דאלאס מאבריקס – לוס אנג'לס קליפרס – טייק 2 תוך פחות משנה

היריבות המרה מעונה שעברה חוזרת: דאלאס מאבריקס יפגשו את לוס אנג'לס קליפרס לסדרה של 7 משחקים החל ממוצ"ש הקרוב בשעה 23:30. מי תנצח? אין לי שמץ

לקראת הסדרה הקרובה כתבתי פריוויו בשביל להפוך את ההיסטוריה מעונה שעברה למשהו יותר חי ובועט. נתחיל מהסגלים, מאמנים, דם רע, יריבות ויתרונות של כל קבוצה, ונסגור בתחזית.

חמישיות וספסלים

חמישייה צפויה דאלאס מאבריקס: לוקה דונצ'יץ', ג'וש ריצ'ארדסון, דוריאן פיני-סמית', מקסי קליבה, קריסטפס פורזינגיס. שחקני ספסל בולטים שצפויים לקבל דקות: טים הרדוואי ג'וניור, ג'יילן ברונסון, דוויט פאוול, ווילי קאולי-סטיין, בובאן מריאנוביץ', טריי ברק.

חמישייה צפויה לוס אנג'לס קליפרס: רג'י ג'קסון, פול ג'ורג', קוואי לנארד, מרכוס מוריס, איביצה זובאץ. שחקני ספסל בולטים: ניקולה באטום, דמרקוס קאזינס, רג'ון רונדו, סרג' איבקה ופטריק פאטרסון.

בעולם החמישייה מול החמישייה: אין ספק שלקליפרס יש פה יתרון. בעוד שקוואי ולוקה "מבטלים אחד את השני", פול ג'ורג' מעיף את זינגר באוויר בכל מצב חוץ מהפלייאוף הקודם, רג'י ג'קסון יכול לאבד את הראש אבל הוא רכז מוכח בליגה, ומרכוס מוריס הוא אס שהוציא את לוקה מהכלים בפלייאוף שעבר.

בעולם הספסלים: לכאורה, השמות של הספסל של הקליפרס גם נראים טוב יותר. כולנו מסכימים שלפני 6 שנים סביר להניח שהשחקנים של הקליפרס בספסל יכלו להרכיב חמישייה ביחד איתי והם היו עושים פלייאוף במזרח. ובכן, הזמן השתנה, ולדעתי הספסל של המאבס איכותי יותר – יכול להכיל הרבה יותר דקות – וגם להועיל בשני צדי הפרקט.

בגזרת המאמן: כולנו יודעים איזה מאמן לקח אליפות ומתי. בוויכוח עם גולש ארעי, בטעות הוא אמר לי שלטיירון לו יש יותר ניסון מריק קרלייל. הופתעתי. לרעה. קרלייל הוא עוזר מאמן בליגה מ-1989 (!) ומאמן ראשי מתחילת המילניום. הוא אימן את אינדיאנה לפני הפיצוצים של ארטסט ומאמן את דאלאס כבר 12 שנים. הוא גם לקח עם אותה דאלאס אליפות ב-2011, אחת מהאליפויות הכי רומנטיות בהיסטוריה של הליגה. טיי לו החליף את קואוץ' בלאט מיודעינו בשנת 2016 עד שהביא את לברון, קיירי ולאב לגמר מול גולדן סטייט המוכשרים. משם הוא הגיע לעוד שני גמרי NBA ביחד עם לברון וקיבלו 4-1 ו-4-0 עד שלברון לקח את כישרונו לחוף המערבי.

יריבות

מוריס דורך על הקרסול הפצוע של דונצ'יץ', במקרה

יש דם רע בין הקבוצות ואין ספק ששם קבור הכלב. מזה אני נהנה. פורזינגיס נפצע תוך כדי הסדרה. דונצ'יץ' עלה עם קרסול נקוע לשחק, ראו כמה שקשה לו – ותוך כדי המשחק הזה הראל קילל אותו "White Boy", ומוריס דרך לו על הקרסול הנקוע כשאין אף אחד באזור "במקרה". הם עשו את העבודה השחורה של קוואי וג'ורג', כשקוואי היה כמעט בלתי עציר וג'ורג' שיחק מעולה. מעולה לדאלאס. לגבי קוואי: כשהוא שיחק מול פיני סמית', שיחק פחות טוב מהרגיל מכיוון שאין לו יתרון פיזי ענק עליו (פיזי סמית' גבוה ממנו), ודוריאן מנע ממנו את הכדור (תודה לדרור האס).

הסדרה הזו תקום ותיפול על אחת ההצהרות של פול ג'ורג', שחווה משבר נפשי בבועה, לטענתו. "הזריקות יחסית פנויות, הם לא שומרים חזק מדי עליי ואני עדיין מחטיא, אין לזה תירוץ" (בתרגום חופשי מקיץ שעבר). חלק מהשחקנים הגיעו בהילוך אחר לגמרי, שזופים ובאמצע חופשת הקיץ שלהם, תוך כדי התאוששות מהסגר הראשון בארה"ב. במהלך חסר תקדים, בבועה, שחקנים היו שם למשך חודשים בלי המשפחה שלהם. אייברי בראדלי וטרבור אריזה מיודעינו אפילו לא הגיעו. זה השפיע על חלק גדול מהשחקנים.

עוד נקודה שצריך לדבר עליה היא דוק ריברס. המאמן שלקח אליפות עם הסלטיקס, ואצלי אין לו הרבה נקודות זכות, עבר לפילדלפיה. הדבר שיש לדוק ריברס, בתור מאמן, הוא יכולת מנטורינג וליווי של הקבוצה. הוא לא מאמן דגול מבחינה טקטית, הוא לא מנהל משחק דגול והפסיד סדרות על ימין ועל שמאל במדי הקליפרס. לו, שלא סוחב את הקוף של הקליפרס והיה איתו בצוות בשנה שעברה, עשה "ויחטוף" לעמדת המאמן כמו שעשה לדיוויד בלאט. לטעמי קל עם לו, והוא מאמן שמבחינה הניהולית, הטקטית ובחדר ההלבשה מתאים יותר לקבוצה מריברס.

יתרונות וחסרונות לכל קבוצה

הכתובת על הקיר. הקליפרס הפסידו לדאלאס 3 פעמים מתוך 4 המפגשים העונה, ונראו באחד מהם ממש אומללים כשבמחצית לוח התוצאות הראה 77-27. אני חושב שבגזרת המומנטום והמוטיבציה לדאלאס יש יתרון משמעותי, אבל בכל שאר הגזרות לקליפרס יש יותר כוח אש ויותר ניסיון. חוץ מהמאמן כמובן. גם עם הגנה כמו של הקליפרס לא ראינו את לוקה דונצ'יץ' מתקשה יותר מדי ביצירת מצבים לנקודות, השאלה היא מה יהיה עם הצוות המסייע.

האם קרלייל יחליט לשתק את היתרונות של זובאץ ולתת לזינגר להשתלט על המשחקים, גם אם מרחוק וגם אם מקרוב? האם קוואי ימשיך לפגוע בחצי מרחק ללא מפריע, כמו שקרה בסדרה האחרונה? האם רג'י ג'קסון ופול ג'ורג' יעשו הכל כדי לחרב לקוואי את הפלייאוף ויצליחו?

הקליפרס, מאז שהבחור ממייקרוסופט קנה אותם, נמצאים בהילוך, בתודעה אחרת. הם כביכול קבוצה מנצחת, קבוצה שכל אחת צריכה לפחד ממנה בפלייאוף. דווקא דאלאס, שראתה בפלייאוף הקודם שהשד לא נורא, צריכה להסתכל לו בעיניים (אחרי מנוחה כמובן) ולהביא קבלות.

היתרונות של דאלאס: אף אחד לא מצפה מהם להוכיח, אין להם קוף על הגב, אחווה קבוצתית וחיבור טוב יותר, מאמן מנוסה ומוכשר יותר (בסגל של שנה שעברה הרכיב את ההתקפה הכי טובה בהיסטוריה), השחקן הטוב ביותר על המגרש.

החסרונות של דאלאס: אף שחקן משמעותי לא לקח אליפות בסגל, או אפילו הגיע לשלבי הכרעה מתקדמים בפלייאוף. בנוסף, חומר השחקנים נראה פחות מוכשר ומובן מדוע.

יתרונות הקליפרס: טובים יותר כקבוצה, ניצחו את דאלאס בשנה שעברה, התחזקו משנה שעברה – גם בעמדת המאמן וגם בסגל השחקנים, למרות שלו ויליאמס עזב; בעלי יתרון ביתיות, השיגו מאזן טוב יותר מול יריבות קשות יותר.

חסרונות הקליפרס: הקללה רובצת והם בחיים לא עברו חצי גמר אזורי, קללה שאפילו גדולה מקוואי לנארד, שהצליח להביא אליפות לפאקינג טורונטו ראפטורס. מאמן פחות מנוסה ועושה התאמות מאוחרות, מתבסס על הכישרון של השחקנים שלו.

תחזית

הלו"ז לסדרה. אפילו ברביעי אפשר לצפות

אני מניח שאם תסתכלו על הימורים באינטרנט, רוב האנשים נותנים למאבס סיכוי חד-ספרתי, באחוזים, לעלות. אני חושב שלמאבריקס הצעירים יש יותר סיכוי לעלות משנה שעברה, למרות שהקליפרס התחזקו. אני לא יכול ללכת נגד הקבוצה שלי, במיוחד כשהם מובילים במאצ'אפים העונתיים. משהו קשה שלמדתי מה-4-2 שגולדן סטייט נתנו לנו ב-2007 אחרי שניצחו אותנו 3-0 בעונה הרגילה, בעונה של 67-15 חיובי. 4-3 דאלאס.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם