מאמן מתחיל – פרק ו'

המשחק השלישי בראי הויפאסנה, התקדמות משמעותית של הילדים ובסופו של דבר הכנות לקראת המשחק הרביעי בליגה. יש למה לצפות בסדרת מאמן מתחיל

עולים לפרקט

אנחנו מתחילים את החימום לקראת המשחק השלישי נגד היריבים המושבעים מהמשחק הראשון. אני רואה את החומר של השחקנים שלהם, ובמיוחד כרגע, כשאנחנו מכירים אותם – הם כבר לא כאלה מפחידים. התיאור של החימום מדהים אותי כל פעם מחדש כשאני חושב עליו. 10 מעלות בחוץ, קור אימים, הילדים מפחדים לגעת בכדור כדי שלא יינקעו להם האצבעות. אני מוריד את המעיל ואת הסווצ'ר מעליו כדי להוכיח להם שקור זה רק מחשבה. קר לי. מסתובב ביניהם כדי להתחמם. הם עדיין בסווצ'רים.

יש לנו כמה דקות להכנס לאולם לפני המשחק והילדים מנצלים את זה למתיחות. תוך כדי המתיחות אני מדבר אותם ומלהיט אותם לטרוף את היריבים. מסתובב ביניהם ואומר לכל אחד שהוא חיה. אני רואה את הפרצופים שלהם וכנראה שזה חודר.

19:15, TIP OFF

רק בשעה כזו במשחק ילדים יכול להיות טיפ-אופ. יש להם שחקן שהוא מגדל, אני חושב שהוא בגובה שלי בכיתה ז'. להזכיר, אני 1.88 מ'. החבר'ה שלי מתחילים בהובלה. שמים דגש על ההגנה וחוזרים הרבה יותר טוב ומאורגן אחרי כל התקפה. אין ריבאונדים בהתקפה כמעט, חוץ מממש ארוכים. אני מבסוט. אנחנו עולים ליתרון ראשון סולידי. מסיימים את הרבע הראשון 9-4 על הבאזר עם סל פוקס.

החבר'ה יורדים לספסל ואני מטריף אותם עוד יותר. "תראה מה קרה כשעוד לא ירדנו להגנה, חטפנו שני סלים מיותרים, שניהם במתפרצות… שמתם לב?" אני רואה אותם מהנהנים. לפעמים אני חושב שאני קצת מתכנת אותם. המחשבה הזו עברה לי. רבע שני מתחיל. היריבה לא קולעת סל שדה אחד, והרבע נגמר 16:5. טירוף. אני בעננים. "רואים מה ההבדל בין הגנה טובה להגנה מצוינת?" אמרתי להם. היינו חזקים גם בריבאונד ההתקפה.

עולים למחצית השניה והמשמעת אצל השחקנים קצת מתרופפת. אני רואה שהם עדיין בעניינים ואנחנו שומרים על ההובלה, אבל היו כמה קליעות קשות של הקבוצה השנייה ולייאפים קלים. הרבע השלישי נגמר 27:18. ההגנה הביאה אותנו עד לכאן והיא גם תביא אותנו עד לסוף. "המשמעת מתרופפת… המשחק הזה שלנו ולא ייפול לנו מהידיים בגלל שאנחנו מאבדים את הראש". ידעתי שאני יורה קלישאות לאוויר, וזה לא עבד.

היתרון נשמר שלנו לאורך כל המשחק ו-4 דקות לקראת הסיום אני רואה על הלוח "פתאום" 31-26. הם צמצמו ואנחנו חלמנו, כולל אני. החלפתי את השחקנים שלא השקיעו בהגנה (כולל אחד שהוציא אותי מדעתי) והעלאתי את החמישייה שמסיימת משחקים, כמו החמישייה של לברון באולסטאר. מכאן, אפשרנו רק סל אחד, והמשחק נגמר בתוצאה 35-28. החבר'ה ממשיכים לחגוג כמו מטורפים ולצאת אל המגרש, בעוד שאני מרגיע אותם ואומר להם ללכת ללחוץ ידיים. 2-1 חיובי בליגה. מאזן סלים שלילי, אבל 2-1 חיובי.

ב'מאמן מתחיל' הבא נדבר על מסקנות מהמשחק ועל המשחק הבא.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

3 תגובות

  1. מי שקורא מבין שאחרי סל צריך לרוץ חזרה להגנה.
    השאלה היא מה עם הגנות אחרות?
    מה עם אישית לוחצת על כל המגרש?
    מה לגבי אזורית לוחצת כל המגרש?
    אם המשמעת מתרופפת אולי ההגנה קצת משעממת ?
    אם יש להם שחקן מאד גבוה ,אז סביר להניח כי לא מדובר במוביל כדור מצטיין .
    אל כך למה לא להפוך את החיסרון בגובה ליתרון בניידות וללחוץ על מובילי הכדור על כל המגרש?
    בגדול אני לא רואה כאן גיוון ותגובות מהירות לנעשה במגרש .
    שורה תחתונה סער להבנתי יש לכם הרבה על מה לעבוד .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם