבר הפסידה פעמיים העונה לסיקסרס ויותר בשל העובדה שהפרשים הפסידו 11 מ-12 המשחקים האחרונים שלהם.

5:00: יוטה ג'אז (10-12) – ממפיס גריזליס (15-6)

יוטה לא בתקופה טובה בלשון המעטה והתבוסה הביתית שלה ללייקרס ביום רביעי הייתה ההפסד החמישי שלה בששת המשחקים האחרונים. למזלה, הניצחון היחיד בשבועיים האחרונים הושג מול ממפיס, אותה היא תארח הערב (1-1 במפגשים העונתיים בין השתיים) ואלה בלי ג'ה מוראנט ועם שמונה הפסדים בתשעת המשחקים האחרונים, כנראה יארגנו לה ניצחון שיעזור לה להרים קצת את הראש מעל המים.