למה הNBA מקצרים את העונה בתקווה לפתוח אולמות ולא עושים עונה רגילה בבועות.
לפני שנצלול להבין למה הליגה העדיפה לנסות לפתוח את הליגה באיחור, עם פחות משחקים אבל בתקווה עם קהל, ולא לשחק בבועה אחת או שתיים, נצטרך להבין קצת את ההשפעות הכלכליות של הקורונה עד עכשיו וכיצד הן מתחלקות בין הגורמים השונים, והן את מבנה ההכנסות של הליגה. נתחיל בזה שהליגה לא מפרסמת נתונים רשמיים של רוב הדברים, והנתונים המובאים הם חלקיים לפעמים, ועל פי אתרי כלכלה וסטטיסטיקה שמנתחים את הליגה.
נתחיל בנתונים בסיסיים:
- הכנסות הליגה בעונת 2019 היו על פי הערכות 8.76 מיליארד דולר.
- חוזי השידור הארציים נותנים לליגה 2.6 מיליארד דולר
- קרוב לאלף משחקים משודרים בערוצים המקומיים שהינם בחוזי שידור נפרדים לכל קבוצה ומכניסים לליגה קצת פחות משני מיליארד נוספים בעונה.
- בסה"כ זכויות השידור אחראים לקצת יותר מ50 אחוז מהכנסות הליגה.
- מכירת כרטיסים אחראית לכמעט 23 אחוז נוספים מההכנסות.
- הכנסות נוספות ממשחקים כוללות חניה, הכנסות ממפעילים של חנויות דוכנים וכו' באולמות
- בנוסף מכניסה הליגה מחוזי פרסום שונים, חסויות וכו'.
- 53 אחוז מההכנסות הולכים על פי ההסכם הקיבוצי לטובת שכר השחקנים, על פי תקרת השכר, כך שבפועל מדובר כנראה בקצת יותר מזה.
- שאר ההכנסות הולכים ישירות לקבוצות לטובת תפעול, כאשר הרבה מהקבוצות מפסידות כסף על בסיס שנתי בצורה קבועה.
הקורונה הביאה לביטול חלק ניכר ממשחקי העונה, ולאיבוד הכנסות של 650 מיליון דולר בערך ממכירת כרטיסים והכנסות נוספות. מבחינת חוזי השידור לא הייתה פגיעה בהכנסה מחוזי השידור הארציים עקב הסכמה של חברות השידור להשלמה של המשחקים החסרים בעונות הבאות. אין כרגע מידע על חוזי השידור המקומיים היות והינם חוזים פרטניים של הקבוצות, אבל יש להניח שהייתה שם פגיעה גדולה, אולם בעיקר בקבוצות מהשווקים הגדולים שמכניסות כספים גם ככה. בטור ההוצאות תקרת השכר של השחקנים נשארה כשהייתה בדולרים למרות הירידה בהכנסות הליגה, עקב הסכמות הבעלים לפרוס את ההפסדים שלהם על פני השנים הבאות, כך שניתן להניח שהתקרה לא תעלה כלל בשנים הבאות, בניגוד לצפי לפני הקורונה.
לאור הנתונים הללו נשווה בין האופציות ונתחיל עם אופציית הבועה/ות. לצורך העניין נניח שניתן להכניס את כל הקבוצות לבועה ולקיים עונה מלאה פלוס פלייאוף באותה בועה בלי הפרעות מיוחדות. עלות הבועה לתקופה של 3 חודשים כולל הפלייאוף ועם 22 קבוצות הייתה 150 מיליון, חישוב יחסי יביא לכך שעלות של עונה שלמה תהיה בסביבות חצי מיליארד דולר. לא הוצאה מטורפת אבל בזמן שמפסידים כסף גם ככה זה הוצאה גדולה מאוד. בנוסף איבדו הקבוצות בשלושת החודשים שאיבדו מהעונה, שרובם היום פלייאוף 650 מיליון דולר. איבוד הכנסות מהאולמות לעונה שלמה יגיע לבערך שליש מהכנסות הקבוצות, בשילוב עם עלות הבועה מדובר על איבוד של 3 מיליארד דולר בעונה.
האופציה השניה, שבה בחרה הליגה הינה לשחק באולמות הקבוצות כרגיל, קהל ייכנס בהתאם להנחיות העתידיות של הרשויות, בעונה מקוצרת של 72 משחקים שתתחיל באיחור. כחלק מההיערכות לקורונה תתאים הליגה את לוח המשחקים לצמצם טיסות ושהות מחוץ לבועה הביתית ככל הניתן, כך שקבוצה שנוסעת למשחק חוץ בניו יורק או לוס אנג'לס כבר תעשה את כול משחקי החוץ שלה בסביבה בסיבוב אחד. היתרון של אופציה זאת הינו בכך שהוא שומר על האפשרות של הכנסת קהל בעתיד, בהתאם להתפתחויות רפואיות ורגולטריות. יש לציין שבחלק מהמדינות משחקים פוטבול לעיני אצטדיונים מלאים עד אפס מקום כבר עכשיו.
אם כך היתרון הגדול של הבועה הוא הבטחת בריאות השחקנים וקיום עונה מלאה של 82 משחקים. לצד זאת ההפסד הכולל יגיע ל3 מיליארד בעונה הקרובה, סכום שהרבה קבוצות לא יוכלו לעמוד בו ככל הנראה. בנוסף, יהיה קשה להפסיק את הבועה ולעבור ללוז מסודר באולמות במידה והדבר יתאפשר. לעומת זאת עונה מקוצרת באולמות הביתיים מבטיחה הכנסה מסוימת לקבוצות ממכירות בחנויות המרצדייז לצד המשך התחברות של הקבוצות לערים עצמן ולקהל האוהדים שלהן. בנוסף הדבר מאפשר גמישות במידה ויהיה ניתן לארח משחקים עם קהל באולמות ביתיים, כמו גם אפשרות לשחק בחוץ לעיני קהל, כפי שקורה בחלק ממגרשי הפוטבול כיום בארה"ב. החיסרון הגדול הינו הסיכון הבריאותי אליו חשופים השחקנים שעשוי לגרור ביטולי משחקים עקב קבוצות שלמות שחולות, כפי שראינו בליגת הבייסבול כבר הקיץ.
ניתן לסכם כי ההחלטה של הליגה לשחק באולמות בליגה מקוצרת נובעת משני גורמים, כסף וגמישות. הכסף שיאבד על זכויות שידור בעונה מקוצרת הוא מינימלי לעומת איבוד ההכנסה הכוללת מכרטיסים מרצנדייז ותפעול האולמות. בנוסף המשחק באולמות הביתיים מבטיח שלא תהיה פגיעה בחסויות על האולמות, לעומת זאת עלות ההפסדים בבועה הינה כ35 אחוז מהכנסות הליגה.
משחקים באולמות הביתיים מאפשרים לליגה גמישות ויכולת להגיב בהמשך במידה ויהיה ניתן להכניס קהל, לעומת עונה שלמה בבועה, שמעבר ממנה לאולמות ולוז של האולמות יהיה מהלך מסובך ומסורבל. לצד כל אלו, ניתן להניח שאדם סילבר כבר מוכן להכול, ולליגה יש תוכנית מגירה לבועה במידה ומצב הקורונה יחמיר בארה"ב.
מה אתם חושבים הדבר הנכון לעשות?
עונה מקוצרת ופתוחה או עונה מלאה בבועה?
