הריקוד האחרון (7)

הואיל ופרק 7 עסק, בין היתר, גם בעונת 1993/1994, הגיע הזמן לדבר על סקוטי פיפן.

סקוטי פיפן, לעניות דעתי, הוא אחד השחקנים שזכו להכי הרבה הערכת חסר בין כוכבי העל של הליגה מאז שאני עוקב אחריה. אמנם בין פרשני הספורט ושחקני הליגה הוא זוכה להערכה לה ראוי, אבל עושה הרושם שבקרב חובבי הכדורסל הוא נתפס כהרבה פחות טוב והרבה פחות גדול ממה שהיה באמת.

פיפן היה שחקן נהדר ומגוון בשני צדי המגרש. הוא היה מנהל משחק ענק, מוסר מצוין וגם ידע לסיים ברמה מאד גבוהה, כשנדרש לכך.

בהגנה, הוא יכול היה לשמור 4 עמדות ולהחליף גם על שחקני ציר. הן הודות לכישורים ההגנתיים והן תודות לאיכויות הפיזיות. פיפן היה שומר אישי מהטובים בליגה, אבל עיקר כוחו היה בהגנה המרחבית. בזה, הוא לחלוטין בין הגדולים בהיסטוריה, אם לא הגדול שבהם.

פיפן, ולא רק לרגע קט, היה בין חמשת השחקנים הטובים בעולם משך רוב רובן של שנות השיא שלו. 7 בחירות לחמישיות העונה – 2 מהן לראשונה – ו-10 בחירות לחמישיות ההגנה – 8 מהן לראשונה – לא מותירות מקום רב לספק. זולת ג'ורדן ואולי גם אולג'ואן, לא היה שחקן בליגה שניתן להכריע בוודאות שהיה טוב מסקוטי פיפן לאורך כל שנות ה-90' של המאה הקודמת. לא בארקלי, לא רובינסון, לא יואינג ולא מלון. לפרקים? בהחלט. לעונות מסוימות? בוודאי. קטגורית? ממש לא.

*

אני כופר בשתי טענות שנחשפתי להן מהגדולים באוהדי ג'ורדן:

1. בלי האימונים עם ג'ורדן פיפן לא היה מגיע להיות כוכב: אפשר לחשוב שג'ורדן לקח איזה ארחי פרחי מהרחוב והפך אותו לכוכב. פיפן הגיע כבחירה גבוהה. שחקן מכללות מוכח עם איכויות פיזיות מרשימות. האם ייתכן שאימונים עם ג'ורדן סייעו להתפתחות של פיפן? ברור שכן. אבל לטעון שהאיכותיות ההגנתיות של פיפן, לדוגמה, הגיעו בעקבות משחקי אחד על אחד עם ג'ורדן, כשאיש ידוע בעיקר בזכות ההגנה המרחבית שלו, זה לתקוע את החץ ולצייר מסביבו את המטרה. בהחלט ייתכן שאלמנטים מסוימים השתפרו אצל פיפן. בהחלט ייתכן שהקרבה לג'ורדן הקפיצה אצלו את הקשיחות, החוסן המנטלי ומוסר העבודה. אבל לא בזכות ג'ורדן הוא היה מנהל המשחק של שיקגו. להפך, אם כבר הוא זה שיכל ללמד את ג'ורדן דבר או שניים בנוגע לאלמנט הזה. כן, ייתכן שפיפן לא היה נהיה עד כדי כך טוב ללא ג'ורדן. וייתכן שהוא היה נהיה יותר טוב, לעולם לא נדע – בכל זאת שחקנים נהיו כוכבים גם לפני ג'ורדן ובכל זאת זולת פיפן אף שחקן לא התפתח לכוכב בפרופיל כזה ליד ג'ורדן. אפשר לתת לג'ורדן קרדיט פה. הוא לגמרי ראוי לזה. אבל כלל לא מן הנמנע שפיפן היה מגיע להיות כוכב גם בקבוצה אחרת לצד שחקנים אחרים.
2. ג'ורדן היה זוכה באליפויות גם בלי פיפן בעוד שפיפן לא היה זוכה באליפויות בלי ג'ורדן: האם היה סיכוי גבוה יותר שג'ורדן יזכה בלי פיפן מאשר להפך? ברור שכן. האם ההפך הוא תרחיש מופרך? לחלוטין לא! אני כמובן לא אטען שפיפן שחקן טוב יותר או גדול יותר, אבל העובדה – האמנם דמגוגית, אך נכונה – היא שפיפן היה יותר קרוב לאליפות בלי ג'ורדן מאשר ג'ורדן ללא פיפן. בעונת 1993/1994 הוא לא רק היה קונטנדר MVP, אלא שהוא סחב קבוצה שבעה ועייפה, כשגם הוא שחוק, ושזה עתה איבדה את הכוכב הגדול ביותר שלה (ובכלל), לא רק לעונה סדירה פנטסטית, אלא גם לפלייאוף נהדר. הקבוצה הודחה בשבעה משחקים למי שתפסיד את הגמר גם כן בשבעה משחקים, אחרי שהגיעה פסע מזכיה.ולא, עם כל הכבוד, זה לא דומה לשרשור שבית"ר עזרא ניצחה קבוצה שניצחה קבוצה שניצחה את מכבי שניצחה את מנצ'סטר יונייטד. כמו כן, גם בעונת 1999/2000 קבוצתו הפסידה במשחק שביעי צמוד ביותר לאלופה שבדרך. אמנם כבר לא הכוכב הבלעדי של הקבוצה, אבל בהחלט שחקן משמעותי. יש גם מקריות בספורט ואני חושב שלכל הפחות אותן שתי עונות מראות שפיפן בהחלט היה מסוגל. ואם לפיפן היה פיפן משלו, אליפות נראית לי לא דמיונית כלל. וכן, שוב, יותר קל למצוא מישהו שהיה ממלא את מקומו של פיפן איתו ג'ורדן יכול היה לזכות באליפויות מאשר להפך, אבל זה לא אומר שההפך הוא תרחיש אפסי או אפילו קלוש.

*

עוד נקודה שחובה להתמקד בה היא אותו משחק בחצי גמר מזרח 1994, כשפיפן סירב להיכנס, כשג'קסון החליט שאת הזריקה המכריעה יזרוק טוני קוקוץ'. המעשה של פיפן פחדני, לא חברי, לא מנהיגותי ולא יכול להכתים קריירה שלמה בשום פנים ואופן. פיפן דווקא כן היה מנהיג. ולמרות זאת הוא שגה. שגה בענק. אבל זה משהו שיכול לקרות ולא צריך לייחס לזה חשיבות מעבר למקרה בודד. מה שכן כדאי לציין הוא שלחלק לא מבוטל מגדולי כל הזמנים דבר כזה פשוט לא יכול היה לקרות. מדוע? משום שכשהמאמן לא שרטט לג'ורדן את התרגיל שהוא רצה, הוא מחק אותו ולקח את הזריקה המכריעה. וכשהמאמן לא שרטט ללברון ג'יימס את התרגיל שהוא רצה, הוא מחק אותו ולקח את הזריקה המכריעה. ולמרות שזה יכול לעלות גם בעונה שלמה, זה סוג מנהיגות שנראה לי יותר מוכיח את עצמו ברגעי ההכרעה.

*

לסיום, עזבו מה אני חושב, שימו לב היכן מדרגים את פיפן גופי התקשורת הגדולים ביותר בארצות הברית מבחינה היסטורית:

ESPN דרגו אותו 25 בשנת 2016.

SPORT ILLUSTRADED דרגו אותו 23 בשנת 2016.

FOX SPORT דרגו אותו 16 בשנת 2017.

BLEACHERREPORT דרגו אותו 25 בשנת 2015.

CBS דרגו אותו 22 בשנת 2017.

קונצנזוס מוחלט על TOP 25 היסטורי.

ג'ורדן השחקן הגדול בכל הזמנים. אבל לג'ורדן היתה הזכות לשחק את שיאי הקריירה לצדו של סקוטי פיפן ואפשר לתת את הקרדיט הראוי למספר 33 גם בלי לייחס כל דבר חיובי שהוא עשה לג'ורדן.