אחד ביום: לעוף תוך כדי שינה

5:30: גולדן סטייט ווריירס – לוס אנגל'ס קליפרס (0-1)

אחד השאלות שתמיד העסיקו צפרים, זיאולוגים וחובבים של עולם החי, עוסקות בקשר לשאלה מה עושות ציפורים שצריכות לנדוד אל מעל האוקיינוס כשהן צריכות לנוח. הרי, בניגוד לציפורים שמקננות באזור היבשה ויכולות פשוט למצוא מסתור לקראת ערב במערות, על איים או בין עצים, אפשר לחלוף על פני מאות קילומטרים באוקיינוס מבלי למצוא מרגוע לכף הרגל.

על מנת לבחון את הנושא החליטה חבורת מדענים גרמנית להצמיד ללהקה של ציפורי מסוג פרגטה גדולה אשר חיה באזור איי גלפגוס, אלקטרודות אשר בדקו את גלי המוח שלהן בזמן שהן טסות במשך ימים ארוכים אל מעל מימיו של האוקיינוס השקט. חבורת המדענים בראשות ניילס רטנבורג גילתה במחקר ממצאים מאוד מעניינים והעיקרי שבהן – ציפורי הפרגטה הגדולה (ולפי מה שהסיקו המדענים – גם אחרות) יכולות לישון תוך כדי תעופה.

בדיקה של שני צידי המוח של ציפורי הפרגטה גילתה כי הן ישנות עם עין אחת פקוחה, דהיינו רק צד של המוח (כידוע למוח, גם אצל בני האדם, יש שני צדדים שאחראים כל אחד על שורת תיפקודים שונה, אבל על כך בפעם אחרת) ישן בעוד השני נמצא בתפקוד נמוך אבל מגלה ערנות. עם זאת הצביעו המדענים על כך שישנם רגעים בהם שני צידי המוח אינם מתפקדים והאותות ממוחותיהן של הציפורים (כן, גם ב'מוח של ציפור' יש תזוזות) מעידים על כך שהן חוות מה שנראה כמו חלום. עוד גילו החוקרים שבכל מקרה של שינה או מעין שינה, נמצאות הציפורים במצב של דאייה ואינן מפעילות את הכנפיים אלא נותנות לרוח לשאת אותן הלאה החוקרים גם הופתעו לגלות שסך כל הזמן בו היו הפרגטות הגדולות היו במצב האמור הוא כ-42 דקות ביממה, הרבה פחות מהזמן אותו בילו בשינה ביבשה או מהזמן הנחוץ ליצורים חיים אחרים.

המחקר של קבוצת המדענים הגרמנית נערך לפני כ-3 שנים (ותודה לד"ר יונית אשחר ממכון דוידסון על הפרסום העברי של תוצאות המחקר) ואם אותם מדענים גרמניים פנויים היום אפשר יהיה לעניין אותם במחקר חדש – האם קבוצות כדורסל ממשיכות לשחק תוך כדי שינה?, כי אם יש משהו שיהיה שווה לתת את הדעת עליו העונה הוא האם גולדן סטייט ווריירס, הציפור שעפה הכי רחוק והכי גבוה בשנים האחרונות תצליח להמשיך בדאייה למרות שחלק אחד מהמוח שלה (קליי תומפסון) מושבת והאם היא תצליח להמשיך להתקדם ולהתעופף גם במציאות כזו או שתתרסק אל תוך הים, שמלא כרישים שמשוועים לטרף.

כן, זו המשימה של גולדן סטייט השנה, להמשיך לדאות לפחות עד שתגיע ליבשה (הפליאוף במקרה שלה). היא לא צריכה להזיז את הכנפיים, היא לא צריכה להגיע לפסגות הגבוהות בהן היא התרגלה להיות, היא פשוט צריכה להמשיך. אחר-כך, המוח השני אולי יגיע (למרות שסטיב קר אמר שתומפסון כבר לא יחזור העונה) ומשם הכל כבר אפשרי.

אז אמנם דיברנו המון על גולדן סטייט בשנים האחרונות עד שאפילו לחובבי הקבוצה כבר נמאס ממנה ועדיין, גם השנה, למרות ההיחלשות של הקבוצה, יש המון שאלות מעניינות בקשר אליה כשסוגיית הדאייה היא רק אחת מהן. הערב כבר נתחיל לקבל תשובות לשאלות נוספות שנוגעות ללוחמים – ראשית, האם הם עדיין במצב רוח לוחמני, זאת אומרת, האם הם בכלל בעניין של לנצח. עושה רושם שיותר מכולם דריימונד גרין, שיהיה מעניין לראות את מצב רוחו על המגרש (AKA מפלס השטויות) ייתן תשובה לשאלה הזו.

שאלה נוספת היא בנוגע להגנת הקבוצה המורכבת משני גארדים כחושים שלא ברור מי מהם אמור לעשות את העבודה בצד המעצבן של המשחק, מסנטר שלא ממש יודע להוות מטריה אווירית ברחבה ומסמול פורוורד פותח (כנראה גלן רובינסון השלישי אבל אולי סטיב קר יפתיע אותנו) שלא הוא ולא אנחנו יודעים איך הוא הגיע לעמדה של שחקן פותח בחמישייה של סגנית האלופה.

ויש גם את סוגיית האולם החדש של הקבוצה, הצ'ייס סנטר, שהיום תשחק בו הקבוצה לראשונה במשחק ביתי ויהיה מרתק לראות האם יהיו לו השפעות כמו שהיו לאורקל בזמנו (2015-16 נגיד, פחות מהשפעות האורקל שלא מנעו שלושה הפסדים ביתיים בסדרת הגמר מול טורונטו) או שהוא הולך להיות האכסניה המתאימה לאוהדי גולדן סטייט החדשים, אלה שבאים להצטלם והולכים הביתה בסוף הרבע השלישי כי הם מיצו.

כל השאלות הללו ועוד ייפגשו היום את גולדן סטייט ביתר שאת כשהיא תפגוש את הקבוצה שרוצה להיות הכריש החדש של הליגה, זה שאמור לטרוף את כל הציפורים – לוס אנג'לס קליפרס. אי אפשר להגיד שהקליפרס הרשימו יתר על המידה מול הלייקרס במשחק הפתיחה אבל זה בדיוק מה שיפה בקבוצה הזו – גם ביכולת לא הכי גבוה שלה ושממול נמצאים מלך אחד ונסיך חד-גבה (ודני גרין במלוא הדרו) הם עדיין הקבוצה הכי טובה בלוס אנג'לס, עם ספסל קטלני, קוואי אחד שמחזיק אותה בעניינים גם בדקות שקשה ופול ג'ורג' שאפילו לא שיחק (וגם היום ייעדר).  הקליפרס, במשחק הראשון שלהם העונה, הם קצת כמו בני גנץ שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה מהנשיא השבוע. למעשה, מדובר בשום דבר, עניין טקסי ותו לא. אבל לפעמים, גם להצגה הזו, הסמלית משהו, יש משמעות בעיניי הצופים שמתחילים פתאום לדמיין שזה אפשרי.

הלילה תהיה לקליפרס עוד הזדמנות ללמד אותנו שראוי לספור אותם. האם קארי וגרין יתנו להם? האם קוואי ילמד אותנו שאם יש מקום שהוא אוהב לנצח בו זה המגרש הביתי של גולדן סטייט, לא חשוב באיזה אולם? כל אלו ועוד שווים בהחלט לצפייה (ואפילו השעה נוחה).

ומה עוד יש הלילה?

Post Up:

3:00: יוסטון רוקטס – מילווקי באקס

שווה להתעכב שנייה על המשחק הזה, למרות שזה נגד חוקי הפורמט ('אחד ביום' זה מלשון משחק אחד ביום…) מכיוון שלצד העובדה שמדובר בשתי קבוצות בהחלט טובות וגם הזמנות ראשונה מאז 2012 לשזוף עיניים בצמד ווסטברוק-הארדן משחק יחד, יש כאן למעשה מפגש בין שתי הקבוצות שהיו היריבות הטובות ביותר לשתי הקבוצות שהיו בגמר בעונה שעברה, שתי הקבוצות שהיו בעונה שעברה 'הבאות בתור'.

ובאופן טבעי, אם אתה שני בתור והראשונות עזבו אותו (גולדן סטייט מהסיבות שהזכרנו לעיל וטורונטו מהסיבה שקוואי משחק היום נגד גולדן סטייט במדי הקליפרס ולא במדי טורונטו) אז אתה אמור להיות ראשון בתור לכתר, אלא שבכדורסל כמו בקו שירות הלקוחות של חברת הסלולר שלכם, להיות שני לא מבטיח שאתה הבא שתקבל שירות…

אז במקרה של מילווקי היא אכן נראית כמו הפייבוריטית השנה במזרח כשרק פילדלפיה מועמדת להפריע לה ממש (אם כי אני הייתי סופר גם את בוסטון) אבל אצל יוסטון מדובר במקרה בעייתי הרבה יותר הודות לשתי הלוס אנג'לסיות שנדחפו פתאום לתור (לברון היה פה קודם, לטענתו).

הלילה נראה מי מהן תתעקש על תורה ותילחם אליו ומי תוותר על הרעיון ותחכה בנימוס שיקראו לה…

Post Down:

2:00: דטרויט פיסטונס (0-1) – אטלנטה הוקס