הזוגות הצעירים – מעקב טאנדם מיוחד

בשל פגרת האולסטאר לא היו לנו מספיק משחקים כדי לבחון שינוי במעקב הזוגות המובילים של הליגה אז החלטנו להתמקד בפנים העתידיות של הליגה. ואם יש דבר אחד בטוח – הליגה בידיים טובות.

• באופן שרירותי נבחרו שחקנים בגיל 24 ומטה. אם היינו בוחרים לעלות לבציר 95 היינו נתקלים בשחקנים כמו אמביד, יוקיץ' וכוכבים מוכחים בליגה.
• בשל פער בניסיון שהוא די משמעותי בגילאים הצעירים, הניקוד מתעדף דווקא מי שיש לו פחות נסיון, על סמך ציפיה לשיפור עתידי משמעותי.

1) ג'ה מוראנט וג'ארן ג'קסון (ממפיס גריזליז 28-28, מקום 8 במערב)

הפתעת העונה בליגה וממתק הליג פאס של השנה. ג'ה מוראנט נותן עונת רוקי מהסרטים והמשחק שלו לא רק מלהיב אלא מביא נצחונות. אם ממפיס אכן תעלה לפלייאוף, זו תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששני השחקנים המובילים של קבוצת פלייאוף בני 20 ומטה. ג'ארן ג'קסון עדיין לא מממש את הפוטנציאל ההגנתי המפחיד שלו, אבל כשהוא קולע כ-40% מעבר לקשת (מעל 6 זריקות למשחק), המרווח מאפשר למוראנט לעשות את הקסמים שלו בפנים. כך או כך, יחד עם עוד רוקי, ברנדון קלארק שקולע כ-12 נק' ו-7 ריב' מהספסל ודילון ברוקס המצוין בן ה-24, העתיד בממפיס נראה מבטיח. מדהים שאת העונה שעברה הם פתחו עם מארק גאסול ומייק קונלי כשחקנים המובילים שלה.

2) ציון וויליאמסון וברנדון אינגראם (ניו-אורלינס פליקנס 32-24, מקום 11 במערב)

כן, ציון שיחק רק 11 משחקים. כן, אני מתעקש לקרוא לו ציון לפחות עד לעונה הבאה. כן ניו-אורלינס רק מקום 11 במערב. אבל הדומיננטיות המוחלטת שוויליאמסון מפגין בתחילת הקריירה שלו שמורה לשחקנים מהסוג שהולך להר ראשמור. לא רק היעילות המפחידה (59% אפקטיבי מהשדה) והעובדה שנראה שגם כשהוא מחטיא הוא פשוט יקח את ריבאונד ההתקפה בזכות הניתור השני העל אנושי שלו (הוא לקח ריבאונד במעל 30% מההחטאות שלו). האנרגיה שציון מביא לפרקט גורמת לכולם להתאמץ יותר. לפליקנס צפוי הלוז הקל בליגה עד הסיום כך שגם המאבק על הפלייאוף פתוח. במידה והם עוברים את ממפיס, גם 30 משחקים בדומיננטיות שכזו יכולים להספיק לו לקבל את תואר רוקי העונה. אינגראם לעומתו, יחסית וותיק עד שקל לשכוח שגם הוא רק בן 22 וכבר השתתף באולסטאר הראשון שלו. במידה שניו-אורלינס יחליטו לשלם לו את הכסף הגדול בסיום חוזה הרוקי שלו, יהיה מעניין לראות האם יוכל לקבל את העובדה שזו הקבוצה של ציון, ושני הסטארים יצטרכו למצוא את השילוב המושלם לשחק ביחד.

3) טרה יאנג וג'ון קולינס (אטלנטה הוקס 41-17, מקום 14 במזרח)

בואו נתעלם רגע מכל עניין ההגנה. מה שטרה יאנג עושה בעונה השנייה שלו בליגה היה אפילו מרשים יותר אם לא היה אחד בשם דונצ'יץ' שעושה דברים מדהימים יותר. גורלם נקשר ביחד בדראפט 2018 כשהוחלפו אחד בשני, אבל אי אפשר להגיד שאטלנטה מצטערת שבחרה את הפנומן הצנום. אמנם הנט רייטינג של יאנג לא מרשים, והוא אולי המגן הגרוע בליגה, אבל בלעדיו הקבוצה מתפרקת לחלוטין בנט רייטינג שלילי של -13.2 כשהוא על הספסל. ג'ון קולינס נמצא במצב מעניין מכיוון שאטלנטה החליטה בשבילו שהוא לא סנטר, ועשתה טרייד עבור קלינט קפלה. קולינס, מצפה להארכת חוזה מקסימלי לרוקים בקיץ, ואטלנטה יהיו צריכים להחליט האם הוא חלק מאבני הבסיס של הקבוצה העתידית. 20 נק' ו-10 ריב' למשחק ב62% אפקטיבי הם נתונים מרשימים ביותר לשחקן בעונתו השלישית בליגה, אבל הוא יהיה חייב להראות וורסטיליות, ובעיקר שיפור הגנתי על מנת להפוך לסטאר שהוא חושב שהוא. אטלנטה, כמו ממפיס במצב מעולה לעתיד עם הוארטר, רדיש והאנטר שמראים ניצוצות מפעם לפעם, אבל העובדה שבניגוד לממפיס, זה לא מתורגם לניצחונות, צריכה מעט להדאיג את לויד פירס וטראביס שלנק.

4) ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון (בוסטון סלטיקס, 17-39, מקום 3 במזרח)

אם מדברים על יכולת נוכחית, אז אין ספק ששני אלה צריכים להיות במקום הראשון ברשימה. הם נמצאים בכותרות ובמאבקי פלייאוף מתוקשרים מהשנייה הראשונה שלהם בליגה, עד שאנחנו לא זוכרים שהם רק בני 21 ו-23. עדיין, העובדה ששניהם נמצאים בשנה השלישית והרביעית כמקצוענים מורידה אותם מעט בדירוג. האם מישהו מהם יהפוך לסופרסטאר בליגה? כרגע נראה שטייטום בהחלט הולך לכיוון. עונת רוקי מפליאה, מלווה בעונה שנייה מאכזבת הביאה לכך שלא ידענו מה לצפות מהפורוורד עם הקליעה החלקה, אבל הנטייה להתפשר על זריקות לא טובות מחצי מרחק. הוא עדיין לא מגיע מספיק לקו העונשין (רק 4.5 זריקות למשחק), אבל עם התקדמות העונה הוא נראה יותר ויותר בטוח בעצמו. משחקים של 30 ו-40 נק' הופכים לדבר שבשגרה ועם האוכל- בא התיאבון. טייטום צריך להיות האיש של הסלטיקס לשנים הבאות, הוא רק צריך לקחת את זה. בראון מצידו, הוא אי של יציבות. מנהיגות שקטה, הגנה חזקה ו-20 נק' למשחק מבלי לדרוש את הכדור הופך אותו אידיאלי כצלע שלישית לקונטנדרית, אך האם הוא מספיק כאיש השני?

5) דונצ'יץ' ופורזינגיס (דאלאס מבריקס, 23-34, מקום 7 במערב)

דונצ'יץ מקבל קנס על בן הזוג שלו שהוא הוותיק מבין הזוגות הצעירים שבחרתי. אך מכיוון שפורזינגיס לא שיחק כשנתיים מתוך 4 השנים שלו בליגה, אנחנו עדיין לא יודעים ממש למה יהפך. בכל מקרה לא באמת באנו לדבר כאן על פורזינגיס, אלא על חד הקרן האמיתי. מה שדונצ'יץ' עושה בגיל 20 יכול להשתוות רק ללברון, רק קצת יותר טוב. אין תקדים לשחקן כמו דונצ'יץ' שמנפץ שיאים איזוטריים יותר ופחות בגילו הצעיר. לחשוב שבמשך שנתיים רצופות קיבלנו בדראפט את יאנג, דונצ'יץ, מוראנט ו-וויליאמסון, מראה לנו עד כמה עתיד הליגה וורוד. דאלאס מאבריקס, בניצוחו של הילד הסלובני עומדת להפוך לקבוצה עם ההתקפה היעילה בהיסטוריה. תעכלו את זה רגע. לפני קבוצות היסטוריות כמו גולדן סטייט, השואוטיים של הלייקרס ויוסטון של הארדן ופול. איך זה קורה? אין לי הסבר הגיוני חוץ ממילה אחת – דונצ'יץ'.
ואם בכל זאת מעט על פורזינגיס, הוא השתפר ומצא את מקומו ככל שהתקדמה העונה, כשהיכולת שלו לרווח את המשחק פותחת הרבה אפשרויות לדונצ'יץ' לחדור פנימה, ומוסיף גם 2 חסימות למשחק. רק שישאר בריא ודאלאס תהיה בצמרת שנים רבות.

דווין בוקר ודיאנדרה אייטון (פניקס סאנס, 34-23, מקום 13 במערב)

גם בוקר נמצא בליגה כל כך הרבה זמן שקל לשכוח שהוא רק בן 23. בשנתו החמישית בליגה סוף סוף ראה אולסטאר ראשון, אחרי שלילארד פרש בשל פציעה, אבל עדיין לא הצליח להביא את פיניקס לפלייאוף. אולי דיאנדרה אייטון יהיה הכוכב שיעזור לו לקחת את השמש השוקעת אל עבר הזריחה? אישית אני לא לגמרי בטוח כמה סנטר כמו אייטון שהוא לא עילוי הגנתי יכול להשפיע בליגה של היום, בטח כשרואים מה אלו שנבחרו אחריו בדראפט 2018 עושים בליגה. אבל זה לא פייר לשים על אייטון את הגיבנת הענקית של יאנג ודונצ'יץ'. אייטון דווקא פתח מצויין את העונה, אך הליגה השעתה אותו על שימוש בחומרים אסורים (כמו ג'ון קולינס אגב), והוא שיחק 25 משחקים בלבד העונה. במשחקים ששיחק בהחלט ניתן לראות מה פיניקס מצאה בו. השילוב שלו עם בוקר בהתקפה נהדר, ולראייה נט רייטינג משותף מרשים. בנוסף הוא הראה התקדמות בהגנה ופחות חסר מושג כמו בעונת הרוקי שלו. זוהי הנקודה החשובה שיש לשים אליה לב, ואם אייטון יצליח להיות העוגן ההגנתי שפיניקס כל כך צריכה, אז יש תקווה במדבר אריזונה.

בוקר מצידו נותן את העונה הטובה בקריירה כשהוא קולע בצרורות וביעילות מרשימה (55% אפקטיבי). כמה נחמד שיש מנהל משחק לצידך.